נכות זמנית בשיעור של 20% בתחום הנפשי

ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור של 20% בתחום הנפשי ונכות זמנית בשיעור של 15% בתחום האורתופדי והנוירולוגי, כל זאת לתקופה שמיום 1.11.12 ועד יום 31.5.13.
ג. המשיב הגיש ערר על החלטת הדרג הראשון וטען כי "אין קשר נפשי לאירוע" וכן כי "קיים עבר בגב, יש לקבוע נכות אור' ונוי' צמיתה."
ד. הוועדה נשוא פסק דין זה התכנסה בעקבות הגשת ערר זה.


3. להלן תמצית טענות המערערת:

א. החלטת הוועדה לפיה לא נותרה למערערת נכות נפשית בגין התאונה מיום 22.12.11, אינה מתיישבת עם החלטת הוועדה הרפואית בענף נכות כללית, לפיה למערערת נכות זמנית בשיעור של 40% עד 31.12.13, והוועדה אף אינה מנמקת את פשר קביעתה זו, אף שתיק הנכות הכללית הובא בפניה.

ב. שגתה הוועדה הרפואית עת ניכתה נכות בגין מצב קודם, בהיעדר נתונים מוכחים.

ג. החלטת הוועדה בדבר נכות צמיתה בשיעור 5% בלבד כתוצאה מהתאונה איננה מתיישבת עם קביעת הרופאה התעסוקתית מיום 15.7.12, לפיה חלה החמרה ניכרת בכושר עבודתה של המערערת בעטיה של התאונה.

ד. יש טעם לפגם בכך שהוועדה קבעה את נכותה היציבה האורטופדית והנוירולוגית של המערערת מיום 5.2.13, מבלי שתסביר את הסטייה מהחלטתה של הוועדה מדרג ראשון.

4. להלן תמצית טענות המשיב:
א. בתחום הנפשי - הוועדה הסבירה בפרוטוקול מיום 23.4.13 כי הוועדה הרפואית (נכות כללית) איבחנה הפרעת אישיות עם אירועים דיכאוניים חוזרים, וכי מתיק בריאות הנפש עולה שהמערערת פנתה לטיפול נפשי עוד בשנת 2010 (טרם התאונה), ואובחנה כסובלת מדיכאון והחלה בטיפול תרופתי. על יסוד נתונים אלה קבעה הוועדה כי נכותה הנפשית של המערערת אינה קשורה לתאונה. כמו כן, הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אינה כבולה להחלטתה של הוועדה הרפואית בנכות כללית, שהרי מדובר בשתי וועדות שתכליתן שונה.

ב. בתחום האורטופדי – הוועדה שמעה את טיעוני המערערת וערכה לה בדיקה קלינית. הוועדה פירטה בפרוטוקול נתונים מוכחים מהכרטיס הרפואי, על בסיסם ערכה ניכוי מצב קודם וזאת בהתאם להלכת מרגוליס.

ג. אשר לטענה בדבר היעדר התייחסות למסמך של הרופא התעסוקתי –הוועדה סוברנית לקבוע את ממצאיה על בסיס בדיקתה שלה והיא אינה כבולה למסמך כזה או אחר, מה גם שאין מדובר בחוות דעת. כמו כן, המסמך כולל התייחסות למכלול מצבה של המערערת, לרבות מצבה הנפשי, לגביו הוועדה קבעה שאינו קשור לתאונה.

ד. אשר לטענה בדבר היעדר הנמקה בשל הסטייה מהחלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, על פי הדין תפקידה של הוועדה לעררים לבדוק את המבוטח מבראשית בהתייחס לכל תלונותיו ואין היא כבולה להחלטת הוועדה מדרג ראשון.

המסגרת המשפטית
5. על פי הדין, במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים, בית הדין מוסמך לדון רק בשאלות משפטיות. במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)). עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, (22.6.2006)).

6. אחת החובות המוטלות על הועדה הרפואית לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה, על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60 (1983), דב"ע מג/ 01-1356 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130 (1985)). בדב"ע לה/ 01-129 שריקי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 206 (1975) נפסק כי –
"ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את מהלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא שגם בית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק."

7. בסוגיית ניכוי מצב קודם, המוסדרת בסעיף 120 לחוק, ההלכה הפסוקה נקבעה בדב"ע נג/46 - 01 מרגוליס – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364 (1994) (להלן - הלכת מרגוליס) ולפיה ניכוי מצב קודם יכול שייעשה על סמך נתונים מוכחים שאובחנו במבוטח טרם קרות התאונה, ואשר היתה יכולה להקבע בגינם נכות, אם היה נבדק על ידי הוועדה לפני קרות התאונה.

על יסוד כל האמור לעיל יש לבחון את החלטת הוועדה.

8. הוועדה התכנסה בשני מועדים. בישיבה הראשונה, ביום 5.2.13, נשמעו תלונות המערערת והיא נבדקה בדיקה קלינית. ממצאי בדיקת הוועדה, הן בתחום הנפשי והן בתחום האורתופדי נרשמו בפרוטוקול. בפרק "סיכום ומסקנות" שבפרוטוקול, נרשמו הדברים הבאים:

" ... מבחינת תלונותיה בע"ש המתני הוועדה מתרשמת מהגבלה קלה בתנועות ללא קיפוח נוירולוגי. נכותה הכללית 10% סעיף 37(7)(א) בניכוי מחצית ע"ח מצב קודם כמפורט. לציין שב -2008 תלונותיה זהות לאלה שמסרה עליהם כעת המגבלה שהיא טוענת לגבי ההליכה קשורה לדיספלנאיה של מפרקי הירכיים ממצא מולד התפתחותי ללא קשר לאירועים מ – 2008 ו – 2011. הניכוי 5% סעיף 35(1)(א)-(ב) מותאם. הנכות הינה צמיתה החל מ – 5.2.13".

הוועדה לא סיכמה את מסקנותיה באותה ישיבה, אלא התכנסה שוב, ללא נוכחות המערערת. מפרוטוקול הישיבה השניה, מיום 23.4.13, עולה כי באותה ישיבה הוועדה עיינה בתיק נכות כללית ובתיקה של המערערת במרפאת בריאות הנפש ביפו. הוועדה התייחסה לממצאים בתחום הנפשי, המתוארים שם ולהלן הדיון שקיימה ומסקנותיה:

"21. הוועדה עיינה בתיק נ"כ בבדיקה פסיכיאטרית מצוינת אבחנה של ... בנוסף לכך הוועדה עיינה בתיק מרפ' בריאות הנפש מיפו, כן עולה שהנבדקת פנתה לטיפול כבר בשנת 2010 ואובחנה שסובלת מפיברומיאלגיה ודכאון והחלה בטיפול תרופתי. בבדיקה מתוארות בעיות אישיות ומערכתיות ניכרות והרושם הוא שהתאונה שעברה לא גרמה לשינוי במצבה הנפשי, לכן אין נכות נפשית הקשורה לתאונה.
...

23. הוועדה מקבלת את ערר המוסד, מבחינה נפשית ואורתופדית. אין נכות הקשורה לתאונה הנדונה. כאמור בדיון הקודם, מבחינה אורטופדית ונוירולוגית נכותה הכוללת 10% לפי סעיף 37(7)(א) בניכוי 5% בגין מצב קודם (כמפורט בדיון קודם) לפי סעיף 35(1)(א)-(ב) מותאם. הנכות היא צמיתה החל מ – 5.12.13. לפני כן נכותה האורטופדית נוירולוגית הינה זמנית בשיעור 15%".

9. על פני הדברים, החלטת הוועדה מנומקת, יש בה התייחסות לטיעוני הצדדים והיא מבוססת על ממצאים שעמדו בפני הוועדה: ממצאי בדיקתה, תיק הנכות הכללית ותיקה של המערערת ממרפאת בריאות הנפש.

מכאן אפנה לבחינת הטענות בערעור.

הטענות המתייחסות לתחום הנפשי
10. עיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית בענף נכות כללית, מיום 20.8.12 (נספח ה' לנימוקי הערעור), מעלה כי נקבעה למערערת נכות נפשית בגין "הפרעה דיכאונית חוזרת על רקע הפרעת אישיות גבולית קשה". על כן לא ניתן לקבוע שנפלה סתירה בין הקביעות של שתי הוועדות הרפואיות בשני הענפים. נהפוך הוא - החלטת הוועדה מתיישבת עם החלטת הוועדה הרפואית בענף נכות כללית, לפיה מקורה של נכותה הנפשית אינו בתאונה.

בנוסף, על פי קביעת הוועדה בנכות כללית עולה כי למערערת היתה החמרה במצבה, במועד מאוחר לתאונה. אף נתון זה סותר טענה לקשר סיבתי לתאונה ויש בו לאשש את החלטת הוועדה. בהקשר זה אעיר כי לא מצאתי בתיעוד הרפואי שצורף לנימוקי הערעור תימוכין לקשר סבתי בין המצב הנפשי ובין התאונה.

11. יתירה מכך, הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אינה כבולה להחלטתה של הוועדה הרפואית (נכות כללית), מאחר שמדובר בשתי וועדות הבוחנות את מצבו של המבוטח מזוית שונה. בעוד שתפקידה של הוועדה הרפואית (נכות כללית) הוא לקבוע את מצבו הרפואי של המבוטח באשר הוא, תפקידה של הוועדה הרפואית (נפגעי עבודה) הוא, לקבוע האם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה.

12. החלטת הוועדה לפיה נכותה הנפשית של המערערת איננה נובעת מתאונת העבודה, היא קביעה רפואית מובהקת, ובית הדין אינו מוסמך להתערב בה. כמו כן, ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה, בקבעה כי נכותה הנפשית של המערערת אינה קשורה לתאונה בעבודה, ומסקנה זו מתיישבת עם ממצאיה ועם מכלול המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה.

נוכח האמור לעיל, טענות המערערת בנושא זה נדחות.

הטענות בנושא ניכוי מצב קודם (הנכות האורטופדית)
13. בהתאם להלכת מרגוליס, "בעריכת חשבון עובר ושב" מחייבים את החשבון באחוזי הנכות שהיו לנפגע לפני הפגיעה ומזכים את החשבון באחוזי הנכות שנמצאו בנפגע בעת בדיקתו על ידי הוועדה. ההפרש בניהם הוא הנותן את דרגת הנכות עקב הפגיעה (דב"ע נא/133 - 99 פצ'י - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב 532, 534 (1991); בר"ע 587/08 (ארצי) יופה - המוסד לביטוח לאומי, 26.1.2009).

14. בעניינה של המערערת, הוועדה קבעה שלמערערת ממצאים מוכחים טרם קרות תאונת העבודה:

"... עיון בכרטיס הרפואי מעיד על אבחנה של דיספלזיה במפרק היריכיים (מצב מולד התפתחותי). ב – 12.1.08 היתה מעורבת בתאונת דרכים. ב – 5.6.08 כאבים בעצם הזנב לאורך הגב תת פריקה של חוליה זנבית 2. ב – 11.8.08 נפלה במדרגות נחבלה בעצם הזנב. חשד לשבר בעצם העוקץ. ב – 13.5.10 היתה החמרה בכאב בעצם הזנב, קושי בישיבה מעל לדקות בודדות...".
(ההדגשות אינן במקור – ד.ו.).

ממצאים אלה תואמים את סעיף הליקוי בגינו בוצע הניכוי – 35 (1) (א)-(ב) מותאם.

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה לנכות מצב קודם מנכותה של המערערת.

מכתב הרופאה התעסוקתית
15. המערערת הפנתה למסמך מיום 15.7.12, שניתן על ידי ד"ר אלה אליאסף, רופאה תעסוקתית. מדובר במכתב שמטרתו בדיקה לכושר עבודה. אין מדובר בחוות דעת ערוכה כדין והוא אינו כולל המלצה לנכות בשיעור כלשהו. על כן, הוועדה אינה מחוייבת להתייחס במפורש דווקא למסמך זה. מעבר לכך, המסמך מתאר את מצבה הכללי של המערערת, לאו דווקא בעקבות התאונה. אף מטעם זה אין בו לסייע למערערעת.

טענות לגבי "סטיה" מהחלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון
16. איני סבורה כי העובדה שהוועדה לא התייחסה במפורש לפער בין החלטתה ובין החלטת דרג הראושן מהווה טעות משפטית. הוועדה פועלת על פי תקנה תקנה 30(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז- 1956. בית המשפט העליון נדרש לפרשנות התקנה ולגבולות סמכות הוועדה וקבע כי ועדה רפואית לעררים אינה יושבת כערכאת ערעור על הוועדה הרפואית מדרג ראשון, אלא משמשת ערכאה מקצועית עליונה, וככזו "מסורות מלוא הסמכויות הנתונות לוועדה הרפואית כערכאה ראשונה. בעניין זה קיים דמיון בין סמכויותיה של הוועדה לעררים ובין בית משפט רגיל שלערעור הדן בעניינים אזרחיים" (בג"צ 1082/02 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז (4) 443, 462, מול האות א' (2003)). בקשר למאפייניה המיוחדים של הוועדה הרפואית לעררים לפי תקנות נפגעי עבודה, נקבע (בעמוד 466) כי:

"אין איפוא מקום להשקיף על הוועדה לעררים כאל ערכאת ערעור טיפוסית, שכל תפקידה מתמצה בקיום ביקורת על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. אדרבה, ההליך בפני הוועדה לעררים על פי הסמכויות הרחבות שהוענקו לוועדה זו, מחייב כניסה מחדש לעובי הקורה וקביעת ממצאים עדכניים, על פי מכלול הנתונים המובאים בפניה ועל פי הבדיקות שהיא מקיימת. אכן לועדת מוקנות כל הסמכויות המוענקות לוועדה הרפואית והיא מוסמכת לבדוק מחדש את מצבו של הנכה."
(ההדגשה הוספה – ד.ו.)


הנה כי כן, בעת שהוועדה הרפואית לעררים דנה בערר על החלטת הדרג הראשון, עליה לדון בעניינו של המערער מחדש (de novo) ולעמוד על מצבו הרפואי במעמד הבדיקה.

17. לאמור לעיל יש להוסיף כי הוועדה התייחסה לנימוקי הערר ומתוך ההנמקה שניתנה לערר זה, עולה ההסבר מדוע הוועדה אינה מסכימה עם החלטת הדרג הראשון.

18. סוף דבר – לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ומשום כך הערעור נדחה.

כמקובל בהליכים מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

19. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים מקבלתו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שחרור על רקע נפשי

  2. הפרעות נפשיות בצבא

  3. נזקים נפשיים למורה

  4. פיצויים בגין נזקים נפשיים

  5. התמוטטות נפשית בצבא

  6. טרשת נפוצה עקב מתח נפשי

  7. כשירות נפשית לעמוד לדין

  8. נזקים נפשיים בגלל מוות בתאונת דרכים

  9. קברנומה בגלל לחץ נפשי בעבודה

  10. גובה הפיצוי על טיפולים נפשיים

  11. בעיה בראיה בגלל מתח נפשי בעבודה

  12. נזק נפשי עקב פציעה של קרוב משפחה

  13. נכות זמנית בשיעור של 20% בתחום הנפשי

  14. בקשה להביא ראיות לסתור בתחום הנפשי

  15. תביעת שוטר נגד המדינה בגין נזק נפשי

  16. נכות נפשית 10% בגין תגובה פוסט טראומטית

  17. נזק נפשי לקרוב משפחה של אדם שנפגע בתאונת דרכים

  18. עבירה על חוק המים תשי"ט-1959 - היסוד הנפשי

  19. האם פגיעה נפשית נחשבת "נזק גוף" לצרכי תביעה ?

  20. פיצוי בגין נזק נפשי למשפחתו של נפגע רשלנות רפואית

  21. בקשה לצרף תובע שנגרמו לו נזקים נפשיים מהתאונה של אשתו

  22. נכות נפשית בשיעור 20% בגין אירוע במסגרתו פוטר מעבודתו שהוכר כתאונת עבודה

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון