תביעה להטיל חבות אישית בגין התחייבות במפורש או במשתמע

תביעה להטיל חבות אישית בגין התחייבות, אשר נטל, במפורש או במשתמע, לטענת התובעת, בשמה של הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), ביודעו שהיא אינה חברה קיימת. ויובהר כבר בפתח הדברים, שאין מחלוקת בין הצדדים כי נתבעת 1, דהיינו חברה ששמה "י.ת. בע"מ", איננה חברה קיימת וממילא איננה רשומה במרשם החברות, אלא שלטענת התובעת יש לחייב את הנתבע בגין מצג שיצר כלפיה ביחס לקיומה של חברה זו והתחייבות שלה לשלם לתובעת את שכרה עבור העבודות שביצעה. תמצית העובדות וטענות הצדדים לטענת התובעת במהלך 9/2003 פנה קליין, באמצעות מהנדס שעבד עימו, אל מנהל התובעת, מר מוניר דאמוני (להלן: "מוניר"), וביצע הזמנה של עבודות טרקטור קל באתר בניה באיזור המרכז.בעקבות אותה הפניה נערכה, ביום 25.10.2003, הזמנה של מחפרון ללא מפעיל וכן של בובקט ללא מפעיל וללא אספקת דלק, לצורך ביצוע עבודות בפרוייקט "הוסטל" (להלן: "הפרויקט"), אשר העבודות בו החלו ביום 28.10.2003 (להלן: "ההזמנה"). ההזמנה בוצעה באמצעות מסמך שבכותרתו, כמו גם בחותמת המזמין, מתנוסס שמה של הנתבעת: "י.ת. בע"מ" (מסמך המקור הוגש וסומן ת/6). ביום 3.1.2004 הוצאה על ידי התובעת חשבונית 274 ע"ס 12,350 ובצירוף מע"מ 14,573 ₪ בגין 19 ימי שימוש בבובקט (החשבונית צורפה כנספח לכתב התביעה). החשבונית לא שולמה, אולם התובעת, אשר הסתמכה, לטענתה, על הבטחתו האישית של קליין באמצעות מזכירתו כי תקבל תשלום, המשיכה בביצוע עבודות עד תחילת שנת 2004, כך שהצטבר חוב סך של 35,000 ₪. פניות מנהל התובעת לתשלום החוב לא נענו ומשך, העבודות הופסקו, ובסופו של יום הוגשה התביעה שבפני על סך של 50,000 ₪. אומר, כבר בפתח הדיון, כי טענותיה של התובעת בפני לא היו סדורות, הן נוסחו בצורה לא קוהרנטית והיו רצופות אי דיוקים ואי התאמות לראיות שהובאו במהלך ההליך. ביהמ"ש נאלץ להשקיע מאמץ לא מבוטל בהבנת העובדות שהובאו ראיות לגביהן, להבדיל מטענות, תחושות והשערות שנכללו בסיכומי התובעת, וזאת בניסיון לבור את "הבר מן התבן", ולבחון האם ובאיזו מידה הצליחה התובעת לבסס את תביעתה כנגד קליין, שכן ברי כי פסק דין כנגד הנתבעת לא ניתן לתת באשר מדובר בחברה שאינה קיימת. ככל שהיטבתי להבין את טענות התובעת הרי שיש לחלקן לשלוש: הטענה האחת הינה כי יש להטיל אחריות אישית על קליין מאחר וזה נטל התחייבויות כלפי התובעת בשם הנתבעת, שאינה אישיות משפטית קיימת ומעולם לא היתה. הטענה השניה הינה כי יש להטיל אחריות אישית על קליין אשר באמצעות חברת מפרם, בה הוא משמש כאורגן, ובאמצעות חברות נוספות הקשורות למפרם ו/או לקליין (להלן : "י.ת. ++"), יצר כלפי התובעת מצג שווא, לפיו הנתבעת הינה חברה קיימת, ועל בסיס זה נוצרה ההתקשרות בין הצדדים. הטענה השלישית, הינה כי העובדה שקליין איפשר שימוש בשם משובש של חברה קיימת, שהוא בעל ענין בה כאמור לעיל, די בה כדי להביא לחיובו בחוב החברה. כנגד טענות התובעת טוען קליין כי יש לדחות את הביעה כנגדו מחמת העדר יריבות. לטענתו מעולם לא פגש את התובעת או מי מטעמה ו/או התקשר בהסכם עימה, אישית ו/או בכל דרך אחרת (סעיפים 2-3 לכתב הגנה וכן סעיפים 2-3 לנ/1 ולנ/2). כמו כן קליין מכחיש בצורה גורפת כי היה אורגן של הנתבעת, כי חתם ו/או הורה למי מטעמו לחתום על ההזמנה, אותה ראה לראשונה בכתב התביעה (סעיף 3 לנ/2). קליין אף מכחיש כי היה ערב ו/או לקח אחריות על פעילות הנתבעת וטוען כי התובעת לא הצליחה לקשור בין ביצוע ההזמנה תוך שימוש בשם של חברה פיקטיבית לבינו, וכל ההשערות והספקולציות של התובעת, נשארו כאלה, ללא שהונחה תשתית ראייתית מספקת לקבוע כי לקליין היה חלק ביצירת מצג השווא הנטען כלפי התובעת. הראיות מטעם התובעת הגיש מנהלה, מוניר, שלושה תצהירים: הראשון מיום 21.1.07 (סומן ת/3), השני מיום 22.10.07 (ת/4) והשלישי מיום 4.12.07 (ת/5). מוניר בתצהירו ת/3 אישר כי מעולם לא נפגש עם קליין, אלא שמי שחתם על ההזמנה מטעם הנתבעת, היה שליחו של קליין, אלכס, וכי קליין היה "הרוח החיה" מאחורי העבודות בפרויקט. בתצהירים הנוספים הוסיף מוניר ופירט מדוע הוא משוכנע כי קליין עומד מאחורי ביצוע ההזמנה בשם חברה פיקטיבית, לרבות העובדה שנאמר לו אישית על ידי אלכס שקליין עומד באופן אישי וארגוני מאחורי כל הפרויקטים, לרבות פרויקט ההוסטל, וכן מאחורי הנתבעת. מלבד מוניר העידו בפני 3 עדים נוספים מטעם התובעת:מר מוחמד חמאדה ( להלן: "מוחמד") ומר סעדי עומר (להלן: "עומר") שבאמצעותו הוגשו תלושי שכר שלו שנטען כי הוצאו מטעם חברת "י.ת. אחסון והליכים מבצעיים בע"מ" עבור החודשים 5-6/2003 (ת/1 א' ב'). יוער כאן כי קצותיהם הימניים העליונים של תלושי השכר קרועים (כך שלא ניתן לראות את השם המלא של המעביד - למעט המילים "...הליכים מבצעיים בע"מ"), אולם זה נלמד מפסק דין שניתן בבית הדין לעבודה בתביעתו של עומר נגד חברת "י.ת. אחסון הליכים מבצעיים ושירותי ניהול בע"מ" (סומן ת/2). למרות שקיים שוני בין השמות אין מחלוקת כי מדובר באותה החברה (כפי שיובהר בהמשך). עדים אלה, לטענתם, הועסקו בשירות הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתובענה. בעדותם ציינו השניים כי אדם בשם אלכס שימש כמנהל החברה (להלן: "אלכס") וקליין הוצג בפניהם כבעלים של הנתבעת. מר אלכס רוהאן (להלן: "אלכס") אשר התרתי את הבאת עדותו לאחר שכבר נשלמה שמיעת הראיות בתיק וזאת בהתאם להחלטה מיום 28.11.09 ותוך חריגה מסדר ניהול הראיות, מהטעמים שפורטו בהרחבה בהחלטה זו. באשר לתוכן העדות והמסקנות שניתן להסיק מתוכה אפרט בהרחבה בהמשך. כן הוגש מטעם התובעת אישור מטעם רשם החברות לפיו לא נמצאה במרשם חברה בשם י.ת. בע"מ (סומן ת/7). מטעם הנתבע הוגשו שני תצהירים, הראשון מיום 18.12.06 (סומן נ/1), השני מיום 19.11.07 (סומן נ/2). כמו כן הוגש תדפיס רשם החברות ביחס לחברה י.ת. - אחסנה בינוי ופיתוח בע"מ (סומן נ/3). גרסתו של הנתבע בתמצית הינה כי אינו מכיר את התובעת או מי מטעמה, מעולם לא הזמין ממנה דבר או התקשר עימה או ניהל מו"מ עימה. כמו כן טען הנתבע כי הוא אינו אורגן של הנתבעת והוא לא הורה למאן דהוא להפיק את ההזמנה הנטענת בכתב התביעה ולא ביצע בדרך אחרת התקשרות בשמה של הנתבעת. למען שלמות התמונה באשר לראיות שהובאו בפני אציין כי ביום 14.9.11 הגיש ב"כ התובע הודעה על הגשת אסמכתאות במצורף לסיכומיו, אליה צורף קובץ מסמכים המונה מספר רב של עמודים אותם כינה "אסמכתאות". בהחלטתי מיום 4.10.11 קבעתי כי כל מסמך שצורף להודעה זו ואינו בגדר אסמכתא משפטית, דהיינו פסק דין חלוט, אין בכוונתי להיזקק לו כחלק מסיכומי התובעת. בחינת הראיות והעדויות בפתח ניתוח הראיות והעדויות אציין, כפי שטען ב"כ הנתבע בסיכומיו ובתגובותיו לבקשות שהעלתה התובעת, כי בית המשפט התיר לתובעת להעיד עדים שלא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמם, ואף איפשר את העדתו של אלכס וזאת תוך הגמשה של סדרי הראיות וסטיה מסדרי הדין. את החלטותי בעניינים אלו נימקתי בעת נתינתם, אולם חשוב לי לחזור ולציין כי נטייתי היתה לאפשר לתובעת, שעומדת בפני שוקת שבורה מבחינת אפשרות גביית החוב בגין עבודות שאין מחלוקת שבוצעו על ידה, לנסות ולבסס את תביעתה, במידה הנדרשת בדין האזרחי, כנגד הנתבע. אין ספק כי מדובר בתביעה קשה מאוד לניהול והוכחה, ונאמנים עלי דברי ב"כ התובעת, כי עשתה כל שבידה להוכיח את תביעתה בנסיון להביא לחיוב הנתבע כלפיה.אלא שאומר כבר עתה, בפתח הדיון, כי חרף מאמצי התובעת, וחרף הגישה המקלה שנקטתי בכדי לאפשר לה למצות מאמצים אלו, אינני סבורה כי התובעת עמדה בנטל להוכיח כי יש לחייב את הנתבע בחוב כלפיה, הכל כפי שיפורט בהרחבה בהמשך. בהקשר זה אוסיף כי אין בכוונתי לסמוך את פסק הדין על השערות וספקולציות של התובעת (או ב"כ) אשר, בנסיון לקשור את קליין להתקשרות עם התובעת, הופרכו לחלל האויר ללא ביסוס כלשהו. כך לדוגמא יש לראות את הטענה כי קליין הינו מרצה לכלכלה ופיננסים (ראה סעיף 4 לת/4) טענה שנסתרה משהתברר כי מדובר בעופר קליין אחר, או את הטענה כי במרשם החברות קיימתו 19 חברות הנושאות את הצירוף "י.ת." והן קשורות למפרם (סעיף ה', פיסקה שלישית לסיכומי התובעת). אמנם הוצג בפני, דווקא על ידי קליין, תדפיס מרשם החברות המעיד על קיומן של 19 חברות כאמור, אולם בין הצגת התדפיס לבין המסקנה כי אותן חברות קשורות באופן כלשהו למפרם או לנתבע, הדרך עוד ארוכה. בחינת עדותו של מוחמד - המדובר באדם שקישר למעשה בין התובעת לבין הנתבעת, זאת ולאחר שאלכס ביקש ממנו לחפש בובקט לביצוע עבודות בפרויקט והוא קישר בינו לבין מוניר. מוחמד אף העיד כי השיב חיובית לשאלתו של מוניר "אם הם בסדר והם משלמים" (עמ' 3 שורות 13-16). התובעת מבקשת כי אסיק על מעורבותו של קליין בפרויקט וזאת לאור עדותו של מוחמד כי: "עופר היה בא לאתר והיו אומרים לנו שזה בעל הבית. זה היו אומרים אלכס וגם הפועלים שמכירים אותו הרבה שנים. אני נפגשתי עם עופר כי הוא היה בא לאתר והיינו עושים לו קפה כי הוא בעל הבית. כך אני הכרתי אותו. הוא לא דיבר איתי אישית. רק היכרות שיטחית" (עמ' 3 שורות 20-22). יחד עם זאת, בחקירתו הנגדית מעיד מוחמד כי קליין בעצמו מעולם לא הזדהה בפניו כבעלים של הנתבעת. לטענת התובעת יש בדברים אלו, העומדים בסתירה לגירסתו של הנתבע כי כלל לא היה מעורב בפרויקט, כדי לתמוך בטענת התובעת בדבר הקשר בין הנתבע לבין הזמנת העבודות מהתובעת. עומר המעיד אף הוא כי עבד בשרותי הנתבעת במשך כשנתיים וחצי, לרבות בפרויקט נשוא התביעה, ואף ביצע במסגרתה עבודות בביתו של קליין, טען כי את המשכורת קיבל במשרדי חברת מפרם בא.ת. קרית ביאליק. כאמור לעיל, עומר הציג תלושי שכר מחודשים 5-6/2003 שקיבל מחברת י.ת. אחסון והליכים מבצעיים בע"מ (ת/1 א', ב'), שאין מחלוקת כי הינה חברה שהיתה קיימת באותו המועד. יוער כי המדובר בתלושי שכר עבור המועדים אשר קדמו למועד ביצוע ההזמנה, אשר נערכה כאמור בחודש 10/2003.לטענת עומר הוא עבד אצל הנתבעת במשך שנתיים ושלושה חודשים ובמרבית התקופה שולם לו שכר באופן סדיר, ורק חודשיים לא קיבל שכר כלל (עמ' 4 שורות 6-7). עומר הציג העתק מפסק דין שניתן בתביעתו נגד חברת י.ת. אחסון הליכים מבצעיים ושירותי ניהול בע"מ, במסגרתו נפסקו לו פיצויי פיטורים (ת/2).בחקירתו הנגדית הוסיף עומר שמספר פעמים במהלך תקופת עבודתו הוחלף שם החברה בה עבד, אך שב ומצביע על שתי דמויות שבהן ראה את מעסיקיו- אלכס ועופר: " אלכס ועופר קיבלו אותי לעבודה. אלכס היה מנהל בשטח ועופר במשרד. הלכתי למשרד נפגשתי שם עם אלכס ועופר והתחלתי לעבוד. כשהתחלתי לעבוד לא ידעתי את שם החברה. אני יודע שאני עובד אצל אלכס ועופר... " ( עמ' 4 שורות 30-31, עמ' 5 שורות 1-2). במאמר מוסגר בשלב זה, ולפני שאפנה לניתוח עדותו של אלכס, עלי להבהיר כי מהעדויות שנשמעו בפני, והדבר משתקף גם בפרוטוקול, ניתן היה להבחין שהעדים מטעם התובעת, לא עשו אבחנה בין הנתבעת לבין חברה אחרת הנושאת שם המשלב בתוכו את הצירוף "י.ת.". משמע, כאשר העדים התיחסו לנתבעת ו/או ל"י.ת." ההתיחסות לא היתה לחברה מסוימת, אשר ניתן להצמיד לה ח.פ. המזהה אותה, אלא לחברה, שניהלה את אותם הפרויקטים בהם עבדו, ושילמה (לעיתים ובאופן חלקי) את שכרם, ואשר בשמה הופיע צירוף האותיות "י.ת.". מעדותו של אלכס, שאין מחלוקת כי הוא גורם משמעותי ביותר בהזמנת העבודות מהתובעת, ואשר התרשמתי כי לא שש לתת עדות מטעם התובעת (ראה למשל סרובו להפגש עם מוניר והצורך בהוצאת צו הבאה), עולה כי כי הלה שימש כמהנדס ראשי בחברה הנושאת בשמה את הצירוף "י.ת." בין השנים 2000 - 2004. לטענתו בשנים אלה החברה היתה חברה קיימת, ששילמה לו את שכרו. כן מעיד אלכס כי באותה תקופה שימש גם כדירקטור בחברת מפרם (עמ' 18 שורות 17-24). אלכס מאשר כי הוא שחתם בשם הנתבעת ע"ג ההזמנה, תחת החותמת י.ת. (עמ' 18 שורות 29 -30). לטענתו י.ת. ישבה בתוך מפרם, וקליין ובני משפחתו היו מנהלים במפרם. אלכס מצביע על שני אורגנים בי.ת. שהם: אבי רם אשר ככל הנראה שימש כמנהל עבודה (להלן :" אבי") וכן שלמה חיימי אשר שימש, לטענת אלכס, מנכ"ל י.ת. בנוסף לכך ניתן להסיק מעדותו של אלכס ניתן את העובדות הבאות: א. מקום מושבה של חברה הנושאת שם ובו הצירוף "י.ת." (אשר לשם הנוחות נכנה אותה בשם "י.ת.++"), ובשמה בוצעה ההזמנה מהתובעת, היה במשרדי מפרם ( עמ' 19 שורה 6) . ב. קיים קשר בין י.ת. לבין חברת י.ת. איחסון הליכים בע"מ ( עמ' 19 שורה 12). ג. היו מספר חברות קשורות אשר נשאו שם הכולל את הצרוף "י.ת". ( עמ' 19 שורות 9-10). ד. מפרם שימשה כקבלן ראשי וככזו סיפקה ל"י.ת.++", כקבלן מבצע, עבודות לביצוע, וכך היה ביחס לפרוייקט במהלכו ביצעה התובעת את העבודות (עמ' 20 שורות 7-11). ה. קליין שימש כאורגן במפרם. דהיינו שמעדותו של אלכס עולה כי קיים קשר בין "י.ת. ++" שביצעה את הפרויקט למפרם, חברה אשר אין מחלוקת כי קליין משמש בה כאורגן (על אף שלא הוצגו מסמכים מרשם החברות שיש בהם להעיד על מעמדו במפרם בתקופה הרלבנטית).יתירה מכך, מעדותו של אלכס עולה כי בתקופה הרלבנטית נעשה שימוש בשמות שונים, של חברות שונות, על מנת לבצע את אותן עבודות שמפרם קיבלה לביצוע כקבלן ראשי, דבר שהביא את אלכס, בסופו של יום על רקע אובדן ותק כתוצאה משינוי בזהות מעסיקתו, לעזוב את עבודתו ב"י.ת.++". סיכום ביניים של ראיות התובעת עד לשלב זה - מהראיות עולה בבירור כי לא הוכחה מעורבות של קליין בשלבי ההתקשרות בין הצדדים ואף לא בוססה הטענה כי בשלב ההתקשרות יצר קליין בעצמו, או באמצעות אחרים, מצג כלפי התובעת כי הוא נוטל על עצמו התחייבויות אישית, בין במפורש או בין במשתמע, כלפי התובעת בשם הנתבעת. זאת ועוד, התובעת זנחה בסיכומיה את הטענה שהועלתה בכתב התביעה לפיה קליין התחייב אישית, באמצעות מזכירתו לשלם, בשם הנתבעת, את סכום החשבונית (סעיף 12 לכתב התביעה) ולפיכך אני דוחה את טענת התובעת לפיה קליין נטל התחייבות אישית בשם הנתבעת (ולמעשה בשם חברה שאינה קיימת) כלפי התובעת. האם הוכח שקליין בעצמו ו/או מי מטעמו, באופן ישיר ו/או באופן עקיף באמצעות החברות הנושאות שם הדומה לשמה של הנתבעת, יצר כלפי התובעת מצג שווא אשר לפיו קיימת חברה בשם הנתבעת, ועל בסיס מצג זה בוצעה ההתקשרות בין הצדדים? סבורתני כי גם התשובה על שאלה זו הינה שלילית. התובעת לא הצליחה להצביע על קשר בין קליין לבין הנתבעת או לבין "י.ת.++" במידה כזו שתפשר לקבוע, בדרגת הסבירות הנדרשת במשפט אזרחי, ובהתחשב בכך שמדובר בטענה המיחסת לקליין מעשה מרמה, כי קליין הוא העומד מאחורי יצירת מצג השווא לגבי זהות הנתבעת וקיומה כחברה פעילה המתקשרת עימו להזמנת העבודות. על אף שבהחלטתי מיום 4.10.11 קבעתי כי התובעת לא תוכל לצרף כחלק מסיכומיה מסמכים אשר אינם בגדר אסמכתא משפטית, אבקש להפיס את דעתה של התובעת ולציין כי גם באם הייתי מקבלת את מלוא המסמכים אותם צרפה התובעת, לרבות תדפיסי רשם החברות ביחס לחברות קשורות וכן חברות נוספות ששמן מתחיל באותיות י.ת. (להלן : " י.ת. ++"), לא היה בכך לשנות את מסקנתי זו.אמנם ניתן להסיק ממסמכים אלו כי החברה י.ת. - אחסנה בינוי ופיתוח בע"מ (ח.פ. 511605065) היא פיקציה משפטית, אולם עדיין אין בכך כדי לקשור בינה לבין קליין, וזאת חרף התחושה הקשה שעולה מעיון בתדפיסי רשם החברות, כפי שיבואר להלן: עיון מתדפיסי רשם החברות מעלה כי לחברת י.ת. - אחסנה בינוי ופיתוח בע"מ מספר ח.פ. 511605065 (להלן : "י.ת. אחסנה") אשר לגביה הוגש הרישום כראיה (נ/3) היו שלוש שמות קודמים: י.ת.- אחסון הליכים מבצעיים ושירותי ניהול בע"מ ( החל מיום 20.2.2003) ית. - איחסון והליכים מבצעיים ( 17.9.2000 - 20.2.2003) - (בשמה הוצאו, ככל הנראה התלושים למוחמד וסעדי). נ.נ.פ. - נתרה ניהול פרויקטים בע"מ ( 26.6.1994 - 17.9.2000) בעלת המניות בחברה היא חברת יוניקאר שווק מוצרים לרכב 1988 (ח.פ. 511327603). (להלן: "יוניקאר"). בחברת יוניקאר הנ"ל (שכתובתה בדרך עכו 140, קרית ביאליק) בעלות המניות הן: מ.פ. תשתיות בע"מ - מספר ח.פ. 511711640 (שכתובתה זהה לכתובת יוניקאר) ו-"מיודעתנו" - י.ת. אחסנה. בחברת מ.פ. תשתיות בע"מ (ח.פ. 511711640) בעלת המניות היחידה הינה י.ת. אחסנה. מכאן עולה כי שלושת החברות: י.ת. אחסנה, יוניקאר ומ.פ. תשתיות- שלושתן בעלות מניות אחת של השניה, ומאחורי אף אחת מהחברות, לא ניתן להגיע לבעל מניות שהוא אדם בשר ודם. המשמעות היא כי בעת התקשרות עם כל אחת מחברות אלו, במידה והחברה לא תכבד את חיוביה, לא ניתן למצוא אדם שיהא אחראי להתקשרויות. אני סבורה כי יש בניהול והקמת חברות באופן כזה להצדיק חיוב אישי, אולם יש לחייב את האדם שלגביו יוכח, במידה הנדרשת, כי הוא זה שעשה שימוש לא ראוי במסך ההתאגדות באופן הזה, ובענין זה, לצערי, כשלה התובעת. מכאן שגם באם שגיתי בהחלטתי שלא להתיר הגשת תדפיסי רשם החברות במצורף לסיכומי התובעת, לא היה בעולה מהם לסייע לתובעת בהוכחת תביעתה. 18. העדויות שהובאו בפני אין די בהן כדי לקשור את קליין לפעילות הנתבעת או פעילות "י.ת.++" כלשהי. על אף שהוכח קשר בין מפרם לבין "י.ת.", ששימשה לה כקבלן משנה, והוכח הקשר בין קליין למפרם באמצעות עדותו של אלכס, אין לטעמי די במה שהובא כדי להוכיח את מעמדו של קליין ב"י.ת." כלשהי, במידה המבססת את הטענה כי הוא מי שחב בגין יצירת חברה שהיא פיקציה מוחלטת. אף באם הייתי מקבלת את עדותם של עומר ומוחמד באופן מלא, דהיינו שקליין אכן ביקר באתר הפרויקט והוצג בפניהם כ"בעל הבית" (טענה שקליין לא שלל כי יתכן והתקיימה על אף שאינו מכיר באופן אישי אף אחד מהעדים), אינני מוצאת שעדויות אלו (שבאות מפי בעלי ענין במובן זה שגם הם לא זכו לקבל את מלוא התשלומים ממעסיקתם "י.ת.++") יכולות להספיק על מנת ליצור את אותו קשר נדרש בין קליין לבין "י.ת.++" כלשהי. 19. מכאן גם נובעת מסקנתי באשר לטענתה השלישית של התובעת. אמנם נכון כי עפ"י ההלכה הפסוקה שהובאה על ידי התובע (ראה למשל: ע"א 8883/02 בדש ואח' נ' חוגלה קימברלי שיווק בע"מ ואח', פ"ד נט(6) 639 (2005)) באם היה מוכח שקליין הינו נושא משרה ב"י.ת.++" שביצעה את הפרויקט והעסיקה את אלכס והסמיכה אותו לחתום בשמה, ניתן היה לחייב אישית את קליין בחיוב אישי על סמך השימוש המשובש בשם "י.ת." בהזמנה. אלא שבמקרה דנן כשלה התובעת, כאמור לעיל, מלהוכיח את קיומה של אותה חוליה, דהיינו מעמדו של קליין ב"י.ת.++", ועל אף אי הנוחות שנותרה לאחר שמיעת הראיות באשר לאפשרות כי בניגוד לגרסתו של קליין היתה קיימת מעורבות שלו בפרויקט, אין די באי נוחות זו כדי לשמש תחליף לראיות היוצרות את אותו קשר נדרש. מכל האמור לעיל, במצטבר, עולה כי אין די בחומר הראיות שהובא בפני כדי לבסס את התביעה, ובלב כבד, יש לומר, אני מורה על דחייתה. באשר להוצאות, הרי שלאור דחיית התביעה, ובעיקר לאור התנהלות התובעת בהליך הכל כפי שפורט לעיל ובהחלטות שניתנו במהלך ניהולו, אין מנוס מחיוב התובעת בהוצאות קליין, אולם זאת במשורה, שכן דחיית התביעה מקורה בקושי אמיתי לבסס את הקשר בין קליין לבין פעילות "י.ת.++", על אף ה"רמזים" לקיומו של קשר כזה, וכן תוצאתה הינה כי התובעת עומדת מול שוקת שבורה בשל קושי ראייתי זה. לפיכך אני מחייבת את התובעת בהוצאותיו של קליין, מעבר להוצאות ששולמו בעבר, בסך של 4,000 ₪ בלבד. אחריות אישית