הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן לחובות בפיגור

לחובות שבפיגור נזקפים הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, וכן ריבית בשיעור של 0.75% לחודש, שהם 9% לשנה, ו-18% לשנתיים - לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), ב. ואולם, בפועל נהגה ונוהגת המשיבה לחייב אותו ואת הקבוצה המיוצגת בתשלום הריבית על תשלומי החובה בשיטת "ריבית דריבית", דהיינו, מוסיפה מידי חודש בחודשו ריבית על הקרן בתוספת הריבית שכבר נצברה לתחילת החודש, ומכאן שהריבית השנתית מגיעה לכדי 9.38% לשנה (במקום 9%), ו-19.64% במקום 18% לשנתיים פיגור. לפי חישובו של המבקש, גבתה ממנו המשיבה בתקופה הרלוונטית להליך זה, ריבית ביתר בשיעור של 84 ₪ (בשנים 2011-2012), משמע, ריבית בשיעור של 9.4% לשנה (במקום 9%) וזאת על יתרת חוב הארנונה נכון ליום 30.12.12. לפי הערכת המבקש, סכום התביעה הייצוגית הוא 654,000 ₪. ג. ביום 6.6.13 הגישה המשיבה הודעת חדילה לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות. לפי האמור בהודעת החדילה, מאז נבחר ראש המועצה הנוכחי ביקש הוא מן החברה לאוטומציה (אשר היא המעמידה לרשות המשיבה מערכת ממוחשבת לגביה עירונית) להחיל את שיטת הריבית הנומינאלית ולבדוק את שיעור גביית הריבית, אך בקשותיו לא הועילו. מציינת המשיבה בהודעתה, כי לאחר בדיקה מדוקדקת של הנושא, ניתן היה להחיל את שיטת גביית הריבית הנומינאלית, וזאת בתוקף מתאריך 1.1.09, ולכן אין עוד צורך להמשיך בהתדיינות. ד. להודעת החדילה מצורפת התכתבות על כך ששיטת הריבית אצל המשיבה כיום היא שיטת הריבית הנומינאלית בתוקף מיום 1.1.09. מבוקש בהודעה להורות על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות בשים למצב הסוציו-אקונומי הירוד של היישוב, ובהתחשב בכך שהרשות נמצאת בעיצומה של תכנית הבראה מטעם משרד הפנים, כשתקציבה השנתי עומד על 17 מיליון ₪ ותלוי ועומד נגדה איחוד תיקים על סך כ-3.5 מיליון ₪, וכן קיים גרעון שוטף מצטבר על סך 34 מיליון ₪, ולפיכך חיוב המשיבה בתשלום גמול ושכר טרחת עו"ד יבוא על חשבון מתן שירותים לתושבים ועל חשבון משכורות עובדים, וכן על חשבון חינוך ילדי הכפר ורווחת התושבים, ויהווה חריגה מתכנית ההבראה. ה. המבקש הגיש בקשה לפסיקת גמול וכן שכר טרחת עו"ד, בציינו שבהודעת החדילה לא היתה כל התייחסות לגביית היתר שנעשתה על ידי המשיבה, מה שמחזק את הערכת סכום התובענה (654,000 ₪) שנגבה שלא כדין. מוסיף ב"כ המבקש, שחישוב הסכום נעשה על ידי מומחה מטעם המבקש בהתבסס על דו"חות משרד הפנים, וחוות דעת מקצועית שצורפה לבקשה (הכוונה לחוות דעתו של רואה החשבון מחמוד מג'דוב). ו. נטען על ידי ב"כ המבקש, כי אין לקבל את טענת המשיבה לפיה הטעות רובצת לפתחה של החברה לאוטומציה, שהרי החברה הנ"ל ממילא אינה צד לענין, ומכל מקום מי שהפיק רווחים שלא כדין זו המשיבה. ז. המבקש טוען, שאין לקבל את נימוקי המשיבה בדבר הימנעות מפסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד, ומפנה לשיקולים שבסעיפים 22+ 23 של חוק תובענות ייצוגית, ולאמור בנושא זה בפסיקה, כששיעור הגמול ושכר הטרחה אמורים לשמש תמריץ כלכלי לתובע הייצוגי ולעורך הדין להגשת תביעות ייצוגיות נגד הרשויות המינהליות. ח. להגשת התביעות הייצוגיות, כך נטען, יש חשיבות בהרתעת הרשות הציבורית, דבר המשמש כלי לשמירת שלטון החוק, הואיל ועל ידי כך מבינה המשיבה שעליה לנהוג בעתיד בזהירות מוגברת כי פעולותיה ייבדקו. ט. מוסיף ב"כ המבקש, שחברי הקבוצה המיוצגת הפיקו תועלת מן האפקט החינוכי וההרתעתי של התביעה, שגם היתה לה השפעה מהותית על שמירת שלטון החוק, שכן בעקבות הבקשה חדלה המשיבה מלגבות בשיטת "ריבית דריבית". י. למבקש, כך נטען, גם נגרמו הוצאות בגין חוות דעת רואה החשבון בסך 3,500 ₪. ב"כ המבקש עותר לפסיקת גמול למבקש בסך 40,000 ₪, ושכר טרחת עו"ד לב"כ המבקש בסך 125,000 ₪ בתוספת מע"מ, והחזר הוצאות רואה החשבון בסך 3,500 ₪. י"א. המשיבה בתגובתה מציינת, שהיא רשות ציבורית שבתחומיה מתגוררים 4,000 תושבים. בכפר 900 בתי אב. המשיבה נמצאת בעיצומה של תכנית הבראה ומתנהל נגדה תיק איחוד על סך 3 מיליון ₪, בנוסף לחובות של ספקים אחרים. כמו כן נטען בתגובה, שהמשיבה משלמת מלוות ביוב והלוואות נוספות ומצבה הכלכלי קשה ביותר. י"ב. מוסיפה המשיבה בתגובתה, שתביעתו האישית של המבקש מסתכמת ב - 84 ₪, ולכן לא ברור שיעור דרישת הגמול ושכר הטרחה העולה על סך כל התביעה הייצוגית (לפי חישוב של 84 ₪ X 900 בתי אב = 75,600 ₪ לכל היותר). י"ג. נטען עוד בתגובת המשיבה, שבהגשת התביעה הייצוגית לא היתה כל טרחה מיוחדת מבחינת המבקש, שאף לא נטל על עצמו סיכון בהגשת התביעה שהרי ב"כ המבקש כבר הגיש תובענות ייצוגיות דומות נגד רוב המועצות בצפון. המשיבה חוזרת על הבקשה, שלא לפסוק הוצאות ושכר טרחת עו"ד לחובתה עקב מצבה הכלכלי, ונוכח היותה אמונה על כספי ציבור ומעניקה שירותי חינוך, רווחה ופינוי אשפה, ומכיוון שעליה לפרנס 70 משפחות. י"ד. לתמיכה בתגובתה מצרפת המשיבה את תצהירו של גזבר המשיבה מר פנדי דאהר, המאשר בתצהירו שהחל מיום 1.1.09 שיטת הריבית המחושבת היא ריבית נומינאלית. כמו כן מצורף מכתב "חטיבת מערכות גבייה ופיננסיות", מיום 23.6.13, לפיו ביום 23.5.13 נעשה שינוי בחישוב הריבית לשיטת חיוב "ריבית פיגורים פשוטה צמודה" בתוקף מיום 1.1.09. ט"ו. נתאפשר לב"כ המבקש להשיב על התגובה, ובהודעתו ציין ב"כ המבקש שאין לו טיעונים נוספים ואין עוד מקום להגשת טיעון משלים לענין פסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד. הן ב"כ המבקש והן ב"כ המשיבה סבורים נוכח כל האמור לעיל, שאין טעם בקיום ישיבת קדם המשפט הקבועה ליום 9.7.13. עד כאן תמצית טיעוניהם של הצדדים. ט"ז. השיקולים הרלוונטיים שעליי להביאם בחשבון לגבי פסיקת גמול למבקש ושכר טרחת עו"ד לב"כ המבקש הם אלה שצויינו בסעיפים 22 ו-23 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. עצם העובדה שמצבה הכלכלי של הרשות המינהלית הינו ירוד, כמפורט בהודעת החדילה ובתגובת המשיבה, אינה יכולה לשמש עילה להימנעות מפסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד. על בית המשפט להביא בחשבון את השיקולים כפי שפורטו, כאמור לעיל, בחוק תובענות ייצוגיות, כמו גם בפסיקה הרלוונטית. י"ז. נכון הדבר, שההליך נשוא הדיון כאן הוא אחד מני רבים שהוגשו בנוגע לסוגיה של גביית ריבית פיגורים בשיטת "ריבית דריבית", במקום ריבית נומינאלית של 0.75% לחודש, כך שאין המדובר בהליך שהינו בבחינת חריש ראשון בשדה שטרם נחרש. גם הסיכון הטמון בהגשת תביעה זו היה מינימאלי. י"ח. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שהושקעה עבודה בהגשת ההליך, גם אם נכון הוא שהטרחה לא היתה רבה. אין להתעלם מן החשיבות הציבורית והתועלת הטמונה בהליך זה לחברי הקבוצה, שהרי הן מהודעת החדילה, והן מן התגובה לבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד (לרבות תצהיר הגזבר) עולה, שהנסיונות שנעשו על ידי המועצה המקומית, עד כה, להביא לגביית ריבית נומינאלית, לא הועילו, ובסופו של דבר תאריך יישום השינוי בגביית הריבית הינו: 23.5.13, כשמועד הגשת התובענה הינו: 28.2.13. י"ט. בצד כל אלה, על בית המשפט להביא בחשבון שנוכח הודעת החדילה הסתיים ההליך המשפטי בשלב מוקדם מאד, דבר שהביא לחסכון בזמן שיפוטי, וכן הביא לחסכון במשאביהם של הצדדים והוצאותיהם. ראוי גם להביא בחשבון, שכספיה של המשיבה הינם כספי ציבור, ולכך התייחס בית המשפט העליון בפסק דינו בעע"מ 2395/07 אכדיה סופטור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל, בפיסקה 32 (לא פורסם, 27.12.2010): "מטבע הדברים, תובענה ייצוגית, שבקשת אישור בגינה נדחית עקב הודעת המדינה על הפסקת גבייה, אינה כרוכה בהשקעת משאבים גדולה, בדומה לזו המתחייבת בתובענה המתנהלת לגופה, ומסתיימת בהכרעה שיפוטית, או אף בבקשה לאישור תובענה הנדונה לגופה. בהערכת שיעורי הגמול המיוחד ושכר הטרחה, יש להתחשב בהשקעת המשאבים המעטה הנדרשת בהליך כזה." ובהמשך, שם: "יש לנהוג זהירות בכספי ציבור המשולמים כגמול ושכר טרחה על ידי הרשות הציבורית, ולאזן את עניינו הלגיטימי של התובע המייצג אל מול האינטרס הציבורי המצדיק זהירות והקפדה בקביעת הזכות לתשלומי הגמול ושכר הטרחה ובהערכת שיעורם הסביר של תשלומים אלה." כ. נוכח כל האמור לעיל, ובהביאי בחשבון את השיקולים הרלוונטיים, אני מעמיד את הגמול למבקש על סך של 3,000 ₪, ואת שכר טרחתו של ב"כ המבקש על סכום כולל של 15,000 ₪. כ"א. בשים לב לכך שחוות הדעת של רואה החשבון היתה רלוונטית לצורך נקיטת הליך התובענה, על המשיבה לשאת בהוצאות חוות דעתו של רואה החשבון מר מחמוד מג'דוב. הסכום שתישא בו המשיבה בגין הוצאה זו, לא יעלה על 3,500 ₪ נכון להיום, וזאת לאחר שתומצא למשיבה חשבונית מס כדין. כ"ב. התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: 1. אני מאשר את הודעת החדילה לפי סעיף 9 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. 2. אני דוחה את תביעתו של המבקש, ואת הבקשה לאישורה כייצוגית. 3. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסך של 3,000 ₪, ושכ"ט עו"ד לב"כ המבקש בסכום כולל של 15,000 ₪. המשיבה תבצע את התשלום במשרד ב"כ המבקש לא יאוחר מ-45 יום ממועד המצאת פסק הדין (הפגרה כלולה במנין הימים), שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 4. לא יאוחר מיום 11.7.13 ימציא ב"כ המבקש לב"כ המשיבה חשבונית מס כדין של רואה החשבון מר מחמוד מג'וב בגין שכרו עבור חוות דעתו נשוא הליך זה. המשיבה תישא בהוצאות חוות הדעת בסכום שלא יעלה על 3,500 ₪ (נכון להיום), וזאת לא יאוחר מ-45 יום ממועד המצאת החשבונית הנ"ל למשרד ב"כ המשיבה (הפגרה כלולה במנין הימים), שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ריבית והצמדההצמדה למדדמדדחוב