הגיש בקשה לפסיקת גמול מיוחד ושכר טרחה לפי סעיף 9 (ג) של חוק תובענות ייצוגיות

הגיש בקשה לפסיקת גמול מיוחד ושכר טרחה לפי סעיף 9 (ג) של חוק תובענות ייצוגיות

נטען בבקשה, שבהודעת החדילה השיגה התובענה את מטרתה, והתושבים זכו "להיפטר" מחיוב שבוצע לאורך שנים שלא כדין.

ה. לטענת ב"כ המבקש, דרך החישוב הלא נכונה של "ריבית דריבית" הניבה למשיבה סך של 707,605 ₪ בגין השנים 2010-2011, לפי חוות דעת רואה החשבון פאדי יעקב. אלמלא הגשת התובענה לא היתה המשיבה מתקנת את דרכיה. לשיטת המבקש, החסכון העתידי שהושג לחברי הקבוצה הוא עצום, בשווי של למעלה 5 מיליון ₪ לשבע השנים הקרובות.

ו. מלבד האפקט החינוכי-הרתעתי שהושג במקרה הפרטני, הרי שיתכן, כך נטען, שמעתה ואילך תנהג המשיבה בזהירות מוגברת בפעילותה מול תושבי הישוב, ועוד מוסיף ב"כ המבקש שהתובענה היא בעלת משמעות ציבורית כלל ארצית.

לטענת ב"כ המבקש, פסיקת גמול ושכר טרחה בשיעור של עשרות אלפים בודדים, אינו מרתיע ואינו מקיים את מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות, ויש בכך כדי לעודד את הרשויות להמשיך לפעול שלא כדין.

ז. ב"כ המבקש מציין, שטרם הגשת בקשת האישור ולשם הערכת סכום גביית היתר, הוא נעזר בשירותיו של רואה חשבון, ומדובר לטענתו בהליך מורכב ובעל חשיבות ציבורית מיוחדת.
הסכום בו חוייבו הנישומים בשנתיים של 2010-2011 עומד לפי חוות הדעת של רואה החשבון, על סך 707,605 ₪, ובהעדר הדו"ח הכספי לשנת 2012, מניח ב"כ המבקש שבשנת 2012 חוייבו תושבי המשיבה בריבית ביתר בסך דומה של 350,000 ₪ לפחות, וביחד 1,057,000 ₪ לשלוש השנים האחרונות.

ח. ב"כ המבקש עותר לפסיקת גמול בסך 50,000 ₪ לזכות המבקש, ובתשלום שכר טרחת עו"ד בשיעור של 25% מתוך הסכום של 1,057,000 ₪, דהיינו, שכר טרחת עו"ד של 264,250 ₪ בתוספת מע"מ.

ט. בתגובתו מפנה ב"כ המשיבה להוראות סעיפים 22-23 של חוק תובענות ייצוגיות.
באשר לשיקולי התשומה בענייננו טוען ב"כ המשיבה, כי לא הושקעו על ידי המבקש תשומות באופן המצדיק פסיקת גמול למבקש ושכר טרחת עו"ד בסכום המבוקש בבקשה, הואיל ובבקשה לפסיקת גמול לא הועלתה כל טענה באשר להיקף העבודה שהושקעה לצורך הכנת התביעה, שעות העבודה, והתעריף לשעת עבודה.


כמו כן טוען ב"כ המשיבה, כי הסוגיה המשפטית אינה מסובכת, ואינה מצריכה בדיקת ספרות והלכה משפטית, כך גם לגבי הגשת הבקשה לאישורה של התביעה כייצוגית, הואיל והסוגיה כבר נדונה בבתי-המשפט, ומעיון בפנקס התובענות הייצוגיות עולה שמספר לא מבוטל של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות הוגשו נגד מספר רשויות מקומיות ועיריות, חלקן מן הסתם על ידי ב"כ המבקש עצמו.
אין המדובר איפוא "בהליכה בשדה שטרם נחרש".

י. עוד טוען ב"כ המשיבה, כי השקעות המבקש ובא כוחו בהליך זה שוות ערך להשקעה בהליך אזרחי רגיל, המסתיים בפשרה וללא דיונים כלשהם, דבר שיש להביאו בחשבון כשיקול נכבד.

י"א. באשר לתועלת הנובעת מן ההליך טוען ב"כ המשיבה, שגם בהנחה שהנאמר בחוות הדעת שמטעם המבקש נכון הוא, הרי סכום החיוב ביתר לשנים 2010-2011 בסך של 707,605 ₪ לא נגבה על ידי המשיבה, הואיל ואחוזי הגבייה של חובות פיגורים לשנים 2010-2011, הינו 14% ו-15% בהתאמה, לפי דו"חות כספיים של המשיבה שהוגשו ואושרו על ידי משרד הפנים.
מכאן, שהסכום שהיתה המשיבה מחוייבת להחזירו אילו אושרה התובענה כייצוגית עומד על 102,602 ₪, ולא מעבר לכך.

מוסיף ב"כ המשיבה כי הטענה שתצמח תועלת מן ההליך בסכום הנאמד ב-5 מיליון ₪ ל-7 השנים הקרובות, היא טענה כללית בלתי מפורטת, המתעלמת מן הנתון של אחוזי הגביה הנמוכים של חובות בפיגורים.

י"ב. לטעמה של המשיבה, בבסיס הטענה כי יש לגזור את הגמול מן הסכום שנחסך מחייבים סרבני תשלום, נעוץ מסר שלילי לפיו יש לתגמל חייבים סרבני תשלום.

לטענת ב"כ המשיבה, אין בסיס לבקשתו של המבקש לגזור לו אחוז מן הסכום שנחסך, ואשר לא הוכח, שכן מדובר בהקטנת חוב של סרבני תשלום, חובות שספק אם תגבה המשיבה, ושספק אם סרבני התשלום ייהנו מהקטנה זו של החוב, ומכאן שהתועלת שצמחה לחברי הקבוצה היא "צנועה", והגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית לא הפכה את היוצרות.

י"ג. כנגד האינטרס של עידוד הגשת תובענות ייצוגיות שיש בהן להעמיד לביקורת שיפוטית כשלים בהתנהגות רשויות ציבוריות, יש לתת משקל נגדי לאינטרס של שמירה על הקופה הציבורית, ומה גם שהנתונים מצביעים על מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה שחיובה בתשלום גמול ושכר טרחת עו"ד בגין הליך זה, יעמיס עליה כלכלית ויפגע ביכולתה לספק שירותים חיוניים לתושביה.

י"ד. מוסיף ב"כ המשיבה, שמבקשת האישור ומתצהיר המבקש עולה, כי המבקש לא פנה למשיבה בטרם נקיטה בהליך זה על מנת לתקן את חישוב שיטת הריבית, ואילו עשה זאת המבקש, ניתן היה על נקלה לתקן את שיטת חישוב הריבית, כשברקע החלטות בתי המשפט בדבר תיקון חישוב הריבית, דבר שהיה חוסך הליכים משפטיים.
לכן, לטענת ב"כ המשיבה, יש להביא במסגרת שיקולי פסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד את העובדה שלא נעשתה פניה מוקדמת למשיבה לתיקון המעוות בטרם נקיטת הליכים משפטיים.

ט"ו. סופו של דבר, טוען ב"כ המשיבה, שראוי לפסוק במקרה זה גמול ושכר טרחת עו"ד כבתיק אזרחי רגיל: סך שלא יעלה על 2,500 ₪ כגמול למבקש ושכר טרחת עו"ד שלא יעלה על 5,000 ₪.

עד כאן תמצית טיעוניהם של באי כח שני הצדדים.

ט"ז. השיקולים שעל בית-המשפט להביאם בחשבון בפסיקת הגמול ושכר הטרחה הם אלה שפורטו בסעיפים 22-23 של חוק תובענות ייצוגיות.

י"ז. אקדים ואציין, שאין מקום להשוואת ההליך נשוא הדיון כאן ל-ת"צ (תל אביב)
40267-12-10 חיון נ' עיריית תל אביב (מיום 21.6.12).

באותו מקרה צויין:

"בהעדר תקדים בפסיקה בענין דרך חישוב הריבית בגין תשלומי חובה המצויים בפיגור, הגשת התובענה אכן היתה כרוכה בסיכון רב, ואין ספק כי ב"כ המבקשים טרחו ועמלו על הגשת התובענה".

מבלי להמעיט בערך העבודה שהושקעה בענייננו, בהכנת התביעה ובהגשת הבקשה לאישורה כייצוגית, הרי עד למועד הגשת הבקשה הנוכחית התנהלו (ומתנהלים) בבתי המשפט לא מעט הליכים באותה סוגיה, ואף הוגשו לא מעט הודעות חדילה באותו ענין. מכאן, שאין לראות בהגשת ההליך הנוכחי משום גילוי תעוזה הכרוכה בנטילת סיכון, והגם שהושקעה עבודה בהכנת התביעה והגשת הבקשה לאישורה כייצוגית, הרי אין לומר כי מדובר בטרחה רבה, ובמשאבים רבים, שהרי כאמור, התנהלו ומתנהלים הליכים לא מעטים באותה סוגיה ממש.

י"ח. הואיל והמבקש נזקק לחוות דעת מקצועית של רואה חשבון לצורך בקשת האישור, יש מקום לחייב את המשיבה לשאת בהוצאות חוות דעת זו, באופן שאורה להלן.

י"ט. אין בידיי לקבל את טענת המשיבה, לפיה יש לזקוף לחובת המבקש את העדר הפנייה המוקדמת. עקרונית, צודקת המשיבה בטענתה לפיה העדר פניה מוקדמת הוא מבין השיקולים שניתן להביאם בחשבון בבוא בית המשפט לדון בפסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד, הגם שאין לראות בפניה מוקדמת משום תנאי הכרחי לצורך בקשה לאישור תובענה ייצוגית. עיינו בע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים (מיום 11.12.08):

"אשר לתום הלב, לא מצאנו כי העובדה שהמערערים לא הקדימו פנייה רצינית לבנק עובר להגשת בקשתם מצדיקה את הקביעה שלא נהגו בתום לב. לנוכח תכליותיה של התובענה הייצוגית קשה גם לקבל כי פנייה של התובע הייצוגי להשבת כספו שלו, תהווה תנאי בלעדיו אין לאישור התובענה."

כ. טוענת המשיבה (סעיף 20 לתגובתה), שאילו פנה אליה המבקש בפניה מוקדמת, ניתן היה לתקן על נקלה את שיטת חישוב הריבית, וזאת נוכח החלטות שניתנו על ידי בתי-משפט שונים בדבר תיקון חישוב הריבית, ובכך לחסוך את ההליכים המשפטיים.
טענה זו של המשיבה יש לדחות.

דווקא בהתחשב בהחלטות שכבר ניתנו בנושא זה על ידי בתי-משפט שונים, היה מקום לכך שהמשיבה תהיה ערה לסוגייה זו, תבדוק את עצמה, ותפעל לתיקון שיטת חישוב ריבית הפיגורים.

אין המשיבה אמורה להמתין לכך שאזרח הוא אשר ייזום את התיקון, שהרי חובת המשיבה להקפיד על תקינות התנהלותה, ובכלל זה גם מנגנון הגביה ואופן חישוב הריבית. בשים לב להליכים שהתנהלו ומתנהלים באותו נושא מול רשויות מקומיות שונות, ובכלל זה רשויות מקומיות בצפון, לא ניתן לטעון כי מדובר בפגם נסתר מן העין. אם לא דאגה המשיבה לתקן את הנדרש בכוחות עצמה, אלא רק לאחר שהוגשה בקשת האישור נשוא הדיון כאן, אין לשעות, בנסיבות אלה, לטענתה לפיה די היה בפניה מוקדמת כדי לתקן את המעוות.

כ"א. למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי עצם העובדה שלנקיטת ההליך של בקשת האישור היתה תועלת. המחלוקת הנטושה בין הצדדים היא לגבי מידת התועלת. המבקש מסתמך על חוות הדעת של רואה החשבון פאדי יעקב לפיה חייבה המשיבה בריבית יתר בגין שנת 2010 בסך 342,861 ₪, ובגין שנת 2011 בסך 364,744 ₪, וביחד: 707,605 ₪, כשבטיעוניו (סעיף 39) מוסיף ב"כ המבקש על דרך הערכה סכום דומה של 350,000 ₪ בגין שנת 2012 (הואיל וטרם פורסם הדו"ח הכספי של המשיבה לשנה זו), ומכאן, שסך כל ריבית היתר לשלוש השנים האחרונות היא 1,057,000 ₪ ומסכום זה מבוקש לגזור את שכר הטרחה.

כ"ב. דא עקא, לפי סעיף 21 של חוק תובענות ייצוגיות, משאישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתובענת השבה נגד רשות "לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור... ".

בענייננו, הוגשה התביעה ביום 7.2.13 ומכאן שהתקופה שניתן להביאה בחשבון היא: 7.2.11 עד 7.2.13.

כ"ג. לגבי שנת 2011, יודעים אנו מחוות הדעת שצורפה לבקשה שחיוב היתר לאותה שנה הסתכם ב-364,744 ₪, כשב"כ המשיבה מוכן בטיעוניו להניח כי האמור בחוות הדעת נכון הוא (סעיף 11.1 של טיעוני ב"כ המשיבה).

בשים לב לנתונים של שנת 2010 ו-2011, ניתן להניח שחיוב היתר בגין הריבית לשנת 2012 הינו דומה, משמע, כ-350,000 ₪, ומכאן שסך הכל חיוב ריבית היתר ל-24 חודשים שקדמו להגשת התביעה הינו, ככל הנראה, 714,744 ₪.

כ"ד. יחד עם זאת, ראוי להביא בחשבון, כטענת ב"כ המשיבה בסעיף 11.1 של טיעוניו, שבהתאם לדו"חות הכספיים של המשיבה אחוז הגבייה של חובות בפיגור לשנים 2010-2011 היה 14%-15%, ומכאן, שהסכום הממשי שהמשיבה היתה נדרשת להשיבו, אילו היתה התביעה מאושרת כייצוגית, היה עומד על כ-107,000 ₪ לערך.

כ"ה. ואולם, יש גם להביא בחשבון שני שיקולים נוספים, שאף אותם יש לשקלל לצורך פסיקת הגמול ושכר הטרחה:

השיקול האחד – גם לגבי הסכומים שאותה לא עלה בידי המשיבה לגבות, היה בית המשפט מורה, קרוב לוודאי, למשיבה לבטל בפנקסיה (במחשב) את חיוב תשלומי הפיגורים בגין אי תשלום ארנונה לפי שיטת "ריבית דריבית" (דהיינו, אותו חלק של הריבית שהינו מעבר
ל-0.75% ריבית לחודש).

כ"ו. השיקול השני – ההשלכה הנובעת לעתיד כתוצאה מביטול שיטת החישוב לפי "ריבית דריבית", אם כי אינני מקבל את הערכתו של המבקש (סעיף 29 בטיעוניו), לפיה החיסכון העתידי לחברי הקבוצה לשבע השנים הקרובות הוא בשווי של למעלה מ-5 מיליון ₪, וזאת בהעדר תשתית לביסוס הערכה זו.

כ"ז. כאמור כבר לעיל, ממילא סכום ההשבה (אילו היתה התביעה מאושרת כייצוגית) מוגבל (לפי סעיף 21 של חוק תובענות ייצוגיות) ל-24 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור, אלא שלצורך הערכת שווי הגמול ושכר הטרחה, ראוי להביא בחשבון את התמונה במלואה, ובכלל זה, כמוסבר, את השלכת תיקון שיטת חישוב הריבית בגין פיגורים בתשלום ארנונה לעתיד לבוא, והחסכון שיהיה כתוצאה מכך, בבוא העת, לקבוצה המיוצגת.

כ"ח. בד בבד, יש כמובן להביא בחשבון שההליך הסתיים בהודעת חדילה, חודשים ספורים לאחר שבקשת האישור הוגשה לבית המשפט, ומבלי שהתקיים דיון בבית המשפט, דבר שהביא לחסכון ניכר בזמן שיפוטי, כמו גם בזמנם של הצדדים, הוצאותיהם, ומשאביהם.

כספיה של המשיבה הינם חלק בלתי נפרד של הקופה הציבורית. בכספים אלה יש לנהוג במשנה זהירות, וכפי שכבר נפסק בעע"מ 2395/07 אכדיה סופטור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל, בפיסקה 32(מיום 27.12.10):

"יש לנהוג זהירות בכספי ציבור המשולמים כגמול ושכר טרחה על ידי הרשות הציבורית, ולאזן את עניינו הלגיטימי של התובע המייצג אל מול האינטרס הציבורי המצדיק זהירות והקפדה בקביעת הזכות לתשלומי הגמול ושכר הטרחה ובהערכת שיעורם הסביר של תשלומים אלה."

כ"ט. בשים לב לכל השיקולים כפי שפירטתי לעיל, אני מעמיד את שיעורו של הגמול המגיע למבקש על סך 5,000 ₪, ואת שכר הטרחה המגיע לב"כ המבקש על סכום כולל של
35,000 ₪.

ל. המשיבה תישא בהוצאות חוות דעתוֹ של רואה החשבון פאדי יעקב. הואיל ולא צורפה חשבונית לטיעונו של ב"כ המבקש, ניתנת אפשרות לב"כ המבקש להמציא חשבונית מס כדין בגין התשלום לרואה החשבון פאדי יעקב עבור חוות הדעת, לא יאוחר מתאריך 11.7.2013 (עם העתק ישירות לב"כ המשיבה).

לאחר שיומצא העתק החשבונית, אוכל ליתן החלטה בנוגע לשיעורו של הסכום שתישא בו המשיבה בגין הוצאות חוות הדעת.

ל"א. התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן:

1. אני מאשר את הודעת החדילה, ומורה על דחיית התובענה ודחיית הבקשה לאישורה כייצוגית.

2. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 5,000 ₪, ושכר טרחת עו"ד לב"כ המבקש בסכום כולל של 35,000 ₪.

התשלום יבוצע במשרד ב"כ המבקש בתוך 45 יום ממועד המצאת פסק הדין (הפגרה כלולה במנין הימים), שאם לא כן, ישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

3. באשר להוצאות חוות הדעת של רואה החשבון פאדי יעקב, יחול האמור בפיסקה ל' דלעיל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שכר טרחה לפי שעות

  2. שכר טרחת שמאי רכב

  3. אכיפת הסכם שכר טרחה

  4. תביעת שכר טרחה ראוי

  5. הסכם שכר טרחה בכתב

  6. גביית שכר טרחה מופרז

  7. תביעה לשכר טרחה ראוי

  8. שכר טרחה ראוי לשמאי

  9. הסכם שכר טרחה מקרקעין

  10. פסיקת שכר טרחה מע''מ

  11. סכסוך שכר טרחה בוררות

  12. שכר טרחה על בסיס הצלחה

  13. שכר טרחה לתובע ייצוגי

  14. תביעה ייצוגית שכר טרחה

  15. שכר טרחה תביעה ייצוגית

  16. שכר טרחה תכנון אדריכלי

  17. שכר טרחה מקובל במקרקעין

  18. פסק דין בנושא שכר טרחה

  19. אי חתימה על הסכם שכר טרחה

  20. שכר טרחה ראוי רואה חשבון

  21. בקשה לפסיקת שכר טרחת מפרק

  22. תקנות שמאי מכריע שכר טרחה

  23. שכר טרחה מקסימלי עורך דין

  24. תשלום שכר טרחת כונס נכסים

  25. הפרת הסכם שכר טרחה עם עו''ד

  26. התנגדות לגובה שכר טרחת מומחה

  27. סכסוך שכר טרחה שהוסכם בעל פה

  28. שכר טרחה במקרה של הפסקת ייצוג

  29. ערעור על שכר טרחת כונס נכסים

  30. תביעה לשכר טרחת משרד אדריכלים

  31. שכר טרחת ביניים למנהל המיוחד

  32. שכר טרחה מקסימלי תאונות דרכים

  33. זכאות לקבל עותק מהסכם שכר טרחה

  34. תביעה לגילוי חשבוניות שכר טרחה

  35. שכר טרחת כונס נכסים מימוש משכון

  36. ביטול הסכם שכר טרחה עם עורך דין

  37. בקשה לקביעת שכר טרחה מנהל עיזבון

  38. שכר טרחת כונס נכסים בהוצאה לפועל

  39. שכר טרחה עבור ייעוץ בנושא משכנתא

  40. שכר טרחת רואה חשבון בהוצאה לפועל

  41. תביעה לתשלום שכר טרחת אדריכלית נוף

  42. החזר שכר טרחה עקב רשלנות עורך דין

  43. שכר טרחה ראוי בגין תכנון אדריכלי

  44. שכר טרחת נאמן על ניהול נכס בנאמנות

  45. ערעור על גובה שכר טרחת מנהל עיזבון

  46. תביעה נגד עורך דין להחזיר שכר טרחה

  47. פסק דין הצהרתי תוקף הסכם שכר טרחה

  48. תביעה לשכר טרחה ראוי של רואה חשבון

  49. חוב שכר טרחה עקב הפסקת השירות המשפטי

  50. בקשה לקביעת שכר טרחה בתביעה ייצוגית

  51. ? מה שכר הטרחה של עורכי דין בתיק תאונות דרכים

  52. שכר טרחה בגין יחסי ציבור לעורכי דין

  53. שכר טרחה של מפרק - תוספת מאמץ מיוחד

  54. שכר טרחת כונס נכסים 5% משווי המכירה

  55. סעיף הפסקת ייצוג עו''ד בהסכם שכר טרחה

  56. שכר טרחת כונס נכסים - עסקת קומבינציה

  57. שכר טרחת כונס נכסים בהליך הוצאה לפועל

  58. החלפת עורך דין שלוקח שכר טרחה באחוזים

  59. תביעה לשכר טרחה של שותף במשרד עורכי דין

  60. תביעה של עורך דין נגד לקוח על חוב שכר טרחה

  61. הפחתת שכר טרחת נאמן מהכספים המועברים לנושים

  62. איסור השתתפות בשכר טרחה למי שאינו עורך דין

  63. החזר שכר טרחה ששולם לעורך דין שהתפטר מייצוג

  64. תביעה שעניינה שכר טרחה בגין חוות דעת חשבונאית

  65. מינוי מומחה מטעם בית משפט עקב סכסוך שכר טרחה

  66. האם שכר טרחת מומחים הינו חלק מ"הוצאות משפט" ?

  67. תשלום שכר טרחת נאמן מכספי פיקדון בחשבון נאמנות

  68. שכר טרחה ראוי בגין שירותים מקצועיים למדינת ישראל

  69. מה סוכם בין הצדדים בנושא שכר הטרחה לו זכאי התובע ?

  70. שכר טרחה בגין הפסקת טיפול עו"ד לפני השלמת כל השירותים

  71. תביעה לתשלום שכר טרחתו של אדריכל בגין פרוייקט שתכנן עבור קבלן בניין

  72. הגיש בקשה לפסיקת גמול מיוחד ושכר טרחה לפי סעיף 9 (ג) של חוק תובענות ייצוגיות

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון