ערבות מדינה להבטחת האשראי אשר ניתן באמצעות בנק

החברה בתחום הטקסטיל נהנתה מערבות מדינה להבטחת האשראי אשר ניתן לה, באמצעות בנק הפועלים בע"מ בהתאם לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.

לפני מספר בקשות שונות הקשורות להמשך ההליכים בתיק זה ומשכך ההחלטה ניתנת במאוחד בכל הבקשות.

עניינן של הבקשות הוא בתיק פירוק אשר ההליכים בו מתנהלים החל כבר משנת 1996 במסגרתו הוצא צו פירוק לחברת ח.ג תעשיות טקסטיל (סווקו אוקוזה) בע"מ (להלן: "החברה").

החברה, עסקה בתחום הטקסטיל, והיא נהנתה מערבות מדינה להבטחת האשראי אשר ניתן לה, באמצעות בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"). זאת, בהתאם לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.

החברה, אשר נקלעה לקשיים תזרימיים, נכנסה להליכי פירוק וביום 9.4.97 ניתן נגדה צו פירוק, ועו"ד סולי שי וואנו (להלן: "המפרק הראשון") מונה כמפרקהּ בהתאם לבקשת הבנק.

נוכח טענות אשר הועלו כנגד הבנק, לפיהן פעל שלא כדין וניצל את ערבות המדינה להבטחת חובו, מינה בית המשפט (כב' השופטת אלשיך) בתיק בש"א 14081/05, את רו"ח חיים כהן כבודק חיצוני לחברה (להלן: "רו"ח כהן"). בבדיקתו של רו"ח כהן עלה, כי הבנק ביצע לכאורה פעולות מסוימות שלא כדין בחשבונות החברה ומשכך עליו להשיב לחברה מיליוני שקלים.

נוכח ממצאי בדיקת רו"ח כהן, הגיש המפרק הראשון חוות דעת נגדית, לפיה לא נפל כל פגם בהתנהלות הבנק, ומסקנתו של רו"ח כהן בטעות יסודה. הכנ"ר דרש מהמפרק הראשון תימוכין ואסמכתאות לגיבוי ממצאיו. המפרק הראשון, בסיועו של רו"ח אברהם קיהן, הגיש דו"ח מבוקר (בש"א 2050/08), אשר לעמדת הכנ"ר, אף בדו"ח מבוקר זה אין כדי להכריע את הכף ולתמוך בטענות הבנק. לשיטת הכנ"ר יש לשקול מינוי של בעל תפקיד חדש בתיק אשר ייבחן את העובדות והנתונים לעומקם, בכדי לקדם את התיק.

בין לבין, הגישו קבוצת עובדים של החברה (להלן: "העובדים"), יחד עם מר עוזי גולדשטיין, בעל מניות בחברה (להלן: "גולדשטיין"), בקשה למינוי בעל תפקיד נוסף (בש"א 14293/07 ובש"א 25153/07) אשר יפעל לבחינת הפעולות שביצע לכאורה הבנק בחשבונות החברה, ולחייבו כי ישיב לחברה את הסכומים שגבה ביתר. במסגרת הבקשה הציעו העובדים וגולדשטיין את עו"ד אורי דניאל לשמש כבעל תפקיד ניטראלי לחברה.

במהלך הדיון בבקשה ביום 21.9.2008 ציין ב"כ הכנ"ר כי עמדתו הנוכחית היא, שאין תוחלת בהמשך ההליכים בתיק ולרבות בדיקת פעולות הבנק בחשבונות החברה, שכן ביצע בחינה חשבונאית של הטענות כנגד הבנק, ומצא כי גם אם יתברר שהבנק פעל שלא כדין, הרי שמדובר בפעולות שבוצעו כאשר חשבון החברה כבר היה מצוי בגירעון, קרי חוב החברה לבנק עולה על הסכומים בהם חויב החשבון. לעמדת ב"כ הכנ"ר, ככל שישנן טענות כנגד הבנק, הן שמורות למשרד האוצר ולמנהלת מרכז ההשקעות ואין להן מקום במסגרת תיק הפירוק. עוד הוסיף הכנ"ר וטען שמאחר ואין כספים בקופת הפירוק ולא צפויים תקבולים נוספים, אזי אין טעם במינוי בעל תפקיד נוסף שכן לא יהא מקור לתשלום שכרו, ולכן גם מטעם זה יש לסגור את התיק.

בית המשפט (כב' השופטת אלשיך), החליט לאחר לבטים באשר לתועלת ההליך, שיש מקום למינוי בעל תפקיד נוסף, אשר יבחן את טענות הצדדים ויגיש ממצאיו וזאת לדברי בית המשפט בעיקר מטעמי אינטרס הציבור. חרף העובדה כי לא נותרו כספים בקופת הפירוק הסכים עו"ד אורי דניאל (להלן: "המפרק הנוכחי") לשמש כבעל תפקיד והוא נדרש איפוא לבחינת טענות העובדים וגולדשטיין.

ממצאיו של המפרק הנוכחי הביאו אותו למסקנה כי התיק הגיע לכדי מיצוי, וכי דין הטענות העיקריות של העובדים וגולדשטיין, הן כנגד הבנק והן כנגד המפרק הקודם ביחס לכספים שהתקבלו עבור עובדי החברה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), להידחות.

בכל הנוגע לטענות כלפי הבנק, המפרק הנוכחי מציין כי התברר שעמדת הכנ"ר, כמות שהוצגה בדיון בבקשה למינויו כבעל תפקיד ביום 21.9.2008, נכונה היא, קרי החברה נעדרת מעמד כנגד הבנק, ולכל היותר יש עילה למרכז ההשקעות כנגד הבנק, ביחס לפעולות המיוחסות לבנק. המפרק הנוכחי בדעה שככל והגורמים המוסמכים במרכז ההשקעות חפצים בבירור הטענות, שומה עליהם לפעול כנגד הבנק למיצוי העילה, ככל שישנה, אך לא קיימת עילה כאמור לחברה.

בכל הנוגע לחשדות שהעלה גולדשטיין כנגד המפרק הקודם בנטילת כספי גמלה מהמוסד לביטוח לאומי לכיסו, נערכה בדיקה של הטענות בסיוע ב"כ הכנ"ר, ולא נמצא בה ממש.

בבקשות שלפני (33,34,36) עותרים רו"ח אייל שרעבי, העובדים וגולדשטיין, כי יש לבטל את מינויו של המפרק הנוכחי ולמנות תחתיו את עו"ד מיטל יצחקי-טולדנו למפרקת החברה. לטענתם, טרם מוצו ההליכים בתיק, ויש להמשיך במאמצים להעשרת קופת החברה. מאידך, מצויה לפני בקשת המפרק הנוכחי (32) לסגירת התיק ושחרורו מתפקידו.

במלוא ההבנה לטענות העובדים ומר גולדשטיין, אשר מפעל חייהם קרס, אין בהליכי הפירוק כדי לשמש אכסניה לחשדות בעלמא כנגד נתבעים שונים, אשר יש בהם להכניס כספים לקופת הפירוק. אכן, אחת מהמטרות של הליכי הפירוק הינה התחקות אחר נכסי החברה, מימושם וחלוקת התמורה לנושים בהתאם להוראות הדין. שעה שמונו בעלי תפקיד לחברה במסגרת הליכי הפירוק, המפוקחים על ידי הכנ"ר ובית המשפט, חזקה עליהם שהם יבדקו את הדרוש כיאות, ובית המשפט לא יתערב בפעילותם אלא אם שוכנע שנפל בהתנהלותם פגם מהותי המצדיק את התערבותו. בהקשר זה אפנה להלכה הפסוקה, באשר לחובת בעלי התפקיד ומידת הפיקוח של בית המשפט עליהם וכאמור בע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד הנאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו [2001]:

"11. בהליכי פשיטת רגל, כמו גם בהליכי פירוק חברות, הפקיד המחוקק את מלאכת הניהול והביצוע של ההליכים בידי בעלי תפקיד שמונו לכך על ידי בית המשפט, ולצורך כך הוקנו להם כוחות וסמכויות נרחבים בצד חובות נאמנות וזהירות בדרך מילוי תפקידם. בהליכים אלה ניתנה לבית המשפט סמכות פיקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידם של נושאי תפקיד אלה, ובתוך כך סמכות לאשר הסכמים שנקשרו על-ידיהם עם צדדים שלישיים או לדחותם. בית המשפט אינו מעורב באופן ישיר בביצועו של התפקיד, אלא עניינו בבחינת תקינותן וסבירותן של הפעולות המתבצעות על ידי נושא התפקיד (השווה סעיף 150 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] הנותן בידי פושט רגל, נושה או אדם אחר זכות לפנות לבית המשפט כדי לקבל סעד מקום שנפגע ממעשה או מהחלטה של הנאמן; ראה גם וולובסקי בספרו הנ"ל [19], בעמ' 202).

מהיות בית המשפט של פשיטת רגל גורם המפקח על פעולות הנאמן נובעים הכללים האלה: דרך כלל לא יחליף בית המשפט את שיקול הנאמן בשיקולו הוא ולא ימהר להתערב באופן שבו הוא מפעיל את סמכויותיו, אלא אם כן מצא כי שיקול דעתו הופעל באורח בלתי סביר או בלתי תקין באופן מהותי. הוא עשוי להתערב מקום שמצא כי הנאמן סטה באופן קיצוני מחובתו למצות את התמורה הראויה ממימוש נכסי פשוט הרגל. הוא יתערב גם מקום שהשתכנע כי הנאמן הפר את חובת תום הלב וההגינות שהוא חב בהן, בין כלפי גורמים הישירים המעורבים בהליך פשיטת הרגל ובין כלפי צדדים שלישים".
(ההדגשה אינה במקור - א.א.)

ממארג המסמכים והראיות, וכפי שמשתקף בין היתר גם בפרוטוקול הדיון מיום 19.11.2013 לא מצאתי בסיס מספק שלא לאמץ את עמדת המפרק הנוכחי והכנ"ר ולא ראיתי בטענות גולדשטיין ושרעבי כדי להגיע למסקנה שונה. אלו טוענים שיש להמשיך את הליכי הפירוק, אך לא עמדו בנטל הדרוש להוכחת גרסתם ובין היתר קיום ולו לכאורה של נכסים שהחברה זכאית להם. עמדת המפרק הנוכחי וב"כ הכנ"ר מבוססת היא ולפיה אין לחברה עילת תביעה כנגד הבנק בכל הנוגע לאותן ערבויות מדינה. ככל שהבנק אכן פעל שלא כדין כנטען על ידי גולדשטיין, ואין אני קובע מסמרות בעניין , זכות התביעה מוקנית למי שנפגע כתוצאה מכך, קרי מרכז ההשקעות, ולא לחברה שבפירוק. הדברים מקבלים משנה תוקף עת ולא נותרו כספים בקופת הפירוק כלל וכלל ובהעדר עילה כנגד הבנק, לא עתידים להתקבל כספים לקופה.

הפכתי והפכתי בקלסר הטענות עב הכרס אשר הוגש במסגרת בקשה 38, אציין כי הגם שאין דעתי נוחה מהטענות החמורות והקשות אשר מעלה מר גולדשטיין כנגד קצין בית המשפט וב"כ כונס הנכסים הרשמי, והיה צורך לבררם, אין בכך להותיר את הליכי הפירוק על מכונם. במלוא הכבוד הראוי, הטענות לפיהן גורם כזה או אחר הכשיל את הליכי הפירוק תוך רקימת מזימות כאלה ואחרות צריכות לעמוד בנטל הוכחה גבוה מאוד, ואין די בהצפת טענות מטענות שונות על הכתב כלאחר יד.

גם אם כנטען המפרק הנוכחי לא הגיש דו"חות במועד, לא קיים אספות נושים והתעלם מפניות מר גולדשטיין, במצב הנוכחי של התיק, אין בכך, כדי להכשיל את הליכי הפירוק, שכן מעיקרא לחברה לא הייתה עילה להשבת הכספים כנגד הבנק, וככל שגבה כנטען כספים ביתר או הגדיל שלא כדין את חובה, בין כה וכה הדבר נעשה על חשבון מרכז ההשקעות, כשקופת החברה הייתה ריקה ואין בה כספים.

חרף העובדה כי עילת התביעה לכאורה שמורה למנהלת מרכז ההשקעות ולא לחברה או מי מטעמה, הועברו הנתונים למשרד האוצר על ידי המפרק הנוכחי, אשר עד למועד זה, לא ראה מקום להידרש לעניין.


נימוק נוסף אשר יש בו כדי לדחות את הבקשה, הינו חלוף הזמן הרב מיום בו ביצע הבנק לכאורה את המיוחס לו בחשבונות החברה. יש באמור כדי להקים לכאורה מחסום התיישנות ולמצער שהוי ניכר ביותר המעיבים על סיכויי הצלחת תביעה, ככל שיש מקום להגישה.


בדומה, גם עמדת המפרק הנוכחי באשר למיוחס למפרק הראשון, קרי שליחת יד בכספים העובדים שהתקבלו מהמל"ל הופרכה, לאחר בדיקה. משכך, גם בהקשר זה אין טעם להותיר את ההליך בפרוק.

אין באמור כדי להביע עמדה האם יש לגולדשטיין מעמד לנקוט בהליכים באשר לטענותיו.

בנסיבות העניין, דין בקשות 33,34 ו-36 להידחות.

משכך, ניתן בזאת פסק דין המורה על סיום הליכי הפרוק ושחרור המפרק מתפקידו.

נוכח העובדה כי מדובר בחברה הנמצאת בהליכי פירוק אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין אשראי

  2. קבלת אשראי מהבנק

  3. מידע על עסקת אשראי

  4. מה זה אשראי דוקומנטרי

  5. מכתב אשראי דוקומנטרי

  6. שימוש בכרטיס אשראי שנמצא

  7. ביטול זיכוי מחברת האשראי

  8. ביטול עסקת אשראי לא חוקית

  9. עונש על הונאת כרטיסי אשראי

  10. הודעה על ביטול מסגרת אשראי

  11. מעצר על גניבת כרטיס אשראי

  12. מכירת מניות משועבדות לאשראי

  13. אשראי למסחר במט''ח באינטרנט

  14. עצירת תשלומים בכרטיס אשראי

  15. אשראי מהבנק לחברה מוגבלת במניות

  16. החזר כספים שנמשכו בכרטיס אשראי

  17. עיקול זמני על כספים בחברת אשראי

  18. נזקים עקב סגירת מסגרת אשראי לחברה

  19. גביית ריבית על חריגה ממסגרת האשראי

  20. קוד סודי כרטיס אשראי - הונאות אשראי

  21. ביטול מסגרת אשראי בבנק ללא הודעה מראש

  22. החזר כספי לעסק על כרטיסי אשראי גנובים

  23. תביעה נגד הבנק על אי כרטיס כיבוד אשראי

  24. תביעה לפרוע יתרת אשראי במסגרת חשבון עו"ש

  25. חתימה על ערבות לחובות חברה בכרטיס אשראי

  26. אשראי דוקומנטרי - סמכות שיפוט בינלאומית

  27. העברת חשבון לבנק אחר ללא הסכמת חברת האשראי

  28. תביעה לפיצויים מהבנק בגין הפסקת אשראי פתאומית

  29. צו מניעה האוסר לפרוע מכתב אשראי דוקומנטרי

  30. אחריות הבנק על העברת כרטיס אשראי לאדם אחר ?

  31. זיוף חתימה על מסמכי בקשה לקבלת כרטיסי אשראי

  32. מה העונש על תשלום בכרטיס אשראי של מישהו אחר ?

  33. ערבות מדינה להבטחת האשראי אשר ניתן באמצעות בנק

  34. פיצוי על אי יכולת להשתמש בכרטיס אשראי בחו''ל

  35. האם הבנק התרשל בכך שבנה לחברה מסגרת אשראי נמוכה

  36. מסר כרטיס האשראי לצורך מסוים אך הנתבע ביצע עסקאות אחרות

  37. האם מסקירת הפעילות בחשבון הבמק אפשר חריגה ממסגרת האשראי ?

  38. האם הבנק הציג מצג לפיו יעמיד מסגרת אשראי נוספת בכל פעם שתהיה חריגה ממסגרת האשראי

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון