במהלך הבניה נשרף הקלקר והתובעת הגישה תביעה

במהלך הבניה נשרף הקלקר והתובעת הגישה תביעה בגין הנזקים שנגרמו לה מהשריפה ואספקת קלקר שלא התאים למוזמן. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בגין תמורת הקלקר.

רקע וטענות הצדדים


בתאריך 04.07.05 הזמינה התובעת מאת הנתבעת גושי פוליסטירן מוקצף בנפח כולל של 371.60 מ"ק מדגם "קל-קל F-20 " (קלקר) לשם התקנתם במבנה שהתובעת עסקה בהקמתו לפי הזמנת הקריה למחקר גרעיני בנגב (קמ"ג). המבנה נמצא במתחם רגיש ביותר אשר יש להקפיד בו באופן מיוחד לגבי סוג הקלקר שיתאים לתקנים לעניין עיכוב בעירה.

עובר לביצוע ההזמנה, הציעה הנתבעת לתובעת מוצר אשר אמור היה להיות "פוליסטירן מוקצף מסוג F (כבה מאליו), המכיל תרכובות בעלות תכונות מעכבי בעירה לפי תקן ישראל 1229 ו- 755. כך נרשם במפורש במחירון הנתבעת "דף מוצרי קל-קר לבנייה" שהומצא לתובעת, (נספח ב' לכתב התביעה)
הנתבעת המציאה לתובעת בנוסף, תעודת בדיקה של מכון התקנים הישראלי מתאריך 29.02.2000, לפיה המוצר המסופק על ידי הנתבעת הינו בעל דרגת התלקחות B2 (נספח ג' לכתב התביעה) אשר עומד בתנאי התקן הישראלי בהתאם למכון התקנים.



ביום 05.08.05 החלה הנתבעת לספק לתובעת גושי קל-קר , אשר הורכבו על גג המבנה.

בתאריך 11.08.05 סופקה כמות נוספת של גושי קל-קר אולם, בטרם הותקנו הגושים על גג המבנה, ניצת הקלקר והתלקח בעוצמה רבה עד שנשרף כליל וגרם נזקים לקיר המבנה לידו נערם.
בעקבות השרפה ובהתאם לדרישת קמ"ג מהנתבעת, נערכה במכון התקנים הישראלי בדיקה לחומר שסופק ונמצא שהקלקר הינו בדרגת התלקחות B3 , אשר אינו מתאים לתקן הישראלי. בדיקה נוספת שהתבצעה, בהתאם לדרישת הנתבעת, העלתה שוב את אותם ממצאים לפיהם מדובר בחומר שאינו עומד בתקן.

לטענת התובעת לאחר השריפה הודה מנהל הנתבעת בפני מהנדס התובעת ובנוכחות נציג קמ"ג כי הקלקר חייב לעבור הליך של ייבוש ואוורור בטרם יסופק ללקוח, על מנת לגרום להתנדפות חומרים דליקים ולהקנות לחומר תכונה של "עיכוב בעירה" הנדרשת על פי התקן. בדיקה של התובעת העלתה כי המשלוח שסופק ביום 11.08.05 יוצר בלילה שקדם ליום אספקתו של הקלקר.

בעקבות כך דרשה התובעת מהנתבעת לסלק מהאתר את כל הקלקר שסופק על ידה ולזכות את התובעת בגין חיוביה.

בתגובה לדרישת התובעת, דרשה הנתבעת לשלם לה את תמורת הקלקר שסופק.
התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את ההתחייבות החוזית המפורשת ביניהם וסיפקה לה ביודעין מוצר שאינו עומד בתקן הישראלי המחייב. התובעת דורשת פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לה בעקבות אספקת הקלקר הבלתי מתאים.



הנתבעת הכחישה כי הקלקר היה פגום. לטענתה גושי הקלקר לא ניצתו מעצמם וסיבת הדליקה נעוצה בפעולות של ריתוך והשחזה אשר גרמו להתזת גיצים על הקלקר והצתתו. לטענתה, ביקשה מספר פעמים להסדיר כניסת אנשיה אל אתר הבניה בקמ"ג על מנת לבחון מקרוב את המצב ולבררו אולם התובעת התחמקה בטענות שונות. הנתבעת כופרת בתוצאות בדיקת הקלקר מאחר ולא ברור לה מהיכן נלקחו דגימות הקלקר אשר נשלח לבדיקת מכון התקנים. לגישתה, הקלקר שסופק הוא בעל תכונות של "עיכוב בעירה" ולא חומר מונע בעירה או שאינו בוער כלל. מכל מקום, לא מדובר בחומר דליק.


לטענתה, הליך האוורור של הקלקר אינו קשור להתנדפותו של הגז המשמש בתהליך ייצורו. הגז מתנדף רק לאחר מספר חודשים ואין בעיה לספק את הקלקר כשהגז עדיין כלוא בתוכו. אין תקן הקובע כי יש לאוורר את הגז לחלוטין ואין כלל תקן לגבי הליך ייצור ואספקת הקלקר.
נטען כי הקלקר שסופק, לא יוצר בלילה שקדם לאספקתו אלא מספר ימים טרם האספקה.
הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד בגין אי תשלום התמורה עבור הסחורה שסופקה בסך 98,694 ₪. יוער כי בירור התביעה התעכב בין 2006-2009 עקב הליך גישור שלא עלה יפה.

דיון והכרעה


האם סיפקה הנתבעת לתובעת את הקלקר שהוזמן?

לצורך בירור שאלה זו יש לבדוק תחילה, איזה חומר התבקשה הנתבעת לספק לתובעת והאם יש הבדל בין חומר המסווג כ- B2 לבין חומר המסווג כ- B3.
כדי להבחין בין הסיווגים השונים, צירפה התובעת לכתב התביעה מסמך (נספח ד' ) שהינו העתק מטבלה 2 לתקן הישראלי 755 "סיווג חומר דליק - נעלם וקצף פולימרי". בטבלה מצוין כי בסיווג B3 , הקלקר הנבדק לא התאים לדרישת סעיף 6.2 של התקן הגרמני ואילו בסיווג B2 הקלקר התאים לדרישת התקן הגרמני. יוער כי התקן הישראלי אימץ בדיקות מהתקן הגרמני ואין יסוד לטענות הנתבעת כנגד הישענות על התקן הגרמני.
ממסמך "הזמנה לספק מס' 581" (נספח א' לכתב התביעה) עולה כי הקלקר שהתבקש הוא: "גושי קל-קל 20F"
במסמך "מחירון מוצרי קל-קל לבניה" (נספח ב' לכתב התביעה) נרשם כי המוצרים מיוצרים מפוליסטירן מוקצף מסוג F (כבה מאליו) המכילים תרכובות בעלות תכונות מעכב בעירה לפי ת"י 1229 ות"י 755.
בתעודת בדיקה של מכון התקנים הישראלי מיום 29.02.00, אשר הוזמנה על ידי הנתבעת והוצגה לתובעת טרם ההזמנה, נרשם כי דרגת ההתלקחות של המוצר שנבדק- לוח פוליסטירן מוקצף היא B2. בעמוד השני של תעודת הבדיקה, בסעיף 3 להערות נרשם כי הדרישה לפי סעיף 6.2 של התקן הגרמני לקבלת סיווג B2 היא: "תוך 15 שניות מתחילת יישום מקור האש, הלהבה לא תגיע לקו המסומן על פני פיסות הדוגמה באחת משתי צורות הבדיקה שצוינו בסעיף ג' לעיל. (בדיקת דליקות כאשר קצה התחתון של הפיסות חשוף ללהבה או בדיקת דליקות כאשר הפן של הפיסות חשוף ללהבה).



בהזמנה שהומצאה לנתבעת (נספח א'), לא צויין במפורש כי הקלקר המבוקש צריך להיות בסיווג B2. עם זאת, התובעת טוענת כי הסתמכה על תעודת הבדיקה שהמציאה לה הנתבעת (נספח ג'), לפיה דרגת ההתלקחות של הקלקר המסופק על ידה היא B2.

בנוסף, מנהל התובעת הדגיש בתצהירו כי טרם ביצוע ההזמנה, הובהר לתובעת כי הקלקר מיועד להתקנה במתחם רגיש ועל כן, יש להקפיד שיתאים לתקנים לעניין עיכוב הבעירה.
הנתבעת, לעומת זאת, טענה בסיכומיה כי אין משמעות לסיווג הקלקר כ-B2 או B3 מאחר ואין חולק שאירעה שריפה וכל סוג של קלקר היה נשרף כתוצאה ממנה שכן, מדובר בחומר דליק.

עם זאת, טענה זו עומדת בניגוד לאמור בסעיף 22 לתצהירו של מר עמי ג'נח: "הנני מצהיר כי אכן מוצרינו עוברים בדיקה של מכון התקנים ורואים היטב כי תוצאות הבדיקה מלמדים על כך שאכן המדובר בקלקרים שהינם מעכבי בעירה ברמה B2..." ובהמשך, בסעיף 23: "הניסיון להציג אותנו כמי שסיפקו קלקרים ברמה של B3 הוא בבחינת ניסיון נואל ולא הוגן מבחינה מסחרית...".

אף בעדותו, במענה לשאלה האם הוא מבטיח שהקלקר עומד בדרגת התלקחות B2 , כפי שרשום בנספח ג', השיב העד כי הוא מבטיח ועומד בכך.
משמע, מתשובתו של העד ניתן להבין כי הוא מייחס משמעות לסיווג הקלקר ואף מקפיד לשווק חומר המסווג ברמה B2.

בהמשך עדותו, משנשאל העד כיצד, בניגוד להבטחתו, העלו ממצאי הבדיקה שבוצעה לאחר השריפה, כי הקלקר סווג בדרגת התלקחות B3 , השיב העד כי סיווג הקלקר כ-B3 עדיין אינו קובע שהמוצר לא עומד בתקן וכי סיווג הקלקר כ- B2 או B3 מתייחס בכלל לדרגת הטפטוף ולא לדרגת ההתלקחות. בהמשך חזר על הדברים באומרו: "ב'3 עדיין עומד בתקן"- דהיינו, מחד טוען העד כי הוא מספק חומר בדרגת התלקחות B2 כפי שהתחייב ומאידך, נטען כי אין כלל משמעות לסיווג הקלקר וכי בכל מצב מדובר בחומר דליק שיישרף במגע עם אש. דברים אלו תומכים בגרסת התובעת לפיה הובטח לה חומר בסיווג B2 וסופק חומר אחר.



מה טיבו של הקלקר שסופק לתובעת?

כאמור לעיל, התובעת טוענת כי הקלקר שסופק לה היה בדרגת התלקחות B3. בתמיכה לטענתה, המציאה התובעת תעודות בדיקה של מכון התקנים מיום 16.08.05, 25.08.05 (ו'1, ו'2, ו'3). ב"בדיקה חלקית" נקבע כי הדוגמאות שנבדקו סווגו לפי אמות המידה בת"י 755 בדרגת התלקחות B3.
בהתייחס לטענת הנתבעת כי לא ניתן לדעת איזה חומר נלקח לבדיקה- התובעת צירפה לכתב התביעה שתי תעודות בדיקה נוספות שהוצאו בהתאם להזמנת הנתבעת (ח/1, ח/2). תוצאות הבדיקות לא השתנו ואף בהן נקבע כי הדוגמאות שנבדקו סווגו בדרגת התלקחות B3.

טענת הנתבעת לפיה ההזמנה לא בוצעה על ידה אינה מתיישבת עם האמור בתעודות הבדיקה מיום 16.10.05 (ח/1, ח/2) המציינות כי המזמין הוא: "קל-קל תעשיות (2002) בע"מ". הדעת נוטה לכך כי הטעות הינה נחלת הנתבעת ולא נחלת מכון התקנים. הסבריו של מנהל הנתבעת בחקירתו לעניין זה לא היו משכנעים. בעדותו הכחיש כי ביצע את ההזמנה ממכון התקנים אולם לא ידע לתת הסבר הגיוני לכך שהנתבעת מצויינת כמי שהזמינה את הבדיקה. אף הסבריו בדבר מניעת כניסתו לאתר, סמוך לאחר השריפה, לא היו מהימנים ולא גובו במסמך או עדות אחרת.

תעודות הבדיקה שהוזמנו על ידי הנתבעת מהוות הוכחה לכך שהנתבעת הסכימה לביצוע הבדיקות בהתאם לנתונים שהובאו לבדיקה שאם לא כן, לא הייתה מזמינה בעצמה את הבדיקות ואף הייתה מתנגדת לביצוע הבדיקה. אשר על כן, יש לדחות את הטענה לפיה לא ברור מהיכן נלקחו דגימות הקלקר שנשלח לבדיקה. הנתבעת לא הכחישה את ממצאי הבדיקות ועל כן עולה כי הנתבעת סיפקה לתובעת קלקר בסיווג B3 על אף שהתחייבה לספק קלקר בעל תכונות סיווג של B2 העומד בתקן הישראלי לחומרים מעכבי בעירה לבניה.



לא מצאתי רבותא בטענה כי בכל דרגת בעירה הקלקר מסוג F20 היה נשרף. ראשית, יש לציין כי אין המדובר בסיווג דרגת הבעירה (כפי שצוין בסיכומי הנתבעת) אלא בסיווג דרגת ההתלקחות. חומר בסיווג B2 מתלקח לאט יותר מחומר בסיווג B3 ועל כן, סיווג B3 הינו חומר שאינו עומד בדרישת התקן הגרמני (נספח ד'). סביר להניח שהנזק היה שונה בהיקפו, אם היה מסופק לתובעת קלקר תיקני. עם זאת, התובעת לא תמכה את טענותיה ,לעניין זה, בחוות דעת מומחה, מה שהיה עליה לעשות על מנת להוכיח מה ההשלכות של התלקחות קלקר מסוג זה ולא אחר ומידת הנזק שנוצר אל מול הנזק שהיה נוצר אילו סופק קלקר תיקני.


9. בעניין "מידת הדליקות" של הקלקר שסופק ראוי להדגיש בנוסף את הסתירה בגרסאות הנתבעת כאשר בכתב ההגנה נטען כי אין המדובר בחומר דליק (סעיף 37) וכן כי הליך האוורור של הקלקר אינו קשור להתנדפותו של הגז – "גז זה לוקח חודשים שלמים עד שהוא מתנדף ואין שום בעיה עם הספקתו של הקלקר כאשר הגז עדיין כלוא בתוכו." (סעיף 38) ואילו, בניגוד לאמור בכתב ההגנה מסר מנהל הנתבעת בעדותו כי מדובר בחומר דליק וכי ככל שעובר הזמן ממועד ייצורו, פוחתת רמת הדליקות שלו בשל התנדפות ה"פנטן" שהוא הקלקר הדליק שבקלקר.

אף בהמשך עדותו, משנשאל העד אם יובא למכון התקנים חומר, סמוך למועד ייצורו, יכול להיות שיהיה בסיווג B3 בגלל הפנטן הכלוא בתוכו, השיב: "הוא לא יהיה ב'2 מכיוון שהפנטן עדיין בתוכו אלא ייתן תוצאה של ב'3"
עדות זו מחזקת את טענת התובעת לפיה, הקלקר סופק סמוך למועד יצורו, כאשר על הנתבעת היה להשהות את הקלקר עד להתנדפות הקלקר הדליק, כולו או חלקו . כך או כך, הראיות מובילות למסקנה לפיה סופק קלקר בסיווג B3 , אשר אינו עומד בתקן ואינו מתאים לטיב הקלקר שהוזמן.



הטענה כי גם אם היה הקלקר בדרגת התקלחות B2 היה נשרף, אינה מהותית למירב הנזקים של התובעת. השריפה עצמה, מעבר לנזק שגרמה לקיר, היתה הגורם בגינו גילתה התובעת על אי ההתאמה בין הקלקר שהוזמן לזה שסופק.

מאחר והתובעת לא הוכיחה את נסיבות השריפה, להבדיל מעצם התרחשותה, לא ניתן לשלול את טענת הנתבעת כי גם לו היה במקום קלקר בדרגת התלקחות B2, היה הוא נשרף.
התובעת לא צירפה עדויות של אנשים אשר חזו בפועל בשריפה או עסקו בכיבויה והסתפקה בהפניה לדו"ח של ד"ר בן- בסט אשר ביקר באתר ביום 16.11.11 ואף לא זומן לעדות. גם אם מדובר באתר בטחוני רגיש אשר לא התיר לתובעת לחשוף את דו"ח הבדיקה אודות השריפה במקום, אין להלין על הנתבעת כי לא עמדה על גילויו ועל התובעת היה לספק ראיות בדבר אופן התרחשות השריפה.
בהעדר ראיות כאמור, האמור בדו"ח בן בסט כי הקלקר ניצת כתוצאה מגץ אינה אלא עדות מפי השמועה ואין לפקוד על הנתבעת את עוון רשלנות עובדי התובעת בהצתת השריפה או באי כיבויה סמוך לאחר שהחלה.
לפיכך, לא מצאתי כי ניתן לייחס לנתבעת אחריות בגין הנזקים הישירים שנגרמו מההצתה, להבדיל מהנזקים שנגרמו מחמת אי התאמת הממכר.

היקף הנזקים
10. מנהל התובעת הגיש תצהיר עדות ראשית המשמש אף כחוות דעת מומחה מטעמה. תצהירו מספק לצורך הוכחת עלויות הנדסיות אולם לא ביחס לנושא התלקחות הקלקר.
למנהל התובעת אין הכשרה מקצועית בתחום הנדסת חומרים, אשרהוא התחום הנדרש לצורך הוכחת קצב בעירת הקלקר. עם זאת בהתאם לאמור ברישא לתצהיר המנהל, מזה 35 שנה הוא עוסק בניהולה של התובעת ובמסגרת עבודתו, רכש ניסיון רב בעיקר בעבודות מהסוג הנדון בהליך זה.

"ככלל, מומחה יהיה מי שרכש את מומחיותו בלימודים סדירים וזכה לתעודה פורמלית. ברם, אין מניעה לכך ש"מומחה" ירכוש את מומחיותו שלא בדרך פורמלית, אלא- תוך כדי עבודה והתנסות.. המומחה מציג את פרטי הכשרתו ובית המשפט קובע, על פי שיקול דעתו, אם די באותה הכשרה על מנת להקנות לעד מעמד של "מומחה" לצורך העניין הנדון בפניו." (יעקב קדמי "על הראיות" , חלק שני, עמ' 765, תש"ע-2009).
על פניו, אין מניעה לקבל את עדות מנהל התובעת כעדות מומחה מבחינת אמינותה המקצועית. עם זאת, מבחינת מהימנותו האישית של העד, אין לייחס לעדותו משקל רב (כעדות מומחה) מאחר ויש לו נגיעה אישית והוא איננו ניטראלי.
"עדותו של המומחה, ככל עדות אחרת, כפופה לשיקולים של מהימנות אישית ושל אמינות מקצועית . בית המשפט רשאי לקבל את עדות המומחה או לדחותה, כולה או חלקה והוא המעניק לה את כוחה הראייתי. משקל מיוחד בהקשר זה להכשרה המקצועית של המומחה, לניסיונו המעשי ולהתמחותו" (יעקב קדמי, "על הראיות",חלק שני, עמ' 761, תש"ע-2009)

11. נוכח קביעתי כי סופק מוצר השונה בתכונותיו ואיכותו מהמוצר שהוזמן ומאחר ועד לשריפה לא יכלה התובעת לגלות את אי ההתאמה, על הנתבעת לשאת בנזקים שנגרמו לתובעת עקב אי ההתאמה.
כאמור לעיל, לא מצאתי כי הנתבעת אחראית בגין הנזקים הישירים של השריפה ולכן אין בידי לפסוק פיצוי בגין הנזקים של תיקון קיר המבנה והעסקת מהנדס בגין נזק זה, כאמור בסעיפים 22.7-22.8 לתצהיר התובעת.

12. גם הנזק העקיף של אבדן בונוס בשיעור של 160,000 ₪ נוכח עיכוב נטען בן 40 ימים בהשלמת העבודה, לא הוכח. אין די בהישענות על מכתב הקמ"ג מיום 01.11.05 בו נדרשה התובעת להזמין קלקר העומד בתקן כדי להוכיח שרק בגין השריפה התעכבה השלמת הבניה ונשלל מהתובעת הבונוס.

מהמסמכים עולה כי רק סמוך לתחילת דצמבר 2005 הזמינה התובעת קלקר חלופי ולכאורה יכלה לצמצם את משך הזמן גם במקביל לבדיקות ודרישות הקמ"ג. לצורך הוכחת נזק זה היה על התובעת להוכיח במדויק מתי החלה הבניה, מתי הסתיימה, מה נבנה והאם לא חלו עיכובים אחרים ולצרף את כל תנאי התקשרותה עם קמ"ג המעידים על זכאותה לקבלת הבונוס והתנאים לקבלתו. כן היה להעיד נציג מהקמ"ג התומך בטענה זו. בהעדר ראיות כאמור לא הוכח ראש נזק זה. עצם החיסיון של התקשרות זו אינו מזכה את התובעת לגלגל את נזקיה הנטענים לנתבעת ללא הוכחה מספקת.
לפיכך, אין בידי לאשר את הנזק הנתבע בסעיף 22.9 לתצהיר התובעת.

13. אשר לנזקים שנבעו מהצורך ברכישת קלקר חלופי, בבדיקת הקלקר שסופק ופינוי, לא נסתר האמור בתצהיר התובעת לפיו נדרשה הנתבעת לסלק הקלקר הפגום מהאתר ונמנעה מלעשות כן.
לפיכך זכאית התובעת לפיצוי בגין בדיקות מכון התקנים והפרשי העלות בגין רכישת קלקר חלופי ועלות סילוק הקלקר מהאתר כמפורט בסעיפים 22.1-22.2 ו- 22.5 לתצהיר התובעת א/שר האמור בהם לא נסתר. סך נזקים אלו מסתכמים לסך של 19,163 ₪.
אשר לנזק של בדיקת הקלקר החלופי שנרכש, לא מצאתי כי זכאית התובעת לפיצוי בגין נזק זה. לו הייתה בודקת התובעת מבעוד מועד את הקלקר שסיפקה הנתבעת, כפי שנדרש נוכח מיקום העבודה, הייתה מייתרת את כל נזקיה.
יוער כי הנתבעת לא טענה ל"אשם תורם" מצד התובעת ונראה כי התובעת הייתה רשאית להסתמך על מצג הנתבעת באשר לתכונות הקלקר. לפיכך, די בשלילת ראשי הנזק לעיל ואין מקום לנכות מפיצוי התובעת בגין אשם תורם.

14. הנזק העיקרי של התובעת נובע מהצורך בפירוק הקלקר שהותקן והתקנתו בשנית. עדות מנהל התובעת לא נסתרה ביחס לעצם הצורך בפירוק והרכבה כאמור, צורך שנבע מדרישת קמ"ג אשר נתמכה במכתב שצורף.

אשר להיקף העבודה ועלותה, למרות שהתצהיר אינו מפורט במיוחד, לא נסתר האמור בו ולפיכך זכאית התובעת לפיצוי בגין עלות ההרכבה ופירוק הקלקר כמפורט בסעיפים 22.4 ו-22.6 לתצהיר התובעת בסך של 64,000 ₪.

15. מהאמור לעיל עולה כי נזקי התובעת מסכמים בסך של 83,163 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, 1.12.05.

נוכח קביעתי לעיל כי סופק קלקר שלא תאם למוזמן, נדחית התביעה שכנגד. יוער כי לא מצאתי יסוד לטענת הנתבעת כי התובעת העלתה טענות סרק כנגד טיב הקלקר כדי להמנע מתשלום נוכח מצוקה כספית, ואין קשר להקפאת ההליכים אשר הליך בגינה נפתח בספטמבר 2012.

סוף דבר


הנתבעת תשלם לתובעת סך של 83,163 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.05.

בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת, למרות קבלת חלק מהתביעה בלבד תשא במלוא ההוצאות, ובשכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪.
שכר הטרחה כולל תשלום בגין דחיית התביעה שכנגד.

ב"כ התובעת ידווח לנאמן אודות פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמר בניה

  2. נספח בינוי מנחה

  3. בניה על חוף הים

  4. אי בניית ממ''ד

  5. אישור חריגות בניה

  6. בניה באתר עתיקות

  7. הקלה בזכויות בניה

  8. עצירת בנייה מיידית

  9. הקלה בזכויות בנייה

  10. מה זה זכויות בניה ?

  11. איסור בניה קרוב לים

  12. העלאת בני הפלשמורה

  13. התליית תוכנית בנייה

  14. הקלה של 3% בשטחי הבניה

  15. בניה על חורשה לשימור

  16. התנגדות לבניה ליד הים

  17. בנייה בשטח פרטי פתוח

  18. בניית מחסן בקומת מסד

  19. מי קובע את זכויות הבניה

  20. פיצויים על הריסת מבנה

  21. בניה באסבסט ללא אישור

  22. קריסת פיגום באתר בניה

  23. בניה בשטח ציבורי פתוח

  24. הגרלה בפרויקט בנה ביתך

  25. שינוי בינוי בשכונת מגורים

  26. בנייה בלתי חוקית בישראל

  27. שינוי ניצול זכויות בניה

  28. תוכניות בניה ברחבת הכותל

  29. עבירה נמשכת תכנון ובניה

  30. התנגדות לבניית בית כנסת

  31. טעות במיקום בניית בניין

  32. פיצוי על בניית בית נמוך

  33. צו נגד בניית הפרדה מפלסית

  34. זכויות בניה לאחר הצמדת גג

  35. העברת דירה במתנה מאב לבן

  36. בניה לא חוקית בכפר בדואי

  37. ביטול הריסת מבנים מסוכנים

  38. עבודה מועדפת באתרי בנייה

  39. השבחה על זכות לבניית מרתף

  40. הקמת מבנה ללא אישור המינהל

  41. קניית דירה עם חריגות בניה

  42. עסקת שירותי בניה מלאכותית

  43. הריסת מבנים לא חוקיים בכנרת

  44. בניית מתקן צבאי על חוף הים

  45. בניית בית על מגרש - סיכונים

  46. לגיטימציה לבניה בלתי חוקית

  47. אי ביצוע בניה בסטנדרט סביר

  48. בניית ממ"ד מעבר לאחוזי בניה

  49. התנגדות לבניית בניין קומות

  50. בקשת להעמדת מבנה זמני (קרוואן)

  51. הריסת מבנה טרומי על חוף הים

  52. בקשה שלא להרשיע בעבירות בניה

  53. סעיף 195 לחוק התכנון והבניה

  54. סעיף 238א לחוק התכנון והבניה

  55. סעיף 212 לחוק התכנון והבניה

  56. סעיף 261 ד לחוק התכנון והבניה

  57. סעיף 110(א) לחוק התכנון והבניה

  58. בניית מגורי חוסים בשכונת מגורים

  59. ביטול תוכנית בניה בשלבים סופיים

  60. תביעה בגין בניית תקרה נמוכה מדי

  61. האם זכות בניה היא זכות קנייניות ?

  62. הגדרת "מבצע בניה" בתקנות הבטיחות בעבודה

  63. בניית יחידות דיור מעבר לקו הירוק

  64. פיצוי על מבנה קיים על מגרש שהופקע

  65. מה התנאים לקבלת הקלה באחוזי בניה ?

  66. טענה כי הבקשה לבניה תפגע בזרימת אוויר

  67. התחייבות המוכר על אפשרות בניה על מגרש

  68. בקשה למתן צו ארעי צו המונע המשך בניה

  69. מכירת זכויות בפרויקט בניה למשרד השיכון

  70. אישור בקשה לבניית 2 יחידות דיור במקרקעין

  71. התנגדות בעלים של תחנת דלק לבניית כביש

  72. האם אפשר למכור זכויות בניה למישהו אחר ?

  73. בניית בית במסגרת תכנית "בנה-ביתך" ברחובות

  74. התנגדות לבניית ממ"דים, בטענה לאי שוויוניות

  75. התנגדות המועצה לשימור מבנים לתכנית בניה

  76. במהלך הבניה נשרף הקלקר והתובעת הגישה תביעה

  77. צו שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה

  78. התנגדות לבניית קומת עמודים נוספת מעל מרתף

  79. התנגדות להקלה בטענה שהיא מכשירה בנייה עתידית

  80. מכתבי התראה בשל אי תחילת ביצוע עבודות בנייה

  81. תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה

  82. קניית דירה שהוכרזה כ''מבנה מסוכן'' ע''י העירייה

  83. התנגדות לבניית מחסן שלאור גודלו פורסמה בקשה להקלה

  84. בניית ממ"ד: ערעור על פסק דין המפקחת על המקרקעין

  85. הכשרת בניה לא חוקית על הגג באמצעות חיזוק הבניין

  86. האם תביעה בגין זכויות בניה היא "תביעה במקרקעין"?

  87. ניוד זכויות בנייה מקומה ראשונה לקומת עמודים מפולשת

  88. הקצאת מגרש לבניית יחידת דיור במסגרת תוכנית הרחבה

  89. הבקשה להרחבת קומה קיימת ובניית קומה וחצי נוספות מעל המבנה הקיים

  90. ערר על החלטה לחייב הגשת בקשה להקלה לצורך אישור בניית יחידות דיור

  91. פיצויים מהקבלן בגין אי יציקת תקרה מבטון ובנייתה מקונסטרוקציית ברזל

  92. עידוד צעירים לפריפריה היא על ידי מתן האפשרות לבנייתן של דירות מגורים

  93. בקשה להסבת משטחי מצללה לשטחים עיקריים, מבנה קל מחופה עונתית על גג קיים

  94. בקשה לתוספת ממ"ד וניצול זכויות בניה קיימות, כמו גם ניצול חלק יחסי בהקלה של 6% לשיפור הדיור

  95. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון