תביעה ייצוגית נגד עיריית חולון

תביעה ייצוגית נגד עיריית חולון

1. לפני בקשת ב"כ הצדדים לפסיקת גמול ושכ"ט בעקבות הודעת חדילה שהוגשה על ידי המשיבה (להלן: "העירייה") בתובענה הייצוגית שבנדון.

2. המבקש הגיש תובענה ביום 20.1.2013 כנגד המשיבה - עיריית חולון, שלטענתו מחזיקה בידיה יתרות כספים, בין היתר בגין תשלומים לספריה, תשלומי ארנונה ואגרות חינוך, אשר רשומים לזכותם של הנישומים ואשר אין לגביהם מחלוקת, מבלי לעדכן את הנישומים.

הקבוצה בשמה הוא מעוניין להגיש את התובענה הייצוגית – כל הנישומים שלזכותם רשומה בספרי המשיבה יתרת זכות, אשר המשיבה טרם העבירה לידיהם, במועד הגשת הבקשה.

לטענת המבקש, מזה שנים רבות, שומרת העירייה בחשבונותיה, בשיטתיות כספים רבים הרשומים לטובת נישומים, מבלי לעדכן הנישומים כי לרשותם עומדת יתרת זכות או לחילופין מבלי לקזז הזכות כנגד חובות אחרים של הנישומים. בבקשתו , ציין המבקש כי אינו יכול לדעת את מספר חברי קבוצת התובעים בתובענה הייצוגית (להלן: "הקבוצה") ואת יתרת הזכות שיש לכל חבר בקבוצה, שכן אין לו גישה לנתונים אלה, שנמצאים במלואם בידיה של המשיבה.


3. כ-3 חודשים לאחר הגשת בקשת האישור, בתאריך 21.4.2013, הגישה המשיבה הודעת חדילה לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות ולחילופין תגובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. במסגרת הודעה זו ציינה העיריה כי נעשתה השבה לרוב הנישומים, שנרשמה על שמם יתרת זכות בשנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, ולחילופין בוצעה הפחתה מיתרות חובה אחרות. בהודעתה ציינה כי שיעור יתרות הזכות בגין תשלומי חינוך לאחר מועד הבקשה עמד על כ-19,661 ₪ לכל הקבוצה, וכי מבדיקתה עולה כי מדובר ב-219 נישומים שלהם יתרות זכות.

בדיון שנערך בפני ביום 13.10.2013 התברר כי היתרה שלזכות התובע היא בשל תשלומי חינוך בלבד. התובע הייצוגי הסכים לצמצם את המחלוקת ולהתרכז באגרת השירותים בגין תשלומי חינוך הכוללים את הרכיבים: וועד הורים, השאלת ספרים ודמי ביטוח תאונות אישיות.
התוצאה היא שהתובענה הייצוגית נדחית ונותרה פסיקת גמול לתובע הייצוגי ושכ"ט לב"כ.

4. המבקש טען לגמול לתובע הייצוגי בסך של 30,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסך של 100,000 ₪ בצירוף מע"מ.
המשיבים לעומתם ביקשו לדחות את הבקשה לפסיקת גמול ושכ"ט, או לחילופין לפסוק סכום שלא יעלה על 16% מהתועלת שחושבה לשנתיים שקדמו לתובענה, קרי 1,048 ₪ בגין גמול ו-3,145 ₪ בגין שכר טרחה, זאת בשל העדר פנייה מוקדמת לרשות ובשים לב לאינטרס השמירה על הקופה הציבורית.

דיון

5. סע' 9(ב)-(ג) לחוק תובעות ייצוגיות, שכותרתו "בקשה לאישור בתביעת השבה נגד רשות – הוראות מיוחדות", קובע כי כאשר הוגשה הודעת חדילה תוך 90 יום ממועד הגשת בקשת האישור, אין לאשר את התובענה הייצוגית, וביהמ"ש רשאי לאשר גמול לתובע הייצוגי ושכ"ט לבא כוחו, למרות דחיית הבקשה, בהתאם לקריטריונים הקבועים בסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות יצוגיות או "החוק").

על פירוט הקריטריונים ופרשנות הפסיקה לקריטריונים אלו ראו: עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים (לא פורסם), סע' 38, ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (לא פורסם) (להלן: "פס"ד רייכרט").




6. יישום הקריטריונים הרלבנטיים לקביעת גובה הגמול, בנסיבות המקרה:

הטרחה והסיכון – הטרחה שבהכנת התובענה וניהולה, עד השלב שבו הוגשה הודעת חדילה ע"י העירייה, אינה נראית חורגת משמעותית מכל תביעה אזרחית רגילה. התביעה אינה מורכבת, ואינה דורשת מומחיות. התביעה מבוססת על טענה עובדתית פשוטה שהעירייה משאירה בידיה כספים של נישומים אשר נמצאים ביתרת זכות ברישומיה. אין כל פירוט של יתרות אלה בתביעה. נטען שכל הנתונים בדבר יתרות הזכות נמצאים ברשות העירייה, כך שלא היה צורך במחקר או טרחה כלשהם לשם הכנת התובענה, או לתחשיבים מיוחדים. יתר על כן, התובע הייצוגי אפילו לא פירט מה היתה היתרה המקורית שנותרה לזכותו לפני כ- 10 שנים.
בנוסף, התובע ובאי כוחו לא פרטו ולא תמכו בראיות היקף המשאבים אשר הושקעו בהכנת התובענה והבקשה. מעצם טיבו, הליך של תובענה ייצוגית, המסתיים בהודעת חדילה של הרשות, עוד בטרם התקיים דיון מהותי בגופה של התובענה, אינו כרוך בהשקעת משאבים גדולה. יתרה מכך, בהקשר זה אין להתעלם מהעובדה כי בהחלטת המשיבה להשיב לתושבים את יתרות הזכות, חסכה היא משאבים לקופה הציבורית, הן מבחינת חסכון בזמנו של בית המשפט והן בזמנם של הצדדים המתדיינים.

הסיכון - המבקש לא הראה סיכון מיוחד בהגשת התובענה בנסיבות העניין, מעבר לעובדה שמדובר בתובענה ייצוגית. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי תאורטית קיימים סיכונים לתובע הייצוגי בפסיקת הוצאות גבוהות כנגדו, אם תדחה תביעתו (ראו: פסק דיני ב-23679-04-12 חנניה מלכה נ' עיריית בת ים, סע' 3 לפסה"ד).

התועלת לקבוצה – העובדה כי רק בשל הגשת בקשת האישור חדלה העירייה מהחזקת יתרות זכות של תושבים בידיה, במשך שנים רבות, מעידה על תועלת ממשית לקבוצה. התועלת היא הן ביחס לעבר והן בכך שנמנעה החזקה עתידית של כספי ציבור, שלא לצורך, ואלמלא התובענה הייצוגית יכול והיתה נמשכת שנים רבות. ברם, גודל הקבוצה וגובה הסכום הנדרש להשבה מצביע על העובדה כי אין מדובר בהעלמה שיטתית של כספי נישומים, כפי שטען המבקש. על פי רישומי העירייה, לזכותו של המבקש עומדת יתרת זכות מוצמדת בגין אגרת חינוך בסך של 149.8 ₪, וסך יתרת הזכות שנותרה לתשלום לשאר חברי הקבוצה הוא 4,104 ₪ בלבד, לאחר שלאחרונה, עפ"י הודעת המשיבה בוצעה השבה למרבית הנישומים בסך כולל של כ-15,500 ₪. הסך הכולל של כספים שעוכבו הוא איפוא 19,661 ₪. העירייה אף הודיעה כי תמשיך לפעול להשבת הכספים ותודיע לתושבים על זכותם להשבה, או לחילופין תבצע את הניכוי מחוב עתידי.



הצדדים בכתבי טענותיהם לא נוקבים במספר השנים בהם נהגה העירייה להקפיא את הכספים ברשותה, אך משתמע, וכך אני מניחה, בהעדר טענה אחרת מצד העירייה, כי העירייה נהגה כך מקדמת דנא. התובע עצמו טוען שהיתרה שלזכותו היא לפחות מלפני כ- 10 שנים, ומכאן מתבקשת המסקנה כי הקרן במקור היתה בסכום זניח, ויתכן שלא במקרה לא טרח התובע הייצוגי במשך כל השנים לבררה ולקבל חזרה. עם זאת, עיקר התועלת שנצמחה לקבוצה ולציבור היא במישור העקרוני, בכך שלהבא תשיב העיריה יתרות זכות אף בסכומים נמוכים.

החשיבות הציבורית – בקשת האישור היא נכונה, ראויה ומוצדקת בפן העקרוני, אם כי אין להתעלם מהעובדה שמדובר ביתרות נמוכות ביותר בהתחשב בכך שבמערכת החינוך בעיר חולון כוללת בתי ספר רבים, ומספר תלמידים רב ביותר. ברור איפוא שעסקינן בתופעה שולית. עיקר משקלה של התביעה טמון בכוחה ההרתעתי והחינוכי לשמירה על תקינות מנהלית כפי שרשות ציבורית מחויבת לה. מדובר בהתנהלות בלתי תקינה מצד רשות ציבורית שבמשך שנים רבות, הותירה בידיה כספי ציבור, מבלי לעדכנו על כך. חשיבותה של תובענה ייצוגית איננה רק בתועלת הכספית הישירה, כי אם גם בשינוי שהיא הולידה בהתנהגות של הרשות. העירייה לא ציינה בטיעוניה כמה שנים נהגה להחזיק אצלה כספי יתרות זכות ואף לא הציגה הסבר מדוע נהגה לעשות כן במשך שנים רבות. לפיכך, ההוצאות צריכות להוות גורם המרסן רשויות למיניהן מלהתנהל בדרך זו, וכדי שלא ייווצר מצב שבו "יצא חוטא נשכר". נוכח העובדה שמדובר בעירייה שבהיותה רשות ציבורית, היא מחויבת ביתר שאת לנורמות של הגינות, תום לב, שקיפות וסבירות, קיימת גם חשיבות ציבורית להרתיע עיריות ורשויות מנהליות אחרות מהתנהלות דומה . במקרה דנא, הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, השיגה את התכלית שלשמה הוגשה.

7. לעניין המחלוקת בסוגיית הריבית. לשיטת המבקש, מעמדה של אגרת החינוך הוא ככל חוב אחר לעירייה שמקורו בדין, כגון ארנונה או היטלים , וככזה, חלות עליה הוראות חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה). על כן, לטענתו, השבת הכספים צריכה להיעשות בצירוף ריבית והצמדה לאותן יתרות הזכות לפי העקרונות שבחוק זה.

לעומתו, טענה המשיבה, כי תשלומי החינוך הם תשלומי רשות, שחלה עליהם חקיקה ספציפית במסגרת תקנות לימוד חובה, תשס"ה – 2004. הסדר ספציפי זה חל גם על תשלומי רשות וגם על תשלומי חובה, ולא נקבעה בתקנות כל חובת השבת כספים בצירוף ריבית.





לעניין, תשלומי דמי הביטוח, מקובלת עלי טענת המשיבה לפיה היא מהווה רק צינור להעברת הכספים לחברות הביטוח באופן מיידי, וכי אין החזרי תשלום בגין אי שימוש בפרמיה, על כן, הסבירות שתצטבר יתרת זכות בדמי הביטוח היא נמוכה ביותר. גם בהודעתה ציינה המשיבה כי על תשלומי הביטוח מעולם לא ניתנו הנחות ו/או הפחתות.

לעניין תשלומי וועד הורים והשאלת ספרים, שהם תשלומי רשות לכל דבר ועניין, סביר יותר כי יווצרו לגביהם יתרות זכות, שכן ניתן לקבל החזר בגינם ו/או הנחות. יתרות זכות אלה, יכול שתנבענה ממתן הנחה שהביאה להפחתה בחיוב, או מסיבות דומות ואחרות, ולא בהכרח כתוצאה מ"גבייה שלא כדין" בצורה מכוונת כפי שטען המבקש. כך או כך, בין אם מדובר בתשלומי חובה ובין בתשלומי רשות היות והעיריה החזיקה בכסף והוא עמד לשימושה, יש להשיבם לבעליהם בערכם הריאלי, קרי בצירוף ריבית והצמדה המשקפת לשיטת המחוקק את ערך השימוש בכסף.
אשר על כן, השבת כל יתרות הזכות שהצטברו ברשות העירייה בגין תשלומי חינוך, תהיה כמו ביחס לחוב רגיל, בתוספת ריבית והצמדה עפ"י חוק ריבית והצמדה תשכ"א-1961 מיום הגביה ועד מועד ההשבה בפועל.

8. יצויין שוב, שהמשיבה הצהירה כי החזירה לחברי הקבוצה עד כה סך של 15,557 ₪ המהווים כ-79% מהסכום שהוחזק בידיה. עוד צוין בהודעת המשיבה כי נותרו כ-35 נישומים שטרם אותרו, ואשר סכום ההשבה הכולל העומד לזכותם הוא 4,104 ₪. המשיבה הודיעה כי תמשיך לפעול בתקופה זו להשיב, ככל הניתן לתושביה את כלל תשלומי אגרת השירותים נשוא הבקשה, שנרשמו כיתרות זכות אצלה ואף התחייבה באותה הודעה כי מעתה והלאה תקפיד להשיב כספים בגין "תשלומי חינוך" שנגבו ונותרו בחשבון הבנק המיועד לכך עד ליום 31 באוגוסט, בכל שנה, או לחילופין בהתאם להוראות שבתקנה 6 לתקנות לימוד חובה. כל התחייבויות העירייה האמורות נרשמו בזאת ונלקחו בחשבון במכלול השיקולים לקביעת שיעור הגמול ושכר הטרחה.

9. לאור האמור לעיל, במצטבר, אני דוחה את בקשת אישור התובענה כייצוגית. תוך איזון השיקולים השונים לגבי פסיקת גמול ושכ"ט, אני מאשרת גמול לתובע הייצוגי בסך 1,200 ₪ ושכ"ט לבא כוח בסך של 4,000 ₪.

כמו כן, אני מורה לעירייה לפרסם את רשימת הזכאים להחזר יתרות הזכות באתר האינטרנט של העיריה. העירייה תפרסם הודעה על פסק דין זה, לפחות בשני עיתונים מקומיים המגיעים לכל שכונות העיר ובה יצויין גם שהרשימה המלאה של הזכאים מופיעה באתר האינטרנט של העיריה.



אני קובעת כי על העיריה לבצע לפחות 2 פרסומים של הודעתה בכל אחד משני העיתונים המקומיים.

כמו כן על העיריה לפרסם במקום בולט בדף הבית של אתר האינטרנט שלה קישור לרשימת הנישומים המלאה שלהם יתרות הזכות האמורות. פרסום הרשומה בדף האינטרנט יופיע במשך שנתיים לפחות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הבטחה של 20 שנה מהעירייה

  2. סעיף 203 לפקודת העיריות

  3. מינוי למשרת מבקר העירייה

  4. התחייבות כספית בשם העירייה

  5. תקופת צינון מנכ''ל עירייה

  6. ביקורת העירייה על יריד אומנות

  7. קביעות למדריכים עובדי עירייה

  8. תביעה ייצוגית נגד עיריית חולון

  9. תביעה בגין רשלנות עיריית גבעתיים

  10. העברת שטח לעירייה לצורכי ציבור

  11. תשלום חוב לעירייה של השוכר הקודם

  12. האם העירייה יכולה להפעיל בית קפה

  13. דרישה העירייה להשיב תשלומי ארנונה

  14. התחייבות עירייה להנחה בארנונה (במכתב)

  15. מה זה גביה מנהלית על פי פקודת העיריות

  16. טעות במידע תכנוני שנמסר לאדם מהעירייה

  17. תוספת שכר לעובד עירייה לאחר תקופת ניסיון

  18. תביעת רשות מקומית לחובות לפי פנקסי עירייה

  19. חוזה הרשאה לעירייה להקים מועדון ספורט ימי

  20. עתירה להורות לעיריית רמת גן ליתן היתר בניה

  21. תביעה נגד העירייה בגין הריסת בית ללא הסכמה

  22. האם התחייבות עירייה ללא אישור הגזבר תקפה ?

  23. מה התוקף החוקי (משפטי) של "הבטחה מהעירייה" ?

  24. אחריות העיריה לנזק לרכב עקב הצבת דוקרנים בכביש

  25. טעות באישור של העירייה על כך שלא צריך לשלם היטל השבחה

  26. עתירה מנהלית לקבל מהעירייה אישור העדר חובות לרשם המקרקעין

  27. תביעה בשל נפילה בזמן הליכה על מדרכה בשטחה של עיריית אשדוד

  28. נטען כי תיק מידע מהעירייה לא מכיל את כל הדרוש -מסמכים חסרים

  29. האם יש אחריות לעיריית תל אביב על נפילה במדרכה במהלך הליכה ?

  30. ארנונה: נטען כי שהעירייה לא צירפה אסמכתא בדבר משלוח דרישת התשלום

  31. פיצוי מהעירייה בגין נזקים לרכב שנחבל מאבן במהלך נסיעה באחד משבילי העיר

  32. תביעה בטענה שהעירייה מסרה מידע תכנוני שגוי שבעקבותיו נבנו דירות מתחת למפלס

  33. לפתחו של מי מונחת העובדה כי מדיניות אכיפה של העירייה אינה מפורסמת בכל מקור שהוא ?

  34. נטען כי העירייה הוסיפה סיווגים חדשים לצו הארנונה מבלי שהגישה בקשה להוספת סיווג חדש

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון