סוגיות בחוק החוזים

חוזים - הסכמים המשרד עוסק בדיני חוזים, ניסוח חוזים , הסכמים : חוזה הלוואה, חוזה שיווק, חוזה הלוואה, הסכם ממון, הסכם גירושין, חוזה דוגמנות, חוזה עבודה, הסכם שירותי בניה, פרשנות חוזה : חוזה יפורש לפי אומד דעתם ורצונם של הצדדים המשתמע מתוך החוזה, ובמידה שאינו משתמע ממנו, מתוך הנסיבות, אומד דעת זה הוא המטרות, היעדים, האינטרסים והתכלית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים. אומד דעת זה הוא כוונתם הסובייקטיבית המשותפת של הצדדים. זהו רצונם הריאלי של הצדדים לקיים את החוזה בתום לב ואי רצונם לבטלו. אומד דעתם המשותף של הצדדים הוא זה העולה מלשונו הטבעית והרגילה של החוזה. ביטול חוזה : כלל הוא כי ביטול חוזה מותנה במשלוח הודעת ביטול כמצוות סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1970 : " ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה - תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה." הפרת חוזה אינה בהכרח מביאה לכדי ביטול החוזה מאליו עקב הפרתו וכלל הוא כי על הנפגע להפעיל את זכות הביטול באופן אקטיבי (ראו ע"א 92/89 עובדיה נ' סיבהי, פ"ד מה (5) 119, 113 (1991) ; ע"א 288/81 קרן תורה ועבודה נ' אגודת בית כנסת שנת הניצחון עולי ארין, פ"ד לח (4) 533, 539 (1984)). יתרה מזאת, יתכנו מקרים בהם ניתן להסיק מאי ביטול החוזה תוך זמן סביר לאחר ההפרה, כי הנפגע בחר בקיום החוזה (ע"א 1407/92 י.ח. ייזום והשקעות בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז (3) 45 , 51 (1993)). חוסר המעש מצדו של הנפגע עלולים להפוך תניה יסודית לתניה לא יסודית שהפרתה מצריכה משלוח הודעת ביטול (ראו בע"א 2825/97 אבו זייד נ' מקל, פ"ד נג (1) 402 , (1999) חוות הדעת של כבוד השופט אנגלרד). עוד נקבע כי במידה ולא בוטל החוזה תוך זמן סביר, הנפגע נדרש לתת ארכה למפר על מנת שהאחרון יקיים את חיובו, (ע"א 3940/94 שמואל רונן חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' ס.ע.ל.ר חברה לבנין בע"מ, פ"ד נב (1) 210, 223 (1998) ; ע"א 512/08 שופרסל בע"מ נ' עבד אלקאדר ושות בע"מ, פורסם ביום 16.05.2011). גמירות הדעת : על מנת להשיב על שאלה זו, יש לבחון אם מתקיימות דרישות גמירות הדעת והמסוימות לגבי מפגש זה, ויפים בעניין זה הדברים שנאמרו על ידי כב' השופט ריבלין (כתוארו אז) בע"א 11173/02 אלוניאל בע"מ נ' זאב בר בנין ופיתוח (1994) בע"מ ואח' כדלקמן: "הלכה מושרשת היא, כי כותרתו של מסמך אינה מכריעה לגבי תוקפו המחייב; ואף העובדה כי המסמך אינו חותם את המשא-ומתן, וכי הצדדים מתכוונים לערוך בהמשך חוזה פורמאלי מפורט וסופי, אינה שוללת מניה וביה מן ההסכם המוקדם את תוקפו המחייב. "חומר גלם" כחלק ממשא-ומתן לקראת כריתת חוזה, או הסכם של ממש - הכל תלוי בכוונת הצדדים (ראו ע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ, פ"ד לג(2) 281). כך מצינו כי גם מסמך המהווה "זיכרון דברים", "מכתב כוונות" ובענייננו "סיכום תנאים מסחריים", עשוי להיתפס ברשת החוזית ולהקים זכויות וחובות ברי אכיפה במשפט (ראו גם גבריאלה שלו, דיני חוזים - החלק הכללי, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (תשס"ה) 166-163). כדי שיוקנה למסמך כזה תוקף חוזי עליו לקיים את דרישות היסוד המותוות בחוק החוזים, לאמור: גמירות דעת ומסוימות. על המסמך להעיד על רצונם של הצדדים להתקשר זה עם זה בהתקשרות מחייבת; עליו לכלול את התנאים היסודיים והחיוניים לעסקה (לעיתים על המסמך לקיים גם דרישות צורניות, כגון דרישת כתב - כך הוא למשל לגבי עסקה במקרקעין בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969). אם נתקיימו בו במסמך כל אלה, אף קיומה של הסכמה בדבר חתימת חוזה עתידי, לא תשלול את תוקפו (ע"א 3026/98 כהן נ' ירמיהו, תק-על 2001(4), 482)." חתימה על הסכם : בהיבט המשפטי, כבר נפסק כי אין כל קדושה בחתימה כאשר היא באה למלא פונקציה הוכחתית (ראה ד"נ 40/80, פאול קניג נ' יהושע כהן, פ"ד לו (3), 701), ובע"א 692/83, 693/86 יעקב בוטקובסקי ושות'-חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' אליהו גת ואח', פ"ד מד (1), 57, נאמרו הדברים הבאים: "בשלב זה די אם אזכיר, שלהבדיל מעצם הצורך בעריכת מסמך בכתב, המהווה תנאי מהותי להקמת התחייבות לעשיית עיסקה במקרקעין (ע"א 726/71[12]), הרי החתימה על גבי המסמך איננה מהווה תנאי לעמידתו של המסמך במבחנו של סעיף 8לחוק המקרקעין (ע"א 571/79, 49/81, 57[13]). נמצא, שאף באי החתימה על המסמך אין כדי לגרוע מהיותו הסכם המכיל את כל הנתונים והתנאים הנחוצים ליצירתה של ההתקשרות המתוארת בו" הפרה יסודית : סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע כי הפרה יסודית היא: "...הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה ...". סעיף 7(א) לחוק החוזים תרופות קובע כי מי שנפגע מהפרה יסודית , זכאי לבטל את ההסכם. בחינתה של הפרה, אם היא בגדר הפרה יסודית תיעשה לפי מבחן אובייקטיבי. מבחנו של מתבונן נבון לאחר מעשה, בהפרה שארעה ובתוצאותיה ואם האדם הסביר, היה מתקשר בחוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. "כאשר התשובה ההיפותטית לשאלה היפותטית זו היא שלילית, בפנינו הפרה יסודית" ( ע"א 11386/05 שרבט מלכיאל ובניו בניין לעם בע"מ נ' מאיר אלמוג , ניתן ביום 24.7.07). חוזהחוק החוזים