טעתה הוועדה עת לא התייחסה באופן ספציפי למקצועו של המערער ולירידה בהכנסותיו. ה. הוועדה קבעה למערער אחוזי נכות זמניים לתקופה מוגבלת בלבד, מבלי להתייחס לאישורי המחלה אשר הונחו בפניה, המעידים על כך כי המערער באי- כושר עד ליום 21.4.2013 ומבלי לנמק את קביעתה. 4. להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב: א. הוועדה הרפואית כלל לא קבעה כי קיימת הגבלה כלשהי למערער בתנועות כתף שמאל. ב. הוועדה קבעה כי המערער יכול לשוב לעבודתו וכי אין הצדקה לפרישה ממעגל העבודה ובמיוחד משמדובר בכתף השייכת ליד הלא דומיננטית. בקביעת הוועדה כאמור לא נפל פגם כלשהו. ג. הרציונל העומד מאחורי תקנה 15, הוא להגדיל את שיעור הנכות במקרים בהם ישנה פגיעה בתפקוד לאורך זמן. שעה שמבחינה רפואית לא נמצאה פגיעה בתפקוד, הרי אין מקום להפעלת התקנה. משכך השיקולים לעניין הגיל והירידה בהכנסות אינם באים בחשבון. ד. החלטת הוועדה שלא להפעיל את תקנה 15 הינה נכונה, ודין טענות המערער בעניין זה להידחות. ה. הוועדה התייחסה לתעודות אי הכושר שהמערער הציג וקבעה לו אחוזי נכות זמניים לאורך כל התקופה. ו. המערער לא הציג אישור כלשהו המעיד על כך שהוא סגר את העסק וכי הוא אינו עובד מזה שנה וחצי. 5. החלטת הוועדה - דיון ומסקנות: א. מעיון בסעיף 14 לפרוטוקול הוועדה עולה כי המערער עבד כעצמאי בשיפוצים וכי בסופו של דבר העסק נסגר לחלוטין. בסעיף 20 לפרוטוקול הוועדה, פורטו תלונותיו של המערער המתבטאות בהגבלה בתנועות כתף שמאל, אי יכולת לשכב על צד שמאל לזמן ממושך ובקושי ליישר את היד. לאחר שהוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, קבעה בסעיף 23 לפרוטוקול כדלקמן: "עפ"י הממצאים הקליניים, נכותו אמורה להיות 0% לפי סעיף 41 (4)(א). מאחר ומסוגל להרים את ידו השמאלית מעל גובה השכם, קיימת בכל זאת עדות לנזק קל בגידי כתף שמאל והגבלה קלה בסוף תנועות האבדוקציה והפליקציה. על כן מותירה הוועדה את הנכות בשיעור 10% לפי סעיף 35 (1)(ב) או הסעיף 42 (1)(ד) II בתחולה מ- 1.1.2013. הוועדה מאשרת נכות זמנית בשיעורים ולתקופות שמופרטות בסעיף 29 לפרוטוקול. הוועדה מקבלת את ערר הנפגע בחלקו". ב. באשר להפעלת תקנה 15, הוועדה ציינה כדלקמן: "אין מקום להפעלת התקנה מאחר והפגיעה בכתפו אינה מצדיקה פרישה ממעגל העבודה (מדובר בכתף שמאל בלתי שולטנית)". ג. תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן: "א. הוועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים ומזו שנקבעה מכוח תקנות המבחנים.... בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע.... ב. הוועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר בדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו". מעיון בתקנה עולה כי הוועדה אמורה להתחשב הן בגילו של הנפגע והן במקצועו. מעיון בהחלטת הוועדה נשוא הערעור, לא ברור אם הוועדה הייתה מודעת לגילו של המערער, שכן גילו כלל לא הוזכר בפרוטוקול. כמו כן לא ניתן ללמוד מהחלטת הוועדה כיצד הגיעה למסקנה כי המערער מסוגל לחזור ל-"מעגל העבודה", שעה שבסעיף 14 לפרוטוקול צוין באופן מפורש כי הנ"ל הפסיק לעבוד בעבודתו כעצמאי בשיפוצים. ד. מעיון במסמכים אותם צירף המערער לערעור, עולה כי צורפה תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה מיום 21.4.2013, בה נקבע כי המערער אינו מסוגל לעסוק בעבודתו, ואף לא בעבודה אחרת החל מיום 12.2.2013 ועד ליום 30.4.2013. חרף האמור בתעודה זו אשר הופקה עוד לפני שהוועדה התכנסה כדי לדון בערר של המערער, ועל אף שבפני הוועדה העלה המערער טענה בעניין קביעת נכות זמנית קודם לנכות היציבה, בחרה הוועדה בהקשר זה לקבוע למערער אחוזי נכות זמניים לתקופה מוגבלת עד ליום 30.12.2012 מבלי שנימקה מדוע לא נקבעו למערער אחוזי נכות זמניים לתקופה שעד 30.4.2013. לא זו אף זו - יוער כי הגם שבית הדין ער לכלל אשר לפיו הוועדה מוסמכת לקבוע נכות זמנית שלא בהתאם לרשימת הליקויים, הרי ששעה שהוועדה החליטה לקבל את ערר הנפגע בחלקו ולקבוע נכות זמנית משתנה בטווח שבין 24.7.2012 ועד 30.12.2012 היה ראוי כי תסביר את קביעתה ותנמק אותה, וכן תבהיר מדוע בחרה לקבוע למערער אחוזי נכות זמניים שונים במהלך תקופה זו. 6. לסיכום עניינו של המערער הוחזר לוועדה על מנת שתפעל כדלקמן: א. תבהיר בשים לב לגילו של המערער, האם הוא מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו. ככל שהוועדה תגיע למסקנה כי המערער אינו מסוגל לחזור לעבודתו, תבהיר האם הנכות שנקבעה למערער הביאה לירידה ניכרת בהכנסות ולא לזמן מוגבל. ב. תבהיר ותיתן את דעתה מדוע לא נקבעו למערער אחוזי נכות זמניים לתקופה אשר בגינה הוגשו לוועדה תעודות רפואיות המעידות על כך כי הנ"ל לא מסוגל לעסוק בעבודתו ואף לא בעבודה אחרת. תשומת לב הוועדה כי קיימת תעודה רפואית לנפגע בעבודה מיום 21.4.2013 בה צוין כי הנ"ל אינו מסוגל לעסוק בעבודתו החל מיום 12.2.2013 ועד ליום 30.4.2013. כמו כן, על הוועדה להבהיר מדוע נקבעו למערער אחוזי נכות זמניים כפי שקבעה וכן להסביר את האבחנה בין התקופה שמ- 24.7.2012 ועד 31.10.2012 לבין התקופה שמ- 1.11.2012 ועד 30.12.2012. 7. בנסיבות העניין, המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,750 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 8. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. שאלות משפטיות