ניתן לייחס אחריות פלילית לבעל רכב בו בוצעה עבירת תעבורה

סעיף 27ב' לפקודת התעבורה, ניתן לייחס אחריות פלילית, כנגד בעליו של רכב בו בוצעה עבירת תעבורה, זולת אם הוכיח זה:

"מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב ...., או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו."

רוחה של תקנה 24 ב' זלגה לפסיקה האזרחית אשר יישמה את הדברים במקרים בהם נגרם נזק לרכושו של אדם בידי רכב של אחר, אך לא ניתן לדעת מי היה זה אשר נהג ברכב בעת קרות התאונה. על כן במרוצת השנים החילו לא פעם בתי המשפט את החזקה העובדתית לפיה, בהעדר ראייה אחרת, הנוהג ברכב והזהות הרלוונטית לפיצוי בהעדר זהותו של הנוהג, הינו בעליו של הרכב או מורשה מטעמו לנהוג בו. [בהקשר לכך ראו בין היתר: ת"א 57783/05 אי איי גי חברה לביטוח בע"מ נ' כהן שוקי ויוסי בע"מ ( 20.4.06), מג (2) 81, 87; ע"א 20/64 הפניקס חברה לביטוח נ' מדינת ישראל, פד"י יח (3) 426, 435; ע"א 259/63 אפרים חיים נ' יעקב קלקשטיין ואח', פד"י יח (3) 662, 666; ת.א. (ת"א) 1401/73 זהרי נ' משרד הבטחון, פ"מ תשל"ה (2) 150].

על הרציונאל העומד מאחורי חזקת זו עמד בית המשפט העליון, בע"א 31/85 בדיר נ' טסה, פ"ד מג(2) 81, כך:

" מימצא זה עומד בניגוד לחזקה עובדתית המוכרת בפסיקתו של בית-משפט זה, הקובעת, כי בהעדר הוכחה סותרת, הרי שהנוהג ברכב הוא בעליו או נוהג ברשותו. כך ביטא זאת כבוד השופט לנדוי בע"א 20/64 [3], בעמ' 435:ב

"... בתי-המשפט באנגליה פיתחו כלל ראיות במקרים כגון אלה, שמן הראוי שנאמצו לנו:ו משהוכיח התובע שהיתה רשלנות בנהיגת מכונית ושהנתבע היה בעל המכונית, מותר להסיק שהנהג הרשלן היה בעל המכונית עצמו או עובדו או מורשו, אלא אם הוכחו עובדות הסותרות הנחה זו...".

את ההיגיון הנעוץ בקיומה של חזקה זו הסביר השופט זילברג הנוח, בע"א 259/63 [4] בעמ' 666:נ

"יסוד החזקה הנ"ל הוא, כי בנוהג שבעולם אדם נוסע או ברכבו או ברכבו של מישהו אחר שהירשה אותו לכך. אם טענתו של הנתבע היא, כי הנהג השתמש בכלי הרכב שלא ברשות בעליו, הרי הוא טוען למשהו בלתי רגיל, יוצא מן הכלל, ועליו להוכיח את הדבר".

החזקה הנדונה אף הוחלה בפסיקה בעניינן של חברות השכרה וזאת בין היתר בכדי למנוע מצב שבו הניזוק יאלץ לתור אחר הנוהג ברכב שהינו לרוב תייר על מנת לפרוע ממנו את נזקיו [ת.א. 12085/03 ניו קופל בע"מ נ' יעקב ואח' ( 26.9.04); ת.א. 24200/04 איילון נ' שקלר ואח' ( 2.8.05); ת.א. 124755/00 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דהן ואח' ( 1.11.04), ת.א. 35178/04 אריה נ' אורן ואח', 12.12.05].



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הזמנה למשפט תעבורה

  2. התיישנות קנסות תעבורה

  3. תקנה 65 לתקנות התעבורה

  4. סעיף 61 לפקודת התעבורה

  5. תקנה 44 לתקנות התעבורה

  6. אי התייצבות למשפט תעבורה

  7. תקנות התעבורה יציאה מחניה

  8. תקנה 28 א לתקנות התעבורה

  9. תקנה 67 א לתקנות התעבורה

  10. תקנה 308 ד לתקנות התעבורה

  11. הגדרת צומת בתקנות התעבורה

  12. תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה

  13. ביטול קנס חניה לרכב עם תו נכה

  14. פגיעה ברכב תוך כדי פניה לחניה

  15. פיצוי לנאשם שזוכה מעבירת תעבורה

  16. הגשת הכרעת דין בעבירת תעבורה כראיה

  17. עבירה של החניית רכב ללא תשלום אגרת הסדר

  18. פסילת מינימום 3 חודשים על עבירות תעבורה

  19. התחמקות מקבלת הזמנה לדין בעבירות תעבורה

  20. הפרת סעיף 4ב לחוק חניה לנכים, תשנ"ד-1993

  21. אי התייצבות לדיון תעבורה עקב נסיעה לחו''ל

  22. נהיגה רשלנית לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה

  23. זומנה לדיון בבית משפט לתעבורה אך לא התייצבה

  24. זיכוי מעבירת תעבורה עקב טעות בזיהוי הרכב

  25. דחיית ערעור על פסק דין של בית המשפט לתעבורה

  26. תאונת דרכים תוך כדי חניה בנסיעה אחורה (ברוורס)

  27. תקנה 67 א לתקנות התעבורה - זכות קדימה במעבר חציה

  28. תקנה 83ב א לתקנות התעבורה (נהיגה ללא חגורת בטיחות)

  29. עבירת העמדת/החניית רכב בניגוד לחוק עזר לתל אביב יפו

  30. עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה

  31. ניתן לייחס אחריות פלילית לבעל רכב בו בוצעה עבירת תעבורה

  32. סעיף 42 (א) לפקודת התעבורה קובע עקרון של "הצטברות פסילות"

  33. ערעור כנגד החלטת בית משפט לתעבורה שלא לסייג את עונש הפסילה

  34. ניצול הכוח המכני של הרכב במסגרת הייעוד המקורי הלא תעבורתי

  35. חוק העזר העירוני לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) אוסר חניית כלי רכב על מדרכה

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון