הכרה כבעל אזרחות סודנית החוסה תחת מדיניות ההגנה הקבוצתית או כמחוסר אזרחות

הכרה כבעל אזרחות סודנית החוסה תחת מדיניות ההגנה הקבוצתית, או לחלופין כמחוסר אזרחות



רקע עובדתי


בתאריך 16.6.2010 חצה העותר את גבול מצרים אל מדינת ישראל. לטענתו חצה את הגבול יחד עם אחיו, סאלח אחמד מוחמד מחמוד ותוך כדי מעבר איבד את דרכונו.

ביום 23.6.10 נעצר העותר והובא בפני ממונה ביקורת הגבולות. העותר טען, כי יצא מסודן בטיסה מחרטום לקהיר. בקהיר פגש מתווך, עימו סיכם על תשלום בעבור הברחתו לישראל, במטרה לעבוד.
באותו יום הוצא כנגד העותר צו משמורת וצו הרחקה (נספחים 1-3 לתגובת המשיבה).

ביום 25.7.10 שוחרר העותר ממשמורת, והופנה לטיפול ביחידת הרישום והזיהוי. לעותר ניתנה אשרה זמנית לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), אשר עמדה בתוקפה עד ליום 24.8.10.

העותר זומן לראיונות במשרדי המשיבה, אשר נדחו מעת לעת. העותר לא התייצב לראיון שנקבע לו ליום 14.11.10.

בתאריך 7.11.11 נעצר העותר על ידי גורמי האכיפה והזדהה באמצעות מסמכים אשר לא שייכים לו. משהתברר שאין מדובר במסמכיו של העותר, הוא נשאל לפשר התנהגותו, והשיב, כי הזדהה באמצעות מסמך הויזה של אחיו המתגורר בנתיבות (נספח 4 לתגובת המשיבה).

העותר הובא בפני ממונה ביקורת הגבולות, אשר החליט לשחררו, נוכח העובדה שענינו בטיפול של יחידת ה- RSD וזאת בכפוף להתייצבותו ביחידה בתוך 7 ימים ולכל המאוחר עד ליום 14.11.11 (נספח 5 לתגובת המשיבה).

ב"כ העותר פנה למשיבה ביום 12.2.12 בבקשה לזמן את העותר לראיון על מנת להסדיר את מעמדו בארץ. ב"כ העותר פנה שוב למשיבה באותו נושא ביום 16.4.12.

בתאריך 17.5.12 נערך לעותר ראיון זיהוי, במסגרתו הציג צילום של תעודת הלידה שלו. בהמשך, תורגמה התעודה והתברר, כי מדובר בתעודת הערכת גיל. העותר טען, כי ביקש שתישלח לו התעודה המקורית, והיא נמצאת כעת במצרים. במהלך הראיון, נשאל העותר שאלות בסיסיות שנועדו לבסס את טענתו, כי נולד בסודן, כגון מתי חל יום העצמאות במדינה. העותר לא ידע לענות על שאלות אלה (נספח 6 לתגובת המשיבה).

העותר זומן לראיון נוסף ביום 20.5.12. גם בראיון זה לא ידע העותר פרטים בסיסיים אודות מקום מגוריו הנטען בסודן, כגון שם הרחוב הראשי בחאג' יוסף, שם בית הספר בו למד אחיו וכן לא הצליח לזהות מקומות בסביבת מגוריו הנטענת, על פי תמונות שהוצגו לו (נספח 7 לתגובת המשיבה).

בתאריך 18.6.12 התייצב העותר להמשך ראיון. העותר נשאל באשר למסמכים ותעודות שהונפקו לו לטענתו בסודן. העותר השיב, כי בשנת 2008 ביקשה אמו עבורו תעודת לידה, באמצעותה ביקש, כי יונפק לו דרכון בחודש ספטמבר 2009. מפרוטוקול הראיון עולה, כי הראיון הופסק לנוכח העדר שיתוף פעולה של העותר וסירובו לענות על שאלות (נספח 8 לתגובת המשיבה).

העותר התייצב לראיונות נוספים ביום 19.6.12 וביום 21.6.12 (נספחים 9 ו-10). בראיון שנערך ביום 21.6.12 נשאל העותר בנוגע למטבעות סודניים, אולם לא ידע להשיב על כך. העותר נשאל מדוע אינו מבקש מאמו שתשלח לו תעודה מזהה מסודן, וענה, כי אין לו די כסף לצלצל אליה. מפרוטוקול הראיון עולה, כי לעותר ניתן פרק זמן של 30 ימים לצורך המצאת תעודה מזהה, אך העותר חזר בו והודיע, כי לא יעשה כן. הוא הוסיף ואמר, כי לא יתייצב במועד הבא שייקבע להמשך הראיון, גם אם יידרש לחזור לארצו בנתיב שהגיע ממנו.

לאחר שלל הראיונות שנערכו לעותר כמפורט לעיל, נערך סיכום על ידי הגורמים המקצועיים ביחידת הרישום, אשר קבעו, כי העותר לא זוהה כנתין סודן מן הסיבות הבאות:



העדר מסמכים המעידים על היותו של העותר נתין סודן כנטען. בסיכום הראיונות צוין, כי לא ניתן לבסס נתינות על סמך תעודת הערכת גיל, מאחר שלא מדובר במסמך מזהה.
העותר לא הפגין ידע על אודות מדינת מוצאו הנטענת ועל מקום מגוריו בפרט.
במהלך הראיון עלו סתירות רבות, והעותר הרבה לחזור בו מדבריו, ואף סירב לשתף פעולה ולענות על שאלות נוספות.


(נספח 11 לתגובת המשיבה).

בהתאם להוראות נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני (להלן: "הנוהל"), הועברה בקשתו של העותר לבחינת ראש צוות RSD, אשר קבע, כי העותר אינו מזוהה כנתין סודני ולפיכך בקשתו נדחית על הסף.

בתאריך 18.7.12 פנה ב"כ העותר למנהל אכיפה וזרים במשיבה, בבקשה לבחון את עניינו של העותר מחדש, ולחילופין, כי תיבחן האפשרות להעניק לעותר מעמד מכוח האמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות משנת 1954.

ביום 9.8.12 הודיעה נציגת מנהל אכיפה וזרים לב"כ העותר, כי עליו לפנות לגורם המוסמך בעניין מתן מעמד בישראל. בכל הנוגע לבקשת העותר לקבלת רישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, משלא זוהה העותר כנתין סודני, הודע לעותר, כי אין הוא זכאי לכך שתחול עליו מדיניות אי הרחקה ומשכך אינו זכאי לרישיון שהייה.

ביום 5.9.12 נשלחה לעותר תשובה פורמאלית בכתב, לפיה אין מקום להעניק לעותר רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. נציגת המשיבה חזרה על סיכום הראיון שנערך לעותר, לפיו לא ניתן לבסס זהות על מסמכים שאינם מסמכי נסיעה (נספח א' לעתירה).



טענות העותר


ב"כ העותר טוען, כי מזה כשנתיים, מתהלך העותר חופשי במדינת ישראל, ללא כל תיעוד מזהה, וזאת בעידודה של המשיבה, אשר עיכבה את מתן ההחלטה בעניינו.

לדברי ב"כ העותר, העותר הוא בעל אזרחות סודנית, והגיע לארץ עם אחיו, שקיבל אישור שהייה בישראל. ב"כ העותר מלין, כי חרף הידע שהפגין העותר בראיונות שנערכו לו, נמנעה המשיבה לקבוע, כי הוא אזרח סודן בהסתמך על המסמכים שהציג, ובמיוחד תעודת הלידה או לחילופין, כי הוא חסר אזרחות.

לדברי ב"כ העותר, העותר מתייצב במשרדי המשיבה כל אימת שנדרש לכך, וכן מתייצב במשרדיה בחולון- כנדרש בתנאי השחרור שלו. ב"כ העותר מלין כנגד נוהל בלתי תקין בו נקטה המשיבה בראיון שקיימה לעותר. לדבריו, העותר אמנם בעל השכלה נמוכה, אך "רמת השכלה ואינטלקט" אינם סיבות (לכשעצמן) לשלול אמינות ויכולות להשפיע על תשובות בראיונות שונים".

לסיכום, טוען ב"כ העותר, כי המשיב התעלם ממשקלן של הראיות המנהליות שהובאו בפניו, ולחילופין טוען כי בשלב מסוים היה ניתן להעניק לעותר אשרת שהייה בישראל, או להכניסו למסלול בדיקת זכאות למעמד בנסיבות היותו חסר אזרחות.



טענות המשיבה


המשיבה טוענת, כי העותר הינו מהגר עבודה אשר הסתנן לישראל דרך גבול מצרים, מסיבות כלכליות, כפי שאישר בעצמו בראיון מיום 23.6.10 (נספח 1 לתגובת המשיבה).

לדברי המשיבה, לא נפל פגם בהחלטה לדחות טענת העותר בדבר היותו נתין סודני בשל מספר טעמים. ראשית, העותר לא הציג כל מסמך לתמיכה בטענותיו, למעט תעודת לידה אשר נשלחה לטענתו מסודן ועל גביה תמונה משנת 2009 של העותר כבגיר.

שנית, לעותר ניתנו הזדמנויות חוזרות להמצאת תעודה מזהה, אך משלב מסוים הודיע, כי אינו מתכוון להמציאה, ואף אין בכוונתו להופיע לראיון נוסף שיקבע לו, גם אם יידרש לחזור לארצו דרך גבול מצרים (נספח 10 לתגובה).

שלישית, לא הומצא כל מסמך המלמד, כי אדם אחר שהוכר כנתין סודני, ואשר העותר טען, כי הוא אחיו הוא אכן אחיו. יתרה מכך, אחיו הנטען רואיין בנפרד, ולא הזכיר, כי העותר הוא אחיו.

לסיכום טוענת המשיבה, כי הרשות המוסמכת קיבלה החלטה מקצועית בעניינו של העותר, המבוססת, בין היתר, על התרשמות בלתי אמצעית מראיונות רבים שנערכו ומסירובו להמציא מסמכים מזהים. העותר לא הרים את הנטל להוכיח, כי הינו נתין סודני ולכן אין מקום להתערב בהחלטת הגורמים המוסמכים מטעם המשיבה, בהיותה סבירה ומבוססת כדבעי על נתונים שהיו מונחים בפני הגורמים המטפלים.



דיון והכרעה


האמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951)

בהחלטה שניתנה על ידי בעת"מ 48593-05-12 מווארה נ' משרד הפנים (24.6.12) התייחסתי בהרחבה להוראות האמנה בדבר מעמדם של פליטים.

מדינת ישראל הצטרפה לאמנה בדבר מעמדם של פליטים (להלן: "האמנה") בשנת 1951. כמו כן, הצטרפה המדינה לפרוטוקול המשלים משנת 1967 אשר הסיר את מגבלת המועד שהייתה קבועה באמנה (בעבר דובר על מי שנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בשל מאורעות שאירעו לפני 1.1.51).

סעיף א(2) בסימן א' לאמנה מגדיר "פליט" כך:

"מי נמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור".

בהמשך קובעת האמנה בסימן ל"ג שכותרתו "איסור גירוש או החזרה ("Non-Refoulement") כך:
"שום מדינה מבעלות האמנה לא תגרש ולא תחזיר ("refouler") פליט באיזו צורה שהיא אל גבולות הארצות שבהן יהיו חייו או חירותו בסכנה מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת".

הוראות האמנה עמדו לנגד עיניה של המשיבה ולא נטען, כי החלטתה אינה עולה בקנה אחד עמן.

חוק הכניסה לישראל

סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל קובע, כי שר הפנים רשאי לתת, בין היתר:

"רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה- עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה".

מתגובת המשיבה ניתן ללמוד, כי מסתנן אשר זוהה באופן ודאי כנתין סודני, יקבל רישיון ישיבה זמני מכוח סעיף זה, עד שניתן יהיה לממש את הרחקתו מישראל, למדינה כלשהי. לצורך כך, נדרשים ראיונות זיהוי על ידי מראיינים מקצועיים, אשר עברו הכשרה מקיפה מתאימה. קביעת זהותו או זיקתו למדינה מסוימת של מסתנן היא קביעה המבוססת על מכלול הנסיבות בעניינו, ובכללם מסמכי זיהוי, השפה אותה הוא דובר, סיפור חייו כפי שמתואר על ידו, זיהוי מקומות ופרטים נוספים במדינת המגורים הנטענת, התרשמות הגורמים המוסמכים בדבר אמינותו ועוד. בהתבסס על מכלול הנסיבות האלה, ועל הזיקה הדומיננטית למדינה מסוימת העולה מהן, נקבעת זהותו של המסתנן על ידי הגורמים המוסמכים.

בענייננו, ערכה המשיבה מספר רב, אולי רב מדי, של ראיונות לעותר שהשתרעו על פני תקופה של כחודש. לעותר ניתנו הזדמנויות חוזרות ונישנות להמציא מסמכים מזהים ולהוכיח בקיאותו בפרטים אודות המדינה לגביה טען, כי היא מדינתו. בסופו של דבר, המציא העותר רק "תעודת לידה" שבאופן תמוה נושאת את תמונתו של העותר משנת 2009, ולא טרח להמציא כל מסמך מזהה נוסף, למרות שטען, כי פנה לאימו וביקש ממנה לסייע לו בכך. בשלב מסוים, מיאן העותר לנסות ולהמציא מסמכים נוספים, ואף הודיע, כי לא יתייצב לראיונות נוספים שיקבעו לו.

בנסיבות אלה לא מצאתי, כי נפל פגם בהחלטתה של המשיבה או כי נשקלו שיקולים בלתי רלוונטיים, בטרם התקבלה ההחלטה, כי לא ניתן לקבל את טענת העותר, כי הוא אזרח סודן.

יודגש, כי נטל הוכחת הנתינות מוטל על כתפו של הטוען, כי הוא נתין מדינה מסוימת, על ידי הצגת מסמכים רשמיים, מהימנים, אותנטיים ומבוססים וכן גם על סמך ראיון והתרשמות ממהימנותו:

"על מבקש מקלט מדיני לומר את האמת ולספק את כל הראיות שידו משגת לתמיכה בבקשתו לשם עמידה בנטל ההוכחה של בקשת מקלט. מנגד, על הרשויות הבוחנות את הבקשה להתחשב בקשיים הראייתים שעשויים לעמוד בדרכו של המבקש בבואו לעשות כן. כך, כאשר גרסתו נחזית כאמינה, ניתן יהיה להסתפק בתשתית ראייתית חסרה, ובלבד שניתן טעם סביר להיעדרה של ראיה כזו או אחרת. כמו כן, יש להישמר מיישום דווקני של הקריטריונים המשמשים להערכת מהימנות. לא כל סתירה/אי בהירות בגרסתו מצדיקה דחיית הבקשה ויש להעניק לו הזדמנות ליתן הסבר קונקרטי ומניח את הדעת לקיומן" (עע"מ 8870/11 ליז סטלה פז גונזלס נ' מ. הפנים (25.4.10)).

כאמור, העותר הפגין חוסר ידע בסיסי לגבי מדינת סודן. טענת ב"כ העותר, כי "רמת השכלה ואינטלקט" יכולות להשפיע על תשובות בראיונות שונים- אינה מצדיקה את חוסר הבקיאות שהעותר הפגין בעובדות בסיסיות, הידועות לכל ילד המתגורר במדינתו.

יתרה מזאת, העותר הזדהה בפני גורמי האכיפה באמצעות מסמכים ורישיון ישיבה השייכים לאדם אחר. די בהתנהלות זו, המעידה על חוסר ניקיון כפיים, כדי ללמד על חוסר אמינותו של העותר.

בפסק הדין בעת"מ 8902-11-10 מלאסה תאי נ' משרד הפנים (11.9.11), אליו הפנה ב"כ העותר, נקבע, כי אדם המבקש לזכות בהגנה מכוח נתינותו, אינו צריך להוכיח את נתינותו מעבר לכל ספק סביר או אף במאזן ההסתברויות. אלא, עליו להראות, כי קיימת אפשרות שטענתו היא אמת. אם סבורה הרשות אחרת, מועבר הנטל לכתפיה להראות שטענת המבקש אינה אמת. בעניין זה, קבע בית המשפט, כי המשיב התעלם כליל מן ההעתקים הצילומיים של תעודות הזהות של הוריו של העותר, שעל פיהן הם אזרחי אריתראה. בענייננו, הציג העותר תעודת לידה וטען כי נשלחה אליו מסודן, לאחר הגעתו לישראל. המשיבה בחנה את התעודה וקבעה, כי לא ניתן לקבוע זהות בהסתמך עליה. כלומר, לא ניתן לומר, כי המשיבה התעלמה מהראיה המנהלית שהציג העותר בפניה – תעודה שעליה מתנוססת באופן תמוה תמונה של העותר כבגיר. יתרה מזאת, ההחלטה בעניין העותר נסמכה לא רק על התעודה שהציג, אלא על סמך מספר רב של ראיונות שנערכו לעותר, כמו גם על התרשמות המראיינים המקצועיים ממהימנותו.

באשר לתצהיר שצורף לעתירה מטעם מי שטוען להיות אחיו של העותר, הרי שלא ניתן ללמוד מתצהיר זה על קשר משפחתי בין העותר לבין אדם זה. אמנם אותו אדם לא רואיין על ידי המשיבה, אך היו בידיו מסמכים מזהים, שבהסתמך עליהם זכה אותו אדם לרישיון שהייה זמני. הדבר מלמד, כי כאשר מוצגות בפני המשיבה ראיות המצדיקות את מתן רישיון השהייה, המשיבה אכן נעתרת לבקשה. העובדה שאותו "אח" לא הזכיר את העותר כבן משפחתו במהלך הראיונות שנערכו לו, ולא סייע לו בהמצאת מסמכים מאותה אם ביולוגית שעל פי הנטען היא גם אימו - אומרת דרשני.

העותר חסר אזרחות

העתירה החלופית להכיר בעותר כחסר אזרחות הועלתה לראשונה בעתירה. המשיבה לא נדרשה לבחון טענה זו עובר להגשת העתירה, ולכן אין מקום להידרש אליה בשלב זה, שבו בוחן בית המשפט לעניינים מנהליים את סבירות החלטתה של הרשות כפי שניתנה, ולא נדרש לבחון עניין שלא הובא להחלטתה.

מעבר לנדרש יצוין, כי עתירה חלופית זו מעלה תמיהות, נוכח העובדה שהעותר טוען נחרצות, כי הוא נתין סודן. בהקשר זה יפים דברי כב' השופטת אגמון-גונן בפסק הדין בעת"מ 35546-03-12 דיאקוקו ג'ון קייטה נ' מדינת ישראל (9.12.12):

"מכל מקום, העותר אכן איננו יכול לטעון עתה, עם סיום מדיניות אי הרחקתם של נתיני חוף השנהב, כי הוא מחוסר אזרחות, שעה שהצהיר, בלהט רב, במסגרת עתירתו הקודמת, כי הוא נתין חוף השנהב".


היקף התערבות בית המשפט לעניינים מנהליים בהחלטות הרשות המנהלית

הלכה היא, כי בית המשפט לא יתערב בהחלטת הרשות המנהלית כל עוד ההחלטה נמצאת סבירה (בג"צ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל (9.6.11)). על הרשות המנהלית לפעול בסבירות, דהיינו, ליתן משקל ראוי לשיקולים הענייניים, וכן לא לפגוע בזכויות שלא לתכלית ראויה או מעבר לנדרש (בג"צ 15/96 תרמוקיר חורשים נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (24.7.96)).

בית המשפט יתערב בהחלטת הרשות רק כשמדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני המצויה מחוץ למתחם הסבירות (בג"ץ 1/81 ויקי שירן נ' רשות השידור (28.4.81)). בבוחנו את החלטת הרשות המנהלית, בוחן בית המשפט את חוקיותה ולא את תבונתה, ואינו מחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו (בג"ץ 935/89 אורי גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה (10.5.90)).

בהתייחס לטענת ב"כ העותר, כי הרשות המנהלית פעלה בנסיבות העניין בשרירות ולא הפעילה שיקול דעת בהתבסס על עובדות הנוגעות לעניין - לא כך הם פני הדברים כלל ועיקר.העותר מנסה להכתיב לרשות את דרכי בירור טענותיו ולכפות עליה קבלת החלטה הנוחה לו. לענין זה כבר נדרש כב' השופט מודריק בעת"מ 27119-04-11 למלם נ' משרד הפנים (5.10.11) שם נאמר:

"אין כל יסוד להתערבות בית המשפט בשיקול הדעת ובממצאים של הגורמים הללו. אינני סבור שבית המשפט צריך להכתיב לגורמי המקצוע את דרכי בירור הטענה העובדתית של זהות ונתינות. שיקול הדעת של גורמי המקצוע המיומנים לכך הושתת על שיקולים ענייניים ולא נבע משיקולים זרים. תשאול והתרשמות מן המתושאל הם כלים סבירים לשם קביעת ממצאים של רשות מנהלית כאשר השימוש בכלים הללו נעשה בידי גורמים מיומנים..."

הערת סיום

בטרם סיום ראיתי לציין את משך הטיפול בעניינו של העותר, שנכנס לישראל ביום 16.6.10, ועד היום הוא מצוי בתחומה, ללא רישיון שהייה. לעותר נערכו מספר רב מדי של ראיונות, בהפרשי זמן ארוכים מאוד בין ראיון לראיון - דבר שיצר אולי ציפיית שווא בליבו של העותר, כי בסופו של דבר תוסדר שהייתו בישראל לשביעות רצונו. לא שמעתי מפי ב"כ המשיבה הסבר מניח את הדעת להתמשכות ההליך שלא לצורך, וראוי כי הגורמים המוסמכים בשרשרת בחינת בקשות מקלט בישראל יתנו דעתם לסוגיה זו.


סוף דבר

לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת המשיבה לדחות את בקשת העותר. הרשות שקלה שיקולים סבירים, ובסופו של יום לא נגרם עיוות דין או פגיעה בלתי מידתית בעניינו של העותר לעומת אחרים, שהיה בידיהם להוכיח, לכאורה, כי הם בעלי אזרחות סודנית.

אשר על כן, העתירה נדחית.

בנסיבות העניין ובהתחשב במצבו הכלכלי של העותר, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין גרין קארד

  2. אזרחות לבן זוג זר

  3. סעיף 7 לחוק האזרחות

  4. עורך דין לקבלת אזרחות

  5. עתירה נגד הענקת אזרחות

  6. האמנה בדבר מחוסרי אזרחות

  7. קצבת זקנה למי שיש לו אזרחות אמריקאית

  8. אזרחות לתושב יהודה והשומרון וחבל עזה

  9. אזרחות ישראלית לאחר כניסה באשרת תייר

  10. נישואים פיקטיביים לקבלת אזרחות ישראלית

  11. נשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר

  12. שלילת פיצויים לניצול שואה עקב אזרחות זרה

  13. בקשה להסדרת מעמד מכוח נישואים לאזרח ישראלי

  14. אישורים פיקטיביים בבקשה לקבלת ויזה לארה''ב

  15. איך אפשר להתחתן עם עובדת זרה לא חוקית שלא יכולה לצאת מהארץ ?

  16. הכרה כבעל אזרחות סודנית החוסה תחת מדיניות ההגנה הקבוצתית או כמחוסר אזרחות

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון