תאונות דרכים - בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור מל"ל

בפניי בית משפט השלום בתל אביב - השופט אבי זמיר - עמדה בקשה מטעם חברת הביטוח להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל (המוסד לביטוח לאומי) , בהתאם לסעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 להלן תקציר נרחב של ההחלטה:

הקדמה
בתיק זה מתבררת תביעת הפיצויים, על פי החוק, בגין תאונת דרכים שעברה התובעת ביום 14.7.03. תאונת הדרכים הוכרה כתאונת עבודה; שאלת נכותה הרפואית של התובעת, והקשר הסיבתי בינה לבין התאונה, נדונה ע"י מספר ועדות ועברה מספר תהפוכות. בסופו של הליך נקבעה נכות אורטופדית של 10% בגין פגיעה בברך תקנה 15 הופעלה חלקית, והנכות הועלתה ל – 11% נכות.

חברת הביטוח, על בסיס החומר החלקי שעמד בפניה, מפרטת בבקשתה את טענותיה כנגד הקביעה האמורה. לטענתה, ניתן למצוא פגם מהותי בהליך בפני המל"ל בעצם המצאתה של חוות דעת "פרטית" (דר' הגר פטיש) מטעם התובעת. עוד נטען כי אין כל נימוק או הסבר לפער בין הקביעה הראשונה לסופית, וכי הוועדה נקלעה אף לטעות עובדתית. התובעת מתנגדת לבקשה, ואינה רואה כל עילה המצדיקה הבאת ראיות לסתור.

ההלכה בעניין הבאת ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי
ההלכה בעניין זה הודגשה בע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נגד טיארה, פ"ד מה (4) 77, 82 (1991): "יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הוועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית משפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה. אין זו, כמובן, רשימה ממצה של המקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור, אלא בגדר הדגמה בלבד

אך מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הוועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הוועדה הרפואית לבין מה שסוברים המומחים הרפואיים הינו גדול... פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד

כנקודת מוצא, יש לזכור, על כן, כי הרשות תינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות בולטות ויוצאות דופן (רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולינבסקי, תק-על 2006 (1), 3112). זאת, לא רק במטרה לייעל את הדיון; לתכלית הדיונית מצטרף גם רציונל של "צדק מהותי", במובן של השאיפה לאחידות ראייתית ועובדתית (רע"א 4484/06 מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2006 (3), 4910). עם זאת, אם חל שינוי במצבו של נפגע מאז נקבעה דרגת נכותו, כלומר, חלה החמרה במצבו או שנתגלתה בו נכות, יצדיק הדבר הבאת ראיות לסתור (רע"א 863/93 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי

בנוסף, על פרוטוקול הועדה לבטא את הלך מחשבתם של חבריה, באופן שמאפשר מעקב אחריו. אם לא ניתן לעשות כן, ו/או אם עולה החמרת מצב מוחשית מן התיעוד הרפואי, יש לאפשר הבאת ראיות לסתור (רע"א 4045/01 אדרי נ' איתן חב' לביטוח בע"מ, דינים עליון, סב', 768 (2001)). כך גם בסיטואציה של העדר התייחסות של ממש בהחלטת הועדה לנושא קרדינלי, למשל – הקשר הסיבתי בין התאונה למצב היום (רע"א 6547/04 גונן נ' דולב חב' לביטוח בע"מ, דינים עליון, סט', 322 (2004)). ולאחרונה, במקרה אחר, בנסיבות שמהן עולה כי אפשר שהוועדה לא נחשפה או לא הייתה ערה לקיומו של תיעוד רלוונטי, ושחרף הפירוט בפרוטוקול עולים אי בהירות וספקות באשר למהות המידע שהיה בפני הוועדה, נקבע כי מוצדק לאפשר הבאת ראיות לסתור - רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש

סיטואציה מיוחדת היא זו, שבה הונחה בפני הוועדה חוות דעת "פרטית" מטעמו של הנפגע. השופט אליעזר ריבלין, בספרו תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, 1999), בעמ' 504, כותב כי: "נפגע המתייצב בפני הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ומציג בפניה חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמו זוכה ביתרון הנשלל ממנו במסגרת הוראת סעיף 6א לחוק (המונעת הצגת חוות דעת רפואית מטעמו. תכלית החוק והתקנות שהותקנו על פיו היא לייתר את הצורך ואת התועלת שבעצם הפניה אל המומחה שמטעם... הצגת חוות הדעת בפני הוועדה הרפואית אינה מתיישבת עם התכלית הזאת. פעולה שכזו אינה מתיישבת גם עם התכלית החקיקתית המוצאת לה ביטוי בסעיף 6ב לחוק הפיצויים, שעניינה הסתמכות על חוות דעת אובייקטיבית, להבדיל מחוות דעת מטעם אחד מן הצדדים. מקום בו הוצגו חוות דעת שכאלה והוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי סמכה את החלטתה גם עליהן עשוי הדבר לשמש נימוק למתן היתר להבאת ראיות לסתור. אמנם, הוראות חוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו על פיו אינן שוללות, מפורשות, את האפשרות שהוועדה הרפואית תקבל לידיה גם חוות דעת של מומחים מטעם הנפגע, אך ברגיל נוהגת הוועדה לסמוך את ממצאיה, במידת הצורך, על חוות דעתו של רופא מומחה מטעמה. בחירתה של הוועדה לסמוך על חוות דעת מטעם הנפגע עשויה לפגום בתקפות קביעתה לעניין תביעת הפיצויים המתבררת בבית המשפט

אכן, דומה כי אין לקבוע כלל גורף, שלפיו בכל מקרה שבו הוגשה חוות דעת פרטית כאמור, יש להתיר הבאת ראיות לסתור. כל מקרה ייבחן לגופו. אלא שנכון יהיה לקבוע, כי במצב דברים כזה נקודת המוצא משתנה; לא עוד רתיעה מובנית מפני התערבות אלא דווקא זהירות מיוחדת, שלא לומר "חשדנות", כלפי קביעת הוועדה

הדיון בבקשה
בענייננו מקבלת "חובת הזהירות" משמעות מיוחדת. הוועדה מהדרג הראשון קבעה, ביום 6.5.04, לאחר עיון בחוות דעת שהוגשה לבקשתה (דר' רוזנבלט), כי "הוועדה אינה יכולה לקשור את הפגיעה בברך לתאונה הנוכחית היות ואינה מופיעה בתיעודים הראשוניים ובדו"ח הראשוני לנפגע בעבודה...". וועדה רפואית לעררים קבעה, ביום 14.2.05, כי: "... לגבי הברך השמאלית הוועדה יוצאת מנקודת הנחה שבמידה והתאונה הייתה הגורם לקרע במיניסקוס צפוי היה כי יופיעו סימפטומים מקומיים בברך, מצב שלא התקיים במקרה הנוכחי. לפיכך דוחה הוועדה את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בברך לתאונה הנידונה...". לאחר שהעניין הוחזר אל הוועדה לעררים על ידי בית הדין לעבודה, קבעה זו, ביום 2.1.06, כי: "... בנוגע לברך שמאל המצב סבוך יותר: דר' פטיש מתארת מסכת ארועים ה... בסופו של דבר בפגיעה רוטורית של הברך. הנחה זו אינה מבוססת לאור מנגנון הפגיעה הצפוי לאור השבר בכף הרגל. יחד עם זאת אין להתעלם מהאפשרות כי לטראומה שארעה בתאונה קיים קשר לפגיעה... קשר אשר יכול "להידחות" עקב הצורך בשימוש בקביים בתקופה ממושכת". בעקבות זאת נקבעו לתובעת 10% נכות

השינוי החד, ב – 180 מעלות, בין המסקנה של העדר קשר סיבתי לבין קיומו, לא ברור ולא מוסבר די הצורך; קשה להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה; מכל מקום, הרושם המתקבל הוא כי שינוי זה נעוץ, רובו ככולו, באימוץ (גם אם חלקי), של חוות הדעת ה"פרטית". על פי הפרמטרים שציינתי לעיל, נכון יהיה, בנסיבות העניין, להתיר הבאת ראיות לסתור

הכרעת בית המשפט
הבקשה מתקבלת



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ראיות בכתב

  2. השמדת ראיה

  3. ראיות לסתור

  4. ראיה לכאורה

  5. כרסום בראיות

  6. ראיות מנהליות

  7. אי הגשת ראיות

  8. הגשת ראיה חדשה

  9. הגשת קלטת כראיה

  10. סליל הקלטה כראיה

  11. הגשת תמליל כראיה

  12. בקשת ראיות לסתור

  13. הפרעה בראיה בצבא

  14. העדר ראיות לכאורה

  15. הגשת ראיות נוספות

  16. הגשת ראיה לא קבילה

  17. הימנעות מהגשת ראיה

  18. פסק דין צבאי כראיה

  19. אמנת האג גביית ראיות

  20. אנמנזה רפואית כראיה

  21. הימנעות מלהביא ראיה

  22. כלל הראיה הטובה ביותר

  23. הגשת פסק דין זר כראיה

  24. הצגת ראיות חדשות באיחור

  25. מהימנות ראיות לכאורה

  26. בקשה להגשת ראיה נוספת

  27. ראיות מהימנות לכאורה

  28. פסק דין משמעתי כראיה

  29. שינוי סדר שמיעת הראיות

  30. ראיה חדשה לאחר פסק דין

  31. הודעת אדם שנפטר כראיה

  32. סעיף 42א לפקודת הראיות

  33. חוק עזרה משפטית בין מדינות

  34. הגשת ראיות חדשות בערעור

  35. הבאת ראיה נוספת בערעור

  36. בקשה להביא ראיות לסתור

  37. בקשה להבאת ראיות לסתור

  38. משפט זוטא - קבילות ראיה

  39. טופס 4 כראיה להשלמת בניה

  40. פסק דין כראיה בהליך אחר

  41. המוציא מחברו עליו הראיה

  42. בקשה להגשת ראיות מפריכות

  43. קבלת ראיה לא קבילה בטעות

  44. השיקולים בהבאת ראיות לסתור

  45. התנגדות להבאת ראיות לסתור

  46. רשומה מוסדית פקודת הראיות

  47. קבילות דואר אלקטרוני כראיה

  48. הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות

  49. ראיות הזמה לאחר שמיעת ראיות

  50. בקשה לשינוי סדר הבאת ראיות

  51. זיהוי קולות הקלטת שיחה כראיה

  52. פסק דין על יסוד חומר הראיות

  53. בקשה להגשת ראיה נוספת בערעור

  54. ראיות לסתור קביעה על פי דין

  55. בחינת קיומן של ראיות לכאורה

  56. דיני הראיות בבית הדין לעבודה

  57. הרשעה על בסיס ראיות נסיבתיות

  58. הסדרי ראיית - חשד לניצול מיני

  59. משקל ראייתי לרישומים רפואיים

  60. קבילות ראיות בבית הדין לעבודה

  61. ספרות מקצועית כראיה בבית משפט

  62. תעודת עובד ציבור פקודת הראיות

  63. ראיות שנתגלו לאחר שניתן פסק דין

  64. בקשה להבאת ראיות לסתור שהתקבלה

  65. חיוב הנאשם להגיש ראיה לבית המשפט

  66. מחירון יצחק לוי כראיה בבית משפט

  67. הגשת ראיות חסויות לבית הדין לעבודה

  68. ערעור על הרשעה על פי ראיות נסיבתיות

  69. היפוך סדר הבאת הראיות בבית הדין לעבודה

  70. החלטה מנהלית על בסיס ראיות בלתי קבילות

  71. היוועדות חזותית: סעיף 13 לפקודת הראיות

  72. עיון בראיות אשר טרם הוכרעה שאלת קבילותן

  73. תאונות דרכים - בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור מל"ל

  74. הגשת הקלטות לבית משפט לאחר שמיעת הראיות

  75. בקשה להבאת ראיות שלא הוגשו לערכאה הדיונית

  76. ערעור בגלל התעלמות בית המשפט מראיות חשובות

  77. נזק ראייתי בגין הפרת חובת דיווח לחברת הביטוח

  78. ביטול כתב אישום בגין אובדן ראיות מתיק המשטרה

  79. היחשפות בית המשפט לראיות לא קבילות במשפט אזרחי

  80. העברת דיון בהסדרי ראיה לבית המשפט לענייני משפחה

  81. בקשה לעכב מועד הגשת ראיה מצדו עד למועד חקירה נגדית

  82. אין לצרף ראיות חדשות במסגרת בקשה להגיש ראיות חדשות

  83. הכרעת הדין ניתנה שנתיים ממועד שמיעת הראיות - עיוות דין ?

  84. נדחתה בקשה להפוך את סדר הבאת הראיות בהתאם לכלל בדבר הודאה והדחה

  85. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון