הפרת הסכם עקב אי שעבוד נכס

התובעים הפרו את ההסכמים בין הצדדים, בין היתר באי שעבוד נכס ובאי תשלום סכומים בהם התחייבו בהיקף של כחצי מיליון שקל.

כן קבעתי, על דרך האומדנה ולאור הראיות שהובאו, כי נזקי התובעים באי החזרת מחצית השיקים לידיהם הם בהיקף של 250,000 ₪ נכון ליום מתן פסק הדין והוריתי על ניכויי סכום זה מחוב בתיק הוצל"פ 0176962009 אשר הנתבע מנהל נגד התובעים וכן הוריתי על ניכוי כל סכום שייגבה בגין השיקים לאחר יום 1/11/96 מאותו חוב בתיק ההוצאה לפועל.

2. התובעים לא השלימו עם פסק הדין הנ"ל והם הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה אשר נדון במסגרת ע"א 123/08 ובו ניתן פסק הדין ביום 20/5/09 ע"י ערכאת הערעור הנכבדה (ע"י כב' השופטת ש. וסרקרוג) אשר בו נקבעו, בין היתר, הממצאים והקביעות כדלקמן:

"יש בדעתי להציע לחברי לקבל את הקביעות העובדתיות שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית אך לא את כל מסקנותיה...
מאחר שהפרה מהותית של ההסדר הראשון נעשתה על ידי הבנק, הרי שיש לאשר את פסיקתו של בית המשפט השלום בדבר פיצוי שנפסק לטובת המערערים בסכום של 250,000 ₪ נכון ליום 30/8/96....

התחייבות הבנק להעביר לידי המערערים את "מחצית השיקים", היתה תנאי עצמאי ולא תנאי מתלה ועל הבנק היה למלא אחריו במסגרת הזמן הנקוב בהסכם 14 יום מיום קבלת הסדר חתום על ידי הבנק...

המסקנה המתבקשת מן האמור, כי נכון לאותו מועד (30/8/96 ז. סאלח) לאור התנהלות הבנק, יתרת חוב המערערים עמדה ע"ס 269,000 ₪ (250,000 – 519,000)...

מאחר וההסדר הראשון נותר בתוקפו ולאור הפרת ההסכם על ידי הבנק באי העברת "מחצית השיקים" לחזקת המערערים, יש להוסיף ולקבוע, כי בין מועד ההסדר הראשון (30/8/96) לבין המועד בו נחתם ההסכם השני (22/2/98) השערוך צריך שייעשה, לאור התנהלות הבנק, עפ"י תנאי ההסדר בנוגע לכלל החוב קרי, ההצמדה בצירוף של ריבית שנתית של 7%.

מאחר שבתקופת ביניים זו בוצעו תשלומים על חשבון חוב יתרת הפיגורים ייעשה השערוך כמפורט לעיל, הן לגבי החוב והן בנוגע לתשלומים שבוצעו...

לאחר המועד של ההסדר השני המשיכו המערערים לסלק את יתרת החוב. מאחר שחבות המערערים היא ביחד ולחוד, הגם שההסדר השני נעשה עם מר נאיף בלבד, אין בכך כדי לשנות את נוסחת שיערוך סכום יתרת החוב מיום 10/4/98, כמפורט בסעיף 4ב(2) של ההסדר השני, קרי, מיום 10/4/98 יש לשערך את יתרת החוב או יתרת הזכות לרבות המשך התשלומים לפי ריבית בשיעור פריים + 4% עד למועד מתן החלטה זו.

יתרת הזכות תחייב את הבנק לשלם למערערים את סכום יתרת הזכות. יתרת חובה תחייב את המערערים ביחד ולחוד לשאת בסכום החוב".

תחילה, הורתה ערכאת הערעור הנכבדה כי החישובים עליהם הורתה כנ"ל, יוגשו בפניה אך בפסק דין משלים מיום 22/11/09, על רקע מחלוקות בין הצדדים לגבי סכומים ששולמו, כמו גם דרך החישוב שנעשתה ע"י התובעים, הורתה ערכאת הערעור להחזיר את התיק לדיון בפניי לשם בדיקת התשלומים ועריכת החישובים.

3. יצויין כי הנתבע הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין ערכאת הערעור אך בקשה זו נדחתה על ידי ביהמ"ש העליון עפ"י פסק הדין מיום 28/4/10.

4. ביום 6/11/11 לאחר ששני הצדדים הגישו חוות דעת בדבר חישובים מטעמם, התקיימה ישיבה בפניי אשר בה הצעתי, לאור כך שבאי כוח הצדדים הצהירו כי עיקר המחלוקת ביניהם היא לעניין שכר טרחה עורך דין בהוצל"פ כי:

"מוצע בזאת כי ב"כ הצדדים יגישו סיכומים בכתב, כאשר ברור כי עיקר המחלוקת היא האם יש לחייב את התובעים בהוצאות שהיו לנתבע בתיקי ההוצל"פ שהנתבע פתח בגין שיקים שקבלם מאת התובעים, שיקים של צדדים שלישיים.

ביהמ"ש יכריע במחלוקת שבין הצדדים עפ"י הסיכומים בכתב שהם יגישו, כאשר עיקר ההכרעה תהיה באם ההוצאות שנקבעו ע"י ביהמ"ש המחוזי היא אך עניין של אגרות ביהמ"ש ואגרות תיקי ההוצל"פ או גם שכר טרחת עורך דין המגיע לזוכה בתיקי הוצל"פ שהוא פתח".

ב"כ הצדדים הסכימו להצעת ביהמ"ש הנ"ל בהסתייגות ב"כ התובעים שהוא יקבל קודם פירוט של ההוצאות ושכר טרחת עורך דין להם טוען הנתבע עבור תיקי ההוצל"פ שהוא פתח, פירוט אשר ניתן בהמשך על ידי בא כוח הנתבע וכן לאחר מכן הוגשו סיכומים על ידי ב"כ הצדדים ומכאן העת לתת פסק דין סופי.

דיון והכרעה:

5. הינה כי כן ערכאת הערעור קבעה מתווה של חישובים שיש לבצע שהנגזר ממנו הוא יתרת חובה או יתרת זכות של התובעים כלפי הנתבע.

כן, כעולה מהסכמת הצדדים בישיבת יום 6/7/11 עיקר המחלוקת, היא אם יש להביא בחישוב "ההוצאות" בהן נקבה ערכאת הערעור שכ"ט עורך דין שהנתבע נשא בהם במסגרת תיקי ההוצל"פ שהוא פתח לשם גביית שיקים של צד ג' שנמסרו לו ע"י התובעים.

נזכור גם כי היקף השיקים הנ"ל הוא כ- 700,000 ₪ שעל יסודם פתח הנתבע מספר רב של תיקי הוצל"פ כאשר עוד קיימת קביעה כי הנתבע היה חייב להחזיר מחצית אותם שיקים לידי התובעים על מנת שהם יפעלו לשם גבייתם, כנראה ביתר יעילות לאור כך שהם מכירים את הנפשות שמסרו להם את השיקים.

כן יש להזכיר כי בפס"ד ערכאת הערעור צויין: "הוצאות שנפסקו על ידי ערכאות שיפוטיות בהליכים משפטיים בלבד, לרבות הוצאות במסגרת הליכי הוצל"פ ייווספו לחישוב האמור והשיערוך יבוצע מותנה בתקופת החיוב".

חוק ההוצל"פ מכיר בזכות זוכה לגבות מהחייב אגרות, הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעורים כפי שנקבעו בתקנות. אף סעיף 75 לחוק ההוצל"פ מורה על זקיפת תשלומי החיוב תחילה לשם סילוק הוצאות ושכ"ט עו"ד ורק לאחר מכן לשם סילוק הקרן הפסוקה.

כן יש לזכור כי מדובר בהוצאות אשר בסופו של דבר, למידה שמצליחים לגבות החוב, הנושא בהם הוא אך החייב עצמו כך שהזוכה אינו יוצא מופסד בכל מקרה.

בענייננו, עפ"י רשימות הנתבע ,כאשר ב"כ התובעים לא חלק על תוכנן, מדובר בהוצאות ושכ"ט עו"ד שהגיעו לנתבע בשני שלבים והם כדלקמן:



שלב ראשון – סך של 163,541 ₪, הוצאות ושכ"ט עו"ד אשר קדמו ליום 11/2/98 והם משוערכים למועד זה בסך של 191,081 ₪.




שלב שני – סך של 125,251 ₪ הוצאות ושכ"ט עו"ד אשר היו לאחר המועד הנ"ל כאשר מועדן הוא מיום 24/6/99 ועד ליום 12/4/07.


בעניין המחלוקת שהועמדה בין הצדדים, היינו האם "ההוצאות שנפסקו..." כוללים אך אגרות ביהמ"ש ואגרות הוצ"לפ או גם שכ"ט עו"ד בהוצ"לפ , הינני סבור כי הפרשנות הנכונה והראוייה היא שהכוונה באותן הוצאות היא גם אגרות, גם הוצאות אחרות בהוצל"פ וגם שכ"ט עו"ד. אין כל היגיון בכך שתוכרנה לנתבע אך אגרות ביהמ"ש או הוצל"פ ולא תוכרנה גם הוצאות נוספות, כגון עבור עיקולים וכן עבור שכ"ט עו"ד שנפסק בהוצ"לפ.

יחד עם זאת הינני בדעה שבכל זאת יש לעשות אבחנה לעניין שיעור או אחוז אותן הוצאות, להן זכאי הנתבע, הכוללות גם אגרות וגם שכ"ט עו"ד.

הדברים מתחייבים גם מעצם מהותן של אותן הוצאות, כאשר אין לשלול את האפשרות כי הזוכה – הנתבע – יצליח לגבותן סופו של יום מהחייבים בתיקי ההוצל"פ שהוא פתח.

נזכור כי נקבע ע"י ערכאת הערעור כי הנתבע הפר את ההסכם בין הצדדים בכך שלא החזיר את "מחצית הצ'קים" לידי התובעים כאשר היקף כל הצ'קים הוא 700,000 ₪.

משהפר הנתבע את ההסכם ולא החזיר את מחצית הצ'קים לידי התובעים, משמע שהוא גם לא זכאי להחזר אגרות ושכ"ט עו"ד שהגיעו לו בגין הגשתם להוצל"פ. לא ייתכן מצב כי בעל דין ייהנה מפירות עוולה או הפרת הסכם שהוא ביצע.

אין כיום אפשרות מעשית לפרוט את תיקי ההוצל"פ לפרטים וזאת בעניין אגרות ושכ"ט עו"ד המגיעים בכל תיק הוצל"פ בנפרד, לרבות הבדלה בין תיקים שהנתבע היה זכאי להגישם להוצל"פ ובמסתבר גם לגבות עבורם הוצאות כנ"ל לבין תיקים אחרים, המחצית השנייה של השיקים, אשר הנתבע היה חייב להחזירם לידי התובעים ומשהגישם הוא להוצל"פ, אזי הוא לא זכאי להחזר הוצאות ושכ"ט עו"ד בגינם מהתובעים , הוצאות שלא הצליח לגבות מהחייבים אך עדיין קיים סיכוי,אף אם הוא קלוש שהוא כן יצליח לגבותן מהחייבים..

הינני סבור כי הדרך הנאותה והצודקת היא לערוך, ראשית, הבחנה בגין השלב הראשון של הוצאות ושכ"ט עו"ד לבין השלב השני, כאשר בגין השלב הראשון, אשר בו עדיין עניין ההפרה לא היה מובהק, התובע יהיה זכאי לשני שליש מאותן הוצאות ואילו בגין השלב השני הוא יהיה זכאי להחזר אך מחצית מאותן הוצאות.

כן יש לקבוע, לגבי השלב השני, כי המועד הממוצע והערך של אותן הוצאות הוא יום 1/10/03 (מועד ההוצאות הוא במועדים שבין 24/6/99 לבין 12/4/07).

לאור הגדרת עיקר המחלוקת בין הצדדים שהוא פירוש "ההוצאות" שיש להוסיפם, ולאחר עיון בחוות דעת של שני הצדדים ברור הוא שיש להעדיף את חוות הדעת מטעם הנתבע, אשר כללה גם את הוצאות משפט, כפי שהוגדרו לעיל ולהתעלם מחוות הדעת של התובעים אשר לא כללה הוצאות משפט על כל מרכיביה.

כן יש להתעלם מטענה נוספת של התובעים בדבר תשלומים נוספים בהיקף של 29,000 ₪ אשר לא נכללו בחישובי הנתבע זאת הואיל ואינני סבור כי התובעים הרימו את נטל השיכנוע המוטל על שכמם בנדון.

סיכום הדברים הוא שיש להעדיף את חוות הדעת של הנתבע אשר כללה הוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו ע"י ביהמ"ש וההוצל"פ כאשר אותה חוות דעת הראתה יתרת זכות לטובת הנתבע בסך של 79,542 ₪ נכון ליום חוות הדעת שהוא יום 3/11/10.

מאותה יתרת זכות יש לנכות החלקים היחסיים מהוצאות ושכ"ט עו"ד בהוצל"פ, כפי שנקבעו דלעיל, שנכללו בחוות הדעת, כאשר מהחלק הראשון (191,081 ₪ נכון ליום 11/2/98) יש לנכות שליש שהוא סך של 63,693 ₪ ואילו מהחלק השני שהוא סך של 125,251 ₪ יש לנכות חצי שהם סך של 62,625 ₪ נכון ליום 1/10/03.
התוצאה:

6. לנתבע יש יתרת זכות אצל התובעים בסך של 79,542 ₪ נכון ליום 3/11/10 והיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 7% החל מיום זה כאשר מיתרת זכות זו יש לנכות את הסכומים הבאים:



סך של 63,693 ₪ נכון ליום 11/2/99 כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 7%.




סך של 62,625 ₪ נכון ליום 1/10/03 כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 7% החל מיום 1/10/03.


ברור, לאור הסכומים הנ"ל ושיטת החישובים שנקבעה, שנותרה זכות של התובעים אצל הנתבע.

על הנתבע לשלם לתובעים, באמצעות בא כוחם, אותו סכום שיתקבל תוך 45 יום אחרת הוא יישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

כן הינני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 01-176962-00-9 שהנתבע מנהל נגד התובעים או מי מהם.

כן קובע כי עם הנ"ל לא תהיינה לצדדים כל תביעות או דרישות הדדיות לרבות לא בעניין גביית צ'קים או חיובים אחרים.

כן הנתבע ישלם לתובעים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד (עבור כל הערכאות) בסך של 50,000 ₪ נכון להיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שעבוד אוטובוס

  2. שעבוד היתר פיתוח

  3. שיעבוד שכירות במשכנתא

  4. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  5. הלוואה כנגד שיעבוד דירה

  6. הפרת הסכם עקב אי שעבוד נכס

  7. אכיפת התחייבות לשעבוד דירה

  8. שיעבוד דירה כבטוחה להלוואה

  9. הסרת שיעבוד על דירת עמידר

  10. רישום שעבוד על תגמולי ביטוח

  11. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  12. המחאת זכות חוזית על דרך השעבוד

  13. שעבוד מקרקעין ע''י מנהל עיזבון

  14. שעבוד צף בנק מול עיקול נושה פרטי

  15. תביעת פינוי במסגרת אכיפת שעבודים

  16. בקשה לאכיפת שעבוד מינוי כונס נכסים

  17. ערובה להוצאות בקשה לאכיפת שעבוד צף

  18. השפעת איחוד וחלוקה על שעבוד מקרקעין

  19. העברת כספי מימוש שעבוד לקופת הפירוק

  20. רישום שעבוד על רכב בהליכי פירוק חברה

  21. שעבוד ברשם החברות מול שעבוד ברשם המשכונות

  22. המחאת זכות על דרך המכר מול שעבוד רשום קודם

  23. התנגדות לעיקול נכסים שעבוד צף עם תניה מגבילה

  24. המחאות זכות שלגביהן נרשמו שעבודים ברשם המשכונות

  25. המחאת זכות בדרך מכר או המחאת זכות על דרך השעבוד

  26. שעבוד לטובת בעל המשכנתא מול הערת אזהרה – מה גובר ?

  27. בקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים קבוע לטובת הבנק

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון