פניה למוקד העירוני או למפקח לגבי מעשנים במקום ציבורי

פניה למוקד העירוני או למפקח לגבי מעשנים במקום ציבורי חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון מחייב, בסעיף 2א(ב)(2) לו, מחזיק של מקום ציבורי להוכיח כי "התלונן, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, בפני המפקח כמשמעותו בסעיף 7, על הפרת הוראות סעיף 1(א) או (ב), או עשה מאמץ סביר לעשות כן, אם על אף פעולתו כאמור בפסקה (1), נמשכה הפרת הוראה מההוראות האמורות. לאור ההלכה הפסוקה, הרי אין לחייב את הנאשם בכך שלא פנה אל המוקד העירוני במקרה המסויים בו אני דן. פניה לפקח צריכה היתה להיעשות לאחר שהנאשם הבחין במעשנים, פעל למניעת העישון ופעולתו לא צלחה. כך אף נרשם בהוראות החוק - "...אם על אף פעולתו כאמור... נמשכה הפרת הוראה מההוראות האמורות". משלא פנה הנאשם אל המעשנים, ומשהוכח כי שני המעשנים שהו במקום דקות ספורות בלבד ואפילו טרם שתו דבר - הרי ממילא לא יכול היה הנאשם לפנות לפקח ולהתלונן על כך ששני המעשנים אינם נענים להוראותיו. לענין זה אפנה לע"א 37998-01-12, עמית חגבי נ' עיריית תל אביב שם נקבע במקרה בו נאשם לא הבחין במעשן כי - "במקרה דנן, לא התקיימה החלופה הראשונה ולפיה, יש לפנות למעשן בבקשה להפסיק לעשן, וזאת כיוון שלטענתו הוא לא ראה ולא הבחין במישהו שמעשן בעסק ולפיכך, ממילא לא יכל לפנות אליו באופן פוזיטיבי על מנת לבקש ממנו להפסיק לעשן". בהמשך נקבע עוד כי "כאשר מחזיק המקום הציבורי לא הבחין עובדתית באותו מעשן, ומתקיימת החלופה השניה בסעיף 2 א' (ב) (1) לחוק, ולפיה במקרה דנן הוכח כי הוא נקט אמצעים סבירים כדין להבטיח מניעת עבירות, לא ניתן לדרוש ממנו להגיש תלונה למפקח, כאשר הוא כלל לא מודע לעבירה שנעשית על ידי אותו אדם המעשן בעסק". יוצא, אפוא, כי העובדה שהנאשם לא פנה אל המוקד העירוני בדקות הספורות שבין כניסת שני המעשנים לבר ועד כניסת הפקח - אין בה, במקרה זה, כדי לעמוד לחובת הנאשם. טבק / סיגריותעישון במקומות ציבוריים