חריג לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת

תביעה של חברה : החברה היא אישיות משפטית עצמאית ולה זכות מוקנית להגיש תביעות עצמאיות נגד צדדים שלישיים ו/או נושאי משרה בה. עקרון זה עולה מסעיף 4 לחוק החברות, הקובע, כי "חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד". סעיף זה "מבטא את עקרון היסוד המנחה את דיני החברות, שלפיו, לחברה אישיות משפטית נפרדת ועצמאית מישיותיהם המשפטיות של בעליה ושל חברות הקשורות אליה. קיומה של האישיות המשפטיות הנפרדת של החברה בעולם המשפט מתבטא, בראש ובראשונה, בכך שהחברה יכולה להיות צד להליכים משפטיים: ניתן לתבוע את החברה, בנפרד מתביעות אפשריות כנגד מנהליה או כנגד בעלי מניותיה; וכן, ניתן לחברה עצמה להגיש תביעות כנגד צדדים שלישיים וכנגד נושאי המשרה והמנהלים שלה בגין עילות שונות הקמות לה מכוח הדין" (אירית חביב-סגל דיני חברות עמ' 69 (2007) (להלן:"חביב-סגל")). חריג לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת : הפסיקה קבעה הפסיקה חריג לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, בהכירה בזכותו של בעל מניות או דירקטור להפעיל את זכות התביעה של החברה במקומה, באמצעות הגשת תביעה נגזרת, ובהתאם לתנאים שהותוו, בהמשך, בסעיפים 198-194 לחוק החברות. בהליך התביעה הנגזרת משמשת החברה כנתבעת פורמלית, אולם היא מהווה את התובעת בפועל, מאחר שהכרעה לטובת התובע בשמה, משמעה הענקת סעד ישיר לחברה. הפרקטיקה בנושא תביעות נגזרות פותחה בפסיקה, על מנת להבטיח אכיפתן של נורמות משפטיות, המחייבות את הדירקטורים של החברה עצמה, מתוך הנחה שאלו לא יורו על הגשת תביעה כנגד עצמם (חביב-סגל, עמ' 686). תביעה נגזרת : הגשת תביעה נגזרת כרוכה בקיומם של מספר תנאים מקדימים. בהתאם לסעיף 194(ב) לחוק החברות, טרם הגשת תביעה נגזרת, נדרש המעוניין להגישה, לפנות לחברה בכתב ולדרוש כי תמצה זכויותיה בדרך של הגשת תובענה. רק לאחר קבלת תגובת החברה לדרישה או העדר תגובתה, רשאי התובע להגיש תביעה נגזרת לבית המשפט (סעיף 197 לחוק), ואישורה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, לפי סעיף 198 (א). קיפוח בעלי מניות : ההסדר בדבר קיפוח בעלי המניות, מעוגן בסעיף 191 לחוק החברות. בע"א 3051/98 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ פ"ד נט(1) 673 נקבע כי עילת הקיפוח "היא עילה שעניינה אופן הניהול הפנימי והארגון של החברה והשפעתו על בעלי המניות בה. עניינה ביקורת על הפעלת כוח השליטה של הרוב כלפי המיעוט ... היא עשויה לקום במקרה שבו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של חלק מחבריה" (שם, עמ' 698). בספרות המשפטית הוגדר קיפוח כ"פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, אפילו אין בהתנהגות המשמשת בסיס לתביעה משום הפרת זכות המוקנית לבעל מניות במסמכי היסוד של החברה" (צפורה כהן בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות כרך ב' 120 (מהדורה שנייה, 2008)). עורך דין מסחרי - קיפוח בעלי מניות בחברה פרטית : כאשר עסקינן בחברה פרטית, בעלת שני בעלי מניות עיקריים, המתנהלת כמעין שותפות, מתקיים הקיפוח כאשר נפגעת ציפייה לגיטימית של מי מהצדדים לניהול משותף של החברה (שם, בעמ' 122 וכן רע"א 9646/04 לעיל). הפסיקה הכירה בקיומו של קיפוח במקרה של אי שיתוף בעלי מניות המיעוט בתהליך קבלת ההחלטות בחברה, בשלילת מידע מהם ובאי זימונם לדיונים הקשורים בחברה (ה"פ (ת"א) 174/90 עזבון המנוח נתן הוכרברג ז"ל נ' פרי צח בע"מ, פ"ב תשנ"ב (2) 397), כך גם בנסיבות בהן בעלי מניות השליטה בחברה הסיטו את רווחי החברה לכיסן של חברות אחרות שבשליטתם, כאשר למבקש הסעד לא היו מניות בהן (ע"א 3298/00 המחדש משאבות בע"מ נ' עשת (לא פורסם, ניתן ביום 26.06.02)). יש הגורסים, כי ההסדר בדבר קיפוח בעלי המניות חל רק על בעלי מניות המיעוט בחברה, ובכל אופן אינו יכול לשמש עילת תביעה לטובת בעל מניות המחזיק בלמעלה מ50% מהן (חביב-סגל, עמ' 602). תימוכין לגישה זו ניתן למצוא בבש"א (ת"א) 15928/03 נוב-קוטר חנית נ' טופר מפעלי אופנה 1977 בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 4.1.04), שם נקבע כי המחזיק ב 62% מהמניות אינו יכול לתבוע בגין קיפוח המיעוט. יחד עם זאת, לדעת מלומדים אחרים, לשון הסעיף אינה מונעת גם מבעלי מניות הרוב, כפי התובע בעניינו, לתבוע את בעלי מניות המיעוט בגין קיפוח, גם אם אין בידי המיעוט שליטה על ניהול החברה, ובתנאי שלאותו מיעוט יש את הכוח להביא את החברה לקבלת ההחלטה, נגדה קובלים בעלי מניות הרוב (צפורה כהן בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות כרך ב' 161 (מהדורה שנייה, 2008)). כך, מפנה פרופ' צפורה כהן בספרה לת"א 7438/05 הנ"ל, כדוגמא למקרה בו הכיר בית המשפט המחוזי בזכות תביעה של בעלי מניות, שהחזיקו ב-99.97% ממניות החברה ובמחצית ממניות ההנהלה, נגד בעלת מניות שהחזיקה ב-0.03% מהמניות הרגילות ובמחצית השנייה של מניות ההנהלה, ושהפרה את חובת האמונים שהיא חבה כדירקטורית בחברה (שם, בעמ' 161). גם בת.א. (ת"א) 2497/00 רזניק נ' ניר שיתופי, אגודה ארצית שיתופית להתחייבות עובדים עבריים בישראל בע"מ, פ"מ תשס"ג (1) 32, נקבע כי המחזיקים בלמעלה מ-90% ממניות החברה יכולים לטעון לדוקטרינת קיפוח המיעוט שכן "האיסור לקפח קבוצה קטנה של בעלי מניות חל גם כאשר מדובר בקבוצה גדולה יותר, ואף ברוב". ואכן, גישה זו מוצאת ביטויה בשוני הניסוחי בין סעיף 191 הנוכחי לנוסחו הקודם, כפי שעוגן בסעיף 235 לפקודת החברות. סעיף 235 לפקודה התייחס לקיפוח המיעוט כ "קיפוח של חלק מחבריה" של החברה, בעוד שסעיף 191 לחוק החברות קובע כי קיפוח הוא "קיפוח של בעלי המניות , כולם או חלקם", ולכן נראה כי אין מניעה שגם בעל רוב המניות בחברה יוכל להגיש תביעה בגין קיפוחו (לתמיכה בגישה זו ראו גם יחיאל בהט, חברות -החוק החדש והדין העשור השני כרך ב 1285, ה"ש 112 (מהדורה 11, 2009)). מסקנה זו מקבלת משנה תוקף, לאור האמור בדברי ההסבר להצעת חוק החברות. עיון בהצעת החוק מעלה כי מנסחי סעיף 191 התכוונו להגביל גם את כוחם של בעלי המניות, שאינם דומיננטיים בחברה, אך בעלי כוח השפעה על גורל קניינם של בעלי מניות אחרים. "כאשר (ל)קבוצת בעלי מניות יכולה להוות רוב או מיעוט חוסם בהצבעה או כאשר היא מהווה לשון מאזניים בין שתי קבוצות המתחרות ביניהן על השליטה בחברה...גם כוחות אלה יופעלו תמיד בתום לב ובהגינות הן כלפי החברה והן כלפי בעלי המניות האחרים". (דברי הסבר להצעת חוק החברות, התשנ"ו -1995, ה"ח 2432, בעמ' 71). עורך דין מסחרי - הנטל להוכחת קיפוח בעלי מניות : הנטל להוכחת קיפוח מוטל על הטוען לקיומו, אלא שאין מדובר בנטל הוכחה כבד. "השאלה אם פעולת הרוב יוצרת קיפוח המיעוט נבדקת על-ידי מבחן אובייקטיבי. הנטל המוטל על בעלי המניות הטוענים לקיפוח הוא להוכיח באופן לכאורי קיומו של קיפוח. הובאה הוכחה כזו, יעבור הנטל לכתפי הרוב, להצביע שפעל כראוי וכי פעולתו אינה מהווה קיפוח המיעוט (ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים בע"מ פ"ד נ(1) 238 , 248) וכן ראו ע"א 10406/06 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 28.12.09). עקרון האישיות המשפטית הנפרדתאישיות משפטית