הפרת חוזה לא תמיד תגרום לביטול החוזה

הפרת חוזה לא תמיד תגרום לביטול החוזה : כאשר חוזה מופר זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן. הפרת החוזה אין בה, כשלעצמה, להביא לסיום החוזה. המפר את החוזה אינו יכול להשתחרר מהחוזה על-ידי הפרתו. ההפרה מעניקה לצד הנפגע ברירה: ירצה, יתעלם מההפרה, תוך שהחוזה ימשיך לעמוד בעינו. אין בכך כדי להשפיע על חיוביו שלו או על זכותו לפיצויים בגין הפרת החוזה, ירצה, יתחשב בהפרה ויבטל את החוזה, ביטול החוזה בגין הפרתו אפשרי אם ההפרה היא יסודית. הפרה יסודית : סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע כי הפרה יסודית היא: "...הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה ...". סעיף 7(א) לחוק החוזים תרופות קובע כי מי שנפגע מהפרה יסודית , זכאי לבטל את ההסכם. בחינתה של הפרה, אם היא בגדר הפרה יסודית תיעשה לפי מבחן אובייקטיבי. מבחנו של מתבונן נבון לאחר מעשה, בהפרה שארעה ובתוצאותיה ואם האדם הסביר, היה מתקשר בחוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. "כאשר התשובה ההיפותטית לשאלה היפותטית זו היא שלילית, בפנינו הפרה יסודית" ( ע"א 11386/05 שרבט מלכיאל ובניו בניין לעם בע"מ נ' מאיר אלמוג ,ניתן ביום 24.7.07). הפרה לא יסודית : בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), במקרים בהם אין מדובר בהפרה יסודית של הוראות ההסכם, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קוים תוך זמן סביר. ואולם כפי שנקבע בסיפת הסעיף במקרה שההפרה אינה יסודית, ביטול החוזה כפוף לשיקולי צדק. (ע"א 1168/99 נסאר נגד נסאר, פ"ד נד(4) 185, 191 (2000)) כמו כן, בהוראת סעיף 7(ג) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), נקבע, כי ככל שניתן להפריד את החוזה לחלקים, "והופר רק אחד מחלקיו, הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק" זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר בלבד. השבה לאחר ביטול : סעיף 9 (א) לחוק החוזים תרופות קובע: " משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך". עם ביטולו של הסכם משוחררים הצדדים מחובתם לבצע את החיובים מכוח החוזה, אך בד בבד מוטלת עליהם החובה להשיב את אשר קיבלו במסגרת החוזה , שאם לא כן יתעשרו שלא כדין (ג' שלו וי' אדר, דיני חוזים - תרופות לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, עמ' 700-705 , ע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נ' עיריית ירושלים, ניתן ביום 22.1.2009). כמו כן, מטעמי צדק ויושר ראוי לבחון את התנהגותם של הצדדים לצורך הכרעה בשאלת חיוב או פטור מהשבה בהתייחס לתורומתם להיווצרות הצורך בהשבה ולהיקף הנזק. "תכליתה של הוראת הפטור או ההפחתה מהשבה בחוק עשיית עושר נועדה לתת בידי בית המשפט כלים לעשות צדק יחסי בין הצדדים מקום שחיובו של הנתבע בהשבה (מלאה או חלקית) עלול לגרום לו עוול גדול מזה שייגרם לתובע באם יופטר מהשבה מלאה או חלקית. מטרתה להביא לתוצאה צודקת במישור היחסים בין הצדדים, בצד הסתכלות חברתית כוללת המבקשת ליישם נורמה מוסרית שעל פיה לא יצא חוטא נשכר" (ע"א 5393/03 אברהם פרג' נ' יעל מיטל, ניתן ביום 18.1.2005). עוד נאמר בפסקה 12 לע"א 5393/03 הנ"ל: "ראוי להדגיש בהדגשה מיוחדת כי השימוש בהגנת הפטור מהשבה הוא, מעצם טבעו, נדיר ושמור למקרים חריגים. יחסים חוזיים בנויים על הדדיות, וסטייה מבסיס ההדדיות על ידי התערבות בהיקף ההשבה מערער את שיווי המשקל שבהשבה. לפיכך, אין לנקוט בו דרך שגרה" הפרת חוזהחוזהביטול חוזה