התיישנות ביחס לעבודות עפ"י הסכם

לטענת הנתבעת, תביעת התובעת התיישנה ביחס לכל העבודות שמועד תשלומן היה לפני 13/2/99 עפ"י ההסכם. לגבי התשלום בגין יתר העבודות, מנועה התובעת מלתבוע את החוב הנטען על-ידה וזאת בשל השיהוי הרב מצדה.

לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי היא שילמה לתובעת סך כולל של 2,124,080 ₪ על חשבון ביצוע העבודות שהוזמנו ממנה בהתאם לחשבונות עסקה תקופתיים שהגישה התובעת. התשלומים כאמור היו "על החשבון" ובכפוף לאישור סופי שיינתן רק לאחר הגשת כתבי כמויות והחשבון הסופי.

בבדיקת החשבונות התקופתיים נתגלה לנתבעת כי החשבונות שהוגשו על ידי התובעת הוגשו בצורה לא מסודרת וכללו באופן שיטתי דרישות תשלום בגין כמויות לא נכונות, פרטי עבודה שלא היו קיימים או מחירים לא נכונים. כך למשל, התובעת הוציאה דרישה לתשלום בגין 39 דלתות בפרויקט "מיון כללי" בעוד שבפועל בפרויקט היו 30 דלתות בלבד. ערכן של הדלתות העודפות מסתכם בסך של 124,500 ₪.

לטענת הנתבעת היא שילמה לתובעת עבור העבודות שבוצעו בפועל ובגין העבודות שבוצעו באופן חלקי בוצעו התשלומים באופן חלקי ולפנים משורת הדין שילמה הנתבעת אף סכומים עודפים מתוך הנחה שהתובעת תסיים את העבודות ותתקן את הליקויים.

עוד טוענת הנתבעת כי התובעת עזבה את הפרויקט באופן חד צדדי לפני השלמת העבודות ומסירתן למזמין וכי בעבודות שבוצעו על-ידי התובעת נמצאו ליקויים רבים שבסופו של דבר תוקנו על חשבון הנתבעת.

בנוסף, טוענת הנתבעת כי התובעת לא הגישה לה חשבון סופי לגבי העבודות שביצעה המלווה בחישוב כמויות כנדרש וכמקובל על פי מחירי ההסכם בין הצדדים.

עוד טוענת הנתבעת כי בכתב תביעתה כללה התובעת חשבונות עסקה חדשים שנמסרו לה לראשונה יחד עם כתב התביעה לגביהם טוענת הנתבעת כי הוכנו לצורך הגשת התביעה.

דיון והכרעה

4. התובעת ביקשה להוכיח את תביעתה באמצעות הצגת מסמכים שיש בהם כדי להעיד על ההתקשרות בין הצדדים ועל ההתנהלות הכלכלית ביניהם. בכלל זה, צירפה התובעת חשבונות עסקה לגביהם נטען על ידה כי לא שולמה לה מלוא התמורה, כדלקמן:

חשבון עסקה מס' 5206 שהופק ביום 31/7/01 בגין ביצוע העבודות במיון + מרתף + ICU חשבון עסקה מס' 5207 שהופק ביום 29/6/01 בגין ביצוע עבודות חריגות במיון ומרתף
חשבון עסקה מס' 5205 שהופק ביום 31/7/01 בגין העבודות במגדל אשפוז
חשבון עסקה מס' 5175 שהופק ביום 30/11/01 בגין ביצוע העבודות במגדל בי"ח
חשבון עסקה מס' 5173 שהופק ביום 30/11/01 בגין ביצוע העבודות בקפיטריה

כמו כן, צירפה התובעת העתק מתעודות משלוח סחורה שנשלחו ממנה אל הנתבעת וכן התכניות של הפרויקט הרלוונטי.

5. במהלך חקירת מר יהודה חסון, מנהל התובעת, עלו תמיהות רבות בכל הנוגע לחשבונות שבבסיס תביעתו.

ככלל, עולה מעדות מר חסון, כי חשבונות התובעת אינם מדויקים ואינם משקפים נכונה את המציאות. כך למשל, העיד מר חסון כי:
"אולי יש חשבון שתיים שלא הייתי, ולא יצא מדויק ... יכול להיות שהייתה טעות בהדפסה, אבל בדר"כ מה שאנחנו מביאים לשטח אנו רושמים בחשבון". (עמ' 6 ש' 26 – 30 לפרוטוקול)

לא זו אף זו, מחקירתו של מר חסון עולה כי חלק מהחשבונות שבבסיס התביעה, היינו חשבונות מס' 5205, 5206 ו-5207 לא הועברו לנתבעת בזמן אמת אלא רק בחלוף זמן ניכר, עם הגשת התביעה (עמ' 11 ש' 22 - 24 לפרוטוקול).

מר חסון העיד, לגבי שלושת החשבונות כאמור, כי הופקו ביום 29/6/01. דא עקא, העובדה כי חשבונות אלו לא צורפו למכתב דרישה שהועבר לנתבעת ביום 21/11/02 (חלק מת/7) מקשה על קבלת גרסה זו. ההסבר של מר חסון כי החשבונות הופקו אך לא צורפו למכתב הדרישה (עמ' 13 ש' 9 לפרוטוקול) אינו סביר ואינו מניח את הדעת. לא זו אף זו, בחקירתו הודה מר חסון לגבי חשבון 5207 כי הוא לא היה קיים עת נשלח מכתב דרישה לנתבעת בשנת 2002 (עמ' 12 ש' 32 לפרוטוקול) ובסופו של דבר הודה לעניין כל שלושת החשבונות כי:
"הגשנו את החשבונות בזמן התביעה" (עמ' 13 ש' 27 לפרוטוקול).

במילים אחרות, לא רק שמר חסון הודה כי החשבונות של התובעת לאו דווקא משקפים את המציאות, אלא הוא אף הודה בכך שחלק מהחשבונות הופקו בדיעבד, עם הגשת התביעה הנוכחית.

בנוסף, הודה מר חסון כי קיימים הבדלים בין חשבונות שהוצאו, לטענתו, באותו זמן בגין עבודות שבוצעו באותם הפרויקטים. כך, למשל, העיד מר חסון כי בחשבונות 5207 ו-5092 קיימים שינויים בעבודות שנטען כי בוצעו (עמ' 12 ש' 1 – 11 לפרוטוקול) וכך גם לעניין החשבונות 5205 ו-5091 (ש' 14 ש' 11 – 23 לפרוטוקול) כאשר הסברו היחיד היה: "לא יודע איך הגיע שניהם יחד" (עמ' 14 ש' 17 לפרוטוקול)

6. יתירה מזו, מחקירתו של מר חסון עלו סימני שאלה לגבי המחירים והכמויות שבבסיס החשבונות. כך למשל, לא הצליח מר חסון בחקירתו להסביר את הפערים בכמויות ובסכומים שבין החשבונות החלקיים והסופיים ואף כשל בהסבר מדוע בחשבונות החלקיים נדרש תשלום בגין הכמויות העודפות (עמ' 15 ש' 16 - עמ' 16 ש' 28 לפרוטוקול) והסתפק בהערה סתמית: "הייתה איזו טעות, משהו". (עמ' 16 ש' 28 לפרוטוקול).

בהמשך העיד מר חסון כי היה בלבול בחשבונות שהפיקה התובעת בין סוגי הדלתות (עמ' 19 ש' 20 לפרוטוקול) ולפיכך אף לא ניתן לדעת בגין איזה מוצר הוצאה הדרישה לתשלום.

באופן כללי הסכים מר חסון כי החשבונות שהגיש במהלך התקופה אינם משקפים את המציאות וכי "יש בהם איזה פספוס" (עמ' 23 ש' 14 לפרוטוקול) וכי "לא הכל לא מדויק" (עמ' 23 ש' 16 לפרוטוקול). בנוסף, הסכים מר חסון כי היה "ערבוב" בחשבונות בין פרויקטים שונים שביצעה התובעת וכי "יכול להיות שזה (פרוייקט מגדל ביה"ח – ע' ק') התערבב עם המיון או משהו" (עמ' 26 ש' 26 – 30 לפרוטוקול).

מר חסון אישר בעדותו כי "...יש אי דיוקים במספרים" (עמ' 17 ש' 5 לפרוטוקול) "גם בכמויות וגם במחירים" (עמ' 17 ש' 7 לפרוטוקול).

7. לעניין הסכומים שבבסיס ההתחשבנות העיד מר חסון לעניין פריט מסוים המופיע בחשבון 5205 כי המחיר המופיע בחשבון מורכב ממחיר ששולם על-ידו לספק, בתוספת עלות ההרכבה והרווח של התובעת שהינו כ-20%. מר חסון לא הציג את האסמכתאות לגובה התשלום ששולם לספק הדלת ואף לא הסביר מהיכן לקוח שיעור הרווח שהתווסף בחשבון שהוגש לנתבעת:
"ש. למה 20% כי בא לך?
ת. כי ככה נהוג.
ש. למה לא 10%, למה לא 30%, יש הסכמה עם אשליל על 20%?
ת. אין הסכם של 20%" (עמ' 24 ש' 11 – 14 לפרוטוקול)

ואף בהמשך הודה מר חסון לעניין הסכומים שבבסיס החישוב ודרך עריכת החשבונות:
"לא יודע איך חישבנו" (עמ' 28 ש' 27 לפרוטוקול).

כן, עת הועמד מר חסון על הפערים בסכומים בין החשבונות השונים, אישר כי אין לו אפשרות להראות את חישוב הסכומים המופיעים בחשבונות (עמ' 25 ש' 27 – עמ' 26 ש' 7 לפרוטוקול) ומכאן שהחשבונות הינם חסרי בסיס ברור וקבוע.

8. באשר לכמויות שבבסיס החשבונות, התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיחן, כפי שיפורט להלן.

ראשית, מר חסון העיד כי בשנת 2001 הוא עזב את הפרויקט ועל כן אין לו ידיעה לגבי העבודות שבוצעו על-ידי קבלנים שבאו אחרי התובעת (עמ' 46 לפרוטוקול) מר חסון ציין כי יש להביא מודד שימדוד מה העבודות שבוצעו בפועל (עמ' 46 ש' 15, ש' 23 – 28 לפרוטוקול) אולם הוא לא עשה כן ובמסגרת תביעתו לא הוגשה כל חוות דעת בעניין.

שנית, לגבי תעודות המשלוח עליהן מבקשת התובעת להתבסס לצורך הוכחת הכמויות שבבסיס החשבונות שהוצאו על-ידה, מעדות מר חסון עולה כי המדובר בתעודות משלוח חלקיות בלבד וכי לחלק מהעבודות שביצע לא הונפקו כלל תעודות משלוח (עמ' 9 ש' 25 – 30 לפרוטוקול). בנוסף, מר חסון העיד כי חלקן הארי של תעודות המשלוח אינן חתומות על-ידי מי מנציגי הנתבעת מאחר ו"הם לא חותמים" (עמ' 10 ש' 5 לפרוטוקול) ובהמשך עדותו העיד כי ממקבץ חלקי של תעודות משלוח אותן הציג לא ניתן להעריך את היקף ביצוע העבודות מאחר ולגבי חלק מהעבודות לא הוצאו כלל תעודות משלוח (עמ' 37 ש' 5 – 16 לפרוטוקול).

שלישית, לעניין הזמנות העבודה העיד מר חסון כי העבודות החריגות שאינן כלולות בהסכם הוזמנו, כדבר שבשגרה בעל פה (עמ' 9 ש' 7, ש' 12 – 19 לפרוטוקול) וזאת, לשיטתו "בגלל לחץ עבודה" (עמ' 9 ש' 7 לפרוטוקול) וכך גם לא ניתנו בדרך כלל הצעות עבודה והצעות מחיר (עמ' 9 ש' 20 – 24 לפרוטוקול). לא זו אף זו, בהמשך חקירתו הסביר מר חסון כי במהלך ביצוע העבודות נדרשו שינויים בעבודות שהוזמנו, כגון צבע ותוספות נוספות. לא ניתן לעקוב אחר שינויים אלו, המשליכים על סכומי התשלום הנדרשים ואף זאת בשל היעדר תיעוד (עמ' 43 ש' 7 -15 ועמ' 44 ש' 17 - עמ' 45 ש' 2 לפרוטוקול).

רביעית, לעניין התכניות שצורפו לכתב התביעה, הרי שלא ברור כיצד התכניות החלקיות שהוצגו על-ידי התובעת עשויות לסייע לה בהוכחת שאלת ביצוע העבודה, שכן התכניות הן תכניות לפני ביצוע (עמ' 35 ש' 6 – 7 לפרוטוקול) ולכן אינן מלמדות על ביצוע העבודה בפועל ואף לא על היקף העבודה.
מר חסון העיד כי בזמנים הרלוונטיים הועסק אצל התובעת בודק כמויות (עמ' 7 ש' 26 – 32 לפרוטוקול) שאת שמו התקשה לזכור. בודק הכמויות ומר אפרים ריגלר, שתואר על-ידי מר חסון כמי שהיה מעורב יותר במדידות ובביצוע (עמ' 4 ש' 23 – 26 לפרוטוקול), להבדיל ממר חסון עצמו שהגיע מספר פעמים לשטח (עמ' 5 ש' 2, ש' 6 לפרוטוקול), לא הובאו למתן עדות – עובדה העומדת לתובעת לרועץ ומקימה חזקה כי לו היו מובאים היתה גרסתם פועלת שלא לטובתה.
מר חסון הסביר כי התנהלות זו – קרי הזמנה בעל פה ללא הצעת מחיר וללא תעודת משלוח חתומה על ידי הנתבעת, היתה מקובלת על הצדדים במשך שנים של עבודה משותפת בשל יחסי אמון שהיו בין הצדדים (עמ' 10 ש' 19 – 22 לפרוטוקול) . הסבר זה אולי מניח את הדעת בשאלה מדוע ההתנהלות בין הצדדים היתה לקויה אך בשום פנים ואופן אינו מסייע בהוכחת התביעה.

9. ההלכה היא כי בתביעה לתשלום חוב בגין ביצוע עבודה, על התובעת להוכיח את תביעתה על כל רכיביה כלומר עליה להוכיח הן את עצם ביצוע העבודות והן את עלותן.
(ראו, למשל, ת"א (מחוזי-ב"ש) 3283/04 מ.מזוז בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון ות"א (שלום - ק"ג) 1519/03 שוסטרמן הנדסה נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד (פורסמו בנבו)).

לאחר בחינת מכלול הראיות שהובאו על-ידי התובעת, כמפורט לעיל, לא נותר אלא לקבוע כי התובעת כשלה בהוכחת תביעתה ברמה הנדרשת בהליך אזרחי.

כאמור, מעדות מר יהודה חסון עולה כי אין ביכולתה של התובעת לבסס את תביעתה על החשבונות שצורפו ואף לא בראיות נוספות שהוגשו על-ידה.

חשבונות עסקה שהוגשו על-ידי התובעת אינם משקפים נכונה את המציאות. חלקם כוללים דרישות שונות לתשלום על אף שמתייחסים לכאורה לאותן עבודות, בחלקם ישנו בלבול בין הפרויקטים ובציון הפריטים בגינם הוצאו. לא זו אף זו, חלק מהחשבונות כאמור הוגשו לנתבעת שלא בזמן אמת אלא בדיעבד עם הגשת התביעה הנוכחית.

נוסף על כך, התובעת כשלה בהוכחת הבסיס לעריכת החשבונות – הן לעניין הסכומים והן לעניין הכמויות.

ככל שמדובר בסכומים, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הסכומים בגינם נערכו החשבונות משקפים נכונה את המוסכם בין הצדדים. נהפוך הוא, מהראיות שהוגשו על-ידי התובעת עולה כי חשבונותיה מבוססים על סכומים שרירותיים, כאשר לא ברור כלל מהו סכום הבסיס, מהו הרווח הקבלני ומהו סכום ההנחה שניתנה או לא ניתנה.

הוא הדין לעניין הכמויות שבבסיס החשבונות. התובעת כשלה בהוכחת היקף העבודה שבוצעה בפועל. מתעודות המשלוח החלקיות והלא חתומות לא ניתן ללמוד מהן הכמויות שסופקו בפועל ובהיעדר הצעות מחיר והזמנות עבודה לא מתאפשרת הוכחה כנדרש.

לא זו אף זו, בהיעדר אסמכתא לא ניתן לעקוב אחר השינויים שנדרשו במהלך ביצוע העבודה ומהתכניות שצורפו לא ניתן ללמוד מה מתוכן בוצע בפועל.

נוסף על כך, לאחר עזיבת התובעת את הפרוייקט ובהיעדר תיעוד ברור ומדויק למה שבוצע על-ידה בפועל, לא ניתן היום בדיעבד לקבוע מה בוצע על-ידה ומה על-ידי קבלנים אחרים שבאו לאחר מכן, אם בכלל.

העדים הרלוונטיים שהיה ביכולתם לשפוך אור על עניין הכמויות לא הובאו לעדות וההלכה לעניין אי הבאת ראיה רלבנטית, המקימה חזקה נגד הצד הנמנע מהבאתה, ידועה ופועלת לחובת התובעת.

10. אף בטענה לפיה הנתבעת סירבה להציג את ההתחשבנות הסופית שבינה לבין המזמין אין כדי להועיל לתובעת וזאת לאור המחלוקת לעניין היקף העבודות שבוצעו על-ידה בפרויקטים הרלוונטיים. בנוסף, ככל שסברה התובעת כי יש לה צורך בחשבון הסופי שבין הנתבעת למזמין על מנת לבסס את תביעתה, היה עליה לפעול לקבלתו במסגרת ההליכים המקדמיים ומשלא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה. יוער לעניין זה כי התובעת לא פעלה על פי החלטה מיום 27.4.10 שניתנה בהסכמת הצדדים בעניין ההליכים המקדמיים.

11. העולה מן המקובץ הוא כי דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

תביעה שכנגד

12. לטענת התובעת שכנגד הנתבעת שכנגד עזבה באופן חד צדדי את הפרויקט לפני השלמת העבודות ומסירתן למזמין.

עוד טוענת התובעת שכנגד כי בעבודות שביצעה הנתבעת שכנגד נמצאו ליקויים, לרבות:
דלתות אש נפסלו על-ידי מכון התקנים והמזמין
ארונות חשמל ואינסטלציה הותקנו במצב בלתי תקין לרבות מצב הצביעה
המעקות לא הותקנו ואלו שהותקנו הצריכו תיקוני השחזה וצבע
צביעת גשר המתכת לחדר המכונות שלא עפ"י המפרט והופעת כתמי חלודה

לטענת התובעת שכנגד, על אף הפניות החוזרות והנשנות לא תיקנה הנתבעת שכנגד את הליקויים ולא השלימה את העבודות ולפיכך נאלצה התובעת שכנגד לתקנם על חשבונה באמצעות קבלנים אחרים.

לטענת התובעת שכנגד, התנהלות זו של הנתבעת שכנגד גרמה עיכוב במסירת הפרויקט ולהוצאות כספיות נוספות הכרוכות בכך.

13. התובעת שכנגד הגישה את תביעתה בגין ראשי הנזק כדלקמן:

73,149 ₪ - בגין תיקון הליקויים בעבודות שבוצעו על ידי הנתבעת שכנגד
והבדיקות של מכון התקנים.
45,000 ₪ - סכום שלהערכת התובעת שכנגד שולם לנתבעת שכנגד ביתר.
5,000 ₪ - נזק בגין עיכוב הכספים שהגיעו לתובעת שכנגד ממזמין העבודה
270,000 ₪ - בגין איחור במסירת הפרויקט למזמין והוצאות תקורה
100,000 ₪ - בגין פגיעה בשמה הטוב

14. דין התביעה שכנגד להידחות שכן התובעת שכנגד לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את התביעה שכנגד.

15. התובעת שכנגד הציגה חשבונות בתמיכה לטענתה לביצוע עבודות כאלה ואחרות על-ידי קבלנים אחרים (נספחים יא' – יח'). ואולם, אין די בהצגת חשבונות לבדם על מנת להוכיח כי העבודות הנטענות בוצעו במקומה של הנתבעת שכנגד ובעטיה.
יצויין כי גם העד מטעם התובעת שכנגד, מר שמעון מורידיאן אישר בעדותו שאין בידיו מסמכים מהם ניתן לראות מה היה המצב במועד בו נטען שצריך היה לבצע תיקונים (עמ' 99 ש' 20 – 22 לפרוטוקול), אישר שאין הוא יכול לומר אם העבודות המשלימות שבוצעו שייכות לנתבעת שכנגד (עמ' 101 ש' 1 – 5) ואף ציין כי לא הוא כתב "חיוב מרכז" בחשבוניות שצורפו (עמ' 102 ש' 3, ש' 12 – 15 לפרוטוקול).

בנוסף, טענת התובעת שכנגד לעניין ביצוע עבודה לקויה הינה שאלה שבמומחיות הניתנת להוכחה באמצעות חוות דעת מומחה. משהועלתה על-ידי התובעת שכנגד טענה כלפי איכות עבודתה של הנתבעת שכנגד, היה עליה לתמוך טענתה זו בחוות דעת מומחה דבר שלא נעשה על-ידה.
אין די להציג חשבוניות תשלום לאחרים, כפי שנעשה, ויש להוכיח כי התשלומים שולמו בגין מחדלי הנתבעת שכנגד, דבר שלא הוכח. לעניין זה יוער כי כפי שלטענת התובעת שכנגד אין להסתמך בתביעה העיקרית על חשבונות הנתבעת שכנגד בלבד, כך גם כאן, מקום בו לא הוכח מה בוצע בפועל ולא הוכח הקשר בין מה שבוצע למחדלים הנטענים של הנתבעת שכנגד.

אי לכך, דין התביעה בגין הסכומים ששולמו על-ידי התובעת שכנגד לצורך תיקון העבודות שבוצעו על-ידי הנתבעת שכנגד בצורה לקויה, לטענתה, להידחות.

16. התובעת שכנגד לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה את הסכומים שלטענתה שולמו לנתבעת שכנגד ביתר. התובעת שכנגד לא צירפה לראיותיה את כל האסמכתאות שהיה בהם לסייע בבדיקת חשבון זה ומר אסף אף הודה כי "אין את כל הניתוחים ואת כל ההזמנות" (עמ' 116 ש' 24 לפרוטוקול) ואף כי לצורך עריכת ההתחשבנות "אני לא יכול לאשר שהיו לי את כל הניירות.... ראיתי את מרבית הניירות אך לא בטוח שראיתי את כולם אך בדקתי ועברתי נייר נייר ורציתי לוודא זאת ברחל בתך הקטנה ובמרבית המקרים הצלחתי (עמ' 116 ש' 12 – 14 לפרוטוקול).

התובעת שכנגד לא צירפה את החשבון הסופי שנערך אל מול המזמין שיכול היה לסייע בעדה בהוכחת טענתה זו ואף לא הציגה את הזמנות העבודה הרלוונטיות להתקשרות עם הנתבעת שכנגד בצירוף חישובי כמויות של מה שבוצע בפועל אלא הציגה נתונים חלקיים בלבד עליהם לא ניתן להתבסס על מנת להגיע למסקנה כי בוצע תשלום יתר לנתבעת שכנגד בסכום שנתבע .

אי לכך, דין התביעה בגין תשלום ביתר להידחות.

17. לעניין האיחור במסירת הפרויקט וראשי הנזק שנתבעו בשל כך, הרי שהתובעת שכנגד לא עמדה בנטל ולא הוכיחה כי האיחור המיוחס לנתבעת שכנגד אכן נבע מהתנהלותה ולא היה נעוץ בגורמים אחרים. כך למשל, העיד מר אסף כי הפרויקט נמסר למזמין באיחור של כשנתיים (עמ' 124 ש' 7 – 9 לפרוטוקול) ומתוך תקופה זו ביקש לייחס לנתבעת שכנגד פרק זמן של שישה חודשים וזאת בגין - "החלק שייחסנו היה בגלל דלתות האש. עד שנת 2004 עסקנו בתיקון דלתות האש ולהעביר אותם אישור מכון התקנים (עמ' 124 ש' 9 – 10 לפרוטוקול)

מר אסף הודה כי שנה חצי הנוספות אינן קשורות לנתבעת שכנגד, אם כי "קשה מאד לעשות את הניתוק הזה כי העבודות קשורות אחת בשנייה. היינו צריכים לכמת את העניין הזה ועשינו הערכה כדי לכמת" (עמ' 124 ש' 17 – 19 לפרוטוקול)

בהמשך העיד מר אסף כי גורמים נוספים "תרמו" לעיכוב במסירת הפרויקט למזמין:
"חלק גדול מהעיכובים היה בגלל קבלנים ממונים של המזמין שהיה איתם חוזה משולש וקבלני המערכות אינסטלציה, חשמל ומיזוג אויר שגרמו לנו לעיכובים ..." (עמ' 124 ש' 22 – 25 לפרוטוקול)

אם כן, גם לשיטת מר אסף, קשה מאוד לכמת את חלוקת האחריות בין בעלי מקצוע וקבלנים שונים ולפיכך החלטתו לייחס לנתבעת שכנגד אחריות בגין פרק זמן של חצי שנה הינה שרירותית.

הדבר עולה גם מעדותו של מר שמעון מורידיאן מטעם התובעת שכנגד אשר העיד, באשר לששת החודשים הנטענים, כדלקמן:
"ש. אספת שעה פה ושעה שם במהלך השנתיים והגעת לששה חודשים?
ת. כן". (עמ' 104 ש' 5 – 6 לפרוטוקול).
כאשר התבקש מר מורידיאן להראות רשימות של שעות עבודה שהקדיש רק לעניין הנוגע לנתבעת שכנגד השיב שאין לו רשימות. (עמ' 104 ש' 7 – 8 לפרוטוקול).

גם אם לצורך הדיון תתקבל הטענה כי תיקון דלתות האש ארך פרק זמן של שישה חודשים, הרי שלא יהא זה מופרך להניח כי במקרה שדלתות האש היו הפריט היחיד שעיכב את מסירת הפרויקט למזמין, היה תיקונן אורך זמן מועט יותר ממה שארך בפועל, במקביל לביצוע עבודות נוספות שטרם הושלמו ועיכבו את המסירה.

במצב דברים זה , גם אם תיקון דלתות האש ארך בפועל כחצי שנה (עובדה שלא הוכחה על-ידי התובעת שכנגד בשום צורה), הרי שגם אז לא ניתן לגלגל את האחריות לכל תקופה זו לפתחה של הנתבעת שכנגד.

על כן, לא נותר אלא לקבוע כי התובעת שכנגד לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה כי הנתבעת שכנגד אחראית לשישה חודשי איחור במסירת הפרויקט למזמין.

לאור קביעה זו לא נותר אלא לדחות את ראשי הנזק הנובעים ממנה, קרי הסכומים שנתבעו בגין העיכוב שבמסירת הפרויקט, לרבות עיכוב הכספים על-ידי המזמין ופגיעה בשמה הטוב של התובעת שכנגד.
לעניין זה יוער כי גם לו היתה מוכחת הטענה בעניין העיכוב, הרי שלא הוכחו הסכומים הנטענים (ראו לדוגמא עדות מר אסף בנוגע לנזק בגין עיכוב כספים במסגרתה אישר כי מדובר בהערכה – עמ' 126 ש' 28 – עמ' 127 ש' 2 לפרוטוקול), ובוודאי שלא הוכחה כל פגיעה במוניטין ומדובר בטענה שנטענה בעלמא (ראו לעניין זה גם עדות אירנה רימר, מטעם התובעת שכנגד – עמ' 80 ש' 23 - 28 לפרוטוקול).

18. העולה מן המקובץ הוא כי דין התביעה שכנגד להידחות.

סיכום

19. אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה והתביעה שכנגד.
בנסיבות העניין, משנדחו התביעה והתביעה שכנגד, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם פאושלי

  2. הסכם לידים

  3. הסכם גב אל גב

  4. תקנות מסחר ברכב משומש

  5. הסכם החלפת רכבים

  6. הסכם קניית מכונה

  7. תוקף הסכם רוטציה

  8. הסכם למראית עין

  9. הסכם אופציית put

  10. הסכם לאספקת סחורה

  11. הסכם זכות קדימה

  12. הסכם דמי רצינות

  13. הסכם ללמוד מקצוע

  14. דוגמת הסכם סולחה

  15. הסכם לרכישת מתפרה

  16. הסכם הצהרת כוונות

  17. הסכם להפעלת מזנון

  18. שינוי הסכם בהתנהגות

  19. עורך דין הסכם סודיות

  20. הסכם להתקנת מערכת גז

  21. הסכם ללא תאריך סיום

  22. הסכם התחייבות לתשלום

  23. תניית אי תחרות בהסכם

  24. סעיפים מעורפלים בהסכם

  25. הסכם להתקנת מזגן מרכזי

  26. דוגמת הסכם שימוש בנכס

  27. הסכם אספקת מיכל קירור

  28. הסכם מעונות סטודנטים

  29. הסכם העסקה רטרואקטיבי

  30. חתימה על הסכם תחת כפיה

  31. הסכם מניעת תחרות עסקית

  32. הסכם סגירת שוק עירוני

  33. הסכם בין דיירים בעל פה

  34. הסכם למתן שירותי רפואה

  35. הסכם זכות מעבר במקרקעין

  36. הסכם החזקת זקנים תשושים

  37. הסכם השילומים עם גרמניה

  38. הסכם רוטציה לראשות העיר

  39. הסכם הקצאת אופציות לעובד

  40. הסכם אופציה לרכישת דירה

  41. הסכם לביצוע עבודות פסיפס

  42. הסכם רוטציה במועצה מקומית

  43. רישום בניגוד להסכם הרכישה

  44. הזמנת עבודה ללא הסכם בכתב

  45. הסכם בעל פה עם משכיר שנפטר

  46. תביעה לקיום התחייבות בהסכם

  47. הסכם זכיינות שירותי בריאות

  48. הסכם שירות היכרויות - תביעה

  49. תנאים מקפחים בהסכם שירותים

  50. בקשה לצו לקיום הוראות הסכם

  51. הסכם ג'נטלמני - תוקף משפטי

  52. שינוי חד צדדי של הסכם ארנונה

  53. חובת קיום הסכם תאגיד בפירוק

  54. מנשר בדבר יישום הסכם הביניים

  55. דוגמא להסכם אופציה במקרקעין

  56. הסכם אופציה מחייב לקניית נכס

  57. איזה חוק חל על הסכם בינלאומי

  58. התיישנות ביחס לעבודות עפ"י הסכם

  59. הסכם התכחשות חתימה מעשה בי דין

  60. ההסכם בין המל''ל לחברות הביטוח

  61. הסכם על מכסת שעות עבודה שבועיות

  62. חתימה על הסכם קניית דירה עקב לחץ

  63. תביעה לתשלום בגין הסכם אספקת חיטה

  64. הסכם קדם נישואים בחברה המוסלמית

  65. הסכם ההעברה של עובדי משרד השיכון

  66. ביקורת שיפוטית על הסכמים פוליטיים

  67. חתימה על הסכם ויתור על תביעות הדדי

  68. הסכם קונסיגנציה לאספרת מוצרי שיש ואבן

  69. הסכם בעל פה לביצוע עבודות ציפוי שיש

  70. נקודת יציאה מהסכם עם חברת מענה אנושי

  71. הפרה נטענת של הסכם לרכישת זיכיון משנה

  72. תחולת הסכם חליפין במקרקעין על יורשים

  73. לטענתו, הסכם הזכיינות הופר באורח חד צדדי

  74. הסכם ייעוץ פיננסי מימון לעסקים (דוגמא)

  75. מחלוקת האם שולמה התמורה בהעדר הסכם מפורט

  76. הסכם למתן שירותים לוגיסטיים בין שתי חברות

  77. הסכם רכישת מנוף (תביעה בגין הפרת ההזמנה)

  78. הסכם בנייה שלא כלל ביצוע עבודות אלומיניום

  79. ביטול הטבות שכר לעובדים במסגרת הסכם הבראה

  80. האם הסכם בין בעלי דירות חל על שכנים חדשים

  81. תביעת שיבוב שהוגשה על יסוד הסכם בין הצדדים

  82. הסכם לביצוע עבודות מסגרות ורתכות בנגרייה

  83. אישור הסכם זכיה בהתמחרות ע''י ראש ההוצל''פ

  84. אישור הסכם מקרקעין עם קטין ע''י בית המשפט

  85. מהו הזמן הסביר להודעה על הפסקת הסכם הפצה ?

  86. הסכם בין יורשים מול הסכם שחתם אחד היורשים

  87. השתחררות רשות מהסכם ארנונה שלא הוגבלה תקופתו

  88. הסכם או מכרז שירותי אחזקה וניקיון במועצה אזורית

  89. תביעה בגין אספקת חול והובלתו בהתאם להסכם התקשרות

  90. העלאת מחיר רכב בגלל עדכון המע"מ לאחר חתימה על הסכם

  91. הסכם הצבעה היוצר שליטה בחברה אינו אפשרי ללא הצעת רכש

  92. נטען כי הסכם ההבנות אינו מחייב את הרב באשר הוא נכפה עליו

  93. טען שאין לחייבו על פי הסכם המסגרת, שכן איננו חתום עליו

  94. טענו כי הופר ההסכם כאשר הוצאו פריטים שונים מהדירה באופן שהותיר בה נזקים

  95. הסכם הפצה: נטען כי הפקיעה נקודות הפצה מהקו ולא השיבה אותן מבלי לתת נימוקים

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון