בקשתו של המבקש לפסוק לזכותוֹ תשלום גמול והוצאות משפט

בקשתו של המבקש לפסוק לזכותוֹ תשלום גמול והוצאות משפט

(להלן: "הבקשה"), וזאת לאחר שבאי כוחם של שני הצדדים הסכימו בישיבת בית המשפט מיום 29.9.13, כי המבקש יסתלק מן התובענה (עמ' 6 לפרוט').
המשיבה מתנגדת לבקשה זו וסבורה, שדווקא יש מקום לפסוק הוצאות משפט לזכותה.

ב. בהחלטה שנתתי במעמד ישיבת בית המשפט מיום 29.9.13, אישרתי את בקשת ההסתלקות המוסכמת, לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), כשהמשמעות היא שהתובענה של המבקש נדחית, ובקשת אישור התובענה נמחקת, כל זאת בהסכמה.

בנסיבות הענין, ומשאין ההסתלקות יוצרת מעשה בית דין (זולת לגבי המבקש עצמו), לא ראיתי מקום להורות על פרסום הודעה בדבר בקשת ההסתלקות.

ג. ועתה, למחלוקת הנטושה בין הצדדים:

ביום 14.2.13 הגיש המבקש תובענה כנגד המשיבה להשבת כספים בגין גביית הוצאות אכיפה על חובות מים שהוא חב למשיבה, כשלטענת המבקש גביית הוצאות האכיפה נעשתה בניגוד לדין.

המבקש עתר לסעד הצהרתי, והשבת הסכומים שנגבו, או שהצרכנים חוייבו בהם שלא כדין, כשסכום התביעה האישית של המבקש, עומד לפי הנטען על 167.40 ₪ וסכום התביעה הייצוגית, לפי חישובו של המבקש, הוא 10,080,000 ₪.

המבקש עתר לכך שבית המשפט יאשר את בקשתו לאישור התובענה הנ"ל כתובענה ייצוגית.

ד. בתגובת המשיבה שהוגשה ביום 21.6.13 נטען, כי אין הבקשה מעלה כל עילת תביעה, אין למבקש כל עילה אישית כנגד התאגיד, המבקש לא עמד בדרישות סף שונות הקשורות לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, פרשנותו של המבקש לפקודת המיסים (גבייה) שגויה, כך גם שגויה הערכת המבקש בנוגע לגודל הקבוצה והנזק הנטען שנגרם לכל חבר בקבוצה.

כמו כן, טענה המשיבה שהיא פעלה במסגרת הוראות הדין ובהתאם לתקנות המסדירות את גביית הוצאות האכיפה מן החייב מבלי לחרוג מהן.

ה. ישיבת קדם המשפט הראשונה התקיימה בתאריך 3.7.13, ובמהלך הישיבה הודיע ב"כ המבקש כי ברצונו להגיש תשובה לתגובה.

בהחלטה שנתתי באותו מעמד קבעתי ישיבה נוספת של קדם משפט ליום 2.9.13, והוריתי שלא יאוחר מתאריך 1.8.13 יגיש המבקש תשובה לתגובה, ככל שימצא לנכון לעשות כן.

ו. ב"כ המשיבה עתר בהמשך לאמור לעיל, כי תיפסקנה הוצאות משפט לזכות המשיבה, משום שהציפייה היתה שבישיבת קדם המשפט ניתן יהיה לברר את כל הסוגיות המקדמיות כך שהישיבה שלאחר מכן תהא ישיבה לשמיעת ההוכחות, אך משלא הוגשה תשובת המבקש לתגובה, יש צורך לקבוע ישיבה נוספת של קדם משפט.

בהחלטה שנתתי קבעתי, כי נראה שראוי הוא שעניין הוצאות ישיבת 3.7.13 יובא בחשבון ויישקל מחדש בסוף הדרך כשיסתיים ההליך. אוסיף, שישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 2.9.13 נדחתה מטעמי בית המשפט ליום 29.9.13.

ז. ביני לביני, הגיש ב"כ המשיבה לבית המשפט העתק מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת נ. מוניץ) בת"צ 52061-01-13 שרה אברהם נ' עיריית טבריה (29.7.2013), כשבפסק הדין נדחתה תביעתה של המבקשת (וכן של מבקשת נוספת), שעניינה היה גבייה ביתר של הוצאות גבייה/אכיפה, בניגוד, כך נטען, לתקנות המיסים (גבייה) (קביעת הוצאות מירביות), התשע"א-2011.

תוצאת פסק הדין היתה, כי המבקשת נעדרת עילת תביעה אישית (כך גם המבקשת הנוספת), וכי המבקשת לא הוכיחה, אף לא לכאורה, שהגבייה נעשתה בניגוד לדין, ואילו המשיבה הוכיחה שהוצאות הגבייה שנגבו מן המבקשת לא חרגו מן הסכומים המקסימאליים שנקבעו בתקנות הגבייה, ומשרתות את תכלית החקיקה.

ח. ביום 1.8.13 הגיש המבקש בקשה מוסכמת להארכת מועד הגשת התשובה מטעמו עד 20.8.13, ולבקשה זו נעניתי.

ואולם, רק ביום 29.9.13, דהיינו, בבוקר יום קדם המשפט השני (יום א' בשבוע), הוגשה תשובת המבקש לתגובה שהגישה המשיבה, דהיינו, כחמישה שבועות לאחר המועד המוארך שעמד לרשות המבקש (כזכור: 20.8.13).

ט. במהלך ישיבת 29.9.13 ציין ב"כ המשיבה, שהוא קיבל הודעת אס אם אס מב"כ המבקש ביום שישי, סמוך לפני כניסת השבת, שב"כ המבקש הגיש את התשובה לתגובה, אך בהיותו שומר שבת, הוא פתח את המייל רק ביום ראשון.

ב"כ המבקש הסביר, שתובענה זו הוגשה במסגרת שותפות עורכי דין, אך בהמשך התחוור לב"כ המבקש, שהמשרד שבנצרת לא הצליח להגיש את התשובה ב"נט המשפט". כשנודע לב"כ המבקש שהמשרד בנצרת אינו מצליח להגיש את התשובה ב"נט המשפט", הוא אכן שיגר לב"כ המשיבה את התשובה ביום שישי.

י. כאמור, היתה הסכמה בין באי כוחם של הצדדים לעניין ההסתלקות מן התובענה, ועל כך כבר עמדתי קודם לכן. טיעוניהם בעל פה של ב"כ הצדדים בישיבת 29.9.13 התמקדו בעניין פסיקת הוצאות וגמול לזכות המבקש מחד גיסא, לעומת בקשת המשיבה שתיפסקנה הוצאות לזכותה, מאידך גיסא.

יא. לטענת ב"כ המבקש, פנו עורכי הדין למומחה מטעמם ונמצאו מספר ליקויים בענין הגבייה, אך למרות זאת הם החליטו שלא להמשיך בניהול הבקשה והתובענה. עוד טען ב"כ המבקש, כי הוא סבור שעצם הגשת הבקשה והטרוניות שהועלו בה, יש בהן כדי להביא את המשיבה ואת חברת הגבייה לבדיקה מחודשת של הוצאות האכיפה שבהן מחוייבים מי שאינם משלמים את חשבון המים במועד.

כמו כן ציין ב"כ המבקש, שהוצאו הוצאות לטובת המומחה מטעם המבקש, ולכן לטעמו, ראוי לאמץ את ההסדר המוסכם כפי שנעשה באותה ישיבה בתיק אחר שהתנהל בפני בית המשפט באותה סוגייה, ת"מ 30512-02-13 נור תופיק אבו גזאלה נ' מי עירון (29.9.2013), דהיינו, חיוב המשיבה בתשלום סך של 10,000 ₪ לכיסוי הוצאות ושכר טרחת המומחה, וגמול של 1,000 ₪ למבקש שיקוזז מחובותיו למשיבה.

יב. ב"כ המשיבה התנגד לאמור וטען, כי לא הוּכחה על-ידי המבקש עילת תביעה, אף לא ברמה המינימאלית הנדרשת לאישור בקשה לתובענה ייצוגית, ומה גם שלא הוגשה חוות דעת.

ב"כ המשיבה הוסיף, שבישיבת קדם המשפט מיום 3.7.13 הוא העלה פגמים נוספים שנפלו בבקשה, ובתגובה לכך נטען שכל הפגמים יתרפאו במסגרת התשובה שתוגש, אך עובדה היא שלקראת ישיבת 29.9.13, לא הוגשה התשובה האמורה (ומבחינתו התאפשר לו לעיין בה רק בבוקר יום הדיון).

עוד טען ב"כ המשיבה, כי מדובר בתביעה שכמותה מתנהלים, באותה סוגיה בדיוק, ארבעה הליכים נוספים, שלושה מהם בבית משפט זה.

יג. בנוסף הפנה ב"כ המשיבה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"צ 52061-01-13 שרה אברהם נ' עיריית טבריה (20.7.13). ב"כ המשיבה הוסיף, שבהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת, בקשת האישור שהוגשה היתה מאותם טעמים כמו ההליך נשוא הדיון כאן. הבקשה שם היתה מפורטת יותר, ואף צורפה אליה חוות דעת, ולמרות זאת נדחתה בקשת האישור באותו ענין.

עוד ציין ב"כ המשיבה, שבנסיבות אלה אין מקום לכך שהמשיבה תשלם למבקש סכום כלשהו, וכי בניגוד למבקש הגישה המשיבה תגובה מפורטת ומושקעת שאליה צורפה חוות דעת, בעוד שהמבקש לא טרח לצרף חוות דעת ולבסס את בקשתו. המסקנה היא, לטעמו של ב"כ המשיבה, שיש לאשר את הודעת ההסתלקות ללא גמול, ולפסוק שכר טרחת עו"ד לזכות המשיבה בהתייחס לכך שהתקיימו שני קדמי משפט, כשהישיבה הקודמת (מיום 3.7.13) נדחתה משום שב"כ המבקש לא הגיש את התשובה לתגובה במועד, ובקדם המשפט השני (מיום 29.9.13) לא הוגשה תשובת המבקש במועד שיאפשר לבית המשפט ולב"כ המשיבה לבחון את התשובה כראוי.

יד. ב"כ המבקש השיג על ב"כ דברי המשיבה וציין, שבמועד בו הוגשה תביעתו של המבקש והבקשה לאישורה כייצוגית, טרם ניתן פסק דין בסוגיה, דהיינו, פסק דינו הנ"ל של בית המשפט המחוזי בנצרת ניתן ביום 29.7.13, משמע, חודשים מספר לאחר שהוגשה התביעה נשוא הדיון כאן.

טו. ביום 6.10.13 הגיש ב"כ המשיבה הודעה בה הוא מפנה את בית המשפט לפסק דינו של בית המשפט העליון, בע"א 4714/13 מארון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (29.9.13), וב"כ המשיבה מפנה שם לדברי בית המשפט העליון, כי הדעה בספרות המשפטית היא ש:

"... אין מקום לפסוק גמול למבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (או שכר טרחה לבא כוחו) כשמדובר בהליך שסיכוייו היו קלושים... זאת על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה...".

לטעמו של ב"כ המשיבה, המקרה שבפנינו מצוי בגדר המקרים בהם על בית המשפט להימנע מלפסוק הוצאות לזכות המבקש, כדי להימנע ממתן תמריץ שלילי להגשת תביעות סרק.

עד כאן תמצית השתלשלות העניינים ותמצית טענותיהם של באי כח הצדדים.

טז. לאחר ששקלתי בדבר, מסקנתי היא שאין מקום לפסוק גמול ו/או הוצאות לזכות המבקש, אך גם אין מקום לפסוק הוצאות לזכות המשיבה.

יז. השאלה האם אכן המדובר בבקשת סרק שמדעיקרא לא היה מקום להגשתה, אם לאו, לא נתבררה כראוי בהליך זה, שהרי ההליך נפסק משהגיעו הצדדים להסכמה לפיה יש מקום לאשר את הסתלקותו של המבקש מבקשת האישור. מטבע הדברים לא התקיים דיון לעומקם של דברים, לא נשמעה חקירה של המצהירים, ולא נשמעה חקירתו הנגדית של המומחה מטעם המשיבה.

יח. אמנם לפי סעיף 22 (ג) (1) של החוק, רשאי בית המשפט, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק גמול למבקש גם אם לא אושרה התובענה הייצוגית, או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, וזאת בהתחשב בשיקולים שפורטו בסעיף 22 (ב) של החוק (טִרחה וסיכון בהגשת התביעה, התועלת שהופקה והחשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית), ואולם, במקרה שבפנינו אינני סבור שעלה בידי המבקש, בנסיבות העניין שבפנינו, להצביע על קיומן של אותן נסיבות או מקצתן. על כך אף יש להוסיף את אי-הגשת התשובה לתגובה בטרם קדם המשפט הראשון (3.7.13) והגשת התשובה, בסופו של דבר, לאחר שחלף המועד המוארך (20.8.13) שנקבע בהחלטתי מיום 1.8.13, כשהתשובה נושאת חותמת הגשה של תאריך 29.9.13, דהיינו, המועד של קדם המשפט השני.

יט. נוכח כל האמור לעיל, לא ראיתי מקום לפסיקת גמול, או הוצאות, או שכר טרחת עו"ד לזכות המבקש. מאידך גיסא, לנוכח ההסתלקות בשלב מוקדם יחסית של הדיון, סבורני כי התוצאה הנכונה תהא שכל צד יישא בהוצאותיו.

כ. לסיכום הדברים:

1. אני מאשר את ההסתלקות לפי סעיף 16 של החוק, ומורה על דחיית התובענה של המבקש ומחיקת הבקשה לאישור.

2. אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הוצאות משפט

  2. גובה הוצאות משפט

  3. ערובה להוצאות משפט

  4. ערעור על הוצאות משפט

  5. הוצאות משפט לצד הזוכה

  6. בקשה לא לחייב בהוצאות משפט

  7. הוצאות משפט בתביעת מס רכוש

  8. ערובה להוצאות משפט חברה בפירוק

  9. ערבות להוצאות משפט - פלסטינים

  10. הפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט

  11. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין

  12. פסיקת הוצאות משפט על עבירות פניה

  13. הוצאות משפט ושכר טרחה בתביעת סרק

  14. מע''מ על הוצאות משפט לטובת המדינה

  15. ערובה להוצאות משפט - עובדים זרים

  16. תובע תושב חוץ - הבטחת הוצאות משפט

  17. תשלום הוצאות משפט כתנאי להמשך הדיון

  18. גובה הוצאות משפט תביעות ביטוח לאומי

  19. פסיקת הוצאות משפט בתביעות ביטוח לאומי

  20. ביטול החלטה על הפקדת ערובה להוצאות משפט

  21. ערובה להוצאות משפט ביהמ''ש לענייני משפחה

  22. ערובה להוצאות משפט - נזקי גוף תאונת דרכים

  23. כמעט ולא נפסקים הוצאות משפט בבתי דין רבניים

  24. פסיקת הוצאות משפט בבית משפט לעניינים מנהליים

  25. תביעת פינוי דירה - הוצאות משפט ושכר טרחת עו''ד

  26. בקשתו של המבקש לפסוק לזכותוֹ תשלום גמול והוצאות משפט

  27. ערעור על החלטת המפקח על המקרקעין שלא לפסוק הוצאות משפט

  28. בקשה להפקדת ערובה בשל חשש כי לא יוכלו לשאת בהוצאות המשפט

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון