נהגו בתקופה העותומאנית מספר צורות של מושאע ולא צורה אחת

נהגו בתקופה העותומאנית מספר צורות של מושאע ולא צורה אחת. אחת מהן הייתה חלוקה במושאע לפי בתי אב, השנייה, לפי מספר הגברים בכפר. לא הובאה בפניי ראיה כלשהי המלמדת על קיומו של מושאע כפי שקבעתי לעיל ודאי, לא על סוג המושאע ככל שחל.
(סקירתו של עו"ד מ. דוחן בספרו "דיני קרקעות במדינת ישראל", מהדורה שנייה – תשי"ג, עמ' 109 (הסקירה הובאה בפסק הדין שניתן בתיק אזרחי 1053/99 הנ"ל).

נוכח האמור לעיל, יש לדחות גם את התביעות של הנתבעים והצדדים השלישיים הנ"ל.

נותרה לדיון אם כן תביעת האפוטרופוס הכללי. תביעה זו מבוססת על הקניית זכויותיהם של נפקדים מבני משפחת התובע, לרבות אחיו ואחיותיו אשר זכויותיהם הוקנו לאפוטרופוס הכללי.
אכן, לתצהירו של מר גדיר מטעם האפוטרופוס צורפו תעודות נפקדות של מספר לא מבוטל של אנשים אשר בעדותם של עבדל אילה ובילאל אושר שהם חלק מבני משפחת התובע.
יחד עם זאת, לא הוצגו בפניי מסמכים רשמיים שהם הראיה הטובה ביותר להוכחת זהות כל בני משפחת התובע אשר כאמור משפחתם היא זו שהחזיקה בקרקע וזכאית לזכויות בה.
גם לא הוצגו בפניי מסמכים המלמדים מה חלקו בזכויות בחלקה, של כל אחד ואחד מבין בני המשפחה הנ"ל (כגון צווי ירושה, או קיום צוואה מהם ניתן היה ללמוד על החלק בזכות).
משכך, ככל שיש לאפוטרופוס הכללי זכות לבוא בנעליהם של נפקדים אלה, הוא לא עמד בנטל הוכחת חלקם במקרקעין הנ"ל, מבין בני משפחת התובע.

בנסיבות אלה אסתפק בפסק דין זה בקביעה הצהרתית כי האפוטרופוס הכללי רשאי להירשם כבעלים מכוח הקניית זכויות על פי חוק נכסי נפקדים, לגבי חלקם של כל הנפקדים מבין בני משפחת התובע, לרבות אחיו ואחיותיו, ככל שיוכיח זכויות אלה באמצעות צווי ירושה או צוי קיום צוואה בפני רשם המקרקעין, ועל יסוד תעודות הנפקדות.

אשר לאופן רישום הזכויות כיום במרשם המקרקעין וכפי שציינתי לעיל, ראוי שאלה תרשמנה על שם בני משפחת התובע אולם אינני סבור שיש לרשום אותם על שם מי שהעידו בפניי ובנו על המקרקעין (לגבי אחד מהם אף הובהר כי בנה על החלקה ללא היתר). אינני סבור גם שיש לרשום אותם על שם התובע כמי שהחזיק לבדו בכל הזכויות שכן לפי עדותו של בילאל (נכדו של התובע), התובע הוא בנו של עלי אחמד חוסיין ולפי עדותו עבדל אילה (בנו של התובע) התובע (פאיז) קיבל התובע את הזכויות מאביו (עלי אחמד חוסיין הנ"ל – ראה פרוטוקול עמ' 6 שורות 11 - 12). כמו כן העיד בהמשך:

"ש. למיטב ידיעתך הזכויות של אבא שלך חולקו בירושה גם לאבא שלך וגם לאחים שלו בחלקים שווים.
ת. כן. לא יודע אם בחלקים שווים. ...".

הנה כי כן אפילו העד עבדל אילה אישר שאביו פאיז, התובע, אינו בעל הזכויות היחיד בחלקה מתוך בני משפחתו אלא גם אחים נוספים של אביו שחלק משמותיהם הזכיר בעדותו (סובחי, פאטמה ומוחמד).
מכל המפורט לעיל המסקנה המתבקשת היא שיש לרשום את הזכויות על שם אביו של התובע פאיז, היינו על שם עלי אחמד חוסיין הנ"ל, תוך רישום הערה כי חלק מצאצאיו של הנ"ל הם נפקדים.
לאחר שיירשמו הזכויות רשאים התובע ובני משפחתו לפנות לרשם הירושות בבקשות לשם הוצאת צווי ירושה (או צווי קיום צוואה) למשך הדורות השונים מאז אבי התובע, עלי הנ"ל, ולדורות הבאים אחריו כמפורט לעיל. מיותר לציין, כי ככל שהוקנו זכויות לאפוטרופוס הכללי בגין מי מצאצאיו של האב עלי הנ"ל, עומדת גם לו הזכות לפנות ולבקש צווי ירושה.
בהתאם לשרשרת העברת הזכויות בצווי הירושה, ירשום רשם המקרקעין בעתיד את הזכויות שהורשו מאז ועד היום.

סוף דבר

הוכח בפניי כי משפחתו של מר עלי אחמד חוסיין ז"ל אשר התגורר בכפר טייבה, אביו של התובע היא שהחזיקה חזקה רבת שנים, ללא הפרעה במקרקעין הנ"ל, עיבדה אותם תקופה העולה על 60 שנה ועל כן, זכאית לרישום הזכויות על שמה.
אני מורה לרשם המקרקעין לרשום את הזכויות על שמו של מר עלי אחמד חוסיין הנ"ל, אשר כתובתו האחרונה הייתה בכפר טייבה (מועד פטירתו לא הוכח בפניי).
כמו כן תירשם הערה כללית כי חלק מצאצאיו של הנ"ל, הינם נפקדים וכי לאפוטרופוס הכללי הזכות להציג לגביהם תעודות נפקדות בהתאם לחוק האפוטרופוס על נכסי נפקדים.

על אף התוצאה אליה הגעתי ונוכח אי הגשת תצהירים , ו/או סיכומים ואי התייצבות בני משפחת התובע לדיונים, למעט לצורך מסירת עדותם, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קרקע מטרוקה

  2. קרקעות מלחה

  3. זיהום קרקע דלקים

  4. טעות ברישום קרקע

  5. קרקעות בשטח ההפקר

  6. עסקת חילופי קרקעות

  7. קניית קרקע ממושכנת

  8. ייעוד קרקע לתעשיה

  9. קרקע מירי התיישנות

  10. עורך דין קרקעות

  11. פלישה לקרקע שהופקעה

  12. עסק על קרקע חקלאית

  13. הגדרת "קרקע ציבורית"

  14. התחזות לבעלים של קרקע

  15. היתר לשינוי פני קרקע

  16. הכרזה על קרקע חקלאית

  17. מגורים בקרקע חקלאית

  18. ארנונה על קרקע תפוסה

  19. סכסוך בין בעלי קרקעות

  20. סעיף 8 לפקודת הקרקעות

  21. עורך דין לענייני קרקעות

  22. מכרז הקצאת קרקע במושב

  23. סכסוך בעלות על קרקעות

  24. זכרון דברים למכירת קרקע

  25. הקצאת קרקע רשות מקומית

  26. קו מתח גבוה בקרקע חקלאית

  27. תביעת בעלות על קרקע בנגב

  28. ארנונה על חניון תת קרקעי

  29. הקצאת קרקעות בקרית שמונה

  30. ערעור על צו תפיסת קרקעות

  31. עסקה סותרת בקרקע חקלאית

  32. הקצאת קרקעות באזור תעשיה

  33. בניית חממות בקרקע חקלאית

  34. הבטחה להקצאת מקרקעי ישראל

  35. מכירת קרקע לרשות ציבורית

  36. הקצאת קרקע לבניית בית ספר

  37. הסכמה שבשתיקה לשימוש בקרקע

  38. הקצאת קרקע לבעלי קרקע אחרת

  39. אולם אירועים על קרקע חקלאית

  40. צו לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות

  41. השכרת קרקע ללא הסכמת השותפים

  42. זיכיון על הקרקע למשך 40 שנה

  43. ארנונה על מבנים בקרקע חקלאית

  44. סכסוך קרקע בבעלות רשות הפיתוח

  45. ביטול אישור הסכם הקצאת קרקעות

  46. החלטה 1180 מינהל מקרקעי ישראל

  47. החלטה 737 מינהל מקרקעי ישראל

  48. החלטה 1101 מינהל מקרקעי ישראל

  49. בנייה לא חוקית על קרקע חקלאית

  50. בניה על קרקע ציבורית ללא היתר

  51. ניוד שטח עיקרי ממרתף לקומת הקרקע

  52. סעיף 78 לחוק הקרקעות העותומני

  53. פיצוי עבודות חפירה בקרקע פרטית

  54. הקצאת קרקע למגורים ליד ירושלים

  55. בקשה לתוספת יחידת דיור בקומת הקרקע

  56. ביטול הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל

  57. רישום מוריש בעל זכויות בקרקע כנאמן

  58. העברת קרקע ללא תמורה - זכות קדימה

  59. מתקנים סולאריים על קרקע בייעוד תעשיה

  60. העברת קרקע ללא תמורה למועצה מקומית

  61. בניה על קרקע שהופקעה על ידי העירייה

  62. תשלום דמי היתר למינהל מקרקעי ישראל

  63. סעיף 8 לפקודת הקרקעות: צו מסירת חזרה

  64. ארנונה - שימוש לא חקלאי בקרקע חקלאית

  65. בקשה לתוספת שטח מגורים וממ"ד בקומת הקרקע

  66. ניוד שטחי בניה בין הקומות מעל ומתחת לקרקע

  67. פיצוי נמוך בגין רכישת קרקע לצורכי ציבור

  68. זכויות יורשים של בעלי קרקעות שנפטרו בחו''ל

  69. קביעת מפלס ה 0.00 לפי גובה פני הקרקע הטבעיים

  70. בקשה לפתיחת פתח יציאה בקומת קרקע לחצר משותפת

  71. אחריות מינהל מקרקעי ישראל כלפי מציעים במכרז

  72. העלאת מקומות חניה תת קרקעיים אל מעל לפני הקרקע

  73. רכב הנע בכוח מכאני על פני הקרקע - הגדרת תאונת דרכים

  74. בניית אולם אירועים בקרקע של מינהל מקרקעי ישראל

  75. החזר כספים שנגבו שלא כדין ע''י מינהל מקרקעי ישראל

  76. סמכות ועדה מקומית להפקיע קרקע ללא אישור ועדה מחוזית

  77. נטען כי שטח המריבה הינו חלק מחלקת קרקע אותה ירשו מאב לבן

  78. ערר על החלטת הועדה לדחות התנגדות לבקשה לתוספת מגורים בקומת קרקע

  79. בקשה למתן הצעת מחיר לשירותי פיקוח וניהול פרויקט בניה של יחידת דיור צמודת קרקע

  80. כל עסקה במקרקעי ישראל תעשה בידי המינהל בשם הבעלים הרשומים של הקרקע כסוכן של הבעלים

  81. האם העותר הוא "מי שיש לו ענין בקרקע" אשר רשאי להכין תכנית ולהגישה לפי סעיף 61א(ב) לחוק התכנון והבניה ?

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון