בהלכת סואעד (##(עב"ל ( ארצי) 19817-08-11 יונס סואעד - המוסד לביטוח לאומי)##) הובהר, מפי השופטת רונית רוזנפלד, כי " הדרישה על פי הלכת מרגוליס (ב"ע נג 1-46 יצחק מרגוליס - המוסד לביטוח לאומי) הינה בדבר אופן הוכחת מצב קודם טרם קרות תאונת העבודה. מכאן השאלה הנשאלת בדבר "ניכוי מצב קודם" מקום שהפגיעה בעבודה כפי שהוכרה אינה פגיעה על דרך של קרות אירוע ממוקד בזמן, משמע תאונה בעבודה, כי אם על דרך של הבשלה על פני תקופה, כבמחלת מקצוע. באותה המידה ובשינויים המחויבים תתעורר שאלה גם בנוגע לפגיעה על דרך המיקרוטראומה" עוד הובהר כי " השאלה בדבר ייחוס " מצב קודם" וניכויו מתעוררת אף ביתר שאת מקום שבמקביל, גם כן על פני תקופת זמן, חשוף המבוטח לגורמי סיכון נוספים הפועלים עליו את פעולתם, ביניהם גורמים חיצוניים שאינם קשורים לעבודה. גורמים אלה אינם בבחינת " מצב קודם" שהרי אין הם עונים על הנדרש על פי הלכת מרגוליס כפי שהובהר". בית הדין הוסיף וקבע את ההלכה לגבי מצבים אלה במילים הבאות: "עדיין נתונה מלוא הסמכות לוועדה, ואף מחובתה הדבר לפי הוראת סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי, לקבוע באיזו מידה נובעת נכותו של המערער מן העבודה... משמע, ככל שהוועדה סבורה כי השפעת העבודה על נכותו הכוללת של המערער היא אך השפעה חלקית, חובה עליה לקבוע איזה חלק מן הנכות אין לייחס לעבודה, ולנמק החלטתה... היות הנכות נובעת מהפגיעה אין משמעה בהכרח שהנכות כולה נובעת מן הפגיעה בעבודה. יתכנו מקרים שאינם בבחינת " מצב קודם", בהם גורמים שאינם קשורים לעבודה משפיעים גם הם על הנכות, כך שלא את כל הנכות ניתן לייחס לפגיעה מן העבודה". בעב"ל ( ארצי) 46154-03-12 יצחק זהר - המוסד לביטוח לאומי (4.8.13) חזר וסיכם סגן הנשיאה ( כתוארו אז) יגאל פליטמן את ההלכה, במילים הבאות: "א. הכלל הוא על פי סעיף 118, 120 לחוק, שבקביעת דרגת הנכות על ידי הוועדה הרפואית אין להתחשב בנכות שאינה קשורה לפגיעה בעבודה בין אם היא הייתה לפני או אחרי הפגיעה בעבודה. ב. אופן קביעת דרגת הנכות לגבי שלושת סוגי הפגיעות בעבודה - תאונת עבודה, מחלת מקצוע ומיקרוטראומה, כאשר מדובר בנכות מעורבת עקב העבודה ושלא עקב העבודה, הינו על דרך של עריכת חשבון עובר ושב. דהיינו, על הוועדה הרפואית לקבוע את דרגת הנכות הכוללת ולהפחית ממנה, על סמך נתונים מוכחים, את הנכות שאינה קשורה לפגיעה שהוכרה כפגיעת עבודה. הנכות הנותרת כתוצאה מאותה הפחתה הינה הנכות עקב הפגיעה בעבודה, ולגביה יש לשקול הפעלת תקנה 15. ג. באשר לנתונים מוכחים לעניין עריכת חשבון עובר ושב, אין מניעה כי הוועדה תסתמך על חומר רפואי לאחר הפגיעה בעבודה, שלהערכתה מצביע על נכות שאינה קשורה לפגיעה בעבודה, כפי שיעורה למועד קביעתה את דרגת הנכות היציבה. ד. לגבי מחלות מקצוע או מיקרוטראומה, בפגיעות עבודה אלה, בדרך כלל קיימת חפיפה על פני ציר הזמן של גורמי הסיכון הקשורים לעבודה ושאינם קשורים לעבודה; ועקב פעולתם המשולבת במקביל של שני גורמים אלה מתהווה לעיתים במקביל הנכות... במקרים שכאלה על הוועדה להעריך נכותו הכוללת של המבוטח בגין הפגימה... וממנה להפחית את הנכות שאינה קשורה בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה, על סמך נתונים מוכחים עובר למועד קביעתה את דרגת הנכות היציבה... ה. כשמדובר בתאונת עבודה, למשל אוטם שריר הלב שהוכר כתאונת עבודה, והוועדה צריכה לקבוע את דרגת הנכות בעטיו, ולהערכתה אין לייחס את כל הנכות הלבבית לאוטם שהוכר כתאונת עבודה; במקרים אלה מתעוררת בדרך כלל שאלת הנכות שאינה קשורה לתאונה בעבודה עובר לפני קרות האוטם. לכן במקרים אלה מדוייק יותר הניסוח של " מצב קודם לתאונה" לגבי עריכת חשבון עובר ושב על פי הילכת מרגוליס..." גם בעניין פלוני הובהר כי הלכת סואעד לא קבעה הלכה חדשה ביחס לניכוי מצב קודם, ולא שינתה מהלכת מרגוליס, אלא חידדה את ההבחנה בין קביעת קשר סיבתי רפואי על ידי הוועדה ובין ניכוי מצב קודם שיש לערוך בהתאם להלכת מרגוליס ( עב"ל ( ארצי) 9716-05-12 המוסד לביטוח לאומי - פלוני (24.11.13)). ובעניין חרותי הובהר פעם נוספת: "יש להבחין בין שלב הכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה לבין קביעת דרגת נכות לגבי פגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה. באשר להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה ישנה חשיבות לשאלת היחס בין גורם העבודה והגורמים שאינם קשורים לעבודה והלכות ידועות למשל לעניין מיקרו-טראומה. באשר לשאלת הנכות, אזי יש להבחין בעיקרו של דבר בין תאונה בעבודה לבין מחלות מקצוע ומיקרו-טראומה. לגבי תאונה בעבודה בדרך כלל השאלה הינה הנכות עובר לפני קרות התאונה בהשוואה לנכות הנקבעת מיד לאחריה וכאן יש מקום לשאלת ניכוי " מצב קודם" על פי ההלכות הידועות. ככל שמדובר במחלת מקצוע ומיקרו-טראומה, בפגיעות אלה בדרך כלל קיימת חפיפה על פני ציר הזמן של גורמי הסיכון הקשורים לעבודה ושאינם קשורים לעבודה ועקב פעולתם המשולבת במקביל של שני גורמים אלה מתהווה לעיתים במקביל הנכות. במקרים שכאלה, כאשר מדובר בגורמי סיכון שהתממשו על פי נתונים מוכחים שמצאו ביטויים בנכות, באותו ליקוי אליו מתייחסת גם הפגיעה בעבודה, אזי במקרים שכאלה על הוועדה להעריך נכותו הכוללת של המבוטח ולהפחית את הנכות שאינה קשורה בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה וזאת על סמך נתונים מוכחים עובר למועד קביעתה את דרגת הנכות ביוצא בזה. למען הסר ספק מבואר בזאת כי גורמי סיכון אינם בהכרח מצביעים על נכות הניתנת לניכוי, זאת בשונה מגורמי סיכון שהוועדה סבורה שהתממשו כדי נכות". ההלכות שפורטו לעיל מלמדות כי יש להבחין, ככלל, בין תאונות עבודה המתרחשות בזמן ומקום מוגדרים, לבין פגיעות אחרות בעבודה אשר מתגבשות על פני ציר הזמן (מחלת מקצוע ומיקרוטראומה). בכל הנוגע לתאונות עבודה, עומדת על כנה הלכת מרגוליס כפי שצוטטה לעיל, ולפיה ככל שנקבע קשר סיבתי בין התאונה לבין ליקוי מסוים - על הוועדה לקבוע את אחוז הנכות הכוללת בגין אותו ליקוי, ולנכות ממנו " מצב קודם" רק ככל שניתן להסיק, מ"נתונים מוכחים" המתייחסים למצבו של המבוטח טרם התאונה, כי נקבעת הייתה לו נכות לפי אחד מסעיפי הליקוי שבתקנות. הלכת מרגוליס, שלא שונתה עד היום לפי כל פסקי הדין שצוטטו לעיל ( כמו גם פסקי דין נוספים שהוזכרו על ידי הצדדים), מבהירה במפורש כי הוועדה לא אמורה לדון " בהשפעתם היחסית של גורמי המצב האישי ותאונת העבודה - על הופעת מחלת המערער", היינו לא אמורה לקבוע " קשר סיבתי חלקי" על בסיס ההנחה כי גם " גורמי סיכון אישיים"/"מצב קונסטיטוציונלי", השפיעו במידה כזו או אחרת על היווצרות הליקוי, וזאת אלא אם אותם " גורמי סיכון"/"מצב קונסטיטוציונלי" באו לידי ביטוי ב"נתונים מוכחים" לגבי מצבו של המבוטח טרם התאונה, ומצדיקים היו לקבוע לו נכות לפי אחד מסעיפי הליקוי כבר אז ( לקביעה דומה, לפיה ה"מסלול" היחידי הרלוונטי לנכות במועד התאונה כאשר אנו עוסקים בתאונות עבודה הוא המסלול של " ניכוי מצב קודם" לפי הלכת מרגוליס, ראו למשל את בר"ע ( ארצי) 10790-09-17 המוסד לביטוח לאומי - משה מרציאנו (20.12.17)).רפואהמצב רפואי קודםהלכות משפטיות