האם ניתן להכיר ב"מחלת מקצוע" במחלה שלא נמצאת ברשימת מחלות המקצוע ? עיון בהלכה הפסוקה שעסקה במקרים אשר הבסיס המשפטי להכרה בפגיעה היה לא ברור, כגון הידבקות במחלה שאינה קבועה כמחלת מקצוע (פסקי הדין אוזכרו בספר תאונות עבודה ומחלות מקצוע הנ"ל), מראה את התמונה הבאה - בדב"ע לד/0-37 הויס שטיין – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה 221, נדון מקרה של מבוטח אשר בעת עבודתו בניגריה נדבק במחלת השחפת. המקרה נדון בבית הדין האזורי על פי הלכת המיקרוטראומה ועל בסיס זה נדחתה התביעה. בבית הדין הארצי הובהר כי הדיון נערך במישור הלא נכון – שכן מדובר באירוע תאונתי. על בסיס זה התייעץ המוסד לביטוח לאומי עם הרופא המייעץ לו והוחלט לקבל את התביעה בהסכמה. ב עבל 613/05 רנה מלמד – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 23.03.06), מדובר היה במבוטחת שעבדה בשירותי בריאות כללית כנהגת לוגיסטיקה אשר העבירה אלפי מבחנות ממקום למקום ונדבקה במחלה נדירה. לאחר שהתביעה נדחתה בבית הדין האזורי, נקבע בבית הדין הארצי כי יש במקרה זה למנות מומחה רפואי על מנת שיענה על שאלת הקשר הסיבתי שבין עבודת המבוטחת לבין המחלה. בבל 3283/00 ד"ר מנדלוביץ – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 30.07.07), נדון מקרה של רופאה אשר לקתה במחלה דלקתית של הקרום העוטף את הלב. התובעת טענה כי יש להחיל בעניינה את הלכת שטיין שהוזכרה לעיל, וכי באירוע תאונתי יש חריג לכלל בדבר הגדרת הזמן והמקום באירוע תאונתי. המוסד לביטוח לאומי טען לעומת זאת, כי יש להוכיח זמן ומקום מוגדרים. בית הדין מינה מומחה ולאור חוות דעתו התביעה התקבלה.מחלת מקצוערפואה