המפרק הנוכחי ביקש להגיש תביעה אישית נגד המפרק הקודם

המפרק הנוכחי ביקש להגיש תביעה אישית נגד המפרק הקודם

(להלן: "המשיב"), לאחר שלטענתו, התנהלות המשיב במהלך כהונתו בתפקיד מפרק החברה בין השנים 1989- 2008, גרמה נזקים רבים לקופת הפירוק, לנושים ולרבות לרוכשי הדירות (להלן: "בקשה 275").
לאחר שנתבקשה עמדת כנ"ר, התומך הלכה למעשה בניהול תביעה נגד המפרק הקודם, אישר בית המשפט (כב' השופטת אלשיך) ביום 29.03.2012 את הבקשה לניהול הליכי תביעה נגד המשיב כמבוקש.

4. ביום 16.07.2013, ועל בסיס האישור דלעיל הגיש המפרק הנוכחי בקשה למתן הוראות (מס' בקשה 314), ובה עתר לחייב את המשיב באופן אישי לשלם לקופת הפירוק סך של 14 מיליון ₪ לפי סעיף 373 לפקודת החברות, וכן התבקש בית המשפט לחייב את המשיב להשיב לקופת הפירוק סך של 4,504,158 ₪ לפי סעיף 374 לפקודת החברות.

5. את הבקשה מבסס המפרק הנוכחי על מסקנות דוח הבקורת הראשון שהוכן ע"י רו"ח ויגננסקי, ובעיקר על מסקנות המומחה, רו"ח חיים אביגל שמונה ע"י בית המשפט ביום 16.10.12 כבודק בלתי תלוי לצורך עריכת בקורת משלימה לבקורת הראשונה כאמור.
(הדוח המפורט על נספחיו צורפו לבקשה).
לאחר שבחן את ספרי החברה ואת החומר הרב שהונח לפניו כמפורט ברישא לדוח, אומר המומחה, רו"ח אביגל, בקצירת האומר כי "המפרק התרשל בצורה חמורה בביצוע תפקידו, תוך חשש לגניבת כספים ויצירת מסך עשן אשר ימנע בדיקה יסודית של הפעולות החריגות והאסורות שביצע" (עמ' 4 לדוח אביגל).
לאורך עמודים רבים מתאר המומחה את הכשלים הרבים, את אופן ההתנהלות הרשלנית והבלתי ראויה, בלשון המעטה, של המשיב, לרבות ביצוע פעולות אסורות, העברת כספים לקרובי משפחה, הפקדת כספים בחשבונות פרטיים, העלמת פרטים מדוחות, פעולות שגרמו לפסילת ספרים ע"י הרשויות, תשלום שכ"ט לעו"ד אחרים, וכן נטילת כספים כשכ"ט וכהוצאות ללא קבלת אישורי בית משפט של פש"ר כמתחייב - הכל כמפורט בהרחבה בדו"ח שהגיש המומחה.
בסיכום דבריו אומר המומחה כי "לאורך כל שנות הפירוק לא נוהלו כספי הפירוק כנדרש ולא בוצעו נוהלי עבודה מינימאליים של ניהול כספי תקין. הנהלת החשבונות של הפירוק נעשתה באופן חלקי ולא מקצועי, כספים נכנסו ויצאו דרך חשבונות פרטיים של המפרק מבלי שניתן לכך ביטוי מלא וראוי בספרי הפירוק, ומבלי שנתקבלו אישורים משפטיים מתאימים לכך... נוהלו ספרים "כפולים" הן במשרדי המפרק והן אצל מנהל החשבונות ... כאשר נראה בעליל כי לא תמיד היו מותאמים המספרים ביניהם... כמו כן השתמש המפרק בקופת הפירוק כחשבון בנק פרטי שלו ומשך מקופת הפירוק כספים שנקראו 'הלוואות פרטיות' או משיכות אחרות... בעצם היה מדובר על העברות לחשבונות פרטיים על שם המפרק ועל שם הקרובים אליו. המפרק משך מקופת הפירוק סכומים מהותיים לאורך כל שנות הפירוק וזאת מבלי שקיבל לכך את האישורים הנדרשים...".
המומחה מציין כי כתוצאה מהתנהלותו הרשלנית של המשיב, נגרמו לפרויקט הבניה נזקים כספיים בהיקף שהוערך לצורך התביעה ב-14 מיליון ₪.
כמו כן מבקש המפרק הנוכחי כי בית משפט יחייב את המשיב להחזיר לקופת הפירוק את הכספים וההוצאות שנטל ללא אישור בית משפט, את הקנס שהוטל על החברה בגין התנהלות המשיב ואת הנזק שנגרם לחברה בשל מעשיו ומחדליו של המשיב שהביאו לפסילת הספרים.

6. על בסיס מעשיו ומחדליו של המשיב, כנטען, ועל בסיס חוות הדעת של המומחה ואישור בית המשפט של פש"ר להגיש תובענה נגד המשיב, תובענה שאכן הוגשה במסגרת הליך זה (בקשה 314), סבור המפרק הנוכחי כי לאחר שהניח ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה נגד המשיב, נוטה מאזן הנוחות באופן מובהק לטובת המבקש זאת לאור הנזקים הכבדים שגרם לנושים והנאמדים לפי חוות דעת המומחה בכ-14 מיליון ₪ ולכך נוסף סכום כספי לא מבוטל (כארבעה מיליון ₪) שעל המשיב להחזיר לקופת הכינוס; הסכום הכבד מהווה כשלעצמו ראיות להכבדה זאת בנוסף לראיות לכאורה כי מצבו הכלכלי של המשיב מצדיק הטלת העיקול לנוכח החשש הכבד כי לא יהיה בידי המבקש לגבות את הכספים ככל שהמשיב יחויב.

7. ביום 17.7.13 נעתרה כב' השופטת וולצקי לבקשה להטלת עיקול על נכס מקרקעין של המשיב ובהמשך בהחלטת כב' השופט שנלר מיום 21.8.13 הוטל עיקול על חשבונות ונכסים של המשיב כמפורט בבקשת העיקול.
המשיב הגיש בקשה לביטול העיקולים ובין טענותיו שיהוי בהגשת הבקשה, התיישנות, חריגה מסמכות בכך שהמבקש הגיש בקשה למתן הוראות במסגרת הליך זה ולא בדרך של תובענה עצמאית, כן טען המשיב כי המפרק חרג באופן מהותי מהסכום שציין בבקשתו למתן היתר להגשת התבוענה, ועוד טען להעדר ראיות לבסס עילת תביעה נגד המשיב וכן כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב שהוא "עו"ד ותיק בעל משרד עו"ד עצמאי והטלת העיקולים על חשבוונתיו ונכסיו תפגע בצורה ממשית ולא מידתית בפרנסתו של המבקש ו"תשתק, את משרדו" (סעיף 7.2 לבקשת הביטול).

8. להשלמת התמונה אציין כי במסגרת בקשה 275, בה אושר למפרק הנוכחי להגיש תביעה נגד המשיב, הגיש המשיב בקשה לביטול ההחלטה שהתירה למפרק הנוכחי להגיש תביעה נגדו בהיותה, כך לטענתו, החלטה שניתנה במעמד צד אחד.
ביום 16.12.13 דחה כבוד השופט אורנשטיין את הבקשה והותיר בתוקף את ההחלטה שאישרה למפרק הגשת התובענה ובמסגרת ההחלטה חזר על ההלכה כי לנתבע פוטנציאלי אין מעמד בהליכים בהם מבקש מפרק לאשר לו הגשת תביעה נגדו, כך ציין כי ככל שיש למשיב "טענות סף מקדמיות לגוף הבקשה יוכל להעלותן במסגרת תגובתו לבקשה גופא, קרי, בקשה 314" (עמ' 5 להחלטה).

9. ביום 11.11.13 קיימתי דיון בבקשת הביטול שבסיומה בקשו הצדדים לסכם טענותיהם בכתב; לענין זה יש לציין כי הכנ"ר לא הגיש סיכומיו במועד שנקבע, גם לא לאחר הארכה שראיתי לתת אף בלי שבקש.

10. לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי שהוצג לפני, התרשמתי מהמצהירים שהופיעו בדיון (המפרק הנוכחי והמפרק הקודם), עיינתי בהחלטות שונות של בית משפט לרבות בזו שהורתה על העברת המשיב מתפקידו, נתתי דעתי להחלטת בית משפט העליון שניתנה במסגרת הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי כן עיינתי בסיכומי הצדדים וראיתי להותיר על כנם את העיקולים שהוטלו במעמד צד אחד.

11. הגם שדיון בביטול העיקול שהוטל במעמד צד אחד נקבע על פי בקשת המשיב הרי שבבקשה לביטול צו עיקול זמני חוזרת הבקשה לדיון 'דֶה נוֹבוֹ' שכן "לעניין כל הצווים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה" (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים בע"מ פ"ד נא(3), 789), משכך על מבקש העיקול להרים את הנטל להוכיח כי התנאים להטלת העיקול, כנדרש בדין, התמלאו.
בהתאם לפסיקה "תקנה 362 לתקנות קובעת, כי על המבקש סעד זמני להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, קרי שהנזק שיגרם לו אם לא ינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שיגרם למשיב אם ינתן הסעד... למותר לציין, כי שיקולים אלה יש לבחון בהקפדת יתר שלא לפגוע מעבר להכרחי בזכות הקניין של המשיב; התנאים הם מצטברים, וברור כי בהעדר אחד התנאים אין להעתר לבקשה..." (רע"א 9736/07 יורם קראוס נ. הראל בית השקעות בע"מ).
היחס בין שני התנאים המצטברים אינו נבחן "במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים – 'מקבילית כוחות'. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עמו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע. כמובן, שהן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי על מנת שבית המשפט (או הרשם) ייעתר לבקשה למתן סעד זמני". (רע"א 2826/07 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (6.6.2006) וכן ראו (רע"א 706/09 קופ"ח מאוחדת נ' המרכז הכירורגי ירושלים, (10.3.09)).

12. בענייננו - על רקע הוראות הדין ועקרי הדברים בפסיקה המושרשת ולאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, הגעתי למסקנה כי המבקש עמד בנטל הנדרש בעת הזאת להוכיח כי בידיו ראיות לכאוריות מהימנות לקיומה של עילת תביעה המצדיקות הותרת העיקול הזמני על כנו; כך גם התרשמתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הותרת העיקול ושוכנעתי כי תהיה הכבדה ממשית למימוש ההחלטה לחייב את המשיב, ככל שתתקבל הבקשה למתן הוראות, זאת לאור היקף התובענה, גובה הסעד הכספי והראיות הלכאוריות המצביעות כי ספק אם יכולותיו הכלכליות יאפשרו גביית סכום הסעד ככל שיפסק לטובת קופת הפירוק.

13. אציין כבר כי כדי למלא אחר יסוד הראיות המהימנות הלכאוריות כנדרש לצורך העיקול הזמני, אין המבקש נדרש לשכנע את בית המשפט לפני ולפנים בעילת תביעתו, אלא די בראיות מהימנות ולכאוריות כדי לקבוע כי התמלא התנאי.
בהתאם לדוחות של רואי החשבון, הן זה של רו"ח ויגננסקי ובעיקר מסקנותיו הנחרצות של המומחה שמונה ע"י בית המשפט, רו"ח אביגל, כמפורט בדוח עב הכרס, המייחסים למשיב למצער ניהול רשלני של קופת הפירוק וגרימת "נזקים כספיים בהיקף שהוערך לצורך התביעה ב-14 מיליון ₪" הנתמכים בדוחות כספיים, ניתוחם והסברים המניחים תשתית של ראיות לכאוריות מהימנות למעשי המשיב, מתקיים התנאי הראשון הנדרש למתן סעד זמני.
לא רק זאת אלא שחומר לכאורי זה עבר כבר 'מסננת' של בית משפט עת קבעה כב' השופטת אלשיך כי ראיות לכאוריות אלה שהונחו לפניה מביאות "למסקנה חד משמעית "ענין לנו במקרה חריג, חמור וקשה, בו המפרק עושה פעם אחר פעם דין לעצמו, וכמעט וניתן לומר עליו כי הפך את הפרויקט נושא הפירוק ל"מדינה עצמאית וריבונית" אותה הוא מנהל... משתלבים הדברים אף עם המחדלים הקודמים שיוחסו למפרק, כגון אי ניהולה של הנהלת חשבונות מסודרת, ובעיקר משיכת כספים מקופת הפירוק לצרכי שכר טרחה בלא לקבל אישור בית משפט, זהו מעשה שאין צורך להכביר מילים על כך כי הוא סותר באורח חזיתי את הדין, המחיל איסור מוחלט על נטילת כל צורה של שכר בלא להגיש תחילה בקשה בהתאם לתקנות השכר הרלוונטיות... די בכל אחד מאותם ממצאים קל וחומר במשקלם המצטבר בכדי להוות הצדקה להעברת המפרק מתפקידו" (בש"א 6112/07 החלטה מיום 3.4.08 עמ' 8); כך על בסיס הראיות הלכאוריות שהוצגו בפניו אישר בית המשפט המחוזי את הגשת התביעה; ממצאים שהיוו בסיס להעברת המשיב מתפקידו והצדיקו מתן ההיתר להגשת התובענה לא התבטלו במסגרת הערעור בבית המשפט העליון (ע"א 4306/08), שציין כי "בהתחשב בכך שהתמונה שבפנינו אינה מלאה, איננו רואים אפשרות וצורך להזקק לטענותיו הרבות של המערער (המשיב- א.נ.ח) המופנות נגד קביעותיו של בית המשפט בפסק הדין" (עמ' 6 להחלטה).

14. לאלה אוסיף את דברי עו"ד ארז שנחקר בבית המשפט, וחקירתו, לא רק שלא נסתרה אלא שביססה את הראיות הלכאוריות שהוצגו זאת לאור בדיקות שערך בעצמו וכך למשל:
"ש. קראתי את הדוח בעיון, ראיתי כי שיש לכם טענות קשות אבל ההתנהלות מבחינה חשבונאית בתקופת הפרוק אותה ניהל המפרק הקודם, האם הזמנתם אותו שאלתם אותו לגבי דברים שעלו בדוח. אני מדבר על הדוח הזה הדוח הקודם. לפני שיצא דוח אביגיל האם הזמנתם את מנהל החשבונות, אמרתם לו יש פה בעיות יש פה אי התאמות.
ת: בוודאי שכן. מנה"ח שמו ברוך טייר. אני התחלתי לתחקר אותו כבר בשנת 2008. קיבלתי את המנהל החשבונות מהמפרק הקודם. מה שעשיתי זה לקחת משרד רו"ח רציני משרד אהרון זהר שהתמזג עם משרד דלויט ואכן גיליתי ליקויים חמורים שחלקם גיליתי בעצמי. למשל הליקוי הכי חמור בעיני שבמשך 19 שנה חברה קבלנית כל כך גדולה לא נרשמה במע"מ כעוסק מורשה.
ש: יש לך דוחות חקירה.
ת: אני לא צריך חקירה. אני נסעתי בעצמי וראיתי שאין רישום של החברה במע"מ. ברוך טייר הוא אדם שעובד אצלי אני נפגש איתו כל שבוע.
ש: אותו מנהל חשבונות שעשה את כל הדברים החמורים המשיך לעבוד אצלך.
ת: מנהל החשבונות רשם את מה שהתבצע. מי שלקח כספים לכיסו בלי אישור ביהמ"ש זה המפרק הקודם, זה הלקוח שלך. מנהל החשבונות היה רושם את מה שהלקוח שלך עשה.
ש: רו"ח שביקרו את הדוחות.
ת: למי אתה מתכוון.
ש: לפני שהתמנית. שאלת אותם? חקרת אותם? נתת להם הזדמנות הלסביר, שאלת אותם.
ת: אין לי תלונות למי שרשם את הגניבות. יש לי תלונות למי שגנב".
(עמ' 2, 3 לפרוטוקול)

ובהמשך:
"ש: סעיפים 77.1 77.2 לכתב התביעה.
ת: אנחנו תבענו את כל הסכומים שהוא משך שלא כדין, בין אם נקרא להם הוצאות, או שכ"ט ללא אישור. כל מה שנלקח ללא אישור אנחנו תובעים.
ש: אני אומר לך שכל הכספים האלה בסעיף 18 שנלקחו שלא כדין מופיעים בדוחות הכספים של החברה ככספי החברה. לכן אין ממש בטענה שנלקחו שלא כדין או שנלקחו בכלל. הם רשומים ככספי החברה. אם יש חשבון בנק שכתוב עו"ד יעקב כהן מפרק עבור.... לקח עו"ד ארז ואמר הנה אלה הכספים. מה אתה רוצה ממנו? היו כמה חשבונות אבל כולם הופיעו בספרי החברה.
אני מראה לך דוח של חיים אביגיל. אני מפנה לעמוד התשיעי של נספח א 2.
ת: זה לא מופיע בדוחות של חשבונות החברה. זה מופיע כחשבון נאמנות. כשהחברה בפרוק יכול להיות לה אך ורק חשבון אחד, חשבון של חברה בפרוק. לא יכול להיות שלחברה בפרוק יש מספר חשבונות. חייב להיות חשבון בנק אחד בלבד שבו המפרק חותם כמפרק לא כנאמן. עצם העובדה שמתנהלים ארבעה חשבונות בבנקים שונים בשלושה בנקים, היא מאוד לא תקינה בלשון המעטה. דבר שני עו"ד גדיש חוקר אותי על יתרות שהיו בשנת 97. המפרק הקודם הועבר מתפקידו באפריל 2008, 9 שנים מאוחר יותר. חלק מהפעולות שמופיעות היו מאוחרות יותר..." (עמ' 5, 6)

בחקירתו הבהיר המפרק הנוכחי את התשתית הראייתית בתשובה לשאלות שנשאל, ואף הבהיר ממה מורכב סכום התביעה. עו"ד ארז לא נשאל על ההכבדה אלא חזר ונשאל על הראיות לכאורה לקיומה של עילת התביעה ובאמצעות השאלות ניסה ב"כ המשיב לקעקע את התשתית הראייתית הלכאורית המופיעה בדוחות – אך ללא הצלחה. המבקש העיד בבהירות, ודבריו היו סבירים ומשכנעים ולא עלה בידי המשיב לשנות את התרשמותי מטענות המבקש שהובאו בתצהירו ובבקשה ונספחיה, לרבות בדוחות המומחים. בודאי אין שלב זה של ההליך נועד להכנס לפני ולפנים הראיות, אמיתותם, המסקנות הנובעות מהם ומשקלם, בעיקר כשהם מתיישבים עם הדוחות המספריים שהוצגו וצורפו לדוח.
יאמר כי גם סיכומי המשיב שהתרכזו וניתחו את מעשי המשיב ואת הדוחות לא סתרו את הראיות הלכאוריות שכן אין זה השלב של הדיון בו מתבקש בית המשפט לנתח את הראיות ולא להכנס "לפני ולפנים" הראיות הלכאוריות ודי בחומר שמבוסס על בדיקת בודר בלתי תלוי שמונה ע"י בית המשפט להרים את הנטל, וביתר שאת לאור דברי המפרק הנוכחי שביסס את הדברים.
משכך, כאמור, ולעת הזאת החלטת בית המשפט, מיום 3.4.08 שנותרה על כנה גם לאחר החלטת בית המשפט העליון וממילא מהווה ראייה לכאורה מספיקה לקביעה כי יש בידי המבקש ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, שבעתיים כך כשהחלטה זו מבוססת על הדוחות המפורטים ועל מסקנותיהם, ולאחר ששמעתי את המפרק הנוכחי בחקירתו נחה דעתי כי הובאו ראיות לכאורה מהימנות ואני קובעת כי המבקש הרים את הנטל המוטל עליו בבקשה דנא להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה.

15. כדי להוכיח זכותו לסעד הזמני של עיקול על המבקש להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכן כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
לשם הכרעה בשאלה זו יש לערוך איזון בין אינטרס המבקש, שבהליכי חדלות פרעון מייצג את אינטרס הנושים, מכהן בתפקידו כידו הארוכה של בית המשפט עליו מוטל להיות "נאמן לכלל המשתתפים בהליך חדלות פרעון" (דברי כב' השופט אורנשטיין החלטה מיום 16.12.13) ועליו לדאוג שלא יכשל ביצוע פסק הדין במידה שינתן לטובת קופת הפירוק, לבין האינטרס של המשיב שזכות קניינו לא תיפגע יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה, ובהתחשב בזכותו החוקתית להגנה על קניינו, על המוניטין שלו בהיותו "עו"ד ותיק בעל משרד עו"ד עצמאי" וכדי למנוע מצב בו 'ישותק משרדו מפעילות'.

16. בחקירתו בבית המשפט לא עלה בידי המשיב לסתור את הטענות הלכאוריות של המבקש, בודאי לא בעת הזאת, כך כשלמשל עומת עם טענתו לפיה כלל לא קבל שכ"ט מקופת הפירוק, נאלץ לחזור בו ולהסביר:
"ש: אז איך זה שמשכת שכ"ט ואתה טוען בתצהירך שמשכת רק הוצאות מפרק.
ת: בשנת 2005 נעשתה סדרת עסקאות מכר של 30 יחידות שבמסגרתם קיבלתי שכ"ט לעסקאות האלה באישור ביהמ"ש כי אלה עסקאות של מכר דירות מאגר קבלן שהיה זכאי למכור אותם בעצמו. נוצרה קונסטלציה שנדרשה המעורבות שלי כעורך דין בעסקאות האלה בגלל נסיבות ספציפיות שם קיבלתי שכ"ט...
אנחנו שמנו את זה על השולחן. אותה קושיה העלתה כב' השופטת אלשיך. בזמן אמת כשזה בוער ואומרים לך תעבוד, אז אני רץ ועובד, אח"כ עולות קושיות. כל האנשים שהיו מעורבים בזה יהיו מספיק הגונים לומר שכך זה היה. אם יחשבו שעבודתי זו היא כחלק מהשכר טרחה שלי אקבל את זה בהכנעה. מכל מקום החזרתי את הכסף לקופה בהתאם להוראת השופטת אלשיך..."
(עמ' 12 לפרוטוקול).
ככלל, הסברי המשיב לא סיברו את האוזן ולא ראיתי כי יש בהם לסתור את הראיות הלכאוריות בשלב זה של ההליך, לאורך החקירה לא ניתנו תשובות רלוונטיות עד כי נאלצתי להעיר בהמלך הדיון לפרוטוקול כי "הערת ביהמ"ש: אני מפסיקה את התשובה ואני חוזרת ומבהירה לעו"ד כהן כפי שאמרתי בפתח דברי כי בחקירה נגדית יש להשיב תשובות קצרות וממוקדות מאחר שהחקירה היא ממוקדת. עו"ד כהן לאורך זמן ארוך עונה על שאלות קצרות בתשובות ארוכות, מעייפות ולא רלבנטיות ברובן".

17. לבקשה למתן עיקולים זמניים צורפו ראיות לכאורה להכבדה. כך עולה מהבקשה כי על זכות המשיב בנכס מקרקעין (מכח הערת אזהרה) הוטל עיקול לטובת בנק לאומי, וכי מתנהלים כיום ששה תיקים נגד המשיב (כמפורט בסעיף 6 להודעת המבקש מיום 20.8.13 שנמסרה בהתאם להחלטה מיום 6.8.13) כי "ביתו הפרטי של עו"ד כהן המשמש אותו למגורים ואשר הוטל עליו צו עיקול במסגרת התביעה, ממושכן בלא פחות משש משכנתאות וכן רשומה הערת אזהרה של כונסת הנכסים עו"ד יעל דאובר במסגרת תיק הוצל"פ" משכך סבר המבקש כי "גובר החשש להברחת נכסים מצידו" (סעיף 26 לבקשה).
בבקשה לביטול העיקול לא מצאתי התייחסות ספציפית לשאלת ההכבדה וליכולותיו הכלכליות של המשיב למעט התייחסות למאזן הנוחות ולטענה כי יגרם למשיב נזק בלתי הפיך כי ניהול משרד עו"ד שהוא מנהל מזה כ- 40 שנה עלול להפגע וכי ככל שיוותר הצו תהיה לכך השפעה בלתי מידתית.
בחקירתו בבית המשפט נשאל לגבי תשלומי המשכנתא בהם מחויב והוצג לו כי נמנע מלשלמם במועד ומשכך ננקטו נגדו הליכים למימוש הנכס:
"ש: סעיף 48 לתצהיר אתה אומר שאתה לא מתחמק מתשלומים. אולם בסעיף 44 אתה מציין שהיה לך פיגור של 124,000 ₪ במשכנתא. מה גובה התשלום החודשי של המשכנתא שלך.
ת: זה היה בגין 4 תשלומים. אני חושב.
ש: כמה זמן היה פיגור במשכנתא.
ת: זמן קצר.
ש: מונתה כונסת נכסים לבית מגוריך.
ת: נכון.
ש: יש צו פינוי ל- 18.12.13.
ת: נכון.
ש: איך אתה מסביר בנשימה אחת שאתה לא מתחמק מתשלום חובות ואת חוב המשכנתא לא שילמת.
ת: המשכנתאות האלה על דירת המגורים שלי שלקחתי מדי כמה שנים לאורך 30 שנה... נוצר לחץ זמני כפי שקורה במקצועות חופשיים ומאחר ואני לקוח ותיק של בנק לאומי חשבתי שאני יכול להתעכב בתשלומים בודדים של 124,000 ש"ח אשר אגב שילמתי אותם. היום אין לי חוב שוטף. שילמתי אותם בצירוף שכ"ט עו"ד בהוצל"פ. ואין לי חוב שוטף לתשלומים. צו הפינוי לא בוטל. יש חוב של 14,000 ₪ בהוצל"פ ויש עוד תיק שהיה לי לפני שנים עם בנק פיתוח התעשיה שהיתה לו משכנתא על בית אחר שאני רכשתי ברח' הגפן שעדיין בבעלותי ושם ההליך לא נמחק, על 14,000 ₪ היא רוצה לעשות פינוי. נכון להיום אין חוב שוטף ויש רק 14,000 ₪ חוב שכ"ט.
ש: בנוסף למימוש בית המגורים שלך בנק לאומי מנהל נגד 4 תביעות על סך 2.7 מיליון ₪.
ת: בבעלותי בית נוסף ברמה"ש ברח' הגפן והבית הזה היה בבעלות משותפת שלי ועוד מישהו. לפני שנתיים רכשתי את זכויותיו. לצורך הרכישה לקחתי הלוואה מסחרית מבנק לאומי מתוך כוונה להשביח את הבית הזה לשתי יחידות ולהנות מההשבחה הזו. בסופו החלטתי שאני לא נכנס לפרויקט הזה.
...
ת: כל התביעות זה הלוואה אחת לענין אחד לרכישה חלק בבנין. לפי הסיכום עם הבנק אני צריך להחזיר את הכסף עד סוף דצמבר. מדובר בארבע תביעות מאחר שזה סוגים שונים של הלוואות הבנק לא ביקש את הכספים ויש סיכום להחזיר את הכספים עד סוף דצמבר..."
(עמ' 13, 14 לפרוטוקול)

18. אמנם למשיב טענות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו מחמת הפגיעה הבלתי מידתית שתגרם לו אלא שלא עלה בידו לשכנע כי אכן אלה פני הדברים, לאור הראיות הלכאוריות המהימנות מהן התרשמתי ולאור ההכבדה לגביית פסק הדין, ככל שינתן, כפי שניתן להתרשם מהחומר שהובא; לאור הראיות לכאורה לקיומה של הכבדה היה על המשיב להדוף את הטענות הנטענות לעניין אותה הכבדה שיטו את המאזן לחובת המבקש אלא שהמשיב לא עשה כך, ולהפך מחקירתו התרשמתי כי יש ממש בטענות המבקש.
לא רק זאת אלא שלצורך תשלום חוב לבנק עומד הנכס ברחוב הגפן להמכר במסגרת הליכי הוצל"פ ולשם כך הגיעו הצדדים להסכמות להסרת העיקול, כפי שסוכם בדיון.
לא מצאתי ולו ראייה למצב כלכלי שיהיה בו להניח את הדעת להבטחת גביית סכום הסעד שיפסק, ולהפך מצאתי ראיות לכאורה להכבדה ממשית לגבות את פסק הדין למקרה שינתן נגד המשיב.
לכל אלה יש להוסיף את סכום התביעה (כ-18 מיליון ₪) שגובהו כשלעצמו מהווה לפי הפסיקה אינדיקציה להכבדה ושבעתיים בהעדר פרטים אחרים, ולאור התרשמותי מחקירת המצהיר שלא סתר את הנטען והמוצג, לא בראיות ולא בדברים.

19. מכל האמור, נחה דעתי כי התמלאו כל התנאים הרלבנטיים הנדרשים בפסיקה ובדין כדי להטיל עיקול ומשכך מצאתי להותיר את העיקול שניתן במעמד צד אחד על כנו; כך השתכנעתי כי קיימות ראיות אמינות לקיום עילת תביעה, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש כמפורט לעיל וכי הוכח יסוד ההכבדה הן באשר למצב הכלכלי של המשיב, והן בגלל גובה הסכום.

20. לפני סיום ראיתי לציין כי במסגרת סיכומיו התייחס המשיב למספר טענות, שלטעמו די בהם כדי לקבל את בקשת ביטול העיקול, ואולם הגם שלא מצאתי בהם ממש לשלב זה של הדיון, ראיתי לדחותם בעת הזאת, אך לא אפטור עצמי מהתייחסות לטענות אלה בקצרה.
כך לעניין טענת ההתיישנות אותה לא ראיתי לקבל, בודאי לא כטענת סף שכן ככל שיש למשיב טענות להתיישנות הן שלובות בטענות עובדתיות שאין מקומן להטען כטענת סף זאת מאחר שמועד העברת המשיב מתפקידו היה שנת 2008, ומשכך על פניו העובדות המהוות את עילת התביעה נודעו למפרק הנוכחי רק מיום שהתגלו לו המעשים בגינם הגיש התביעה, קרי, לאחר מינויו ולאחר שניתנה לו אפשרות לבחון את הכשלים והמעשים בגינם הגיש התביעה רק אז מתחיל מירוץ ההתיישנות (ע"א 5017/92 מרכז הארגזים בע"מ (בפירוק ובכינוס) נ' עוזר פ"ד נ"א (2) 200, בעמ' 209; כן ראו את דברי כב' השופט יוסי שפירא בבש"א 1124/08 פש"ר 119/09 בעניין חברת Jerusalem Enterprises Inc. (בפירוק) נ' המפרקים עו"ד יאיר גרין ורוני פיינשטיין (11.3.08)).

גם שאלת הסמכות של המפרק הנוכחי להגיש את התובענה בדרך של בקשה למתן הוראות תחת הגשת תובענה עצמאית אינה מהווה טענת סף, ואין היא מקנה את החסינות מפני בירור המעשים והמחדלים המיוחדסים למשיב, שכן למבקש ניתן היתר להגשת תובענה וסיווגה אינו מהווה טענת סף, בודאי כאשר הסעדים עליהם ביסס המפרק הנוכחי את טענותיו והתשתית העובדתית שהניח זהים; משניתנה למפרק הנוכחי הרשות להגיש התובענה לא ניתן להניח כי תובענה זו תסולק על הסף רק בגלל סיווג דרך הגשת התובענה. גם לא ראיתי להביע דעתי בשלב מקדמי זה, במסגרת בירור הסעד הזמני של עיקול, לשאלת עילת התביעה המבוססת על סעיפים 373 ו- 374 לפק. החברות, ואני מאמצת את דברי כב' השופט אורנשטיין לענין זה שאמר כי "אמנם אין להקל ראש בהגשת תביעה על בסיס עילות אלו, ואין להזקק להן על נקלה, ... ודוק, הרי ככל שישנן טענות סף וטענות לגוף הבקשה הרי שיוכל להעלותן במסגרת תגובתו לבקשה גופא קרי, בקשה 314" (עמ' 5 להחלטה בבקשה 275).
דברים אלה יפים אף לטענה בדבר חריגה מהסכום הנתבע שהוצג לפני בית המשפט של פש"ר שנתן ההיתר להגשת התובענה, קרי, כי יתבררו במסגרת "תגובתו לבקשה גופא, קרי, בקה 314".

21. לאור האמור אני דוחה את בקשת המשיב לבטל העיקולים, ומותירה את צווי העיקול על כנם.
אני מחייבת את המשיב לשלם הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה לפירוק חברה

  2. פירוק חברה רווחית

  3. נכס של חברה בפירוק

  4. עורך דין פירוק חברה

  5. פירוק חברה עקב סכסוך

  6. בקשת נושה לפירוק חברה

  7. ערבות לחוב חברה בפירוק

  8. עיכוב ביצוע פירוק חברה

  9. פירוק חברה חדלות פירעון

  10. היטל השבחה חברה בפירוק

  11. פטור מאגרה לחברה בפירוק

  12. פירוק חברה מטעמי צדק ויושר

  13. הגשת תביעה נגד חברה בפירוק

  14. דוח רואה חשבון בהליך פירוק

  15. התיישנות ממועד צו פירוק חברה

  16. סמכות עניינית פירוק חברת חוץ

  17. מס רווחי הון בפירוק חברה מרצון

  18. חוק גל: בקשה לפירוק חברה חקלאית

  19. פירוק חברה עקב חוב שנוי במחלוקת

  20. בקשה לפירוק חברה על ידי המנכ''ל

  21. יחסי עובד מעביד לפני פירוק חברה

  22. צו עיכוב יציאה מהארץ בפירוק חברה

  23. אי דיווח על רווח הון בפירוק חברה

  24. פירוק חברה עקב סכסוך בין מנהלים

  25. היטל השבחה מקרקעין של חברה בפירוק

  26. הגדלת כמות הזמנות לפני פירוק חברה

  27. מע''מ על חלוקת נכסים בפירוק חברה

  28. בקשה למתן צו פירוק חברה בגין חובות

  29. תביעה נגד יועץ משפטי של חברה בפירוק

  30. זכות הסירוב הראשונה בהליך פירוק חברה

  31. רישום שעבוד על רכב בהליכי פירוק חברה

  32. האם אפשר לקיים בוררות עם חברה בפירוק ?

  33. תביעה אישית נגד אורגנים של חברה בפירוק

  34. עיכוב הליכים נגד בעל מניות בחברה בפירוק

  35. זכות עיכבון של רואה חשבון - חברה בפירוק

  36. העדפת נושים אסורה בעל מניות בחברה בפירוק

  37. צו עיכוב יציאה מהארץ נגד מנהל חברה בפירוק

  38. תניית שימור בעלות בתוצרת חקלאית לחברה בפירוק

  39. קיזוז בגין יתרת חוב בחשבון בנק של חברה בפירוק

  40. ערעור על חיוב אישי של בעל מניות בחברה בפירוק

  41. האם "הימנעות מביצוע התשלום" עילה לפירוק חברה ?

  42. סמכות להורות על המשך דיון בתביעה נגד חברה בפירוק

  43. המפרק הנוכחי ביקש להגיש תביעה אישית נגד המפרק הקודם

  44. הפקדת כספים באוצר לרכישת מכוניות מחו''ל - פירוק חברה

  45. בקשת מפרק הזמני של חברה להורות לחברה זרה בהודו להעביר כספים לקופת הפירוק

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון