בית המשפט בוחן אם קללות וגידופים מהווים לשון הרע

בית המשפט בוחן אם קללות וגידופים מהווים לשון הרע הוא נותן, איפוא, דעתו לא רק להתבטאות עצמה, אלא אף להקשר שבו נאמרו הדברים ולמציאות החברתית שבה נאמרו. במקרה זה אני סבורה כי בחינת הדברים על הרקע שבו נאמרו מובילה למסקנה כי אין הם מהווים לשון הרע. בע"א (מחוזי באר שבע) 1010/09 פחימה נ' דלילה ואח' (20.10.09) הנתבעת היא זו שהגיעה למקום עבודתה של התובעת, התפרצה לעברה בצעקות, והדברים שאמרה אינם בגדר גידופים בלבד, אלא כללו גם אמירה עובדתית שהתובעת הגיעה לאן שהגיעה בזכות זה "שפתחה רגליים", ומכך יכולים היו העובדים שהיו נוכחים במקום להסיק שהתובעת זכתה בתפקידה לא בזכות כישוריה אלא בשל מערכת יחסים עם גורמים שונים. אמירה עובדתית זו נאמרה במטרה לפגוע בתובעת ובתדמיתה ולהטיל ספק ביושרה המקצועי. בית המשפט קבע כי "אמירותיה של המערערת להבדיל מהגידופים הינם לשון הרע במובן חוק איסור לשון הרע" (ראה פסקה 7 לפסק הדין). ואילו בענייננו לא חרגו הדברים למעבר לגידופים. בע"א 3245/04 (מחוזי ת"א) (11.1.06) הנתבע הוא זה שהתפרץ בגידופים כלפי התובע, והדברים שאמר היו כאלה שעשויים לפגוע במשלח ידו של התובע.קללות / גידופיםלשון הרע / הוצאת דיבה