ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר יכולה לדון בהרכב של 2 חברים בלבד

ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר יכולה לדון בהרכב של 2 חברים בלבד

בהתאם לתקנה 26 בפרק ד' שך תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד – 1984


1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 8.5.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר (להלן: ההחלטה).

2. טענות המערער:

2.1 הוועדה לא לקחה בחשבון את כל השיקולים הנדרשים ממנה בנוגע לנסיבותיו ויכולותיו האישיות של המערער ומהות הנכויות מהן סובל. הוועדה לא נתנה דעתה לפגיעה בברכיים שהקנתה לו 20% נכות לפי סעיף 35 הדן בהשפעה בינונית על כושר הפעולה. הוועדה לא נתנה דעתה ליכולת המערער לשבת במהלך יום של עבודה. הוועדה אף לא התייחסה לנכות שנקבעה למערער בגין דום נשימה בשינה.
2.2 קביעת הוועדה כי המערער מסוגל לבצע עבודות כגון מיון, הרכבה ואריזה הינה מסקנה ואינה הנמקה כדרישת הפסיקה. מה גם שעבודות אלה אינן לוקחות בחשבון את הנכות בכפות הידיים של המערער וההגבלה בשורש היד.
2.3 היה על הוועדה למנות פקיד שיקום אחר ממר פסח שפסל עצמו לאור היכרות מוקדמת עם המערער.

3. טענות המשיב:

3.1 למערער קיים צבר של נכויות קלות, אין בתיאורן הפלסטי של ליקויו ומגבלותיו כדי להראות כי הוועדה לעררים לאי כושר לא עשתה מלאכתה כראוי.
3.2 יצויין כי המערער הופיע בפני הוועדה ותלונותיו בפניה שונות משום מה מההשפעות הקשות שתוארו בפנינו בטיעוני ב"כ המערער, כך לא נאמר מפיו מילה אודות עייפות אלא מצב רוח רע בבוקר ונראה בעליל כי הנכות שקיבל בגין הפגיעה בברכיו מואדרת על ידו באופן בולט ומופגן.
3.3. הוועדה עשתה מלאכתה נאמנה, סקרה את המלצת פקיד השיקום, המלצת הרופא המוסמך, קבעה לאור צבר נכויותיו כי הוא מסוגל לעבודות שונות במגבלות ולאור קביעתה לא איבד למעלה מ- 50% לכושרו לעבוד.
3.4 לעניין הרכב הוועדה בהתאם לתקנה 26 בפרק ד' שך תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד – 1984, יכולה וועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר לדון בהרכב של 2 חברים בלבד.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).
5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.
6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.
7. לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה בדו"ח שיקום – חוו"ד פקידת שיקום שניתן בעניין המערער ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער .
8. במסגרת ישיבתה מיום ה- 8.5.13 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף 3 לפרוטוקול), אשר ציין, כי הוא מכיר את מר פסח טבק חבר הוועדה שאינו זוכר את התובע אך החליט לפסול את עצמו. התובע הסכים לדון בעניינו בהרכב של רופאה ואיש שיקום בלבד (הרכב זה מתאפשר גם על פי התקנות ועל כן יש לדחות טענות המערער בעניין האמור). התובע ציין כי הוא מתהלך עם כאב אינו עובד משנת 98 יש לו פלטינות בידיים בעיה בכתף וברגליים וכי אינו יכול לעמוד על הרגליים, המערער הוסיף כי הוא סובל מלחץ דם וסכרת בעטייה נוטל הרבה כדורים ומטופל באינסולין לסירוגין על פי רמות סוכר, כי הוא מתקשה לנשום בלילה וכי בבוקר אין לו מצב רוח. המערער הוסיף כי הוא סבל מאבנים בכיס מרה ונותח, כי לאחרונה עלה 20 קילו במשקלו וכי הוא מתקשה בישיבה על כיסא.
9. במסגרת ממצאיה מציינת הוועדה (סעיף 6 לפרוטוקול), ציינה:
"בן 46 אובחן כסובל מסכרת (20) יתר לחץ דם (10) דום נשימה בשינה (20) מ/א כריתת כיס מרה (20) 8.8.12 – 30.9.12 – 0% מ- ה- 1.10.12, צלקות נרחבות (10) שינויים ניווניים בברכיים (20) הגבלה קלה שורש כף יד שמ' (5) השמנת יתר (20)
סה"כ נכות רפואית יציבה בשיעור 62%.
על פי דוח שיקום: בעל השכלה של 8 שנ"ל, בעל עבר תעסוקתי בעבודות מזדמנות כמסגר, שומר ובניקיון. הפסיק לעבוד בשנת 98 ומאז מקבל הבטחת הכנסה. היה בשיקום אך התהליך הופסק עקב מצב רפואי. לדעת פ. שיקום – יוכל להשתלב בעבודות פעילות שונות כמו מיון ואריזה (עבודות שלא דורשות מאמץ פיזי והרמת משאות כבדים עם גישה נוחה לארוחות סדירות בהיקף מלא).
בהופעתו בפני הוועדה מציג את עצמו כמי שאינו מסוגל לכל עבודה אפילו עבודה קלה. הוועדה עברה על כל החומר הרפואי שבתיק ובחנה גם את ההשפעה המצטברת של כלל הליקויים.
בנסיבות הנ"ל, הוועדה בדיעה שהתובע מוגבל בעבודה פיזית הרמת משאות כבדים, אפשרות לארוחות סדירות במשך העבודה, מומלץ על עבודות שמתבצעות בישיבה, בעיקר עבודות כגון מיון והרכבה, אריזה, וכל בהיקף של יום עבודה מלא..." (ההדגשות הוספו א.ק.)
10. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה.
11. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60).
12. הלכה פסוקה היא שהקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא, מסורה לוועדה, המיומנת לכך ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה, אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פי נוסח ההחלטה.
13. הסמכות לקבוע את העבודה אשר הוצעה למבוטח ומתאימה למגבלותיו הרפואיות נתונה, מכוח החוק, לוועדת הנכות לעררים בלבד ואין בית הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה ומובן שלא המבוטח מוסמך לקבוע אם הוא מסוגל לעבודה אליה נשלח או לאו (דב"ע מד' 01-924 מוחמד אחמד בושנאק נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יח' 40).
כן נקבע בפסיקה:
"מכל האמור עולה כי העבודה המוצעת לנכה בנכות כללית אינה חייבת להיות עבודה התואמת את כישוריו המקצועיים של האיש, אלא יכולתו הפיזיולוגית". דב"ע מב'/01-1638 רוזינגר נטע נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו' 349.
לשון אחרת מתפקיד הוועדה לבדוק האם המערער מסוגל לעבוד כלל לאור מצבו הרפואי, ובמידה שכן – באילו עבודות ובאילו אחוזי משרה.
14. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206).
15. הוועדה בדקה סוגיה זו, עיינה במסמכים הרלוונטיים (לרבות חוו"ד שיקום – פקידת שיקום) וקבעה שהמערער מסוגל לבצע עבודות בישיבה, שאינן דורשות מאמץ פיזי והרמת משאות כבדים עם גישה נוחה לארוחות סדירות ובהיקף מלא.
הוועדה אף ציינה אילו עבודות יכול המערער לבצע שהם : מיון, הרכבה ואריזה.
לציין, כי בניגוד לנטען על ידי ב"כ המערער אין החלטת הוועדה מהווה מסקנה בניגוד להנמקה שכן יש לקרוא את החלטת הוועדה כמיקשה אחת כאשר ממקרא הפרוטוקול ניתן להבין כי הוועדה התייחסה לכל אותם ליקויים שלדעתה יכולים היו להשפיע על כושר העבודה בעניינו של המערער תוך שהיא ערה לכלל הליקויים מהם סובל המערער ותוך שימת דגש על הליקויים העיקריים שיש בהם לדעת הוועדה כדי להשפיע על כושר העבודה ובכלל זה השינויים הניווניים בברכיים, בעיית הסכרת ממנה סובל המערער וההגבלה הקלה בידיים. אין הוועדה נדרשת להתייחס לכל ליקוי וליקוי ממנו סובל המערער. הוועדה נדרשת לציין הליקויים על מנת שניתן יהיה להבין כי זו ערה לכל הליקויים אולם עליה להתייחס לליקויים המהותיים בעיניה ככאלה שיכול ויהא בהם השפעה כאמור על כושר העבודה.
16. ניתן להבין מקביעת הוועדה כי הליקויים העיקריים כאמור היכולים להשפיע על כושר העבודה הם הליקויים בתחום הסכרת, השינויים הניווניים בברכיים, וההגבלות בשורש כף היד כאשר בהתייחס לאלה מבהירה הוועדה כי המערער יוכל לעבוד במגבלה של עבודות המאפשרות ארוחות סדירות בשים לב למחלת הסכרת ממנה סובל המערער, עבודות בישיבה בשים לב לבעיות בברכיים מהם סובל המערער ועבודות שאינן דורשות הרמת משאות כבדים בשים לב להגבלה הקלה בידיים. קביעות אלה של הוועדה עולות מתוך הפרוטוקול של הוועדה. בעטיים של מגבלות אלה מציעה הוועדה מגוון של עבודות שיש בהם כדי ליתן מענה על הקשיים הנובעים מהליקויים מהם סובל המערער.
קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנתה כי המערער לא איבד את כושרו להשתכר בשים לב למגבלות העבודות שציינה.
17. כעולה מהאמור לעיל, הוועדה בחנה ביסודיות את עניינו/ה של המערער/ת טרם הגיעה למסקנותיה, ועת היו בפניה הממצאים שפורטו מעלה, תוך הסתמכות עליהם הגיעה למסקנותיה, תוך מתן הנמקה מפורטת וברורה. מדובר בהחלטה הנסמכת על מומחיותה המקצועית של הוועדה, תחום שלבית הדין אין סמכות להתערב בו.
18. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה – הערעור נדחה בזאת.
19. אין צו להוצאות.
20. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור על אי כושר

  2. ועדת ערר אי כושר

  3. עבודה בתקופת אי הכושר

  4. אי כושר להשתכר כתנאי לזכאות

  5. ערעור על דרגת אי כושר

  6. איך קובעים דרגת אי כושר ?

  7. אי כושר עבודה בעבודות פקידות

  8. ערעור על דרגת אי כושר 60 אחוז

  9. ערעור על החלטת ועדת ערר אי כושר

  10. ביטוח אובדן כושר עבודה 75% אי כושר

  11. אי הכרה בתקופת אי כושר ביטוח לאומי

  12. ערעור על דרגת אי כושר - נכות כללית

  13. ערעור על החלטת ועדת אי כושר לעררים

  14. קשר בין תעודות אי כושר לתאונת דרכים

  15. ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים - אי כושר

  16. תקופת אי כושר ארוכה ביחס לפגיעה בתאונת עבודה

  17. ערעור על החלטת ועדה לעררים על 74% דרגת אי כושר

  18. ערעור על החלטת הוועדה לעררים אי כושר אשר דחתה את הערר

  19. ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר יכולה לדון בהרכב של 2 חברים בלבד

  20. עתירה לבג"ץ על קביעת אחוזי אי כושר נמוכים (נכות כללית ביטוח לאומי)

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון