האם לפי חוק הרשויות המקומיות מתווספים לחובות שבפיגור הפרשי הצמדה למדד המחירים

טוען שלפי חוק הרשויות המקומיות מתווספים לחובות שבפיגור הפרשי הצמדה למדד המחירים
לצרכן, וכן ריבית בשיעור חודשי של 0.75% לחודש, משמע, 9% לשנה או 18% לשנתיים. ואולם, כך טוען המבקש, המשיבה נהגה ונוהגת לשערך ולחייב אותו ואת הקבוצה לשלם את המגיע בשיטת "ריבית דריבית", דהיינו, מוסיפה מידי חודש ריבית על הקרן, בתוספת לריבית שכבר נצברה לתחילת החודש, כך שהריבית השנתית מגיעה
ל- 9.38% לשנה (במקום 9%), ו-19.64% לשנתיים פיגור (במקום 18%).

ד. טוען המבקש, שאין למשיבה סמכות המאפשרת לה לגבות את חובותיה בשיטת "ריבית דריבית" ומשמע, שפעולתה זו של המשיבה אינה כדין.

לטענת המבקש סכום התביעה האישית שלו הוא 140 ₪, וסכום התביעה הייצוגית הוא 300,000 ₪.

ה. המשיבה הגישה הודעה לבית המשפט, לפיה היא חדלה מן הגבייה שבגינה הוגשה בקשת האישור, כשמועד חדילת הגבייה הינו מתאריך 1.1.2013.

ב"כ המשיבה צירף להודעת החדילה את העתק פנייתו לחברה לאוטומציה, פניה שבה ביקש להפסיק את שיטת החישוב של "ריבית דריבית" ולתקן את החישוב החל מיום 1.1.13. בנוסף, גם הומצא תצהיר גזבר המשיבה, מר ואיל כריים מיום 12.6.13.

ו. בתאריך 14.7.2013 התקיימה ישיבת קדם משפט, בה קבעתי שלא יאוחר מיום 16.7.13 ידאג ב"כ המבקש להמציא לבית המשפט את העתק חוות דעתו של רואה החשבון מר מג'דוב (חוות דעת שעליה התבססה התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית), לרבות החשבונית של רואה החשבון מר מג'דוב, ואכן בסמוך לאחר מכן, הומצאו חוות הדעת כמו גם החשבונית על סך 3,500 ₪ (מיום 10.7.13).

ז. בישיבת קדם המשפט קבעתי גם, שלא יאוחר מתאריך 18.7.13 יגיש ב"כ המשיבה מסמך מתאים של החברה לאוטומציה ושל המשיבה, בליווי תצהיר, על כך שהאמור בהודעת החדילה אכן התבצע הלכה למעשה, וכן יצורף דו"ח בדבר חשבון הארנונה של המבקש, על מנת שניתן יהיה להיווכח מתוך חיובי המבקש, כי השינוי באופן חישוב שיטת הריבית אכן בוצע.

במהלך קדם המשפט מסר ב"כ המשיבה, בין היתר, את הדברים הבאים:

"אני מציין שהכרטיס של המבקש לא יוכל להצביע על שום שינוי לגבי תקופת 24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, הואיל והמבקש שילם את הנדרש ממנו במועד, ולכן, ממילא אין אצלו חיוב בריבית. אני מבקש שחבריי יגידו בדיוק מה המסמך שהם מבקשים שאני אמציא" (עמ' 3 לפרוט') .

נוכח דברים אלה, ניתנה אפשרות לב"כ המבקש להמציא לב"כ המשיבה שֵם ופרטים של נישום אחר החייב כספים למשיבה בגין תקופת 24 חודשים שקדמה להגשת בקשת האישור, בצירוף הסכמה בכתב של אותו נישום, כי הוא מסכים לכך שהמשיבה תמציא את העתק כרטסת החיוב שלו ביחס ל-24 החודשים הנ"ל.

ח. בהמשך לישיבת קדם המשפט הנ"ל, הוגש מטעם המשיבה תצהיר נוסף של גזבר המשיבה מר ואיל כריים, מיום 18.7.13, המציין כי בעקבות הגשת התובענה הייצוגית של המבקש הוא פנה אל החברה לאוטומציה וביקש כי זו תתאים את חישובי הריבית שהמשיבה גובה מתושביה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות, ותפסיק את חיוב הנישומים של המשיבה בשיטת "ריבית דריבית", בתוקף מיום 1.1.13, כך שהחישוב יהיה לפי "ריבית רגילה".

לאחר שהוסדר התשלום המגיע לחברה לאוטומציה הודיעה זו, כי המערכת החלה לבצע את חישובי הריבית לגבי חובות שבפיגור לפי המבוקש. לענין זה מצורף לתצהירו של הגזבר מכתב מנהל העסקים של החברה לאוטומציה.

ט. מוסיף הגזבר בתצהירו, כי מזה שנים מיטלטלת המשיבה במאבק הישרדות תוך חיפוש מתמיד אחר דרכי קיום על מנת שתוכל להתמודד ולהעניק לתושביה את השירותים הבסיסיים המתבקשים ממנה כרשות מקומית. למשיבה התמנה חשב מלווה, ובסוף שנת 2011 מינה משרד הפנים צוות המורכב מעו"ד חיצוני, רואה חשבון, וחשב מלווה, כדי לבדוק את תפקוד המשיבה ולנסות להבריאה. כיום נמצאת המשיבה במצב מאוזן, עומדת בהתחייבויותיה, ומצליחה להקטין את גרעונה.

י. מוסר עוד הגזבר בתצהירו, שעקב הגשת התביעה, בדק הוא את חשבונותיהם של נישומים רבים החייבים למשיבה בגין שנים קודמות וגילה, שהמשיבה כמעט ואינה גובה כספים בגין ריבית פיגורים. תושבי הישוב בית זרזיר סובלים ממצב סוציואקונומי קשה, ועל מנת שהמשיבה תוכל לגבות את חובות העבר, היא נאלצת להעניק לנישומים הנחה משמעותית המגיעה עד כדי 45%.

עוד מוסיף מר כריים בתצהירו, כי מן הבדיקה שערך לא מצא שהמשיבה גבתה מאותם נישומים שאת כרטיסיהם הוא בדק (כולל המבקש) ריבית דריבית לגבי השנים 2011-2013.

י"א. ספציפית ביחס למבקש, מציין הגזבר בתצהירו, כי המבקש שילם את חובו לשנים 2011
ו-2012 ובגין שנתיים אלה לא שילם המבקש ריבית פיגורים כלשהי למשיבה. למעשה, כך כותב הגזבר, ויתרה המשיבה על סכומים המגיעים לה עד כדי 45% מן החוב המגיע לה מן הנישומים שבפיגור, ולמעשה כולל הויתור את הריבית בה חוייבו אותם נישומים, וכן חלק מן הקרן.

י"ב. במסגרת בקשתו לפסיקת גמול למבקש ושכר טרחת עו"ד, התייחס ב"כ המבקש גם למספר טענות שהועלו בתצהירו המשלים של הגזבר מר כריים. בהתייחס לטענה שהמשיבה כמעט ואינה גובה כספים בגין ריבית פיגורים, טוען ב"כ המבקש, שגירסה זו של המשיבה אינה מלווה בראיות, ואינה הגיונית, שכן אין זה מתקבל על הדעת שהמשיבה, מחד גיסא, מחייבת וגובה מזה שנים בשיטת "ריבית דריבית", ומאידך גיסא, מבדיקת הגזבר עולה שהוא כביכול גילה שהמשיבה כמעט ואינה גובה ריבית פיגורים.

עוד נטען, שגם הטענה לפיה מן הבדיקה שערך הגזבר עלה שהנישומים שכרטיסיהם נבדקו (כולל העותר) לא שילמו ריבית דריבית במשך השנים 2011-2013 – אינה נכונה. לטעמו של ב"כ המבקש מדובר בטענה כללית, ומה גם שהמצהיר לא פירט מי הם הנישומים שנבדקו, מה האחוז שלהם מסך כל החייבים המשלמים למשיבה, וכיצד ביצע הגזבר את הבדיקה. לכן, לטענת ב"כ המבקש, אין לטענות אלה של המשיבה בסיס עובדתי או משפטי.

י"ג. לטענת ב"כ המבקש, שכר הטרחה והגמול לתובע הייצוגי אמורים לשמש תמריץ כלכלי לתובע הייצוגי ולעורך דינו להגיש תביעות ייצוגיות נגד הרשויות המנהליות, מה גם שבהליך של הגשת תובענה ייצוגית מצוי המבקש בסיכון של הטלת הוצאות עליו, והוא נאלץ להשקיע מאמצים רבים בגיבוש הבקשה והתובענה.

עוד מצביע ב"כ המבקש, על החשיבות שבהרתעת הרשות הציבורית על ידי הגשת תובענה ייצוגית ככלי לשמירת שלטון החוק, מה עוד שחברי הקבוצה המיוצגים בבקשת האישור הפיקו תועלת מן האפקט החינוכי וההרתעתי של התביעה, ועל המשיבה לנהוג בעתיד בזהירות מוגברת מתוך ידיעה שפעולותיה ייבדקו, ולכך תהא השפעה לצורך שמירה על שלטון החוק.

י"ד. מוסיף ב"כ המבקש, שכתוצאה מהגשת התובענה חדלה המשיבה מגביית יתר מתושביה, ובכך הביא המבקש לתועלת ציבורית חשובה. הדבר אמור לבוא לידי ביטוי בפסיקת גמול ושכר טרחה. יש גם להביא בחשבון את החסכון העתידי לחברי הקבוצה, על ידי כך שהמשיבה תפסיק את הגביה הלא חוקית לעתיד.

ב"כ המבקש עותר לפסיקת גמול בסכום של 40,000 ₪ למבקש, ושכר טרחת עו"ד בסכום של 125,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן סך של 3,500 ₪ בגין הוצאות רואה החשבון מר מחמוד מג'דוב.

ט"ו. בתגובתו טוען ב"כ המשיבה, שהמבקש כלל לא חוייב בתשלום ריבית יתרה בתקופה הרלוונטית לתביעה. החיוב בריבית יתרה לא נעשה ביוזמתה של המשיבה. המבקש גם לא פנה אל המשיבה בדרישה כי זו תחדל מן הגביה האמורה. לצורך הגשת התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית, כל מה שהיה על המבקש ובא כוחו לעשות הוא לקבץ את אשר הוכן בעבר ולהגישו לבית המשפט, ללא צורך בעבודת הכנה וללא השקעה יתרה וללא סיכון, ולכן לכל היותר יש מקום לפסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד בסכום סימלי.

ט"ז. בהמשך לדברי ב"כ המשיבה בישיבת קדם המשפט, כאשר מסר לבית המשפט שכרטיס המבקש אינו יכול להצביע על כל שינוי לגבי 24 חודשים שקדמו להגשת הבקשה הואיל והמבקש שילם את הנדרש ממנו במועד ולכן אין אצלו חיוב בריבית, הוסיף ב"כ המשיבה בתגובתו וציין, כי ב"כ המבקש לא סיפק שֵם של נישום כלשהו של המשיבה ששילם ריבית ביתר.

עוד היפנה ב"כ המשיבה לתצהירו המשלים של הגזבר ממנו עולה, שהמבקש שילם את חובו בשנים 2011-2012 מבלי שנדרש לשלם הפרשי ריבית כלל. מה גם שלפי תצהירו של הגזבר, לא נמצא, שהמועצה גבתה מן הנישומים שכרטיסיהם נבדקו, ריבית דריבית בשנים
2011-2013, גם לא מן המבקש. מכאן, שאין למבקש עילת תביעה אישית כלל, בניגוד לדרישת היסוד שבסעיף 4 (א) (1) של חוק תובענות ייצוגיות.

לפיכך, טוען ב"כ המשיבה (סעיף 8 של התגובה) שהמבקש הוא למעשה "תובע קש", ש"השאיל" את שמו לצורך הגשת התביעה.

י"ז. גם לגוף הענין סבור ב"כ המשיבה, שהגמול ושכר הטרחה שניתן לפסוק בנסיבות אלה הוא סמלי, אם בכלל. לטעמו, אין המדובר בתביעה תקדימית או מורכבת, הואיל והסוגיה נדונה בפסקי דין רבים בכל רחבי הארץ, והתביעות הסתיימו בהודעות חדילה, ונדונה בהן רק שאלת הגמול, כך שמדובר לטענת ב"כ המשיבה ב"תביעות ממוחזרות".
למעשה, כך סבור ב"כ המשיבה, במקרה שבפנינו לא היה על המבקש אלא לקבץ את שהוכן בעבר ולהגישו לבית המשפט ללא צורך בהכנה והשקעה רבה, וללא כל סיכון.

י"ח. מוסיף ב"כ המשיבה, שהמבקש גם לא פנה למשיבה בפנייה מוקדמת, להפנות את תשומת לבה ולהתריע בפניה על הגבייה הבלתי חוקית ובכך מנע המבקש, בחוסר תום לב, את תיקון המחדל, דבר שהיה חוסך את עצם הגשת התביעה.

י"ט. ב"כ המשיבה גם מציין, שריבית הפיגורים אינה מכוונת כנגד נישומים הפורעים את חובותיהם במועד, אלא כנגד אזרחים שלא שילמו את חובותיהם למשיבה, הגם שהם מקבלים ממנה שירותים מוניציפליים למכביר, אך אינם משתתפים בנטל מימון הקופה הציבורית.
טוען ב"כ המשיבה (סעיף 14 של התגובה), כי המבקש נמנה על קבוצת נישומים שגרמו וגורמים למצוקה תקציבית של המשיבה, ועתה הוא בא לבית המשפט וטוען, כי מגיע לו גמול ושכר טרחת עו"ד בשיעור מסויים מגובה הגרעון שהוא וחברי קבוצתו יצרו במו ידיהם, וכל זאת בבית משפט לעניינים מנהליים שאמור לשקול גם שיקולים של יושר והגינות.

כ. מוסיף ב"כ המשיבה, שגם אם הביא ההליך תועלת לציבור בכך שנפסקה הגביה העודפת, הרי מתצהיר גזבר המשיבה עולה, שתושבי המקום סובלים ממצב סוציואקונומי נמוך, דבר שלא רק מנע מן המשיבה לגבות ריבית כלשהי, אלא אף זיכה את התושבים בהנחה המגיעה לכדי 45%. לכן, כך לטענת המשיבה, יש מקום לפסוק בענייננו גמול ושכר טרחה בסכום סמלי שלא יעלה על סך כולל של 5,000 ₪.

כ"א. בתשובתו מציין ב"כ המבקש, שהמשיבה מצביעה על כך שהמבקש הוא נישום ששילם את חובותיו במועד, ומכאן שהמבקש אינו נמנה עם סרבני תשלום המסים, ולכן דווקא מגיע לו גמול מיוחד, בשונה ממקרים אחרים.

כ"ב. כמו כן מציין ב"כ המבקש, שטענת המשיבה כאילו לא הושקע מאמץ בתיק זה – אינה נכונה, שהרי הוגשה חוות דעת מקצועית שעלתה למבקש 3,500 ₪. עבודת המומחה הצריכה שעות רבות, וכמו כן הושקעה עבודה על ידי ב"כ המבקש והמומחה, ומדובר בעבודה מקצועית שארכה ימים ושעות.

כ"ג. כמו כן טוען ב"כ המבקש, שהתובענה הביאה תועלת לציבור שכן תיקון או חדילת המשיבה מגביית ריבית בשיטה שאיננה כדין, היא השגת המטרה שהתבקשה. המבקש נכלל בין אלה שהחוק והפסיקה התירו לו להגיש את התובענה, ומכל מקום רשאי היה בית המשפט להורות על החלפת תובע ייצוגי, ולכן, עילת התביעה קיימת.

כ"ד. בהתייחס לטענה של העדר פניה מוקדמת, מציין ב"כ המבקש, שהמבקש נחשב לאחד התושבים אשר מבקרים באופן מתמיד וקבוע אצל המשיבה, והוא פנה בעצמו פעמים אין ספור למשיבה והעלה בפניה את נושא התובענה, אך לא מצא אוזן קשבת, ולכן נאלץ להגיש את התובענה ואת בקשת האישור. ועוד טוען ב"כ המבקש, שאין חובה אבסולוטית לפנות בפנייה מוקדמת טרם הגשת תובענה ייצוגית.

כ"ה. כמו כן מוסיף ב"כ המבקש, כי ישיבת קדם המשפט מיום 14.7.13 התקיימה מחמת שהמשיבה לא סיפקה את המסמכים התומכים בהודעת החדילה. הישיבה האמורה התקיימה לאחר שהמבקש ובא כוחו עמדו על המשמר לצורך השגת המטרה הציבורית, ומכאן שנעשתה עבודה מקצועית שהצריכה זמן.

בנוסף, הוכח שאלמלא התובענה, לא היתה המשיבה מגישה הודעת חדילה. לכן, כך טוען ב"כ המבקש, בנסיבות התיק יש לפסוק גמול מיוחד למבקש, שכר טרחה הולם וראוי, ולכסות את הוצאות המומחה.

עד כאן תמצית טענותיהם של באי כח הצדדים.

כ"ו. עצם העובדה שהמבקש לא חוייב על ידי המשיבה ב-24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה בתשלום ריבית בגין חובות שבפיגור (וממילא גם לא ב-"ריבית דריבית") אין בה לכשעצמה כדי לאיין את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וזאת נוכח האמור בסעיף 8 (ג) (2) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006:

"מצא בית המשפט כי התקיימו כל התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואולם לא מתקיימים לגבי המבקש התנאים שבסעיף 4 (א) (1) עד (3), לפי הענין, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית, אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג".

בענייננו מכירה המשיבה בכך, שהיא ערכה את חישוב הריבית בגין חובות שבפיגור בשיטת "ריבית דריבית" במקום "ריבית פשוטה" (דהיינו: חישוב לפי הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק הרשויות המקומיות), וכפי שגם ציין גזבר המשיבה, מר ואיל כריים, בסעיף 2 של תצהירו מיום 18.7.13:

"הנני מצהיר שבעקבות הגשת התביעה הייצוגית של העותר בתיק נשוא הודעה זו פניתי אל החברה לאוטומציה בע"מ וביקשתי ממנה להתאים את חישובי הריבית שהמועצה גובה מתושביה...".

עולה מן האמור, שבענייננו התמלאו כל התנאים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית, ולכן, עצם העובדה שאין למבקש עילת תביעה אישית, אינה מאיינת את בקשת האישור הואיל ואילו התנהל ההליך כסדרו (אלמלא הודעת החדילה), רשאי היה בית המשפט לשקול החלפת התובע המייצג.

כ"ז. גם טענת המשיבה בדבר העדר פנייה מוקדמת אין בה כדי למנוע את אישור התובענה כייצוגית.

נקבע בפסיקת בית המשפט העליון, שקשה לקבל את הטענה שפניית תובע ייצוגי להשבת כספו תהא תנאי בלעדיו – אין מקום לאישור התובענה הייצוגית.

לענין זה אני מפנה לע"א 10262/05 אביב שירות משפטיים נ' בנק הפועלים (11.12.2008):

"אשר לתום הלב, לא מצאנו כי העובדה שהמערערים לא הקדימו פנייה רצינית לבנק עובר להגשת בקשתם מצדיקה את הקביעה שלא נהגו בתום לב. לנוכח תכליותיה של התובענה הייצוגית קשה גם לקבל כי פנייה של התובע הייצוגי להשבת כספו שלו, תהווה תנאי בלעדיו אין לאישור התובענה."

וכן התייחסות לסוגיה זו בת"מ (מחוזי חיפה) 19836-05-12 האני יונס נ' המועצה המקומית ערערה, בפיסקה כ"ב (25.11.2012):

"העדר פניה מוקדמת אין בה, כשהיא עומדת בפני עצמה, כדי לשלול את זכאותו של המבקש לפסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד, אם כי יש להביא זאת בחשבון במסגרת כלל השיקולים הרלוונטיים."

יתר על כן: הסוגיה של אופן חישוב הריבית ברשויות מקומיות לגבי חובות שבפיגור, עלתה לדיון בפני בתי-המשפט בהליכים רבים. המדובר בנושא ידוע שעלה על סדר היום, והיתה שהות למכביר בידי המשיבה לתקן את החישוב כנדרש בטרם ננקט ההליך המשפטי.

כ"ח. מקובלת עליי טענת המשיבה, לפיה אין המדובר בתביעה תקדימית או מורכבת. בצדק מציין ב"כ המשיבה, שהנושא נדון בשורה ארוכה של פסקי דין בבתי המשפט בארץ שרובם ככולם הסתיימו בהודעת חדילה, כמו גם הליך זה. יחד עם זאת, יש כמובן להביא בחשבון שהושקעה עבודה בהכנת התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית, ולרבות חוות דעת המומחה מר מג'דוב.

כ"ט. אין ספק שהתובענה ובקשת האישור הביאו תועלת לחברי הקבוצה. כבר הצבעתי על כך, שהמשיבה עצמה מאשרת, שבעקבות נקיטת ההליך המשפטי, פנה הגזבר לחברה לאוטומציה לצורך התאמת חישובי הריבית שהמשיבה גובה מתושביה, כך שאלה יחושבו לפי חוק הרשויות המקומיות, בתוקף מיום 1.1.13.

ל. אמנם, גזבר המשיבה מבהיר בתצהירו (וטענתו לא נסתרה), שמבדיקת חשבונותיהם של נישומים רבים עלה שהמשיבה כמעט ולא גבתה כספים בגין ריבית פיגורים, ומה גם שעקב המצב הסוציואקונומי הקשה של התושבים, ויתרה המשיבה למעשה על סכומים המגיעים לכדי 45% מסכום החוב המגיע לה מן הנישומים שבפיגור, כך שהויתור כולל הן את הריבית בה חוייבו אותם נישומים, והן חלק מקרן החוב, ואולם, בין שאר השיקולים יש גם להביא בחשבון שמדעיקרא חייב חישוב הריבית, הנערך על ידי הרשות המקומית בגין חובות שבפיגור, להתבצע לפי שיטת החישוב הנכונה, וכנדרש בחוק הרשויות המקומיות.

ל"א. בבחינת התועלת שבהליך המשפטי יש להביא בחשבון לא רק את החסכון שבגביית ריבית היתר, אלא גם את תיקון חישוב הריבית בכרטיסי החיוב של כל אחד מן החייבים, וכן יש להביא בחשבון שגם לעתיד לבוא ייערך חישוב הריבית בגין חוב הפיגורים כנדרש בחוק.

ל"ב. ב"כ המשיבה מלין (בסעיף 14 של תגובתו) על כך, שהמבקש נמנה על קבוצת נישומים שגרמו וגורמים למצוקה התקציבית של המשיבה, ולמרות כל זאת, הוא טוען כי מגיע לו גמול ושכר טרחת עו"ד בשיעור מסויים מגובה הגרעון שהוא וחברי קבוצתו יצרו במו ידיהם.

על כך יש להשיב, שבראש וראשונה חובתה של רשות מקומית בבואה להטיל חיוב על תושביה (במקרה זה: ריבית בגין חוב שבפיגור) לוודא שהחיוב שהיא מטילה על תושביה יהא תואם את הוראות הדין.

משהתברר, שחישוב הריבית לא נעשה כנדרש בחוק, והתיקון בוצע רק בעקבות ההליך המשפטי שהמבקש ובא כוחו נקטו בו, אין כל סיבה לשלול מן המבקש תשלום גמול, וכן תשלום שכר טרחת עו"ד לבא כוחו, בגין עבודתם והוצאותיהם.

ל"ג. במקביל אציין, שאין לקבל את טענת ב"כ המבקש (בתשובתו לתגובת המשיבה), לפיה מגיע למבקש גמול מיוחד (ההדגשה שלי – י.ג.): "מאחר ואינו נמנה עם סרבני משלמי המיסים".

תשלום ארנונה, כמו גם שאר היטלי החובה המוטלים על ידי הרשויות המקומיות, הוא בבחינת חובה המוטלת בדין, ואותה יש לקיים. קיום חובה המוטלת על-פי דין, הוא בגדר המובן מאליו, וזו חובה בסיסית המוטלת על כל תושב לפי הוראות החוק. קיום החובה איננו מזכה בגמול מיוחד, בעוד שאי-קיום חובה המוטלת על-פי דין, הוא שמביא להטלת סנקציות כגון: ריבית פיגורים, קנסות וכיוצ"ב.

ל"ד. שיקול חשוב נוסף שיש להביאו בחשבון הינו עצם העובדה שההליך הסתיים בהודעת חדילה בשלב מוקדם של הדיון. אמנם התקיימה ישיבה אחת של קדם משפט, אך אין ספק שהודעת החדילה הביאה לחסכון ניכר בהוצאותיהם ובמשאביהם של הצדדים, ובזמן שיפוטי.

ל"ה. מובן, שגם יש להביא בחשבון שתשלום הגמול ושכר הטרחה נעשה מן הקופה הציבורית, ומשום כך ראוי להתייחס לכך בזהירות הראויה, ועיינו בדברי בית המשפט העליון בעע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל, בפיסקה 32 (27.12.2010):

"מטבע הדברים, תובענה ייצוגית, שבקשת אישור בגינה נדחית עקב הודעת המדינה על הפסקת גבייה, אינה כרוכה בהשקעת משאבים גדולה, בדומה לזו המתחייבת בתובענה המתנהלת לגופה, ומסתיימת בהכרעה שיפוטית, או אף בבקשה לאישור תובענה הנדונה לגופה. בהערכת שיעורי הגמול המיוחד ושכר הטרחה, יש להתחשב בהשקעת המשאבים המעטה הנדרשת בהליך כזה."


ובהמשך, שם:

"יש לנהוג זהירות בכספי ציבור המשולמים כגמול ושכר טרחה על ידי הרשות הציבורית, ולאזן את עניינו הלגיטימי של התובע המייצג אל מול האינטרס הציבורי המצדיק זהירות והקפדה בקביעת הזכות לתשלומי הגמול ושכר הטרחה ובהערכת שיעורם הסביר של תשלומים אלה."

ל"ו. בהציבי שיקולים אלה לנגד עיניי, אני מעריך את הגמול המגיע למבקש בסכום של 2,000 ₪, ואת שכר הטרחה המגיעה לב"כ המבקש בסכום כולל של 8,000 ₪ (כולל מע"מ).
כמו כן, על המשיבה לשאת בהוצאות חוות דעתו של המומחה מר מחמוד מג'דוב בסכום כולל של 3,500 ₪ בהיות חוות דעת זו הוצאה סבירה ונדרשת לצורך ההליך.

ל"ז. התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן:

1. אני מאשר את הודעת החדילה ומורה על דחיית התובענה של המבקש וכן על דחיית הבקשה לאישורה כייצוגית.

2. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 2,000 ₪, ושכר טרחת עו"ד לב"כ המבקש, בסכום כולל של 8,000 ₪ (כולל מע"מ).

3. בנוסף תישא המשיבה בהוצאות חוות דעתו של המומחה מר מחמוד מג'דוב בסכום של 3,500 ₪.

המשיבה תשלם סכומים אלה במשרד ב"כ המבקש בתוך 45 יום ממועד המצאת פסק הדין (הפגרה כלולה במנין הימים), שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה נגד רשות מקומית

  2. עורך דין רשויות מקומיות

  3. חשב מלווה לרשות מקומית

  4. פיטורי עובד רשות מקומית

  5. פיטורי גזבר רשות מקומית

  6. נפוטיזם ברשויות המקומיות

  7. הסכם מסגרת עם רשות מקומית

  8. סיווג ארנונה ברשות מקומית

  9. ביטול הבחירות ברשות מקומית

  10. חוב חבר מועצה לרשות מקומית

  11. סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות

  12. פנקס הבוחרים לרשויות המקומיות

  13. ניוד עובדים ברשויות המקומיות

  14. עצימת עיניים מצד הרשות המקומית

  15. פסילת רשימה בבחירות לרשות המקומית

  16. השתתפות חבר מועצה במכרז רשות מקומית

  17. ערעור על תוצאות הבחירות ברשות מקומית

  18. שינוי בעלות בנכס ע''י רשות מקומית על דעת עצמה

  19. סמכות רשות מקומית לנקוט בהליכי גביה ללא תביעה אזרחית

  20. חיוב רשות מקומית במלוא התמורה בגין חוזה שנכרת שלא כדין

  21. איחור במתן תשובה להשגה כנדרש בסעיף 4 (ב) לחוק הרשויות המקומיות

  22. האם לפי חוק הרשויות המקומיות מתווספים לחובות שבפיגור הפרשי הצמדה למדד המחירים ?

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון