תביעה לפינוי מקרקעין

תביעה לפינוי מקרקעין
רקע
ביום 20.6.2005 הוגשה התובענה בתיק זה, לפינוי נכס מקרקעין הידוע כגוש 470, חלקה 29 (להלן: "המקרקעין"), בסדר דין מקוצר. על פי הנטען בתובענה, פלש הנתבע למקרקעין והקים עליהם חוות סוסים.
ביום 27.2.07, במסגרת בש"א 1218/06, מחקה כב' הרשמת ענת אלפסי (כתוארה אז) את הכותרת "בסדר דין מקוצר" והתיק הועבר לסדר דין רגיל.
ב- 17.12.07 הגיש הנתבע כתב הגנה, בו טען שהוא שוהה במקרקעין למעלה משמונה שנים, כאשר הימצאותו במקרקעין הייתה בידיעה מלאה של כל הגורמים, לרבות התובע (להלן: "המינהל"), והשימוש שנעשה על ידו היה ברשות ובידיעת כל הגורמים. הוסיף הנתבע וטען כי לראשונה הוא נדרש לפנות את המקרקעין, לאחר שהייה של למעלה מחמש שנים. עוד טען הנתבע כי מאחר וקיבל היתר להחזיק במקרקעין, הוא השקיע מאות אלפי שקלים להקמתה של חוות רכיבה לסוסים וגידולם.
התיק היה בטיפולו של כב' השופט הבכיר חיים חדש, אשר קיים ביום 7.9.09 דיון קדם משפט ודיוני הוכחות ב- 14.6.10 ו- 25.1.11. בדיון שהתקיים בפני כב' השופט הבכיר חיים חדש ביום 13.9.12 הוחלט על העברת התיק לטיפולי.
ביום 14.11.12 התקיים בפניי קדם משפט והתיק נקבע לסיום שמיעת הראיות ליום 21.3.13.
בדיון אשר התקיים ב- 21.3.13, לאחר סיום שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסכמה כי יינתן צו לפינוי המקרקעין והצדדים יוכלו לטעון בעניין מועד כניסתו לתוקף של צו הפינוי וכי ב"כ המינהל רשאי לעתור לפיצול סעדים.
סוכם שהצדדים ינסו להגיע להסכמה על מועד הפינוי, ואם לא יצליחו, יסכמו הם בכתב.
מאחר והצדדים לא הצליחו לסכם את מועד הפינוי, סיכמו הם בכתב.
טענות הצדדים
המינהל מבקש שצו הפינוי ייכנס לתוקף באופן מיידי ולחילופין ליתן לנתבע זמן התארגנות קצר של 30 יום. לטענתו, הנתבע פלש לנכס בשנת 2005 והמינהל פתח בהליכים לפינויו סמוך למועד הפלישה. עקב התמשכות ההליכים המשפטיים, שוהה הנתבע בנכס כבר כ- 8 שנים. לטענת המינהל, גרסת הנתבע כי הוא שוהה במקרקעין משנת 1999-2000 נסתרה לחלוטין.
המינהל חזר על בקשתו לפצל את סעדיו הכספיים.
הנתבע מבקש שצו הפינוי ייכנס לתוקף בעוד 36 חודשים. לטענתו הוא יושב על המקרקעין משנת 1999, כבר-רשות מכללא, בידיעתם של כל הגורמים המוסמכים. המקרקעין הוקצו לו באישורה ובעידודה של עיריית אשדוד, כחלק מהליך השיקום שלו. מוסיף הנתבע וטוען כי הסכמת העירייה לשימוש שעשה במקרקעין קיבלה סיוע מהמינהל, אשר עצם עיניים בצורה שדי בה כדי לקבוע את מעמדו של הנתבע כבר רשות.
הנתבע טוען כי השקיע כספים רבים ומשאבים רבים בפיתוחם של המקרקעין, תוך הסתמכות על כך שישיבתו הינה על דעת וברשות הגורמים המוסמכים. לא היה צורך בהסכם בכתב בינו לבין המינהל והרשות שניתנה לו הייתה בשתיקה.
לכן טוען הנתבע שיש לבחון אם יהיה זה מן הצדק להתנות את ביטול הרישיון בפסיקת פיצוי.
הראיות
המינהל הגיש את הראיות הבאות:
חוות דעת מומחה מטעם המהנדס אבי חליוה, על פיה, בהתאם לתצלומי אוויר מהשנים 1998, 2000 ו- 2003, לא הייתה קיימת במקום חוות סוסים. על פי תצ"א משנת 2005, ניתן לראות שהמקרקעין תחומים ע"י גדר ומבונים. מר חליוה נחקר על חוות דעתו.
חוות דעת תכנונית מטעם עמית מורלי, על פיה ייעודו של הקרקע הוא חקלאי.
תצהיר מטעם שלומי כהן, מפקח ביחידת הפיקוח של המינהל משנת 2001, על פיו, בתחילת ינואר 2005 הוא נתבקש ע"י מנהל מחלקת הפיקוח לטפל בתלונה אשר התקבלה ע"י מפקח היחידה לפיקוח בשטחים פתוחים וביום 17.1.2005 הוא ערך ביקור במקרקעין, ביחד עם המפקח, כדי למסור צו לסילוק פולשים לידי הנתבע. בין השנים 2002 – 2005 הוא תגבר את מנהל מחלקת הפיקוח גם במקרקעין, והכיר היטב את השטח. הנתבע פלש למקרקעין בינואר 2005. העד נחקר על תצהירו.
תצהיר מטעם בנימין כהן, מפקח במינהל, אשר המקרקעין הועברו לפיקוחו בשנת 2007. העד נחקר על תצהירו.
הנתבע הגיש את הראיות הבאות:
הנתבע הגיש תצהיר, בו חזר על טענות הגנתו. הנתבע נחקר על תצהירו.
בנוסף הגיש הנתבע תצהירים מטעם מאיר ארוש, אבנר בסו, אהרון בן הרוש, גיא שוחט, מאיר רביב ודוד טויטו (להלן: "העדים הנוספים")- כולם נחתמו ב- 2005 (התצהירים הוגשו במסגרת ה"פ 36/05, אשר הגיש הנתבע נגד המינהל ואחרים ביום 27.2.05 והוגשו שוב בהליך הנוכחי), בהם הצהירו המצהירים שהם מנהלים עסק בסמוך למקרקעין, הנתבע מפעיל חוות סוסים למעלה מ- 5 שנים ולמיטב ידיעתם מפקחים מטעם עיריית אשדוד מסתובבים במקום באופן קבוע. העדים לא התייצבו לדיון ההוכחות ביום 21.3.13 ועל כן קבעתי כי תצהיריהם יימשכו מהתיק ולא יהוו חלק מחומר הראיות.
דיון
נוכח הסכמת הצדדים מיום 21.3.13, עלי להכריע רק בדבר המועד בו ייכנס צו הפינוי לתוקף.
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלות- (1) האם יש להתנות את הפינוי בתשלום פיצויים; (2) האם זכאי הנתבע לתקופת התארגנות ואם כן, של איזה תקופה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הראיות שהוגשו מטעמם, הגעתי למסקנה שאין להתנות את הפינוי בתשלום פיצויים, אך יש לאפשר לנתבע תקופת התארגנות עד סוף השנה האזרחית. להלן אפרט את נימוקי.
האם יש להתנות את הפינוי בתשלום פיצויים
הנתבע טוען שהוא זכה למעמד של בר רשות מטעם המינהל ועל כן, מבקש הוא להתנות את הפינוי בתשלום פיצויים.
ההלכה קובעת כי כאשר ניתנת רשות שימוש במקרקעין ללא תמורה, ניתן לבטלה בכל עת [רע"א 9212/05 מנחם מעודה נ' חברת מפעלי בתים משותפים בגוש 6135 בע"מ, 2006], אולם לעיתים זכאי בר-הרשות לפיצויים, במיוחד אם השביח את הנכס [רע"א 1156/02 חיר נ' לידאי, 2003].
אינני סבור שבקשתו של הנתבע, להתנות את הפינוי בפיצוי, תואמת את הסכמת הצדדים מיום 21.3.13, על פיה: "הגענו להסכמה כי יינתן צו לפינוי הנכס ... הצדדים יהיו רשאים לטעון בקשר לתאריך צו הפינוי". בקשת הנתבע להתנות את הפינוי בפיצוי, משמעותה דחיית הפינוי ללא מועד, דבר שסותר את הסכמת הצדדים.
מעל הדרוש, אני סבור שהתובע לא הוכיח את טענותיו כי הוא תפס חזקה נכס בשנת 1999, ברשות עיריית אשדוד וברשות בשתיקה של המינהל, מהנימוקים הבאים:
הנתבע לא הציג ראיות, מלבד עדותו, להוכחת טענתו שקיבל היתר מגורם כלשהו להחזיק במקרקעין או להוכחת ידיעת המינהל על הימצאותו במקרקעין לפני 2005 או ידיעת גורם אחר כלשהו (רלוונטי או לא רלוונטי) על כך שתפס חזקה במקרקעין.
עדותו של הנתבע היא עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע, הדורשת טעם מיוחד המצדיק הכרעה על פיה [ס' 54 של פקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1971]. במקרה זה לא קיים טעם מיוחד להכריע בהתאם לעדותו של הנתבע, משום שקיימים עדים רבים נוספים אותם יכול היה הוא להזמין לעדות על מנת להוכיח את טענותיו- נציג עיריית אשדוד, אשר על פי טענת הנתבע הקצתה לו את המקרקעין; העדים הנוספים שאת תצהיריהם הגיש, אך לא התייצבו לדיון ההוכחות; לקוחות אשר השתמשו בשירותי חוות הסוסים לפני שנת 2005; ראיות לפעילות של חוות סוסים לפני שנת 2005, כגון חשבוניות, דו"חות מס וכו'; צילומים אשר צילם הוא או אחרים במקרקעין במהלך השנים; עדויות של הקבלנים אשר בנו עבורו את המבנים במקרקעין; ספקים אשר סיפקו לו סחורה במקרקעין לפני שנת 2005; ועוד.
נוכח אי הצגת הראיות הנוספות הנ"ל, לא רק שלא ניתן להסתפק בעדותו של הנתבע לבדה, אלא שהימנעות הנתבע להציג ראיות אלו, ללא הסבר סביר, מקימה חזקה שאילו הוצגו הראיות, הייתה הצגתם פועלת נגדו [ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ (1990), ע"א 2115/95 - בתיה אושרוב נ' עליזה פרחי (1997), ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (2011)].
לא רק שהנתבע לא צירף ראיות להוכחת טענות הגנתו, אלא שהמינהל צירף ראיות להוכיח כי הנתבע תפס חזקה במקרקעין רק ב- 2005. המפקח שלומי כהן, העיד כי הכיר את השטח היטב בין השנים 2002 – 2005, ורק בשנת 2005 פלש הנתבע למקרקעין. שלומי כהן העיד ב- 25.1.11 בפני כב' השופט חדש וב- 21.3.13, בפניי. בעדותו בפניי העיד הוא כי במרץ 2004 הוא היה בשטח ופתח בהליכים נגד פולש אחר, במקום קרוב למקרקעין, וכי בביקור שערך אז בשטח, הוא מצא שהמקרקעין היו פנויים ולא הייתה בהם חוות הסוסים.
אינני מוצא סיבה לא לקבל את עדותו של העד שלומי כהן, אשר נראתה מהימנה בעיני.
אעיר כי לא הסתמכתי על עדותו של המומחה אבי חליוה, אשר העיד שעל פי תצלומי אוויר מהשנים 1998, 2000 ו- 2003, לא הייתה קיימת במקרקעין חוות סוסים. המומחה לא צילם את הצילומים עליהם הוא מתבסס, ולא הובאה ראיה מטעם מי שצילם את הצילומים לכך שהם צולמו במועד שנטען וכי לא נעשו בהם שינויים. על כן, אינני סבור שניתן להיעזר בחוות דעתו של המומחה.
גם אם היה הנתבע מוכיח שהמינהל אישר לו לעשות שימוש במקרקעין, לא ניתן היה לפסוק פיצוי לטובתו משום שהוא לא הגיש תביעה שכנגד ולא הוכיח כי השביח את המקרקעין.
על כן, אין להתנות את הפינוי בתשלום פיצויים.
האם זכאי הנתבע לתקופת התארגנות
מצד אחד, טוען המינהל, בצדק, שההליך מתנהל מאז שנת 2005 והנתבע זכה ל- 8 שנים של שימוש במקרקעין מבלי שהיה זכאי לעשות זאת.
מצד שני, לטענת הנתבע חוות הסוסים שהקים במקרקעין מפרנסת אותו ואת משפחתו והוא זקוק לזמן על מנת להעביר את עסקו למקום אחר.
כשאני מאזן את האינטרסים של הצדדים, אני סבור שנכון לתת לנתבע תקופת התארגנות עד סוף השנה האזרחית, בכפוף לכך שישלם דמי שכירות ראויים כפי שיקבע השמאי הממשלתי.
על כן, אני קובע שהנתבע יפנה את המקרקעין עד ליום 31.12.13, בכפוף לכך שישלם דמי שכירות ראויים כפי שיקבע השמאי הממשלתי.
ב"כ המינהל יודיע לנתבע, באמצעות ב"כ, מה הם דמי השכירות הראויים, והנתבע ישלמם בתחילת כל חודש החל מחודש יולי 2013 ועד לחודש דצמבר 2013.
הבקשה לפיצול סעדים
ההלכה קובעת שבמקרה כמו המקרה שבפנינו, אין צורך בבקשה לפיצול סעדים ובכל מקרה, אם היה צורך, יש להעניק אותו:
"דומה כי בפרשה שלפנינו אין מדובר בשני סעדים אלא בשתי עילות תביעה נפרדות: האחת, הרשות שניתנה למבקשים להתגורר בנכס בוטלה, ולפיכך עליהם לפנותו; השנייה, זכותו של המשיב לקבל דמי שימוש ראויים עבור החזקתם של המבקשים בנכס מיום ביטול הרשות ועד פינוי הנכס, שיסודותיה נטועים בדיני עשיית עושר ולא במשפט. יודגש כי העילה האחרונה, המבוססת על פסק-הדין לסילוק יד, טרם התגבשה בעת הגשת התביעה, והרי המבקשים טרם פינו את הנכס ... לא נזקק המשיב לרשות לפצל את הסעדים. הוא רשאי אפוא לתבוע בעתיד דמי שימוש ראויים, כפי שביקש. אולם אפילו מדובר בעילת תביעה אחת ובשני סעדים, היה מקום להרשות למשיב לפצל את הסעדים, ..."
[רע"א 1156/02 חיר נ' לידאי, 2003]
נוכח האמור, אני מתיר למינהל לפצל סעדיו.
התוצאה
הנתבע יפנה את המקרקעין נושא תיק זה- נכס מקרקעין הידוע כגוש 470, חלקה 29- עד ליום 31.12.13, בכפוף לתשלום דמי שכירות כמפורט לעיל. לא ישלם הנתבע את דמי השכירות במועד ולא יתקן את ההפרה תוך 7 ימים, יפנה הנתבע את המקרקעין לאלתר.
היה ויש צורך בכך, יגיש המינהל פסיקתא לחתימה.
אני מתיר למינהל לפצל סעדיו.

זכות ערעור כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי פינוי ראויים

  2. פינוי מבני תעשיה

  3. פינוי שוכר בכוח

  4. תביעת פינוי משתלה

  5. הודעה לפני פינוי

  6. איחור בפינוי חנות

  7. תביעה לפינוי ציוד

  8. תביעה לפינוי מנכס

  9. פינוי בעל עסק מוגן

  10. פינוי בדואים בנגב

  11. תביעה לפינוי קיוסק

  12. תביעה לפינוי מקרקעין

  13. פינוי מדירה ציבורית

  14. צו פינוי לבית כנסת

  15. עורך דין פינוי שוכר

  16. החלטה על פינוי בהעדר

  17. פינוי מאחז בלתי חוקי

  18. פסק דין לפינוי קרקע

  19. פינוי חברות ממקרקעין

  20. מימוש פסק דין לפינוי

  21. תביעת פינוי מקרקעין

  22. תשלום על פינוי מכולות

  23. פינוי דייר מדירת אביו

  24. תביעה לפינוי קפיטריה

  25. פינוי מקרקעין בחולון

  26. צו פינוי מקרקעי ציבור

  27. הסכם למניעת פינוי נכס

  28. פינוי כנסייה בירושלים

  29. פינוי מבנה טרומי ממגרש

  30. דמי הסתגלות לאחר פינוי

  31. פינוי חנות במרכז מסחרי

  32. פינוי אוהלים ברוטשילד

  33. פינוי דיירים מדירת קרקע

  34. פיצוי על פינוי בכוח מנכס

  35. פינוי מוקדם שכירות משנה

  36. אי פינוי דירה לאחר מכירה

  37. תביעה לפינוי מגרש לבנייה

  38. תביעת פינוי מקרקע ציבורית

  39. תביעה לפינוי שוכר שנדחתה

  40. פינוי חנות ירקות בשכירות

  41. תביעת פינוי חנות בשכירות

  42. פסק דין לפינוי בהעדר הגנה

  43. פינוי שטח המוחזק שלא כדין

  44. תביעה בגין פינוי מאתרי בניה

  45. פינוי תכולת מבנה לפני הריסה

  46. פינוי הרוכלים מהטיילת באילת

  47. פינוי ממקרקעין המשמשים חניון

  48. פינוי חנות בשטח מעבר ציבורי

  49. פינוי חנות בשכירות לא מוגנת

  50. תשלום ארנונה פינוי אשפה בעסק

  51. פינוי בגין הפרת שכירות מוגנת

  52. פיצוי על נזקים בגין פינוי נכס

  53. תביעה לפינוי העירייה מהמושכר

  54. חוב של העירייה על פינוי אשפה

  55. פינוי ארונות תקשורת ממקרקעין

  56. תביעה בגין פינוי סחורה ממחסן

  57. פינוי דירה שכורה בשכונת מצוקה

  58. פינוי כלי שייט שעלה על שרטון

  59. תאונת עבודה במהלך פינוי אשפה

  60. טענת דיירות מוגנת בתביעת פינוי

  61. פינוי דייר בשכירות מוגנת בעסק

  62. פינוי פולש מקרקע בבעלות המדינה

  63. פינוי דייר בשכירות מוגנת בחנות

  64. תביעת פינוי של מנהל נכסים עזובים

  65. ערעור על פינוי עסק שכירות מוגנת

  66. פיצוי על איחור בפינוי דירה שכורה

  67. בקשה לביטול החלטה על פינוי מושכר

  68. תביעת פינוי במסגרת אכיפת שעבודים

  69. פסק דין לפינוי דירה לפי סעיף 79א

  70. בקשה לביטול צו פינוי מקרקעי ציבור

  71. בקשה לעיכוב פינוי דירה בגלל חובות

  72. פיצוי על איחור בפינוי חנות בשכירות

  73. פינוי פולשים ממקרקעין - שימוש בכוח

  74. פינוי מדירה שכורה בגין שבירת קיר מטבח

  75. האם פסק דין לפינוי הבעל חל גם על האישה

  76. תביעת פינוי מחנות ע''י מנהל מקרקעי ישראל

  77. האם יש הליך מזורז (מהיר) לפינוי שוכרים ?

  78. האם בעל עסק זכאי לפיצויים על פינוי שטחים ?

  79. נזקים בזמן פינוי מדירה עקב אי תשלום משכנתא

  80. עיכוב פינוי מדירת מגורים בהליכי מימוש משכנתא

  81. האם יש הליך מהיר לפינוי שוכר מדירה בשכירות ?

  82. פינוי דייר שלא שילם שכר דירה - מה אומר החוק ?

  83. חובת ניהול מו"מ לפני הגשת תביעת פינוי ממקרקעין ?

  84. פגיעת משאים פינוי אשפה ברכב חונה (תביעת פיצויים)

  85. האם אפשר לקבל פיצויים על "פינוי בכוח" מדירה בשכירות ?

  86. בקשה לביטול צו פינוי מקרקעי ציבור: חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע)

  87. האם עומדת הזכות לדרוש את פינוי מהנכס על פי הוראת סעיף 19 לחוק המקרקעין

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון