מה סוכם בין הצדדים בנושא שכר הטרחה לו זכאי התובע ?

מה סוכם בין הצדדים בנושא שכר הטרחה לו זכאי התובע ?

עבור עבודות התכנון המתייחסות למגרש הראשון; מה סוכם בין הצדדים לגבי עבודות תכנון נוספות אותן ביצע התובע במגרש החדש שהן מעבר לתכנון האדריכלי המפורט בהסכם, כגון תכנון מפורט של עבודות הפיתוח ותכנון חדר שנאים; ולבסוף, מהי עלות הקמת הבניין – עלות ששימשה בסיס לגזירת שכר הטרחה של התובע, כאמור בהסכם.

3. בטרם אדון בכל אחת מהשאלות הנ"ל באופן מפורט, אבקש לציין, כי אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע החל במלאכת התכנון של בניין המרכול במגרש החדש על בסיס ההסכמות המעוגנות בהסכם, אשר נחתם כזכור לביצוע עבודות התכנון של המבנה במגרש הראשון.

בגדר הסכמות אלה התחייב הנתבע בסעיף 6 להסכם לשלם לתובע שכר טרחה בשיעור של 2.5% מערכו של הבניין, בצירוף מע"מ, והתחייבות זו המשיכה לעמוד על כנה גם לגבי התכנון המתייחס למגרש החדש. ומכאן, שאחת השאלות שיש לדון בהן, לפי המפורט לעיל, היא: מהו ערכו של הבניין?

דיון והכרעה:
4. עוד בראשית ההליך הגישו הצדדים חוות דעת של מומחים מטעמם בהתייחס, בין השאר, לשאלה מהו ערכו של הבניין אשר תוכנן ע"י התובע במגרש החדש, וזאת על מנת לגזור ממנו את שכר הטרחה בשיעור של 2.5% ומע"מ המגיע לתובע.

בהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר אסא זוהר, אשר בדק את הבניין ואת המסמכים שהוצגו בפניו, והגיש חוות דעת בשאלות אשר הופנו אליו לגבי שווי הבניין ולגבי השכר הראוי של אדריכלים בגין תכנון הבניין נשוא התביעה. מאוחר יותר הגיש המומחה חוות דעת משלימה שמתייחסת לשאלת העלות של תכנון שטח המרתף, עלות התכנון של הגלריה ועלות התכנון של חדר השנאים.

בדיון שהתקיים בפניי העידו שני בעלי הדין, שני עדי תביעה, מר יצקר ארנון ומר דנינו שלמה, רואה החשבון של הנתבע, המומחים מטעם הצדדים והמומחה מטעם בית המשפט.

מפאת הנוחיות אתייחס לכל השאלות שבמחלוקת באופן נפרד.

האם זכאי התובע לתשלום שכר טרחה עבור התכנון שבוצע לגבי המגרש הראשון:
5. התובע טוען, כי על הנתבע לשלם לו שכר בגין התכנון שביצע עבור המגרש הראשון אשר כרוך היה בעבודה רבה ובשינוי התכניות עקב בקשת הנתבע לשנות גודל בניין המרכול המתוכנן. לדידו, הוא זכאי לשכר תכנון בשיעור של 40% מעלות הבניין, שכן התשלום על פי תנאי ההסכם התבסס על ההתקדמות בעבודה. בהתאם לאמור בסעיף 7 להסכם, התובע זכאי ל- 20% מעלות הבניין בגמר התכנון המוקדם, 10% נוספים מהעלות המוערכת בגמר התכנון הסופי, ועוד 10% מהעלות המוערכת עם הגשת התכניות לרשות המקומית. התובע מוסיף וטוען, כי עד לביטול הקצאת המגרש הראשון הוא הספיק להגיש תכניות לעיריית כרמיאל, כפי שניתן להיווכח מהמסמכים שצורפו על ידו, ולכן זכאי הוא לסכום של 15,687 דולר שהם 40% מהעלות המוערכת של הבניין (בחישוב מצטבר של 20% ועוד 10% ו-10%), וזאת לפי החישוב הבא:
40% X 2.5% X 675$ (העלות המשוערת של הבניין במגרש הראשון למ"ר, לפי האמור בהסכם) X 2324 מ"ר (שטח הבניין).

6. לעומת זאת טוען הנתבע, כי התובע אינו זכאי לתשלום כלשהו, שכן בין הצדדים סוכם שעבור התכנון של הבניין במגרש הראשון יסתפק התובע בסכומים אשר שולמו לו בפועל המסתכמים בסך של 10,850 ₪.

עוד טוען הנתבע, כי קצב עבודתו האיטי של התובע וביצוע תכנון בניגוד להוראות מהנדס העיר גרמו לו נזקים רבים, שכן בשל כך תהליך הגשת התוכניות נמשך כ-3 שנים תמימות שבסופן החליטה העירייה לבטל את הקצאת המגרש הראשון לנתבע.

7. על אף שלא מצאתי תימוכין לטענת הנתבע אודות כשלים בעבודת התובע בכל הקשור לתכנון הבניין במגרש הראשון, אין בידי לפסוק לו סכום כלשהו בגין עבודה זו, ולהלן אפרט את נימוקיי לכך.

כפי שציינתי מקודם, התובע מבסס את תביעתו בגין רכיב זה על הוראות ההסכם אשר מפרטות את גובה השכר שיש לשלם בהתאם לשלבי ההתקדמות בעבודה, החל משלב גמר התכנון המוקדם וכלה בגמר הבניין ומסירתו. אלא שבניגוד לגרסה זו כותב התובע במכתבו אל הנתבע מיום 27/2/94 (נספח ט' לתצהיר התובע, להלן – "המכתב משנת 1994"), כי סיכם עמו על תשלום פיצוי הולם בגין עבודתו בתכנון הבניין במגרש הראשון ששיעורו יסוכם ביניהם מאוחר יותר.

הנה כי כן, המסקנה העולה מהמכתב משנת 1994 היא, שהתובע בעצמו זנח את הוראות ההסכם בכל הנוגע לגובה השכר המגיע לו בגין עבודתו בקשר למגרש הראשון, ובמקומה באה הסכמה אחרת אודות תשלום 'פיצוי הולם' בסכום לא מוגדר.

אגב כך אוסיף, כי עוד קודם לשליחת המכתב משנת 1994 שלח התובע אל הנתבע מכתב מיום 19/5/93 ובו הוא מעלה את דרישתו לתשלום שכר בשיעור של 40% מהעלות המוערכת של הבניין, כפי שנטען בכתב התביעה. ומכאן ברור, שהמכתב הנ"ל משנת 1994 מעיד על ביטול דרישת התובע לתשלום שכר בשיעור של 40% וויתורו עליו.

8. אך בכך לא תמה אי הבהירות האופפת את גרסת התובע בקשר לרכיב שבנדון, שכן עת נשאל בחקירתו הנגדית אודות המכתב משנת 1994 בדבר תשלום פיצוי הולם חלף תשלום שכר לפי הוראות ההסכם, טען התובע באופן תמוה כי מדובר בפיצוי מעבר לסכום שמגיע לו לפי ההסכם, היינו תשלום פיצוי בנוסף ל-40% מעלות הבניין. הסבר זה אין בידי לקבל בהיותו נוגד את לשון המכתב משנת 1994.

9. לא זו אף זאת, ממערך המכתבים שהתובע שלח במרוצת השנים לנתבע בכל הקשור לעבודתו ניכר היה כי התובע מקפיד להעלות על הכתב את עמדתו או כל מוסכמה אחרת שהושגה בין הצדדים באופן מלא ומדויק – ודווקא מנימוק זה שוכנעתי לקבל את גרסתו ביחס לרכיבי תביעה אחרים, כפי שאפרט בהמשך. לעומת זאת, הפרשנות שמציע התובע בחקירתו הנגדית, לפיה האמור במכתב משנת 1994 מתייחס לתשלום פיצוי מעבר למה שמגיע לו לפי ההסכם, היא פרשנות שאינה מתיישבת עם לשון המכתב ואף לא עם הגישה הכללית שגילה התובע לאורך השנים להעלות את דרישותיו על הכתב באופן מדוקדק.

10. בנסיבות אלה, גרסתו העובדתית של התובע אודות זכאותו לתשלום שכר בגין תכנון המבנה במגרש הראשון מעבר לסכומים ששולמו בפועל, היא גרסה בעייתית בהיותה לא מתיישבת עם מערך הראיות הכללי, ולכן אין בידי לקבלה.

אשר על כן, אני מורה על דחיית רכיב התביעה שבנדון.

שכר הטרחה עבור התכנון שבוצע לגבי המגרש החדש:
11. כזכור, הצדדים הסכימו ביניהם כי שכר הטרחה בגין עבודות התכנון של התובע בכל הקשור למגרש החדש ישולם בהתאם להסכמה אליה הגיעו בקשר למגרש הראשון כמצוין בסעיף 6 להסכם, קרי 2.5% מערכו של הבניין בתוספת מע"מ.

זה המקום לציין, כי במסגרת ההסכם ננקב סכום המבטא את העלות המשוערת של הבניין, 675$ למ"ר, אך ברור לכל כי היתה זו בגדר הערכה ראשונית בלבד, ולפיכך השאלה שעומדת כעת על הפרק היא, מהי עלות הבניין בפועל אשר ממנה יש לגזור את אחוזי שכר הטרחה, ואלו אלמנטים ורכיבים בעבודות הבניה יש לקחת בחשבון על מנת לחשב עלות זו.

12. אעצור בנקודה זו כדי להעיר, כי התובע עותר לחילופין לתשלום שכר טרחה ראוי בגין עבודתו, ואולם אין ספק כי בראש ובראשונה עותר הוא לתשלום השכר המוסכם. מאחר שגם הנתבע טוען כי תנאי השכר של התובע סוכמו ביניהם, איני מוצאת לנכון להתעכב על הטענה החלופית אודות תשלום שכר טרחה ראוי, וכל הדיון מכאן ואילך יתמקד בהתקשרות שהיתה בין הצדדים לגבי תשלום השכר.

13. התובע הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, של המהנדס אברהם אנסקי, אשר קבע כי עלות הבניין עומדת על 4,661,730 ₪ בגין עלות המבנה ועוד 1,411,200 ₪ בגין עלות הפיתוח, וביחד: 6,072,930 ₪.

מחקירתו הנגדית של המומחה הנ"ל מתברר, כי הוא ביצע שומה של עבודות הבניה לרבות עבודות הפיתוח, במנותק מהשאלה מה היו העלויות בפועל.

14. לעומת זאת, המומחה מטעם הנתבע, המהנדס אורי סבג, קבע בחוות דעתו כי עלות הבניין עומדת על 3,193,165 ₪ הן בגין עלות המבנה והן בגין עלות הפיתוח, כולל תוספת של 12% בגין רווח קבלני. המומחה הוסיף, כי יש לנכות מהסכום הנ"ל כ-16% בגין עבודות מסוימות שלא בוצעו על ידי התובע כמקובל בענף, כגון בשל אי הכנת כתב כמויות ובדיקת החשבון הסופי, ומהתוצאה המתקבלת לגזור את שכרו של התובע בשיעור של 2.5%. לפי האמור, שכרו של התובע עומד על 67,748 ₪ (לא כולל מע"מ).

מחקירתו הנגדית של המומחה מתברר, כי הוא נסמך לשם כך על הרשימה שנערכה על ידי רואה החשבון של הנתבע , מר שקד דוד, ועל מספר מסמכים שהנתבע המציא לו מאוחר יותר.

15. אל מול שתי חוות הדעת הנ"ל עומדת חוות דעתו של המומחה מטעם בית בית המשפט, מר אסא זוהר.

מבין מכלול חוות הדעת אשר הוגשו לתיק נחה דעתי להעדיף בבירור את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בכל הנוגע לעולת בפועל של הבניין, להבדיל מהעלות הסבירה, וזאת חרף התנהלותו הבעייתית של המומחה בעיקר בכל הקשור לתהליך מתן תשובות לשאלות ההבהרה והתייצבותו לדיונים לשם חקירתו בבית המשפט. ודוק, לא מצאתי כי התנהלות זו של המומחה, ששותפה אני לחלק מהשגותיו של ב"כ התובע לגביה, היא כזו שמרוקנת את חוות דעתו מתוכן או גורעת מהמשקל שניתן לייחס לה. זאת משום שבסופו של דבר, המומחה מטעם בית המשפט ביצע עבודה מקצועית והתייחס עניינית לנושאים שעומדים במחלוקת, בין אם בחוות הדעת הראשונה ובין בהשלמות שבאו לאחר מכן (כגון בחוות הדעת המשלימה ובחקירתו לפניי).

אפילו הצדדים עצמם היו מוכנים בסיכומיהם לקבל במידה מסוימת את מסקנותיו ולהעדיפן על פני אימוץ מסקנות המומחה של בעל הדין שכנגד.

16. לא זו אף זאת, חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים לוקות בחסר באופן שאינו מאפשר הסתמכות עליהן לשם ביסוס מסקנה נחרצת, כל אחת מסיבה אחרת. כך למשל, חוות הדעת של המומחה מטעם התובע מתייחסת לשומת העלות הסבירה של הבניין, ולא לעלות בפועל. מנגד, חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבע מתייחסת אומנם לעלויות בפועל של הבנייה, אך מתברר כי המומחה לא בדק בעצמו עלויות אלו אלא העתיק את העלויות מהרשימה שערך מר שקד, רואה החשבון של הנתבע, אשר ערך את רשימת העלויות על בסיס המסמכים אותם קיבל מהנתבע. דא עקא, שמדברי המומחה מטעם בית המשפט בחקירתו לפניי מתברר, כי לא מצא מסמכים דוגמת קבלות ו/או חשבוניות לגבי העלויות של חלק מרכיבי הבניה ולכן נאלץ לשום אותם לפי עלות סבירה.

17. מאחר שיש לבכר את העלות בפועל על פני הערכת העלות הסבירה של הבניין, בהיותה משקפת בצורה נכונה ומדויקת יותר את עלות הבניה בה נשא הנתבע הלכה למעשה, ברי אם כן שחוות הדעת של המומחה מטעם התובע אינה משיגה תכלית זו ולכן אין בידי לאמצה. מנגד, מתברר כי חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבע אינה מתייחסת לכל הרכיבים של הבניה, משום שלחלקם לא נמצאו אסמכתאות בכתב באשר לעלותם ולפיכך גם חוות דעת זו אין בידי לאמץ. יתרה מזאת, מתברר שהמומחה מטעם הנתבע ביצע הפחתות שונות מהשכר המגיע לתובע בגין פעולות שלטענתו לא בוצעו על ידי התובע, וזאת בהתבסס על המקובל בענף ולא מתוך ידיעה לגבי מצב הדברים לאשורו.

בנסיבות אלה, ומהנימוקים שציינתי לעיל, אני מעדיפה את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ולפיה העלות בפועל של הבניין (כולל אותם רכיבים שלגביהם נאלץ לקבוע שומה סבירה בהעדר מסמכים בכתב) עומדת על 2,797,614 ₪ בגין עלות המבנה ועוד 513,507 ₪ בגין עבודות הפיתוח, וביחד סך של 3,311,121 ₪ בתוספת מע"מ (הסכום כולל רווח קבלני בשיעור של 12%, לפי האמור בחוות הדעת).

אשר על כן, שכר הטרחה המגיע לתובע בגין עבודת התכנון במגרש החדש עומד על סך של 82,778 ₪ (לפני מע"מ). לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה וכן מע"מ.

שכר הטרחה בגין תכנון עבודות הפיתוח:
18. לטענת התובע, לאחר שהחל במלאכת התכנון במגרש החדש הגיעו הצדדים להסכמה נוספת ביום 20/4/98 לפיה התובע יבצע גם את התכנון הפרטני של הפיתוח הסביבתי כנגד תשלום 6% מעלות עבודות הפיתוח.

התובע הוסיף, כי שלח לנתבע הסכם המתייחס לנושא שכר הטרחה (נספח ט"ו לתצהירו) עליו נתבקש הנתבע לחתום בחוזר, אך כמנהגו לגבי מסמכים אחרים הנתבע שתק ונתן לו לבצע את תכנון הפיתוח הסביבתי מבלי לחתום עליו.

התובע בקש להדגיש, כי התכנון לפי ההסכם הינו תכנון אדריכלי כללי אותו התחייב לבצע ולא תכנון פרטני של תחומים הקשורים לבעלי המקצוע הנוספים, כגון בתחומי החשמל, האינסטלציה, הקונסטרוקציה וכיו"ב, אשר קבלו שכר נפרד בגין עבודת התכנון שלהם. אומנם עבודת התכנון הכללי שלו כללה תיאום עבודות התכנון עם כל בעלי המקצוע האחרים שהסתמכו על התכנון שלו בתור אדריכל-על, ואולם אין משמעות הדבר כי הוא התחייב לבצע במסגרת התכנון הכללי את התכנון הפרטני של שאר בעלי המקצוע, ודברים אלה נכונים גם לגבי התכנון הפרטני של הפיתוח מסביב לבניין.

אי לכך בקש התובע להבהיר, כי אין כל כפילות בהכללת עלות עבודות הפיתוח בעלות הבניין לשם חילוץ שכר הטרחה המגיע לו לפי ההסכם בגין תכנון הבניין בשיעור של 2.5% משוויו, לבין תביעתו לתשלום שכר טרחה נפרד בגין התכנון הפרטני של עבודות הפיתוח בשיעור של 6%.

19. הנתבע אינו חולק על כך כי התובע זכאי לשכר טרחה בגין התכנון הפרטני של עבודות הפיתוח, אך טוען כי סוכם ביניהם על תשלום 2.5% משווי עבודות הפיתוח, כפי שסוכם לגבי התכנון של יתר עבודות הבניין.

מגרסת הנתבע אני למדה במשתמע, כי לגישתו אין לכלול את עלות עבודות הפיתוח בעלות הכוללת של הבניין, שלגביה אין חולק כי התובע זכאי לשכר טרחה בשיעור של 2.5% ממנה בגין התכנון הכללי, שאם נגיד אחרת ונכלול את עבודות הפיתוח בעלות הבניין, אזי יוצא כי התובע מקבל 2.5% מעלות עבודות הפיתוח כחלק בלתי נפרד משכר הטרחה המגיע לו בגין התכנון הכללי, ואילו בגין התכנון הפרטני אין הוא מקבל שכר כלשהו.

20. לעניין זה אני מעדיפה בבירור את עמדת התובע, לפיה יש לראות בעלות עבודות הפיתוח כרכיב בלתי נפרד מעלות הבניין לצורך חישוב שכר הטרחה בשיעור של 2.5% המגיע לו בעבור התכנון הכללי. זאת משום שאין חולק כי לשם קביעת עלות הבניין נלקחו בחשבון עלויות של עבודות אחרות שאינן עבודות בניה מובהקות, כגון עבודות חשמל אינסטלציה, מיזוג אוויר וכיבוי אש.

אף מתצהיר הנתבע וחוות הדעת של המומחה מטעמו ניכר, כי יש לכלול את עלות עבודות הפיתוח במניין העלויות לשם קביעת ערך הבניין. השניים פירטו את הרכיבים והעלויות שאין לקחת בחשבון לצורך קביעת ערך הבניין, ובין אלה ניתן למצוא ערך הציוד והמתקנים המספקים כוח והנעה, מדחסים, מפוחים, משאבות, שנאים מעליות, ריהוט פנים, ציוד מטבח וכן מס קניה ודמי שירות בגין המתקנים הנ"ל (עמ' 3 לחוות דעת המומחה מטעם הנתבע). לעומת זאת, עלות עבודות הפיתוח נכללה מפורשות בערך הבניין כמו שנכללו עלויות של עבודות אחרות, כגון: עפר, בטון, נגרות, אלומיניום, ריצוף, צבע וכו' (עמ' 4 לחוות דעת המומחה מטעם הנתבע, ובפרט פרק 40 מאותו עמוד).

ומכאן, שעלות עבודות הפיתוח אף לגישת הנתבע והמומחה מטעמו היא חלק אינטגראלי מערך הבניין.

21. המסקנה המתבקשת מניתוח הדברים הנ"ל היא, כי למרות שעל לפי גרסת הנתבע התובע זכאי לשכר טרחה נפרד בעבור התכנון הפרטני של הפיתוח הסביבתי בשיעור של 2.5% מעלות עבודות אלו, בפועל התובע לא קיבל ולא יקבל שכר בגין עבודה זו, שכן אותם 2.5% מעלות עבודות הפיתוח נלקחו בחשבון לשם קביעת שכר התכנון הכללי.

ויודגש, הנתבע אינו טוען כי התובע לא זכאי לשכר טרחה בגין התכנון הפרטני של עבודות הפיתוח, הגם שטען בעדותו לפניי כי עבודה זו שימשה תנאי לקבלת היתר הבניה, ובדרך זו ניסה להראות כי התובע אמור היה ממילא לבצע את התכנון הפרטני כחלק מהתחייבויותיו לפי ההסכם. כמובן שניסיון זה דינו להידחות. הנתבע בעצמו מודה בכתב הגנתו באמור בסעיף 23 לכתב התביעה בו נטען, כי "במהלך בניית המבנה ביקש הנתבע מהתובע לערוך גם את התוכניות לעבודות פיתוח ותחבורה, וכן את התוכניות לחדר שנאים עבור חברת החשמל, וזאת על אף שעל פי ההסכם בין הצדדים עבודות אלו לא היו חלק מהתחייבויותיו". ומכאן אנו למדים, שגם לפי גרסת הנתבע, התובע הוזמן לבצע עבודות נוספות שלא היוו מלכתחילה חלק מהתחייבויותיו על פי ההסכם.

אף בתצהיר העדות הראשית שלו הנתבע נמנע משום מה מלהתייחס לשאלה, מתי סוכם עם התובע כי יבצע את התכנון הפרטני של עבודות הפיתוח ומה סוכם עמו בקשר לכך.

הנה כי כן, התכנון הפרטני של עבודות הפיתוח (וגם של חדר השנאים אליו אתייחס בפרק הבא) לא היה חלק מהתחייבויותיו של התובע על פי ההסכם, ולכן אין לומר כי תנאי ההסכם חלים על עבודה ספציפית זו. והשאלה שנשאלת היא, מה סוכם מאוחר יותר בין הצדדים לגבי התכנון הפרטני של הפיתוח הסביבתי, ומהו שיעור שכר הטרחה המגיע לתובע בגין כך, האם 6% כגרסת התובע, או 2.5% כגרסת הנתבע?

22. גם לגבי שאלה זו נחה דעתי להעדיף את גרסת התובע בהיותה מתיישבת עם נסיבות העניין ועם מערך הראיות הכללי. גרסת הנתבע בנדון דידן אינה נתמכת באף ראיה, אף לא ראיה עקיפה או נסיבתית. וכפי שציינתי מקודם, הנתבע לא מתייחס בתצהירו לשאלה, מתי סוכם עם התובע כי יבצע את התכנון הפרטני של עבודות הפיתוח ומה סוכם עמו בקשר לכך, ולכן אין בפניי גרסה ברורה שלו בשאלה זו.

אשוב להבהיר בהקשר זה, כי גרסת הנתבע, לפיה התובע זכאי ל-2.5% מעלות עבודות הבנייה לרבות עבודות הפיתוח בגין כל עבודות התכנון שעשה בפרויקט, משמעותה כי התובע אינו מקבל שכר בגין התכנון הפרטני של הפיתוח הסביבתי שנתבקש בשנת 1998, זמן רב לאחר חתימת ההסכם ולאחר שהתובע החל כבר בעבודות התכנון הקשורות למגרש החדש.

23. לעומת זאת, גרסת התובע כי סיכם עם הנתבע על תשלום שכר טרחה בשיעור של 6% מעלות עבודות הפיתוח בגין התכנון הפרטני של עבודות אלו, מתיישבת עם מספר ראיות שהוגשו לתיק והמלמדות בדבר ההתקשרות שנוצרה בין הצדדים בעניין זה. כך למשל, ההצעה מיום 28/4/91 ששלח התובע לנתבע זמן מה לפני חתימת ההסכם ושימשה בסיס לחתימתו (נספח ג' לתצהיר התובע), מפרטת את העלויות הצפויות בגין התכנון הפרטני בתחומים שונים (חשמל, מים וביוב, מיזוג אוויר ועוד), לרבות התכנון הפרטני של עבודות הפיתוח שעמד לפי ההצעה על 6% מעלות עבודות הפיתוח. ברור שיש בכך אינדיקציה לגובה שכר הטרחה שהתובע דרש שנים לאחר מכן בגין התכנון הפרטני.

24. זאת ועוד, מתברר כי בשנת 1996 שלח התובע לנתבע מכתב (נספח י"ד לתצהיר התובע) ובו מודיע לו כי עליו למנות מתכנן לעבודות הפיתוח מסביב למבנה מאחר שהנושא אינו בתחום טיפולו לפי ההסכם, אך הוא מוכן לשמש כמתכנן של עבודות אלו, ואם כן, יהיה עליהם להגיע להסכם בקשר לכך. מכתב זה מחזק את גרסת התובע כי ההסכם ותנאיו לא היו רלוונטיים לעבודה זו.

כשנתיים לאחר מכן, ביום 20/4/98, שלח התובע לנתבע הסכם כתוב שמפרט את התחייבותו לבצע את התכנון הפרטני של עבודות הפיתוח ושל עיצוב הפנים, וכן הסכמת הצדדים לגבי השכר שמגיע לתובע בגין עבודות אלו, שביחס לעבודות הפיתוח עמד על 6% מעלות ביצוען (נספח ט"ו לתצהיר התובע).

אומנם הצדדים אינם חתומים על 'ההסכם' הנ"ל, אך התובע טוען, כי על בסיס האמור בו הוא החל לבצע את העבודה ובנסיבות אלה יש לראות את שתיקת הנתבע כקיבול והסכמה להצעת המחיר, וטענה זו מקובלת עלי לחלוטין.

25. מנגד עומדת גרסת הנתבע, כי התובע הסביר לו לגבי מסמכים רבים ששלח לו, לרבות טיוטת ההסכם הנ"ל, כי זו פרוצדורה של המשרד ולכן בקש ממנו שלא להתייחס אליהם. כמובן שאין בידי לקבל גרסה זו של הנתבע, אשר בחר לשבת בחיבוק ידיים ולתת לתובע לבצע עבודות תוך שהאחרון מסתמך על הסכמות שהיו ביניהם והועלו על ידו על הכתב מבלי שהנתבע יתנגד בכתב ולו פעם אחת לאמור בהם.

26. זאת ועוד, במכתב מאוחר יותר משנת 2000 (נספח כ"ד לתצהיר התובע) התובע מפרט לנתבע את החשבון הסופי בגין עבודתו, ושם הוא כותב בהתייחס לתכנון הפרטני של עבודות הפיתוח כדלקמן: "עבור תכנון עבודות פיתוח סוכם 6% מתוך עלויות של 250,000$". מכתב זה לא זכה למענה מצד הנתבע, וכיוון שכך התובע שלח שני מכתבי תזכורת, האחד מיום 17/3/02 והשני מיום 1/12/02 (נספחים כ"ה ו-כ"ו לתצהיר התובע), ובהם התריע בפני הנתבע להסדיר חשבון שכר טרחתו לפי החשבון הסופי. רק ביום 30/1/03 הגיב הנתבע לראשונה לטענות התובע (נספח כ"ז לתצהיר התובע). באותו מכתב כותב הנתבע לתובע, כי בהתאם לסעיף 6 להסכם שכר הטרחה המגיע לו הינו בשיעור של 2.5% מעלות הבניין.

במכתבו הנ"ל הנתבע בחר להיצמד ללשון ההסכם, אף שהתובע נדרש לבצע עבודות נוספות מעבר להתחייבויות על פיו וזמן רב לאחר חתימתו, ומבלי שהנתבע מתמודד עם טענות התובע לגבי השכר המגיע לו בגין תכנון עבודות הפיתוח.

27. בהינתן כל הדברים הנ"ל, אני מקבלת את גרסת התובע ודוחה את גרסת הנתבע.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע שכר טרחה בגין התכנון הפרטני של עבודות הפיתוח בסך של 30,810 ₪, שהם 6% מעלות עבודות אלו שעומדת לפי קביעת המומחה מטעם בית המשפט על 513,507 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ומע"מ כדין.

שכר הטרחה בגין תכנון חדר השנאים:
28. לטענת התובע, במהלך הבניה דרש ממנו הנתבע לבצע תכנון פרטני של חדר שנאים מחוץ לבניין, לפי דרישות חברת החשמל. בהתאם לכך שלח לנתבע ביום 9/2/99 הצעת מחיר לביצוע האמור כנגד תשלום תמורה בסך של 2,000 $ ומע"מ. הנתבע בתורו לא השיב בכתב להצעה אף שקיבל אותה לידיו ותחת זאת בחר לתת לתובע לבצע את העבודה מבלי שהעלה כל טענה או הסתייגות מהצעת המחיר.

בנסיבות אלה טוען התובע, יש לראות את שתיקת הנתבע כקיבול והסכמה להצעת המחיר.

29. הנתבע, שאינו מכחיש את עבודתו של התובע בתכנון חדר השנאים, אישר אומנם קבלת הצעת המחיר של התובע, ואולם כמו מסמכים רבים אחרים ששלח לו, התובע הסביר לו כי זו פרוצדורה של המשרד ולכן בקש ממנו שלא להתייחס אליהם. כמו כן טוען הנתבע, כי השכר המגיע לתובע בגין עבודה זו הוא בשיעור 2.5% כפי שהוסכם ביניהם בהסכם, ולראיה, דברי התובע בחקירתו הנגדית שם מסר כי השכר שלו הוא 2.5% מהעלות, ולא 2,000 $.

30. לאחר ששקלתי טענות הצדדים נחה דעתי להעדיף את גרסת התובע. אפתח בכך שאין מחלוקת בין הצדדים אודות זכאותו של התובע לקבל שכר טרחה עבור תכנון חדר השנאים, ואולם הם חלוקים ביניהם על גובה השכר המגיע לו בגין כך.

הנימוקים אשר נדונו בפרק הקודם יפים לענייננו כאן. מדובר בעבודה שהוזמנה מהתובע שנים לאחר חתימת ההסכם ובתור שכזו היא לא היוותה חלק ממערך ההתחייבויות המקורי של התובע – כפי שהנתבע בעצמו מודה בכתב ההגנה. זאת ועוד, עמדת הנתבע לפיה התובע זכאי ל-2.5% משווי עבודה זו היא נכונה לגבי אומדן שווי הבניין לשם תשלום שכר התכנון הכללי, ולא בעבור התכנון הפרטני של חדר השנאים. לפיכך כל הנימוקים והרציונל עליהם עמדתי בפרק הקודם תקפים גם לפרק זה.

31. יתרה מזאת, בהצעת המחיר (נספח י"ח לתצהיר התובע) כתב התובע לנתבע, כי שכרו בגין תכנון חדר השנאים יעמוד על "2,000 $ בתוספת מע"מ בנוסף לסיכום שלנו באשר לסופרמרקט. נא לאשר לי סכום התכנון ולהעביר אלי מקדמה ע"מ שאוכל להתחיל בעבודה".

מכאן ניתן ללמוד, כי התובע התנה את תחילת ביצוע העבודה בקבלת אישורו של הנתבע ותשלום מקדמה על חשבון המגיע לו, ומאחר שאין מחלוקת כי העבודה אכן בוצעה אזי המסקנה המתבקשת בנסיבות העניין היא, כי הנתבע אכן אישר לו את הצעתו ואת השכר שביקש, וכי אלמלא זאת התובע לא היה מבצע את עבודתו.

32. אשר לטענת הנתבע אודות קיומה של סתירה בגרסת התובע בנושא שבנדון, לא מצאתי כל סתירה שכזו. בעמ' 25-26 לפרוטוקול התובע מסביר בחקירתו הנגדית, כי שכר הטרחה שסוכם ביניהם בנוגע לתכנון חדר השנאים עמד על 2,000 $ - סכום זהה לסכום שחברת החשמל משלמת עבור עבודה שכזו (סכום ששולם או אמור היה להיות משולם על ידי חברת החשמל לנתבע). התובע הוסיף והסביר, כי למיטב ידיעתו סכום זה אינו רחוק מהסכום המתקבל לפי חישוב של 2.5% מעלות החדר האמור, ולכן אין זה משנה לפי איזו חלופה ישולם לו הסכום המגיע לו. יחד עם זאת, התובע חזר והדגיש כי לפי הסיכום שהיה לו עם הנתבע, הוא זכאי לתשלום סך של 2,000$ ומע"מ בגין תכנון חדר השנאים.

33. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 8,080 ₪ בגין תכנון חדר השנאים (לפי השער היציג שצוין בכתב התביעה) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום ובצירוף מע"מ כדין.

אחרית דבר:
34. אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

סך של 82,778 ₪ בגין עבודת התכנון במגרש החדש;
סך של 30,810 ₪ בגין התכנון הפרטני של עבודות הפיתוח;
סך של 8,080 ₪ בגין תכנון חדר השנאים.

מהסכומים זה יש לנכות סך של 63,600 ₪ אשר שולמו לתובע במהלך התקופה (התובע טוען כי הסכום ששולם עומד על 61,746 ₪, אך בשל חוסר הבהירות אני מעדיפה את הסכום בו נקב הנתבע), כך שהיתרה לתשלום עומדת על 58,068 ₪.

לסכום הנ"ל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום וכן מע"מ כדין.

35. כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% ומע"מ מהסכום שנפסק לו, כמפורט לעיל, החזר אגרה ששולמה כשהיא משוערכת נכון להיום, וחלקו של התובע בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט (בגין חוות הדעת בלבד, ולא בגין חקירתו בבית המשפט או בגין מענה על שאלות) וזאת בתוספת שערוך נכון להיום.

בשים לב להערותיי בפסק הדין, איני מחייבת את הנתבע בהוצאות התובע בגין שכר טרחת המומחה מטעמו.


36. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא כל סכום שלא ישולם במועדו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שכר טרחה לפי שעות

  2. שכר טרחת שמאי רכב

  3. אכיפת הסכם שכר טרחה

  4. תביעת שכר טרחה ראוי

  5. הסכם שכר טרחה בכתב

  6. גביית שכר טרחה מופרז

  7. תביעה לשכר טרחה ראוי

  8. שכר טרחה ראוי לשמאי

  9. הסכם שכר טרחה מקרקעין

  10. פסיקת שכר טרחה מע''מ

  11. סכסוך שכר טרחה בוררות

  12. שכר טרחה על בסיס הצלחה

  13. שכר טרחה לתובע ייצוגי

  14. תביעה ייצוגית שכר טרחה

  15. שכר טרחה תביעה ייצוגית

  16. שכר טרחה תכנון אדריכלי

  17. שכר טרחה מקובל במקרקעין

  18. פסק דין בנושא שכר טרחה

  19. אי חתימה על הסכם שכר טרחה

  20. שכר טרחה ראוי רואה חשבון

  21. בקשה לפסיקת שכר טרחת מפרק

  22. תקנות שמאי מכריע שכר טרחה

  23. שכר טרחה מקסימלי עורך דין

  24. תשלום שכר טרחת כונס נכסים

  25. הפרת הסכם שכר טרחה עם עו''ד

  26. התנגדות לגובה שכר טרחת מומחה

  27. סכסוך שכר טרחה שהוסכם בעל פה

  28. שכר טרחה במקרה של הפסקת ייצוג

  29. ערעור על שכר טרחת כונס נכסים

  30. תביעה לשכר טרחת משרד אדריכלים

  31. שכר טרחת ביניים למנהל המיוחד

  32. שכר טרחה מקסימלי תאונות דרכים

  33. זכאות לקבל עותק מהסכם שכר טרחה

  34. תביעה לגילוי חשבוניות שכר טרחה

  35. שכר טרחת כונס נכסים מימוש משכון

  36. ביטול הסכם שכר טרחה עם עורך דין

  37. בקשה לקביעת שכר טרחה מנהל עיזבון

  38. שכר טרחת כונס נכסים בהוצאה לפועל

  39. שכר טרחה עבור ייעוץ בנושא משכנתא

  40. שכר טרחת רואה חשבון בהוצאה לפועל

  41. תביעה לתשלום שכר טרחת אדריכלית נוף

  42. החזר שכר טרחה עקב רשלנות עורך דין

  43. שכר טרחה ראוי בגין תכנון אדריכלי

  44. שכר טרחת נאמן על ניהול נכס בנאמנות

  45. ערעור על גובה שכר טרחת מנהל עיזבון

  46. תביעה נגד עורך דין להחזיר שכר טרחה

  47. פסק דין הצהרתי תוקף הסכם שכר טרחה

  48. תביעה לשכר טרחה ראוי של רואה חשבון

  49. חוב שכר טרחה עקב הפסקת השירות המשפטי

  50. בקשה לקביעת שכר טרחה בתביעה ייצוגית

  51. ? מה שכר הטרחה של עורכי דין בתיק תאונות דרכים

  52. שכר טרחה בגין יחסי ציבור לעורכי דין

  53. שכר טרחה של מפרק - תוספת מאמץ מיוחד

  54. שכר טרחת כונס נכסים 5% משווי המכירה

  55. סעיף הפסקת ייצוג עו''ד בהסכם שכר טרחה

  56. שכר טרחת כונס נכסים - עסקת קומבינציה

  57. שכר טרחת כונס נכסים בהליך הוצאה לפועל

  58. החלפת עורך דין שלוקח שכר טרחה באחוזים

  59. תביעה לשכר טרחה של שותף במשרד עורכי דין

  60. תביעה של עורך דין נגד לקוח על חוב שכר טרחה

  61. הפחתת שכר טרחת נאמן מהכספים המועברים לנושים

  62. איסור השתתפות בשכר טרחה למי שאינו עורך דין

  63. החזר שכר טרחה ששולם לעורך דין שהתפטר מייצוג

  64. תביעה שעניינה שכר טרחה בגין חוות דעת חשבונאית

  65. מינוי מומחה מטעם בית משפט עקב סכסוך שכר טרחה

  66. האם שכר טרחת מומחים הינו חלק מ"הוצאות משפט" ?

  67. תשלום שכר טרחת נאמן מכספי פיקדון בחשבון נאמנות

  68. שכר טרחה ראוי בגין שירותים מקצועיים למדינת ישראל

  69. מה סוכם בין הצדדים בנושא שכר הטרחה לו זכאי התובע ?

  70. שכר טרחה בגין הפסקת טיפול עו"ד לפני השלמת כל השירותים

  71. תביעה לתשלום שכר טרחתו של אדריכל בגין פרוייקט שתכנן עבור קבלן בניין

  72. הגיש בקשה לפסיקת גמול מיוחד ושכר טרחה לפי סעיף 9 (ג) של חוק תובענות ייצוגיות

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון