עורך דין תביעה אזרחית נגררת לפלילים

תביעה אזרחית נגררת לפלילים
סעיף 77 לחוק בתי המשפט הדן בסמכות אזרחית נגררת לפלילית קובע כי במידה והורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו ונגדו בלבד תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט (בלתי ניתן לערעור), לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה, לעניין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.

פסק דין מרשיע כנגד הנאשם
במידה וניתן פסק דן פלילי אשר מרשיע את הנאשם יש אפשרות להגיש תביעה בהליך של "תביעה אזרחית הנגררת לפלילים" והממצאים והמסקנות בפסק הדין הפלילי לא יהיו ניתנים לסתירה וללא צורך להוכיחן מחדש.




  1. תביעה אזרחית על הריגה

  2. נטל ההוכחה בתביעה אזרחית

  3. תביעה אזרחית על עבירות מין

  4. תביעה אזרחית על מקרה פלילי

  5. תביעה אזרחית בגין פריצה למחשב


התיישנות תביעה נגררת לפלילים
תקופת ההתיישנות להגשת תביעה הינה 7 שנים מיום התאונה, כאשר מדובר בקטין תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18 כלומר עד שהקטין מגיע לגיל 25 חשוב לציין כי לא מומלץ להשתהות ולחכות יותר מדי זמן לפני שמגישים את התביעה, בייחוד במקרים שבהם ישנו פסק דין פלילי מרשיע כנגד התוקף, מאחר והחוק קובע הסדר לפיו ניתן לתבוע אדם שהורשע במעשה פלילי בהליך של "תביעה אזרחית נגררת לפלילים" אך ורק אם התביעה הוגשה תוך 90 יום מהיום שבו חלף המועד לערעור על פסק הדין המרשיע. יש לציין שבמקרה שחלף המועד להגשת "תביעה אזרחית נגררת לפלילים" ניתן בכל זאת להגיש תביעת נזיקין "רגילה" בהתאם למועד ההתיישנות לעיל. (למידע מפורט ניתן ליצור קשר עם עורך דין תביעה אזרחית).

כיצד מתנהלת תביעה אזרחית נגררת לפלילים
סעיף 77 לחוק בתי המשפט, העוסק בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, בא למנוע כפילות הליכים ולחסוך בזמנו של בית המשפט, בדרך של העברת תביעה אזרחית שנתגבשה תוך ההליכים במשפט פלילי לשופט שפסק במשפט הפלילי וקבע את המסקנות שבו. עם זאת, בית המשפט ציין בפסיקתו כי מהותה של תביעה נגררת כתביעה אזרחית וסדרי הדין בה, בהתאם לתקנה 17(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, כבתובענה אזרחית. על כן, דרכי הוכחת הנזק והערכתו לצורך קביעת הפיצוי הינן כקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי. תביעה אזרחית שהוגשה כאמור תידון כאילו הייתה תובענה. על כן, הדיון בתביעה נגררת יהיה בהתאם לתקנות וכך גם סדרי הדין יהיו בהתאם לתקנות. מדובר בתביעת נזיקין שטעונה הוכחה על ידי הבאת ראיות. תביעת נזיקין מורכבת בדרך כלל משני ראשי נזק עיקריים. האחד - נזק ממשי, ממוני, שטעון הוכחה פרטנית על סמך ראיות ואישורים מתאימים, והשני - נזק שאינו נזק ממוני, שניתן על דרך של אומדנה, ואשר נתון להערכת בית המשפט לפי שיקול דעתו, אך גם לגביו יש להביא ראיות, על מנת ליתן בידי בית המשפט את הכלים והנתונים הדרושים לצורך הערכת גובה הנזק.


האם ניתן לסתור במשפט האזרחי מסקנות מההרשעה בפלילים
סעיף 42א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971 קובע כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, כאשר הוראות סעיף זה אינן חלות על ממצאים ומסקנות שבגזר הדין, להבדיל מהכרעת הדין. בית המשפט קבע בפסיקתו כי בתביעה אזרחית נגררת לפלילים יש, אם כן, לאמץ את מסקנות הכרעת הדין, המרשיעה של נאשם במידה והיא קובעת כי הוא ביצע את המעשים שיוחסו לו. הכרעת הדין משמשת ראיה מכרעת בבוא בית המשפט לדון בתביעה האזרחית הנגררת על פי סעיף 77 לחוק בתי המשפט. על פי סעיף 42ג' לפקודת הראיות, הנתבע אינו רשאי לסתור את תוכנו של פסק הדין הפלילי או של ראיה שכבר הוגשה או נשמעה במסגרת ההליך הפלילי, אלא ברשות בית המשפט. כאשר אין המורשע סותר את הראיה, הופכת הראיה מ"ראיה לכאורה" ל"ראיה כמעט מכרעת" בבית המשפט. (למידע מפורט ניתן ליצור קשר עם עורך דין תביעה אזרחית).

מה הדין במידה ולא צורפה חוות דעת בתביעה האזרחית
מאחר והתביעה האזרחית הנגררת להרשעה בפלילים נדונה כתובענה אזרחית "רגילה" כפי שפורט לעיל, תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי אם רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה. אולם ישנם מקרים בהם לא מוגשת חוות דעת לעניין הנזקים הפיזיים או הנפשיים של הנפגע משלל סיבות כשהמרכזית שבהן היא חסרון כיס. בית המשפט ציין בפסיקתו כי מחובתו, מכוח סמכותו הטבועה, להעריך את הנזק לפי הכלים העומדים לרשותו, כאשר המעשים בהם מורשע נתבע מזכים את הניזוק בפיצוי כללי על הנזק הלא ממוני שנתבע ולבית המשפט יש את הידע השיפוטי והכלים הדרושים כדי לקבוע שיעור כאב וסבל ויש לאפשר במקרים כאלה קבלת פיצויים גם ללא הוכחה ספציפית של גובה הנזק, זאת כל עוד מבוססת התביעה על פסק דין מרשיע נגד הנאשם, בעבירות נשוא התביעה האזרחית, או על ראיות מספיקות אחרות. יש לראות בעצם ההתנהגות האסורה שהוכחה כראיה לכך שלקורבנות נגרם נזק והסבל טבוע בעצם המעשה. על כן יש לפסוק פיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לנפגע כתוצאה ממעשיו החמורים של המורשע בפלילים ובגין הכאב והסבל שנגרם, זאת על פי אומדן, לפי ניסיונו והערכתו שלבית המשפט.

האם חלה על חולי נפש אחריות בנזיקין לתקיפה ? לחצו כאן להסבר







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה אזרחית מנהלית

  2. תביעה אזרחית על גניבה

  3. נטל ההוכחה בתביעה אזרחית

  4. תביעה אזרחית על מקרה פלילי

  5. התיישנות במשפט אזרחי

  6. בקשה להצטרף כצד לתביעה אזרחית

  7. עורך דין תביעה אזרחית נגררת לפלילים

  8. תביעה אזרחית בגין פריצה למחשב

  9. תביעה אזרחית נגד אדם שהרביץ לילד

  10. למה יש התיישנות על תביעות אזרחיות ?

  11. ארנונה:גביה מנהלית או תביעה אזרחית ?

  12. תביעה אזרחית נגררת לפלילים על תקיפה

  13. תביעה אזרחית נגררת לפלילים ללא הרשעה

  14. בקשה להגיש פסק דין פלילי בתביעה אזרחית

  15. תביעה אזרחית למרות זיכוי במשפט הפלילי

  16. תביעה אזרחית בגין הגשת תלונות סרק במשטרה

  17. עיקול נכסים בתביעה אזרחית על עבירה פלילית

  18. תביעה אזרחית בטענה להפרת הוראות פתיחה באש

  19. האם גזר דין יכול לשמש כראיה בתביעה אזרחית

  20. תביעה אזרחית על סגירת הר הבית לכניסת יהודים

  21. פסק דין פלילי בבית משפט לתעבורה כראיה בתביעה אזרחית

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון