פיצוי בגין נזק שלטענתו נגרם לו בשל ליקויים שנתגלו בבריכה

פיצוי בגין נזק שלטענתו נגרם לו בשל ליקויים שנתגלו בבריכה

א. ההליך

1. ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט השלום בחיפה (כב' השופט מר יואב פרידמן) בת"א 20043/05 מתאריך 25.01.2012.


2. בתביעה שהגיש המערער לבית משפט קמא, עתר המערער לכך שהמשיבה תחויב לפצותו בגין נזק' שלטענתו נגרם לו בשל ליקויים שנתגלו בבריכה' שהותקנה למענו על-ידי המשיבה, בבית ההארחה שהוא מנהל, ובהימנעות המשיבה לתקן ליקויים אלו.

הפיצוי לו עתר המערער בשל הנזקים, שלטענתו שנגרמו לו, הועמד על סך של 100,000 ₪ מטעמי אגרת המשפט.


ב. הרקע ותמצית טענות הצדדים

3. בחודש אוגוסט 1998, התקשר המערער עם המשיבה בהסכם לרכישת בריכת שחייה תעשייתית ביתית מסוג Comdore (להלן: הבריכה) ולהתקנתה בבית ההארחה בניהולו, תוך התחייבות לשנת אחריות אחת.

בכתב התביעה טען המערער, כי כשמונה חודשים לאחר התקנת הבריכה בידי המשיבה זוהתה דליפת מים מתוך הבריכה לשטחים הגובלים בה. לטענתו, כתוצאה מדליפת המים, בשטח שמסביב לבריכה הופיעו בוץ ורטיבות תמידית, דבר שהרתיע את אורחי העסק וגרם נזק לצמחייה הסמוכה. לגרסתו, המים שדלפו מן הבריכה זרמו לחדר המכונות של הבריכה, שנבנה במרחק של חמישה מטרים הימנה, וגרמו להצפתו ולפיכך להרס מנוע המשאבה של הבריכה ושני השנאים ששימשו לתאורתה.


4. עוד נטען, כי במהלך תקופת האחריות הלין המערער בפני המשיבה על הליקויים בבריכה, וזו החליפה את המשאבה שניזוקה ללא תמורה, לאחר שנתגלה נזק ליריעת הויניל המצפה את הבריכה (להלן: יריעת הבריכה). המשיבה תיקנה את יריעת הבריכה, בהדביקה טלאים על גבי הקרעים בה, אולם לטענת המערער בעיית דליפת המים לא נפתרה, ובשל כך נזק נוסף נגרם למשאבות הבריכה.

לגרסת המערער, משנסתיימה תקופת האחריות על הבריכה, החלה המשיבה מתנערת מאחריותה ולכן הוא נאלץ לשאת בתשלומים להחלפת המשאבות שניזוקו, לטענתו, חמש במספר. בנוסף נטען, כי נאלץ המערער לרכוש משאבת מים אשר תשאב את המים מחדר המכונות וכן להתקין את משאבת הבריכה על גבי מתקן לשם הגבהתה.


5. המערער מוסיף וטוען, כי לאחר שנואש מחוסר מענה המשיבה לטענותיו, פנה לקבל חוות דעת מטעם מכון "בדק". על-פי חוות הדעת, מקור הליקויים באופן התקנת הבריכה ובסולמות הבריכה, אשר קצותיהם החדים גרמו לקרעים ביריעת הבריכה. המערער הזמין את חברת "גבע אחזקות ושירות למפעלים" (להלן: "גבע") לשם החלפת יריעת הבריכה, ואולם הבעיה לא נפתרה. נטען, כי ברצונו למנוע נזק נוסף, הזמין המערער את מר ג'ון רלף, מומחה להתקנת בריכות, מחברת "אלטן מערכות (א.ל.) בע"מ" (להלן: מר רלף). מר רלף, בדק את הבריכה, תוך חשיפת ה"אינלטים" בבריכה על-ידי חציבה בבטון וחפירה, וגילה כי גופי ה"אינלטים" סדוקים ולכן דולף מהם מים. לשיטתו של מר רלף, הנזק נגרם ל"אינלטים" כתוצאה משקיעת האדמה תחת הצינור שחיבר בין ה"אינלטים", דבר שגרר את משיכתו של הצינור כלפי מטה, ולכן נוצר לחץ על ה"אינלטים".


6. בכתב ההגנה טענה המשיבה, כי המערער לא הוכיח נזילה מן הבריכה וכי בכל מקרה הקרעים ביריעת הבריכה לא הובילו לדליפת מים מן הבריכה, משום שגם לאחר החלפתה נטען כי נותרה דליפת מים. בנוסף, מר רלף קבע שמקור דליפת המים ב"אינלטים" הסדוקים, אשר נסדקו, כאמור, כתוצאה משקיעת האדמה תחת הצינור שחיבר ביניהם והובילה להפעלת לחץ עליהם. לטענת המשיבה, שקיעת האדמה נגרמה כתוצאה מגורם חיצוני לבריכה, שאינו קשור בהתקנת הבריכה שבוצעה על-ידה, ומשכך היא איננה אחראית לנזק שנגרם למערער לטענתו.


ג. פסק הדין בבית משפט קמא

7. בית-המשפט קמא בחן ראשית את הקרעים שנוצרו ביריעת הבריכה, ואת השפעתם על דליפת המים מן הבריכה. מהנתונים שהובאו בפניו, הסיק בית-המשפט קמא כי המשיבה עשתה עבודתה נאמנה בכל הנוגע לתיקון הקרעים ביריעת הבריכה, וכי לא היה צורך להחליף את היריעה דווקא. בנוסף סבר בית-משפט קמא, כי לתיקוני היריעה עצמה לא היה קשר לעובדת הדליפה, שכן אף לאחר החלפת יריעת הבריכה על-ידי "גבע", שב המצב לקדמותו והדליפה המשיכה. עוד נקבע, כי מקור הקרעים הנטען - קצוות הסולמות שפגעו ביריעת הבריכה לאחר שנפלו מהם כיסויי הגומי – הוא תקלה פשוטה שהיה בידי המערער לפתור בעצמו, מבלי להיזקק לעזרת בעל מקצוע. משלא בחר המערער לעשות כן, אין להטיל אחריות מלאה על הנזק שנגרם, ככל שזה נגרם כתוצאה מרגלי הסולם, על כתפי המשיבה.

עוד נפסק, כי אופן התחזוקה של המערער את הבריכה הוביל לרגישות יריעת הבריכה, ומשכך לנזק שנגרם לה. אופן התחזוקה הלקוי בא לידי ביטוי באי מילוי הבריכה, דבר שהוביל ליחס לא פרופורציונאלי של כלור לכמות המים ולחשיפת היריעה לשמש, ובכך יש כדי לגרום נזק ליריעה.


8. בית-המשפט קמא הוסיף, כי אחריות קיבוע סולם הבריכה הוטלה על כתפי המערער, לפי הסכם ההתקשרות בין המערער לבין המשיבה, ומשכך אין לבוא בטרוניה אל המשיבה שעה שהסולם יצר קרעים ביריעת הבריכה.

אשר לעניין הצפת חדר המכונות נקבע, כי המערער לא אטם כראוי את חדר המכונות, כפי שהיה מוטל עליו לעשות, לפי הסכם ההתקשרות בינו לבין המשיבה, ומשכך חדרו אליו מים ממקור חיצוני. המערער אטם את חדר המכונות בעצמו, ולו היה שוכר את שירותיו של קבלן לשם ביצוע עבודות האיטום, לפי הוראותיה המפורטות של המשיבה, חדר המכונות היה נאטם כראוי, והייתה נמנעת חדירת המים. לפיכך, פטורה המשיבה מאחריותה לנזק שנגרם למשאבות כתוצאה מחדירת מים לחדר המכונות.


9. עוד קבע בית המשפט קמא, כי סביר שהסדקים ב"אינלטים" אירעו במהלך השנה שחלפה ממועד ביקורה של חברת "גבע" ועד למועד ביקורו של מר רלף, משום שאילו הנזילה הייתה קיימת בזמן שחברת "גבע" החליפה את יריעת הבריכה, ככל הנראה היא הייתה נדרשת לתיקונה, ולמצער לא עוזבת את המקום טרם בדקה כי מקור הנזילה אינו מן היריעה החדשה שהותקנה ומיידעת את המערער על כך.

בנוסף קבע בית-המשפט קמא, כי הסדקים ב"אינלטים" התרחשו בשל לחץ עילי שהופעל עליהם, והם אינם קשורים לתכנון הביסוס, הניקוז והמילוי החוזר בידי המשיבה. נפסק, כי סביר להניח שהסדקים הם תוצאה של בלאי טבעי של חלקי הבריכה, של ביצוע עבודות הפיתוח מסביב לבריכה או של התחזוקה הירודה של הבריכה בידי המערער, ומשכך אין להטיל אחריות על כתפי המשיבה, בחלוף 5 שנים ממועד סיום בניית הבריכה.


10. בית-המשפט קמא דחה את טענתו של המערער בדבר הנזק הנטען לשנאים שהוצבו לצורך תפעול התאורה הפנימית של הבריכה. המערער טען, כי נתבקש לפרוס כבל חשמל מחדר המכונות עד לשנאים שניצבו בדפנותיה החיצוניות של הבריכה, אולם עובדי המשיבה הם שבחרו את מיקום הצבת השנאים קרוב מידי למים, ולכן חדרו אליהם מים וגרמו לנזק. טענה זו נדחה על-ידי בית-המשפט מאחר שהחיווט והחיבור לרשת חשמל הוא באחריות המערער, על-פי הסכם ההתקשרות, והוא צריך להיעשות על-ידי חשמלאי מוסמך. הצבת שנאים אינם אטומים למים והעדרה של חשבונית עבודה של חשמלאי מוסמך או הזמנתו למתן עדות הובילו את בית-המשפט קמא לקבוע כי האפשרות הסבירה יותר היא כי המערער ביקש לחסוך ולכן ביצע את העבודה בעצמו, בצורה לא מקצועית. מכל מקום, כך נקבע, אחריותה של המשיבה לא הוכחה, ומשכך אין להטיל עליה את הנזק שנגרם לשנאים.


ד. דיון

11. חלק נכבד מטיעונו של המערער התייחס לניתוח עדויותיהם של העדים מטעם המשיבה. לטענת המערער, העדים מטעם המשיבה לא העידו עדות אמת, מתוך מגמה להסתיר מפני בית המשפט את מחדליה של המשיבה ואחריותה לנזקים שנגרמו לו. שקלתי טענותיו של המערער, אך לא מצאתי מקום לקבוע ממצאי מהימנות ביחס לעדים מטעם המשיבה, או להתערב בממצאיו של בית המשפט קמא, אשר שמע את העדים והתרשם מהם בצורה בלתי אמצעית.

זאת ועוד: אף בכל שהנוגע לאופן תחזוקתו של המערער את הבריכה, לסיבת התרחשות הסדקים ב"אינלטים" ולמועדה, לאיטום הלקוי של חדר המכונות ולהתקנת השנאים באופן עצמאי, הרי שמדובר בממצאים עובדתיים, אשר נקבעו על-ידי בית-המשפט קמא לאחר בחינת כל חומר הראיות שהונח לפניו, לרבות חוות דעתו של מומחה שמונה מטעם בית-המשפט, ולכן אין לדעתי מקום להתערב בהם.

עם זאת, שונה הדבר בנוגע למסקנותיו של בית-המשפט קמא, כי יש די והותר נתונים על מנת לקבוע, שהגורם להצפות חדר המכונות הוא כשל תחזוקתי של המערער וכי אין להטיל על המשיבה כלל אחריות לכשלים שנתגלו בבריכה ובחלקיה.


12. בית-המשפט קמא קבע, כאמור, כי חדר המכונות לא נאטם כראוי על-ידי המערער, ולכן הסיק כי חדירת מים לחדר המכונות, ולפיכך נזק נגרם למשאבות, מקורה בגורם חיצוני לבריכה.

אולם, לטעמי שגה בית המשפט קמא שכן העובדה שחדר המכונות לא נאטם כראוי איננה מעידה כי חדירת המים בהכרח נבעה ממקור חיצוני לבריכה, וקיימת האפשרות שחדר המכונות הוצף עקב נזילה שמקורה בצנרת הבריכה. במקרה כזה, אין לראות במערער אחראי לכל הכשלים שנתגלו בחדר המכונות, אפילו חדר המכונות לא נאטם כראוי, כל שכן מקום שמדובר בנזילה שמקורה בצנרת הנמצאת בחדר המכונות עצמו – שהרי במצב זה חדר המכונות יכול להיות מוצף גם אם נאטם כדבעי.


13. ראשית האירועים, כזכור, בזיהוי דליפת המים כשמונה חודשים לאחר התקנת הבריכה ובפנייתו של המערער אל המשיבה בשל כך, עוד במהלך תקופת האחריות, וזאת לנוכח קרעים שנתגלו ביריעת הבריכה. נציגי המשיבה אמנם החליפו את המשאבות שניזוקו כתוצאה מחשיפתן למים, ותיקנו את הקרעים ביריעת הבריכה על-ידי הדבקת טלאים, ואולם דומה שהבעיה לא נפתרה, שכן המערער המשיך לפנות אל המשיבה וטען בפניה כי חדר המכונות ממשיך להיות מוצף במים ולכן משאבות ממשיכות להינזק.

המשיבה שלחה נציגיה מספר פעמים לצורך בדיקת הצפות המים בחדר המכונות, כאשר ביקורים אלו נערכו בסמיכות זמנית רבה. כך, למשל, ביום 25.05.1999 הגיע נציג מטעם המשיבה להחלפת משאבה שניזוקה עקב טענת המערער כי חדר המכונות הוצף מים; ביום 02.06.1999, כשבוע בלבד לאחר ביקור נציג המשיבה הקודם, הגיע נציג המשיבה שוב על מנת להחליף משאבה בשל חשיפתה למים; ובתאריך 21.06.1999, כשלושה שבועות לאחר הביקור האחרון, הגיע שוב נציג מטעם המשיבה לבדוק טענת הצפת חדר המכונות (סעיף 20 לתצהירו של מר אלכס אילון).

אמנם נטען כי בכל הביקורים הללו לא מצא נציג המשיבה נזילה מחדר המכונות וסבר כי מקור הנזילה מגורם חיצוני, אולם דומה בעיני כי לנוכח טענות חוזרות ונשנות של הצפת חדר המכונות במועדים כה סמוכים, היה על המשיבה לבצע בדיקות לשלילת דליפת מים מהבריכה או מהצינורות המובילים מים לבריכה ומתוכה, ולא להסתפק בעמדתו של נציג המשיבה שלא ערך בדיקות כאמור.


14. כפי שהטיב לציין מר אילון – מנהלה של המשיבה ומהנדס במקצועו - "נזילה מהבריכה נקבעת אך ורק על-ידי מדידת חוסר מים בבריכה (דהיינו, ירידת המפלס)". נוכח הטענות החוזרות הנוגעות להצפת חדר המכונות, תמה אני מדוע לא בוצעה בדיקה כזו או לא הורתה על-ידי מר איילון נוכח טענותיו המרובות של המערער.

יש לציין, כי למרות האמור בעדתו של מר איילון בדבר הנחייתו את נציג החברה לביצוע בדיקת ירידת מפלס מים, בתצהירו הוא קובע כי בדיקה זו לא בוצעה מעולם (סעיף 21 לתצהירו).

גם בדיקת לחץ בצנרת לא בוצעה, כפי שהיה מן הראוי לבצע לפי מומחה בית-המשפט, מר ראובן קופר (עמוד 12 לפרוטוקול מיום 16.12.2010):

"ש: מניסיונך האישי, לו היית מקבל במרוצת השנה הראשונה שבה התקנת את בריכה 7 תלונות של הצפות בחדר המכונות והחלפת משאבות, האם אתה אישית היית מגיע למקום כדי לנסות לתת פתרון לבעיה?
ת: הייתי מגיע כדי לראות מה קרה, לא לשם פתרון.
ש: דרך האלימינציה, אלו בדיקות היית מבצע על מנת לאתר את מקור הבעיה?
ת: שתי בדיקות עיקריות: אחת בעין, מסתכל ורואה מה קרה, אם ניתן לזהות קרע, שבר בבריכה או סביבתה. במידה ולא היית מוצא, הייתי ממליץ או דורש לבצע בדיקת לחץ על הצינורות המובילים אל ומהבריכה".
ש: אם לא היית מזהה באופן ודאי מקור מים חיצוני לבד מהשערות כאלה ואחרות, האם היית הולך לפתרון השני שהצעת?
ת: זה לא פתרון שני, זה חלק מבדיקה לנזילות מבריכות שחייה."

(ההדגשות אינן במקור).


15. בדיקות אלו התבקשו, בעיני, מאחר שאפשר שהצפת חדר המכונות לא נבעה בכל המקרים ממקור חיצוני, שכן קשה להעלות על הדעת שהמערער יעשה שוב ושוב, בהבדל של ימים מפעם לפעם, פעולות שיש בהן כדי לגרום להצפת חדר המכונות, ולנזק למשאבות. במיוחד לנוכח העובדה כי המשיבה הפנתה את תשומת ליבו לכך שמקור המים הוא חיצוני לטעמה – פעם סברה שמקורו בנזילת מים מצינור ההשקיה ופעם סברה שמקורו בריקן בריכת השחייה לילדים המצויה בקרבת מקום.

אמנם ניתן לטעון שהמערער הקל ראש וגרם בפעולותיו להצפות מים כיוון שלא הוא זה שנשא בעלויות התיקונים, אלא המשיבה במסגרת האחריות שסיפקה. אולם, יש לשים לב שחדר המכונות הוצף גם לאחר סיום האחריות של המשיבה על הבריכה וחלקיה, ולכן המערער נשא בהוצאות הכרוכות בתיקון הנזקים, כולל החלפת משאבות. בכך, יש משום חיזוק לאפשרות שההצפה לא נבעה בכל המקרים ממקור חיצוני, וייתכן שמקורה בכשל בצנרת, שכן ברי שהמערער היה מבקש להימנע מפעולות שיש בהן כדי לגרום לו להוצאת כספים שלא לצורך.

נחיצותן של בדיקות כאמור, לבחינת האפשרות שכשל בצינורות הוא שהוביל להצפת חדר המכונות, גם מתחדדת נוכח העובדה שהצנרת בחדר המכונות כבר נתגלתה במועד מוקדם יותר "מעורערת" (כלשונו של מר איילון) והיא תוקנה על-ידי המשיבה (עמוד 7 לפרוטוקול מיום 16.12.2010, חקירתו של מר איילון).


16. גם בית-המשפט קמא סבר שייתכן שהמשיבה כשלה משלא ביצעה בדיקת לחץ לגילוי הנזילה הנטענת, אולם הוא גרס כי לא נגרם נזק ראייתי בשל כך (סעיף 34 לפסק-הדין).

עם כל הכבוד, אינני שותף לדעתו של בית-המשפט קמא, כי לא נגרם נזק ראייתי בכישלונה של המשיבה לבצע בדיקות כאמור. לטעמי, משלא ביצעה המשיבה בדיקת לחץ בצינורות או בדיקת ירידת מפלס המים בבריכה, נותרה בעינה האפשרות שבבריכה נתגלתה דליפה מן הבריכה שתחילתה בתוך תקופה האחריות אשר לא באה על פתרונה, וזו היוותה למצער את הסיבה לחלק מן הכשלים שהתרחשו לאחר מכן בבריכה.


17. ככל שדולפים מים מן הצינורות שמובילים מים אל הבריכה או ממנה, יש בכך משום "תרומה", אם לא סיבה עיקרית, לנזק שנגרם למשאבות, ליריעת הבריכה ול"אינלטים".

ראשית, נזק למשאבות נגרם, כאמור, כתוצאה מחשיפתן למים ונזילת מים מצינורות הבריכה בוודאי שיכולה הייתה לגרום לחשיפת המשאבות למים. שנית, נזילת מים מצינורות הבריכה אפשר שהובילה לירידת מפלס הבריכה, ומשכך גררה את חשיפת יריעת הבריכה לשמש, דבר אשר כל המומחים הסכימו כי יש בו כדי לגרום לרגישות היריעה ולנזק בה. שלישית, כפי שציין מומחה בית-המשפט, מר ראובן קופר, הסדקים ב"אינלטים" נבעו מ"אירוע דינמי משמעותי של לחץ מים או לחץ מים וקרקע שמחוץ לבריכה" כאשר גורם אפשרי אחד לאירוע דינמי כאמור הוא "מילוי חוזר אשר 'ברח' כתוצאה מנזילות מים" (עמוד 14 לפרוטוקול מיום 16.12.2010).


18. עוד יש לציין, כי בכל מקרה אין להטיל את כל האחריות לאיטומו הלקוי של חדר המכונות על כתפי המערער. אמנם נכון שבניית חדר המכונות הוטלה עליו, אך על המשיבה היה לוודא שהמערער אטם כראוי את חדר המכונות טרם אישרה את הפעלת הבריכה, כפי שסבר מומחה בית-המשפט. הרי אם לא כן, אישור הפעלת הבריכה ניתן כאשר כשלים צפויים מראש להתרחש, ולראיה חדר המכונות הוצף בחודש פברואר 1999 כתוצאה מירידת גשמים, עוד בטרם מולאה הבריכה והופעלה בחודש אפריל 1999 (עמוד 7 לפרוטוקול מיום 03.01.2013).


19. אמנם מומחה בית-המשפט הציג תמונה שונה בחקירתו מזו שהציג בחוות דעתו, וטען כי בפועל לא תמיד נהוג לבדוק שהעבודה בוצעה, בעיקר במקרים שבהם בניית הבריכה הושלמה אך התשתיות טרם הושלמו, כפי שהיטיב לציין בית-המשפט קמא בפסק-דינו.

ואולם, העובדה כי "לא תמיד נהוג לבדוק" אינה מעידה על כך שלא מן הראוי לבדוק. לגישתי, מן הראוי שחברה מסוג של המשיבה תפקח על בניית חדר המכונות ואיטומו כראוי, שהרי לשם כך נשכרו שירותיה - לדאוג להתקנת הבריכה ולהפעלתה התקינה לאורך זמן, ואיטומו של חדר המכונות נדרש להמשך פעולתה התקינה של הבריכה.

כשם שאל חוזה לבניית בניין יש להוסיף תנאי מכללא שהבניין יוקם בצורה מקצועית (ע"א 451/66 קורנפלד נ' שמואלוב וחנוכוב, פ"ד כ"א(1) 310, (1967), כך גם אל חוזה להתקנת בריכה יש להוסיף תנאי מכללא שהבריכה תוקם בצורה מקצועית, באופן שבו תוכל לפעול כראוי מבלי שכשלים בה צפויים להתרחש עוד בעת בנייתה.


20. לא ניתן להתעלם גם מכך שהמשיבה אישרה את חדר המכונות, ואף החליפה מספר פעמים את המשאבות, מבלי לוודא שקודם לכן המערער אוטם כראוי את חדר המכונות. המשיבה הייתה צריכה לדרוש את איטומו של חדר המכונות ולפקח על כך עוד לפםני שהבריכה הופעלה לראשונה, ולמצער היה עליה לחזור ולבדוק את מצב האיטום טרם החליפה את המשאבות שניזוקו, ולא לצאת ידי חובתה בהחליפה את המשאבות כל עוד חלה תקופת האחריות. בוודאי צפתה המשיבה את הנזק הנוסף שיגרם למשאבות, אם לא יאטם כדבעי חדר המכונות.

דרישה זו ופיקוח המשיבה על מילויה נדרש ביתר שאת נוכח ידיעתה כי המערער איננו בקיא או בעל ניסיון בתפעול בריכות שחייה. כפי שהטיב לציין מר איילון, לא נעלם ממנו שהמערער אינו יודע כיצד לתפעל בריכה, או במילותיו "[המערער] לא יודע להסתדר עם עצמו" (עמוד 7 לפרוטוקול מיום 16.12.2010).


21. נראה הדבר, שאף מיקומו של חדר המכונות, שנקבע על ידי המשיבה, "תרם" לחדירת מים אליו, ככל שמדובר בחדירת מים ממקור חיצוני לחדר המכונות, שכן, הגם שמיקומו של חדר המכונות מתאים לתפקודו בכל הקשור לפעילות הטכנית של הבריכה, הרי שחדר המכונות מוקם בגובה הנקודה הנמוכה ביותר בבריכה.

על כן, מקובל עלי, שכשל בצינורות שהתקינה המשיבה הוא שהוביל לנזק שנגרם למערער. עם זאת, אין להתעלם מהאפשרות שהנזק נגרם גם כתוצאה מחדליו של המערער, נוכח תחזוקתו הלקויה את הבריכה, כולל אי איטום חדר המכונות, וכן מבלאי טבעי של חלקי הבריכה, כפי שנדון בהרחבה בפסק-דין הערכאה הדיונית. אזכיר בהקשר זה את הביקורת, המוצדקת לטעמי, שנמתחה על המערער, אשר לא ביצע פעולה פשוטה ביותר כמו השבת גומיות הסולם שנפלו, דבר שגרם לניקוב יריעת הבריכה.


22. ואולם, הימנעות המשיבה לחקור כראוי את מקור הדליפה הנטענת הובילה לכך שלא ניתן לדעת בוודאות מי מהצדדים אחראי לנזק הנגרם ומה חלקו של כל אחד מהם, וכיוון שחלק מאחריות לאיטום הלקוי של חדר המכונות מוטל על כתפי המשיבה, הדרך הנכונה היא להניח שהמשיבה והמערער אחראים לנזק במידה שווה, ועל-כן יש לחלק את הנזק ביניהם שווה בשווה.




ה. קביעת הנזק

23. במצב דברים רגיל, אפשר והיה מקום להשיב הדיון לשולחנו של בית-המשפט קמא, לצורך קביעת גובה הנזק. אולם, בנסיבות העניין אין לדבר הצדקה מעשית, ולכן החלטתי לדון במישור הנזק במסגרת הערעור שלפני.


24. בתצהיר עדותו הראשית (מתאריך 19.4.2009) פרט המערער את הנזקים שנגרמו לו כדלקמן (אם כי בכתב סיכום הטענות שהוגש מטעמו בבית משפט קמא נטענו סכומים שונים):

(א) החלפת יריעות כיסוי 22,000 ₪
(ב) טיפול בסולמות הבריכה 1,000 ₪
(ג) תיקוני מנוע ומשאבות 6,723 ₪
(ד) אבדן מים 600 ₪
(ו) הערכת עלות גינון ושתילה מחדש 3,000 ₪
(ז) בדיקות מומחים 5,000 ₪
(ח) החלפת 7 "אינלטים" 6,008 ₪
(ט) עלות שיפוץ הבריכה 50,000 ₪
(י) הפסד הכנסות 100,000 ₪
(יא) נזק שאינו ממון (עגמת נפש) 35,000 ₪



סה"כ 230,331 ₪

כזכור, המערער העמיד את תביעתו על סכום של 100,000 ₪ (במועד הגשת התביעה - 4.12.2005). חלק מהסכומים הנטענים על ידי המערער, כמו למשל הנזק שנגרם ליריעות וטיפול בסולמות, הם באחריותו הבלעדית של המערער. כמו כן, נזקי הפסד ההכנסות לא הוכחו זולת אמירותיו הכלליות של המערער. נזק זה היה על המערער להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה.

על כן, לאחר ששקלתי טענות המערער לעניין הנזקים שנגרמו לו, ובהתחשב בזמן שחלף, הנני מעמיד את סך כל הנזקים על סכום כולל של 80,000 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה, ומסכום זה ייגזר הפיצוי בשיעור של 50% שעל המשיבה לפצות בו את המערער.



ו. סוף דבר

25. על יסוד האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א) הנני מקבל את הערעור בחלקו, והנני מחייב את המשיבה לשלם למערער סך 40,000 (ארבעים אלף) ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה.

(ב) הנני מבטל את הוצאות המשפט שנפסקו לזכות המשיבה בפסד-הדין שניתן בבית-המשפט קמא. ככל שהמערער שילם למשיבה את הוצאות המשפט שנפסקו, על המשיבה להחזירן למערער, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועד בו שולמו למשיבה ועד להחזרתן למערער.

(ג) הנני מחייב את המשיבה לשלם למערער הוצאות המשפט בשתי הערכאות בסך 12,000 ₪.

(ד) ככל שהמערער הפקיד עירבון להבטחת הוצאות הערעור, יש להחזיר לו העירבון.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויים בריצוף

  2. ליקויים בהנחת פרקט

  3. ליקויי רטיבות בדירה

  4. ליקויים בעבודות עפר

  5. ליקויים בדירה בשכירות

  6. תביעה על ליקויים בדירה

  7. כתב תביעה ליקויים ברכב

  8. ליקויי אקוסטיקה בדירה

  9. ליקוי נפשי עקב הלם קרב

  10. קניית מכונית עם ליקויים

  11. ליקוי טכני בהצבעה בבחירות

  12. ליקויי רטיבות בדירת מגורים

  13. הסתרת ליקויים בדירה מהקונה

  14. ליקויי איטום גג בבית משותף

  15. תביעה נגד סוחר רכב בגין ליקויים

  16. ליקויים בעמוד השדרה עקב העבודה

  17. תביעה נגד מוכר דירה עקב ליקויים

  18. ליקויים בלוח הפעלה של מכשיר חשמלי

  19. ליקויים בעבודות עקב חריגה מתוכנית

  20. תביעה נגד משכיר דירה בגין ליקויים במושכר

  21. תביעה לקבלת פיצויים בגין ליקויים שהתגלו בדירת התובעים

  22. פיצוי בגין נזק שלטענתו נגרם לו בשל ליקויים שנתגלו בבריכה

  23. בתום תקופת השכירות חולט חלק מהפיקדון עקב ליקויים נטענים בדירה

  24. לטענת התובעים התגלו בבית ליקויים חוזרים ונשנים וכן ליקויים חדשים

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון