נקיטת "אמצעים סבירים" למניעת עישון

נקיטת "אמצעים סבירים" למניעת עישון

האחריות המוטלת על נאשם אשר לא מנע עישון במקום ציבורי נכנסת לגדר 'אחריות קפידה'. במקרים של אחריות קפידה קמה ברגיל הגנה לנאשם במסגרת סעיף 22 (ב) לחוק העונשין ולפיה "לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה...". כלומר - באופן רגיל על נאשם בעבירת אחריות קפידה להוכיח כי "עשה כל שניתן למנוע את העבירה".

אך החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון תשמ"ג - 1983 (להלן: "החוק") ביקש ליתן הגנה טובה יותר לבעלי עסקים. החוק לא הסתפק בהגנה שמהותה "עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה" אלא הגדיל את רמת ההגנה תוך שהוא מפחית את חובת בית העסק ומציבה על כך שננקטו "אמצעים סבירים" למניעת העבירה.

המרווח שבין 'כל שניתן למניעת עבירה' שבסעיף 22 לחוק העונשין לבין 'אמצעים סבירים למניעת עבירה' אשר בחוק - הוא מרווח ההגנה העודפת שהעניק המחוקק ואשר לטעמי הנאשם נהנה מחסותה.

התשובה לשאלה מה הם "אמצעים סבירים" נלמדת מתוך נסיבות כל מקרה. אך ברור כי גם "אמצעי סביר" ראוי שלא ימנע מבית העסק להתקיים. לענין זה ניתן להפנות לתצ 10908-03-09 מיכאלי ואח' נ' מעדנה ואח' שם נקבע כי - "לשון החוק היא "אמצעים סבירים", לא נאמר "כל אמצעי". לשון זו מלמדת על כך שצריך להיות איזון ראוי בין צרכי העסק לבין מטרות החוק למניעת עישון. על כן יש לפרש מונח זה באופן שהכוונה לאמצעים שאכן יביאו להפחתת תופעת העישון במקומות ציבוריים אך מבלי שייגרם נזק בלתי סביר "למקום הציבורי" שלפי הגדרת התוספת, הוא עסק".

מדד הכרחי לקיומם של אמצעים סבירים הוא מבחן התוצאה. מבחן התוצאה הוא המד המלמד על סבירות אמצעי המניעה. לא די בכך שבית עסק ינקוט באמצעים שונים אשר הוגדרו כסבירים לבית עסק אחר. ככל שבסופו של יום, למרות הנקיטה באמצעים, לוקה בית העסק במעשנים - הרי נימצא למדים כי האמצעים אינם סבירים ואינם מספקים. לעומת זאת אם בסופו של יום נמצאים שני מעשנים בבית עסק בו מאות בליינים, הרי ניתן לחשוב כי האמצעים שננקטו הינם סבירים.

להשלמת ההתייחסות אל מבחן התוצאה ייאמר כי שימוש בו מביא לכך שאמצעים אשר היו סבירים במועד מסויים ובמצב מסויים לא ייחשבו סבירים במועדים ובמצבים אחרים. ללמדך - אף הגדרת ה"אמצעי הסביר" הינה דינמית ומשתנה לא רק ממקום למקום אלא אף באותו מקום.
          
לסיכום - יש לבחון תחילה קיומם של "אמצעים סבירים" למניעה. ככל שמצאנו "אמצעים סבירים" יש לאמוד אותם ב"מבחן התוצאה" ולאחר מכן ובכפוף לכך קמה ההגנה מפני אישום של אי מניעת עישון במקום ציבורי.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון