על פי ספר התקנות הפרעת חרדה עם סימנים בקשב וריכוז אמורים להעניק נכות

על פי ספר התקנות הפרעת חרדה עם סימנים בקשב וריכוז אמורים להעניק נכות

הוועדה העניקה אחוזי נכות בגין הפרעתADHD בלבד ולא הבהירה באם היה מקום להעניק נכות בגין הפרעת החרדה שהייתה עובר להתקף הפסיכוטי.

2.2 על פי פסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה היה עליה לבחון הנכות הנפשית ולהזמין מסמכים ולעיין בחוות דעת ולקבוע האם קיימת נכות נפשית בין גיל 18 לבין ההתקף הפסיכוטי.
הוועדה קבעה כי קיימים דיווחים פסיכולוגיים לאחר תקופת בית הספר המעידים על שיפור במצב הרגשי, כלומר המצב הנפשי טרם גיל 18 היה חמור יותר שישתפר לאחר גיל זה, אולם הוועדה מתעלמת מהאמור.

2.3 הוועדה מתכנסת לישיבתה המסכמת בתאריך 18/3/13 ומתעלמת מהחלטותיה שלה שניתנו במסגרת ישיבתה הראשונה על אף שכתבה כי במסגרת ישיבתה המסכמת תתייחס לחוות הדעת שהוצגה בפניה, הרי שבמסגרת ישיבתה המסכמת בפועל לא ניתנה כל התייחסות לחוות הדעת ו/או לממצאים אותם ציינה בישיבתה הראשונה טרם ההתקף הפסיכוטי.
2.4 על פי פסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה היה עליה לבדוק נכות נפשית עובר למועד ההתקף הפסיכוטי, כאשר אין ספק שהתקף זה לא אירע לפני המועד שנקבע.

3. טענות המשיב:

3.1 הוועדה התכנסה בהתאם לפסק דין, כאשר טרם פסק הדין קבעה הוועדה מועד תחולה מיום ה- 1/10/12 שזה מועד האשפוז.
הוועדה התבקשה לשקול האם יש במסמכים שהונחו בפניה לרבות חוות הדעת של ד"ר ברודסקי כדי לקבוע מועד תחולה שונה ולנמק קביעתה.
כיוון שמדובר בתחום פסיכיאטרי נערכה למערער בדיקה בישיבתה הראשונה של הוועדה שאין מחלוקת כי טרם 10/12 לא היא אשפוז ו/או התקף פסיכוטי.
הוועדה מציינת את הדיווחים הפסיכולוגיים לאחר סיום בית הספר (לציין כי המערער יליד 91, נבדק כבוגר לאחר גיל 18 כשהוא לא ביקש ולא קיבל נכות לפני כן. תביעה ראשונה הוגשה ב- 27/1/10. הוועדה הייתה ערה לכל המסמכים שהוגשו וציינה כי לאחר סיום בית הספר המערער התקדם מהבחינה הרגשית עם זאת ביקשה לקבל צילום התיק הפסיכיאטרי מהמרפאה לבריאות הנפש על מנת לבחון מועד תחולה.
בישיבתה השנייה עם קבלת התיק הרפואי מתייחסת הוועדה לתיאורים הקליניים שבו ומציינת כי היו למערער סימני חרדה חברתית והפרעה בקשב וריכוז, אך לא נמצאו סימני דיכאון ו/או תכנים פסיכוטיים ולא מתואר מצב פסיכוטי או דיכאוני בבדיקות, לפיכך הוועדה קובעת אחוזי נכות פחותים בגין ADHD טרם ההתקף הפסיכוטי ומיום זה נכות נפשית.
נוכח האמור הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין ולא נפל פגם בהחלטתה.

3.2 על אף שהוועדה התבקשה לעיין בחוות הדעת של ד"ר ברודסקי, הרי שחוות הדעת אינה עוסקת כלל במועד תחולה כאשר זו השאלה היחידה אליה התבקשה הוועדה להתייחס בהתאם לפסק הדין.
מבלי לגרוע מהאמור, אין המדובר במסמך מהותי אלא במסמך רופא תעסוקתי הממליץ על נכות נפשית כאשר הוועדה מציינת כי את קביעתה לעניין מועד תחולתה מבססת היא על האמור בתיקו הרפואי של המערער מהמרכז לבריאות הנפש.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
4. השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

הלכה פסוקה היא כי:
"משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).
5. הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות פסק הדין מיום 10/5/12 שניתן על ידי כב' השופטת מיכל נעים דיבנר בו נקבע:
"...מכיוון שמלכתחילה לא נמקה הוועדה את המועד אותו קבעה כמועד תחילת הנכות הנדונה, כפי שראוי היה שתעשה, אני סבורה כי יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים וזאת על מנת תשקול אם יש במסמכים שבפניה, ובכלל זה בחוות הדעת של ד"ר ברודסקי לפיה ההחמרה במצבו הנפשי של בנו של המערער חלה כבר ממועד יציאתו ממסגרת לימודית, כדי לקבוע מועד שונה לתחילת נכותו של בנו של המערער, מכל מקום הוועדה תנמק את מועד תחילת הנכות כפי שיקבע על ידה...". (ההדגשה הוספה א.ק).
6. בהתאם לאמור בפסק הדין היה על הוועדה לשקול בשנית יישום מועד תחולה שונה משקבעה בשים לב למסמכים שבתיק ולחוו"ד של ד"ר ברודסקי שקבע כי ההתדרדרות במצב הנפשי חלה ממועד בו יצא המערער ממסגרת לימודית.
7. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא לא מילאה אחר הוראות פסק הדין.
8. הוועדה התכנסה בשתי ישיבות. בישיבתה הראשונה ביום ה- 3/12/12 שמעה הוועדה את תלונות אבי המערער (סעיף ד' לפרוטוקול), אשר ציין, כי ההתקף הפסיכוטי שהיה ב-10/10 החל באופן הדרגתי הרבה בטרם הגיע לחדר מיון. האב הוסיף כי מגיל גן החל בנו להתבודד לא שיתף פעולה עם אחרים, סבל מחוסר ריכוז ומילדות מחרדות, היה תלותי, לא עצמאי חסר חברים, חסר ביטחון לעשות פעולות ללא הוריו. לא התגייס לצבא ועדיין מתגורר בבית הוריו שמנהלים לו את כל הדברים. עוד הוסיף האב כי בנו נמצא במעקב במרכז בריאות הנפש בכרמיאל ומטופל בתרופות.
9. הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף ז' לפרוטוקול), ציינה כי עיינה בפסק הדין מה- 10/5/12 ובנוסף הבהירה כדלקמן:
"...
בבדיקה היום: בהכרה מלאה, דיבור ספונטני תיןק, אפקט תקין, רמת ארגון טובה, אין סימני פעילות פסיכוטית, נמצא במעקב במרפאה פסיכיאטרית בכרמיאל מוטפל על ידי סירוקסט, מופיעה אבחנה סיכוזופרניה.
יש לציין שבדיווחים פסיכולוגיים לאחר בית הספר מתואר כבחור חביב, יוצר קשרים רגשיים עם הסובבים, והתקדם לאחרונה מבחינה רגשית.
לצורך סיכום דיון הוועדה מבקשת צילום תיק פסיכיאטרי ממרפאה לבריאות הנפש כרמיאל. לאחר קבלת המבוקש הוועדה תתייחס לחוות הדעת המצוינות בפסק הדין ולתחולת מחלתו ונכותו..."
10. הוועדה מתכנסת לישיבתה המסכמת ביום 18/3/13 ובמסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף ז' לפרוטוקול), מציינת הוועדה:
"הוועדה עיינה במסמכים מתיקו הפסיכיאטרי כולל מכתבים מלפני 2010.
בתיאורים קליניים בתיקו – התובע גילה סימני חרדה חברתית ופרעה בקשב וריכוז. לא נצפו סימני דיכאון או תכנים פסיכוטיים.
ברישומי – 6/12/09 וגם ב- 1/2010 בדיקה מ- ה- 4/1/10 – בדיקה תקינה ומ- 10/1/10 לא תואר מצב פסיכוטי או דיכאוני..."

לאור האמור מחליטה הוועדה לדחות את הערר ולהתיר החלטתה על קנה לעניין קביעת נכות זמנית בשיעור 60%.

11. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206).
פסה"ד מכוחו התכנסה הוועדה חייב אותה לשקול בשנית קביעתה לעניין מועד תחולה ולנמק קביעתה לעניין המועד שייקבע ו/או נקבע על ידה לאחר עיון במסמכים אליהם הפנה פסה"ד. על אף האמור עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד כי הוועדה אינה מבהירה מדוע את הנכות שקבעה בשיעור 60% קובעת היא ממועד התחולה שקבעה 1.10.2010. הוועדה אומנם מציינת ומנתחת בישיבתה המסכמת את המסמכים שעמדו בפניה אך אינה מבהירה את ההקשר בין אלה לבין מועד התחולה שקבעה כמצוות פסה"ד. בכך נפל פגם בהחלטת הוועדה שלא מלאה אחר הוראות פסה"ד מכוחו התכנסה.
12. לאור האמור לעיל ומשלא עלה בידי הוועדה להתמודד עם מורכבותו של הערר שבפניה, ומאחר ומדובר בהחזרה שנייה לוועדה, יוחזר עניינו של המערער לוועדה רפואית בהרכב חדש, אשר תבחן את הערר מראשיתו.
13. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.


14. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה..



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין נכות

  2. נכות בעיניים

  3. נכות תפקודית

  4. תאונת דרכים נכות

  5. תאונת דרכים אין נכות

  6. נכות גריאטרית

  7. 36% נכות רפואית

  8. נכות מחמת הספק

  9. סעיף 6ב נכות על פי דין

  10. אנצפלופתיה נכות

  11. מרפק טניס נכות

  12. נכות 100 אחוז תאונת דרכים

  13. תקנה 9 נכות מוסבת

  14. פיצוי על 1% נכות

  15. תביעה על נכות בתאונת עבודה

  16. מענק נכות מבטחים

  17. תביעה לנכות זמנית

  18. מהי נכות וסטיבולרית

  19. 5% נכות תאונת דרכים

  20. 45% נכות ביטוח לאומי

  21. ערעור על נכות זמנית

  22. תאונת דרכים 1% נכות

  23. מועד תחילת גמלת נכות

  24. תאונת דרכים 5% נכות

  25. תאונת דרכים 44% נכות

  26. תאונת דרכים 23% נכות

  27. ייחוס נכות לעבר רפואי

  28. תאונת דרכים 27% נכות

  29. תאונת דרכים 50% נכות

  30. תאונת דרכים ללא נכות

  31. תאונת דרכים 19% נכות

  32. נכות אורטופדית 2 אחוז

  33. נכות 15% בגין ליקוי שמיעה

  34. תביעה לתשלום מענק נכות

  35. הפסדי השתכרות 30% נכות

  36. הכרה בנכות נפשית בצבא

  37. חישוב מענק נכות מעבודה

  38. חישוב מענק נכות לעצמאי

  39. אסטמה נכות ביטוח לאומי

  40. פיצויים גבוהים ללא נכות

  41. נכות לפי סעיף 37(7)(ב)

  42. תביעה למענק נכות מעבודה

  43. 28% נכות בגין פגיעה בעבודה

  44. השפעת נכות על כושר עבודה

  45. תאונת דרכים נכות עיניים

  46. ערעור על 19% נכות מעבודה

  47. ערעור על דרגת נכות מעבודה

  48. ערעור על מועד תחילת הנכות

  49. הבאת ראיות לסתור דרגת נכות

  50. תאונת דרכים 65% נכות במל''ל

  51. פסוריאזיס נכות ביטוח לאומי

  52. גמלת נכות חברת מושב שיתופי

  53. ראיות לסתור נכות אורטופדית

  54. 25% נכות (לאחר הפעלת תקנה 15)

  55. התיישנות מיום התגבשות הנכות

  56. נכות בעקבות תאונה במילואים

  57. נכות מעבודה מצב רפואי קודם

  58. פיצויים לילד על נכות מתאונה

  59. השפעת נכות נפשית על התפקוד

  60. חישוב הבסיס לתשלום גמלת נכות

  61. חישוב נכות קודמת תאונת עבודה

  62. ערעור על 20% נכות רפואית זמנית

  63. נכות בגין "אלופציה טוטאלית"

  64. נכות תעסוקתית - ביטוח לאומי

  65. נכות שהיתה לנפגע מלפני התאונה

  66. הגבלה בתנועות הצוואר 10% נכות

  67. תאונת דרכים 52% נכות משוקללת

  68. פגיעה בכושר השתכרות ללא נכות

  69. נכות משוקללת 60% בתאונת דרכים

  70. איחור בהגשת תביעה לנכות מעבודה

  71. נכות פחות מ-9% לפני החוק החדש

  72. תאונת דרכים 50% נכות אורטופדית

  73. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים

  74. נכות 10%, לחץ שורשי וירידה בתחושה

  75. תגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית

  76. נכות נפשית לילד עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים תאונת עבודה 10% נכות

  78. תאונת עבודה 10% נכות ביטוח לאומי

  79. נכות 3% בגין נכות נויורקוגניטיבית

  80. תאונת דרכים 10% נכות לאישה בת 82

  81. נכות נפשית 50 אחוז - תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים תאונת עבודה 100% נכות

  83. ערעור על נכות נפשית בביטוח לאומי

  84. תאונת דרכים 20% נכות מביטוח לאומי

  85. פגיעות קשות בתאונת דרכים נכות 46%

  86. נכות בגב התחתון עקב שירות מילואים

  87. פיצויים למשפחת הרוג בתאונת דרכים – נכות נפשית

  88. נכות מלפני קום המדינה - ביטוח לאומי

  89. פיצוי על נכות זמנית עקב תאונת דרכים

  90. הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 35%

  91. אי הגשת תביעה לנכות בגין תאונת עבודה

  92. החזר כספי בגין הורדת נכות ביטוח לאומי

  93. קשר בין נכות רפואית לאבדן כושר עבודה

  94. נכות על פי דין לפני חקיקת חוק הפלת''ד

  95. 100% נכות מביטוח לאומי עקב תאונת דרכים

  96. אפילפסיה נכות ביטוח לאומי נפגעי עבודה

  97. ערעור על "הפיכת" נכות קבועה לנכות זמנית

  98. אובדן כושר עבודה 20% נכות בתאונת דרכים

  99. קביעת ועדה רפואית כי מדובר במצב ניווני קיים

  100. 5% נכות רפואית לפי סעיף ליקוי 34(ב)(1)-(2)

  101. חישוב אבדן זכויות סוציאליות בגין 10% נכות

  102. ערעור כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 36%

  103. נכות 25% לפי פריט ליקוי 41(4)(ג) שבתוספת לתקנות

  104. שינוי דרגת נכות מותאמת רטרואקטיבי בביטוח לאומי

  105. נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 42(1)(ד)(I)

  106. נכות עקב נפילה במהלך קניות בסניף שופרסל בבאר שבע

  107. נכות רפואית 80% בגין קוואדרופלגיה בינונית – תאונת דרכים

  108. תאונת דרכים 15% נכות אורטופדית ו- 15% נכות נפשית

  109. נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) במחצית

  110. ערעור על 10% נכות, בגין התאונה בכל הקשור בפגיעה הלבבית

  111. דרגת נכות יציבה בשיעור של 40% בגין סעיף ליקוי 9(1)(ג)(III)

  112. לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין שבר בעצם הבריח

  113. המל"ל העמיד את נכותו הצמיתה על 14.5% ושילם לו מענק נכות

  114. התייעצות עם וועדת הרשות בקביעת נכות מעל 20% על פי תקנה 15

  115. ערעור על החלטת ועדה אשר דחתה את הערעור וקבעה למערערת 100% נכות

  116. על פי ספר התקנות הפרעת חרדה עם סימנים בקשב וריכוז אמורים להעניק נכות

  117. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון