חובת הזהירות הקונקרטית | חובת הזהירות המושגית | דיני נזיקין

## (1) חובת הזהירות המושגית - ללא קשר למקרה הספציפי:## חובת הזהירות המושגית עוסקת בשאלה, אם סוג המזיקים שאליו משתייך המזיק חב חובת זהירות כלפי סוג הניזוקים, שאליו משתייך הניזוק בגין סוג הנזק שהתרחש. במסגרת חובת הזהירות המושגית, השאלה הנשאלת היא מנותקת מעובדותיו הקונקרטיות של אירוע ספציפי. היא עוסקת בקטגוריות שלמות של מזיקים כגון יצרנים, בנקים מעבידים, נהגים, מורים ושל ניזוקים כגון צרכנים, עובדים, הולכי רגל, תלמידים של נזקים פיסיים וכספיים ושל פעולות מעשה או מחדל ונקבעת על פי מבחן הצפיות. לא כל נזק שניתן לצפותו צריך לצפותו. נקודת המוצא העקרונית היא, כי מקום שניתן לצפות את הנזק כעניין טכני, קיימת חובת זהירות מושגית. ##(2) חובת הזהירות המושגית - פסיקה:## "קיומה של חובת הזהירות המושגית נקבע על-פי מבחן הצפיות. המבחן הוא, אם אדם סביר "צריך היה" (ought) לצפות להתרחשות הנזק. לא כל נזק שניתן לצפותו צריך לצפותו. הצפיות הנורמאטיבית - במקום שהצפיות הטכנית קיימת הלכה למעשה באה להגביל את היקף האחריות. אמת הדבר, נקודת המוצא העקרונית היא, כי מקום שניתן לצפות נזק, כעניין טכני, קיימת חובת זהירות מושגית,אלא אם כן קיימים שיקולים של מדיניות משפטית, השוללים את החובה. חובת הזהירות המושגית עוסקת בשאלה אם סוג המזיקים אליו משתייך המזיק הקונקרטי חב חובת זהירות—כלומר צריך לצפות את הנזק כלפי סוג הניזוקים אליו משתייך הניזוק הקונקרטי בגין סוג הנזק שהתרחש". קיומה של חובת זהירות מושגית. הינה תנאי הכרחי, לקיומה של האחריות בעוולת הרשלנות. אך עדיין יש להשיב על שאלה הנוספת, אם בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, קיימת חובת זהירות קונקרטית בגין הנזק הספציפי שהתרחש. במסגרת חובת הזהירות המושגית השאלה הנשאלת היא אבסטראקטית. היא עוסקת בקטגוריות שלמות של מזיקים (יצרנים, מעבידים, נהגים, מורים) ושל ניזוקים (צרכנים, עובדים, הולכי רגל, תלמידים), של נזקים (פיסי, כספי) ושל פעולות (מעשה, מחדל). הבחינה מנותקת מעובדותיו הקונקרטיות של אירוע ספציפי. במסגרת חובת הזהירות הקונקרטית מתחשב בית המשפט בעובדותיו המיוחדות של המקרה. בית המשפט אינו שואל עצמו, אם בעלים או תופס במקרקעין חבים חובה כלפי מבקר. על כך ניתנה כבר תשובה חיובית. בית המשפט שואל עצמו, אם בעלים פלוני או תופס פלוני במקרקעין חבים חובה כלפי מבקר אלמוני. (עא 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש (1982) , לז (1) 113). ##(3) חובת הזהירות הקונקרטית - האם ישנה חובת זהירות במקרה הספציפי##: על מנת להוכיח שלנתבע יש חובת זהירות קונקרטית ישנו מבחן משפטי אשר נקרא "מבחן הציפיות", השאלה הנשאלת במקרה זה היא: האם הנתבע חב חובת זהירות ספציפית כלפי התובע בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הספציפי, בגין הנזק הספציפי שהתרחש. ## (4) חובת הזהירות הקונקרטית - המבחנים:## חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון עלינו לשאול האם אדם סביר יכול היה לצפות את אפשרות התרחשותו של הנזק הנטען בנסיבותיו הספציפיות של המקרה. בשלב שני עלינו לשאול האם גם צריך היה אדם סביר לצפות את קרות הנזק, כאשר השאלה השנייה נבחנת במסגרת שיקולי מדיניות משפטית, לאמור האם אנו רואים את הסיכונים הנוצרים כתוצאה מפעולה מסוימת כבלתי סבירים עד שיש להטיל בגינם אחריות על העושה אותם, כאשר אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה כי לא כל סיכון אשר ניתן לצפותו בהכרח שגם נידרש לצפותו ולמונעו. בקביעתה של חובת הזהירות הקונקרטית יש לזכור, כי לא כל נזק צפוי (מבחינה פיסית) הוא נזק שיש לצפותו (במישור הנורמאטיבי). "אין דין שכל יצירת סיכון מטילה על אדם אחריות לכל תוצאה מזיקה שתיגרם בעקבותיה, אפילו אפשר לחזות תוצאה כזאת מראש. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית. זהו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו. חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת בחללו של עולם, אלא מיוחדת היא למזיק ספציפי, לניזוק ספציפי, לנזק ספציפי ולהתנהגות ספציפית. ##(5) חובת זהירות - המודל האלטרנטיבי:## ניתוח היסוד של חובת הזהירות, שהינה אחד ממרכיבי עוולת הרשלנות, ניתן להיעשות בדרך שונה מהדרך "המסורתית" של בחינת חובת זהירות מושגית וקונקרטית. בפסיקה קיימת גישה נוספת, ולפיה ניתוח חובת הזהירות מתמקד בקיומם של יחסי קרבה בין המזיק לניזוק ובשיקולים נורמטיביים נוספים המצדיקים הטלת חובת זהירות. חובת זהירות קונקרטיתחובת זהירות מושגיתחובת הזהירותנזיקין