איבוד שליטה על הרכב במחלף שדרות רוקח בנתיבי איילון

במחלף שדרות רוקח בנתיבי איילון, איבדה שליטה על הרכב, הרכב התהפך והתובעת נפגעה

3. ביום 10.02.05, ברחוב גאולים בחולון, שעה שהתובעת נהגה ברכב מס' רישוי 70-243-10, רכב אחר התנגש ברכבה והתובעת נפגעה. (להלן: "התאונה השנייה").

4. בשתי התאונות הרכב היה מבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת, מגדל חברה לביטוח בע"מ.

5. אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לחבות הנתבעת.

ב. הנכות הרפואית

אורתופדיה, ד"ר אברהם ברוך, 15.09.07

6. בהתאם לחוות הדעת בתחום האורתופדיה, ממצאי בדיקת CT, לרוב מולדי או ניווני, נדיר מחבלה ואת בלט הדיסק לא ניתן לקשור בוודאות לתאונה. לבלט וליתר הממצאים אין השלכה/ביטוי בבדיקה קלינית – אורתופדית ונוירולוגית, אך סביר שגורמים לכאב גב מותני, כפי שהתובעת סבלה קודם לתאונות נשוא התביעה. עוד בהתאם לחוות הדעת, בצילומי רנטגן שבוצעו בבית החולים אחרי התאונה השנייה, לא אובחן כל שינוי בחוליות מותניות. כמו כן, במיפוי עצמות שבוצע חודשיים אחרי התאונה הראשונה, לא אובחן ממצא בחוליות מותניות. המומחה גם קבע כי בבדיקת גב מותני, ברכיים וידיים, לא נמצאו מגבלות המזכות בנכות.

7. על פי חוות דעת המומחה, התובעת עלולה לסבול מכאב גב תחתון גם בעתיד ללא קשר לתאונות וקיימת אפשרות להחמרה עקב מצב SPONDYLOLISTHESIS.

אף, אוזן, גרון, ד"ר מרדכי הימלפרב, 21.03.08

8. המומחה בתחום אף אוזן גרון, ד"ר הימלפרב, קבע כי את תלונת הטנטון של התובעת יש לייחס לתאונה הראשונה. על פי חוות הדעת, בדיקות השמיעה של התובעת מתאריכים 17.01.05 ו- 15.01.06, מצביעות על שמיעה תקינה בכל תדירויות הבדיקה. לדברי המומחה, נרשם בכרטיס הרפואי כי מדובר בטנטון לסירוגין. עוד נאמר בחוות הדעת כי בעת בדיקת אפיון הטנטון (ב- 15.01.06), אופיין אמנם הטנטון סביב תדר 1000 הרץ אבל בזמן הבדיקה התובעת לא חשה בטנטון. לדעת המומחה, מסיבות אלה אין מקום להענקת נכות בגין תלונת הטנטון.

9. במענה לשאלות הבהרה של ב"כ התובע מיום 12.05.08, כתב המומחה כי רק טנטון קבוע הינו מטריד מספיק כדי לגרום לנכות בעוד טנטון שאינו קבוע אינו גורם לנכות. לכן, לדברי המומחה, מצב שבו אין מדובר בטנטון קבוע ותמידי, אינו מוסיף החמרה נוספת לנכות בגין חבלה אקוסטית ללא פגיעה בתדרי הדיבור וזו עומדת על 0%. לדברי המומחה, אין מצב ביניים לגבי הטנטון.

10. ב"כ התובע טענו כי המומחה סבר כי התובעת סובלת מטנטון שאינו קבוע ומשכך, היה מקום להעניק לתובעת נכות בשל מצב ביניים, כלומר בין טנטון קבוע (10%) לבין היעדר טנטון (0%). כמפורט להלן, אין מקום להתערב במסקנותיו של המומחה הרפואי. בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, המומחה לא קבע כי התובעת סובלת מטנטון שאינו קבוע. המומחה ציין כי בכרטיס הרפואי של התובעת נרשם כי מדובר בטנטון לסירוגין. בנוסף, המומחה ציין כי בעת בדיקת אפיון הטנטון, הטנטון אופיין סביב תדר 1000 הרץ אך בזמן הבדיקה התובעת לא חשה בטנטון. בנוסף לאמור, מסקנת המומחה שלא להעניק לתובעת נכות, מבוססת על הבדיקה שבדק את התובעת, על התיעוד הרפואי אשר היה בפניו ועל ידע, מומחיות וניסיון רפואיים. אין, לאור חוות הדעת עצמה, עילה שלא לקבל את מסקנותיו הרפואיות המוסמכות של המומחה. על מנת לתבוע התערבות במסקנות המומחה בנסיבות כאמור, היה על התובעת לזמנו לחקירה בבית המשפט ובמסגרתה לברר כנדרש אם המומחה סבור כי התובעת סובלת מטנטון שאינו קבוע ואם כן, מה היקפו ועוצמתו ועל מנת לשמוע את מכלול שיקוליו הרפואיים. חקירת המומחה הייתה מאפשרת לבחון כראוי אם אכן אין יסוד לקביעתו, כטענת התובעת.

ראומטולוגיה, פרופ' מיכאל אהרנפלד, 12.02.10

11. בהתאם לחוות הדעת בתחום הראומטולוגיה, בעקבות שתי התאונות נשוא התביעה, התובעת פיתחה את תסמונת הפיברומיאלגיה ונכון למועד חוות הדעת, מעל חמש שנים ממועד התאונה השנייה, התובעת עדיין סובלת מתסמיני המחלה בצורה בינונית. המומחה העריך את נכותה של התובעת בשיעור 10%, לפי סעיף 35(1)ב' מותאם.

גניקולוגיה, פרופ' י' שנקר, 30.10.11

12. בשל טענת התובעת כי עקב התאונות, חלה אצלה הפסקת הווסת, מונה לה מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה. על פי חוות הדעת, התובעת סובלת מבלות מוקדמת והאל וסת ממנו היא סובלת, הוא על רקע כשל שחלתי. המומחה קבע כי אין קשר בין תאונות הדרכים לנזק בשחלות, לאל וסת ולבלות המוקדמת וכי אין מקום לקבוע לתובעת נכות כתוצאה מתאונת דרכים.

ג. עבודתה ושכרה של התובעת

13. התובעת, ילידת 25.05.68, הצהירה כי היא עבדה כמטפלת ברפואה סינית בקופת חולים כללית באמצעות חברת "ש.ל.ה. שירותים לבריאות השן", והשתכרה סך של כ- 2,030₪ לחודש בממוצע. (סעיף 28 לתצהיר התובעת). לדברי התובעת בחקירתה הנגדית, היא התחילה לעבוד בקופת החולים בשנת 2000 או 2001 ותמיד עבדה יומיים בשבוע בלבד. להלן עדותה בנקודה זו:

"ש. בקופת חולים מתי התחלת לעבוד
ת. אולי בשנת 2000 אולי בשנת 2001 ..." (פרוט' עמ' 11 ש' 12-13).

וכן:

"ש. את התחלת לעבוד בקופה לפי דבריך בערך בשנת 2001, בשנת 2001 עבדת יומיים בשבוע נכון
ת. כן.
ש. עד 2004 עבדת רק פעמיים בשבוע
ת. אני לא זוכרת. מה שיש לי מסרתי תלושים". (פרוט' עמ' 11 ש' 26-29. ר' גם פרוט' עמ' 11 ש' 21).

לטענת התובעת, אפוא, היא עבדה בקופת החולים החל משנת 2000 או 2001, יומיים בשבוע וזאת במשך שלוש-ארבע שנים לפני התאונה הראשונה.

14. בחקירה הנגדית, התובעת נשאלה אם בכל השנים, כולל לפני התאונה הראשונה, הייתה לה קליניקה פרטית. על כך, התובעת השיבה כי היא אינה זוכרת. להלן עדותה בנקודה זו:

"ש. את התחלת לעבוד בקופה לפי דבריך בערך בשנת 2001, בשנת 2001 עבדת יומיים בשבוע נכון
ת. כן.
ש. עד 2004 עבדת רק פעמיים בשבוע
ת. אני לא זוכרת. מה שיש לי מסרתי תלושים.
ש. זאת אומרת, במקביל היתה לך קליניקה
ת. את מדברת איתי על תאונה משנת 2004 אני לא זוכרת
ש. האם במקביל הייתה לך קליניקה
ת. אני לא זוכרת". (פרוט' עמ' 11 ש' 26-32. עמ' 12 ש' 1).

במקום אחר בחקירתה הנגדית, התובעת אישרה למעשה כי עוד קודם לתאונה הראשונה ובמקביל לעבודתה בקופת חולים היא ניהלה קליניקה פרטית. כאשר נשאלה אם בכל השנים הייתה לה קליניקה פרטית, השיבה:

אני לא זוכרת אבל אפשר לומר כזו ואחרת, לא יודעת לומר לך העוסק פטור פתחתי בשנת, אולי לפני 4 שנים מהיום, יכולה להיות סטיה של שנה לכאן או לכאן". (פרוט' עמ' 11 ש' 9-11).

15. בחקירתו הנגדית של מר אלון ראובני, בעלה של התובעת, נחשף כי תמיד הייתה לתובעת פרקטיקה של עבודה בקליניקה פרטית. להלן חקירתו הנגדית של מר ראובני בנקודה זו:

"ש. בסעיף 12 לתצהיר שלך אתה אומר שלאחר התאונה הראשונה התובעת נאלצה לצמצם את היקף העבודה בצורה משמעותית היא עבדה כפי ששמענו עכשיו יומיים בשבוע עד התאונה כשאתה אומר לצמצם את העבודה בצורה משמעותית למה אתה מתכוון אתה מתכוון ליום בשבוע
ת. אחרי התאונה הראשונה המצב הפיזי שלה זה לא רק קופת חולים ששם קיבלה היא את השתיים וחצי לירות, יום בשבוע או פעמיים בשבוע, זה מבחינת ההכנסה שלה, היא עצרה את העבודה בבית בקליניקה, והיא גם הורידה את הכמות גם כשהיא הגיע לקופת חולים גם אם הייתה רשומה פעמיים היא הייתה מודיעה להם שהיא לא מגיעה, והיו מודיעים למטופלים לא להגיע, כשהיא הרגישה יותר טוב היא נתנה את השירות.
ש. הייתה לה קליניקה פרטית גם בשנת 2004
ת. תמיד בכמות מסוימת היא ניסתה לעשות טיפולים גם מול לקוחות פרטיים". (פרוט' עמ' 15 ש' 13-19).

16. אין צריך לומר כי עבודתה ושכרה של התובעת קודם לתאונה, הם עובדות מהותיות ומרכזיות בתביעה. לכן, טענת התובעת לפיה היא אינה זוכרת אם קודם לתאונה היא ניהלה פרקטיקה של קליניקה פרטית היא, לכל הפחות, תמוהה. על פי עדותו של מר ראובני, עבודתה של התובעת בקופת החולים הייתה משנית לעבודתה בקליניקה הפרטית. בהתייחסו לעבודת התובעת בקופת חולים אמר מר ראובני כי שם (בקופת החולים): "היא קיבלה את השתיים וחצי לירות". כן אמר כי אחרי התאונה הראשונה התובעת "עצרה את העבודה בבית בקליניקה". לאור האמור, התובעת הסתירה את העובדה שעוד קודם לתאונות, היא ניהלה פרקטיקה עצמאית של עבודה בקליניקה פרטית ואת הכנסותיה מעבודה זו. הכנסתה של התובעת מקופת חולים הייתה, אפוא, הכנסה שולית. הכנסותיה העיקריות של התובעת נבעו מעבודתה בקליניקה הפרטית.

ד. הפסדי שכר בגין אי כושר זמני

17. ד"ר אברהם ברוך העריך כי התובעת הייתה באי כושר מלא לתקופה של שלושה שבועות ואי כושר חלקי לתקופה של שבועיים בעקבות התאונה הראשונה בלבד.

18. שכרה החודשי הממוצע של התובעת קודם לתאונה הראשונה הוא בסך של 2,030₪. בהתאם לשכר זה, הפיצוי המגיע לתובעת בגין הפסד שכר מלא לשלושה שבועות והפסד שכר בשיעור 50% למשך שבועיים הוא 1,898₪, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית למועד פסק הדין, 3,000₪ במעוגל.

19. לאחר התאונה השנייה, התובעת שבה לעבודתה מיד והיא אינה זכאית להפסדי שכר בגין תקופת אי כושר זמני. (ר' סעיף 30 לתצהיר התובעת, שם הצהירה כי אחרי התאונה השנייה, נאלצה לשוב לעבודתה בהיקף מצומצם. וכן חקירתה הנגדית בה אמרה: "אני לא זוכרת אם החסרתי או לא החסרתי ימי עבודה אחרי התאונה השנייה". פרוט' עמ' 12 ש' 5).

ה. הפסדי שכר בגין נכות

20. לדברי התובעת, לאחר תקופת אי הכושר הזמני אחרי התאונה הראשונה, חזרה לעבוד בהיקף מצומצם ועבדה בקופת החולים מספר שעות בשבוע בלבד. לדבריה, בשל כאבים ומגבלות, היא לא הצליחה להתמיד בעבודתה, שהייתה עבודה פיזית קשה ולא עמדה בדרישות המעביד אשר ביקש שתעבוד בהיקף משרה גדול יותר. לכן, בסוף שנת 2009 הפסיקה לעבוד בקופת החולים. לדבריה, החל משנת 2008, היא עובדת כעצמאית ומשתכרת שכר נמוך. (סעיפים 30-31 לתצהיר התובעת). הכנסות התובעת בשנים 2005-2010, הן כמפורט בטבלה להלן:

שנה שכר שנתי (ברוטו) שכר חודשי (ברוטו)                
2005      16,533₪      1,378₪      
2006      12,933₪      1,078₪      
2007      8,647 ₪      721 ₪      
2008      12,422₪      1,035₪      
2009      24,110₪      2,009₪      
2010      39,047₪      3,245₪      


21. לדברי התובעת, מגבלותיה מהוות פגיעה ממשית באיכות חייה ובתפקודה היומיומי ובעבודה. לדבריה, הגם שהיא עוסקת בדיקור סיני, שהיא עבודה קלה יותר מבחינה פיזית, היא מתקשה גם בעבודה זאת. לדבריה, מאז התאונות היא סובלת מכאבי ראש שאינם מרפים ומלווים אותה כל הזמן כל היום והלילה, אמנזיה חלקית, חולשה מתמדת, לאות כרונית, קשיים בזיכרון, טנטון, טשטוש ראיה, כאבים והגבלות בתנועות הצוואר, הגב, הכתפיים, הזרועות, פרק ירך שמאל, ברכיים, ירכיים, כאבים באגן שמאל, כאבים קורנים בידיים, ברגליים, זרמים בידיים, כאבים באצבעות, כאבים חזקים כל הזמן בכל הגוף, עייפות מתמדת, מצב רוח ירוד, לא מסוגלת להתרכז, לא מסוגלת להתמקד, זקוקה להפסקות מרובות, סובלת מחוסר יכולת להתמודד עם מצבים בחיים, קושי לתפקד בשגרת היום יום, תסכול של ממש, קשיי שינה, חוסר סבלנות, עצבנות, מתקשה בישיבה, הליכה, עמידה ממושכת, רכינה, התכופפות, הרמת משאות ועליה וירידה במדרגות. לטענת התובעת, לפני התאונות היא הייתה אישה נמרצת, בריאה ודינאמית ותפקדה היטב בבית ובעבודה ולאחר התאונות היא הפכה לחולנית, מצבה הגופני והנפשי הפך לקשה ומוגבל, היא ממעטת לצאת מהבית בכלל ומבלה שעות רבות ביום במיטה על מנת לנוח. (תצהיר התובעת סעיפים 25-27, 32-35, 37-39 ו- 42).

22. למקרא טענות התובעת כאמור, מצטייר אדם הסובל מנכויות קשות בשיעורים גבוהים, בתחומי רפואה רבים, סובל באופן קבוע ומתמשך סבל גופני ונפשי רב, אינו מסוגל לבצע כמעט כל דבר וכל עניין עד כדי אי תפקוד טוטאלי וכאשר הוא מתפקד, הוא סובל סבל נורא בכל עת. כמפורט להלן, טענותיה ותיאוריה של התובעת, אינם מתיישבים כלל ועיקר עם הראיות האובייקטיביות.

23. נכות צמיתה נקבעה לתובעת בתחום הראומטולוגיה בלבד ובשיעור של 10% בגין תסמיני פיברומיאלגיה בצורה בינונית. המומחים הרפואיים אשר מונו לתובעת בתחומי האורתופדיה ואף אוזן גרון, קבעו כי התובעת אינה סובלת מכל נכות בתחומים אלה וחוות דעתם מפריכות מניה וביה את טענותיה של התובעת להגבלות בתנועות הצוואר, הגב, הכתפיים, הזרועות, ברכיים, ירכיים וכו' ולטנטון טורדני. כמו כן, לטענות רבות של התובעת אין כל בסיס בחוות דעת מומחים, כך למשל טענותיה לקשיי זיכרון, טשטוש ראיה, קשיי ריכוז, קשיי התמקדות וכו'.

24. לנוכח מכלול הראיות, אף קיים ספק ממשי ביחס לנכות שנקבעה לתובעת בתחום הראומטולוגיה, שכן פרופ' אהרנפלד ביסס את חוות דעתו, בעיקר, על אמרותיה של התובעת בפניו. בכלל זה נתן משקל לאמרותיה בדבר כאביה וסבלה המרובים ולטענותיה כי היא לא חזרה לעבוד במקצועה ושהיא עובדת סמלית 4 שעות שבועיות. (ר' בחוות הדעת בעמ' 1-2 וכן בעמ' 8 סעיף ב'). טענותיה אלה של התובעת, לאור המובא לעיל, אינן מהימנות ויש בהן מידה לא מועטה של הגזמה והפרזה. לכן, יש להתייחס למסקנות חוות דעתו של פרופ' אהרנלפד בזהירות המתבקשת.

25. לא ניתן, לאור האמור, לקבל את טענותיה של התובעת בדבר אובדן כושר השתכרותה עקב התאונות. כאמור לעיל, התובעת לא הצהירה אמת כאשר טענה כי קודם לתאונות היא עבדה רק בקופת החולים. התובעת לא גילתה כי עוד קודם לתאונות, היא ניהלה פרקטיקה עצמאית של עבודה בקליניקה פרטית והיא לא פירטה את הכנסותיה מעבודה זו. כאמור בחוות דעת המומחים, לתובעת אין כל נכות בתחומי אורתופדיה ואף אוזן גרון. הנכות בתחום הראומטולוגיה היא נכות נמוכה בשיעור 10% בלבד ואף זו, כאמור לעיל, מוטלת בספק. בין ראיות אובייקטיביות אלה לבין תלונות התובעת בדבר חוסר יכולתה לתפקד בעבודה, מחוץ לעבודה ובכל דבר ועניין, קיים פער בלתי סביר. לטענת התובעת, קודם לתאונות היא עבדה יומיים בשבוע בלבד. לטענתה, עקב התאונות אינה מסוגלת לעבוד אפילו בהיקף חלקי זה. טענתה אינה הולמת את הנכות המצומצמת שנקבעה לה. בנוסף, למעט התובעת ובעלה, לא הובאו על ידי התובעת עדים אחרים כגון נציג ממקום עבודתה, אשר יעידו על תפקודה של התובעת בעבודתה.

26. במצב דברים זה, הדרך הנאותה לפצות את התובעת בגין טענותיה להפסדי שכר בעבר, אחרי תום תקופת אי הכושר הזמני ועד מועד פסק הדין, היא בקביעת פיצוי גלובלי אותו אני מעמידה על 17,000₪, שהם כמחצית מן הפיצוי בחישוב קונבנציונאלי לפי שכר התובעת כאמור לעיל בסעיף 18.

27. באופן דומה, גם בגין ראש הנזק של הפסדי שכר לעתיד, ייפסק לתובעת פיצוי גלובלי בסך 24,000₪, שהם כמחצית מן הפיצוי בחישוב קונבנציונאלי, לפי שכר התובעת כאמור לעיל בסעיף 18.

ו. עזרת צד ג'

28. לאחר שקילת מכלול הנסיבות ובכלל זה, תקופת אי הכושר הזמני, הנכות שנקבעה לתובעת (10% בתחום ראומטולוגיה), היעדרה של כל נכות בתחומי הרפואה האחרים ובפרט בתחום האורתופדיה, וכן בהתחשב בקשיים בהצהרותיה ועדותה של התובעת ביחס לתפקודה, כאמור לעיל בסעיפים 21-25, בדרך אומדן אני רואה לפסוק לתובעת בפריט הנזק של עזרת צד ג', לעבר ולעתיד, סכום של 7,500₪.

29. יצוין כי בחקירתה הנגדית, התובעת טענה כי אחרי התאונה, במשך חודשים, היא העסיקה עוזרת בית. כך דבריה בחקירה הנגדית:

"ש. העסקת עוזרת אחרי התאונה
ת. העסקתי כל הזמן יום כן יום לא
ש. למשך איזה תקופה
ת. זה היה חודשים קשה לי להגיד את הזמנים . . . מספר חודשים הייתה לי עוזרת, יותר מ- 6 חודשים העסקתי עוזרת, אחרי כן הורדנו לפעמיים אחר כך לפעם אחת בגלל הכספים". (פרוט' עמ' 12 ש' 13-20).

דא עקא, בתצהיר עדותה הראשית התובעת כלל לא הזכירה העסקת עזרה בשכר. לדבריה בתצהיר, נעזרה בבני משפחתה. גם בנקודה זו, אפוא, קיים קושי בהצהרותיה של התובעת.

ז. הוצאות רפואיות

30. התובעת הגישה קבלות על סך כ- 500₪ בגין תקופה של כשמונה שנים. באשר להוצאות רפואיות בעתיד, פרופ' אהרנפלד קבע כי הטיפולים הרפואיים/שיקומיים להם תזדקק התובעת בעתיד כוללים כולם טיפולים תרופתיים המצויים בסל הבריאות בתוספת של פיזיותרפיה/הידרותרפיה המצויה גם היא בסל הבריאות.

31. לאמור לעיל יש להוסיף כי על פי חוק בטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, חברותה של התובעת בקופת חולים, מבטיחה לה קבלת שירותי בריאות שקובע החוק ללא צורך בתשלום כלשהו. בכלל זה זכאית התובעת לשירותי הבריאות הכלולים בתוספת השנייה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי וחובת הנתבעת לפצות אינה חלה לגבי שירותי בריאות אלה. (ר' סעיף 2(ב1)(1) לחוק הפיצויים. ע"א 5557/95 ע"א 6881/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד, פ"ד נא(2) 724).

32. בהתחשב באמור לעיל, ייפסק לתובעת סכום גלובלי עבור פיצוי בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד בסך 2,500₪.

ח. נזק לא ממוני

33. עבור נזק לא ממוני, לפי 5% נכות רפואית לכל תאונה ובניכוי גיל, זכאית התובעת לפיצוי (במעוגל) בסך 20,000₪.

ט. סיכום

34. התובעת זכאית לפיצויים כדלקמן:

הפסדי שכר בעבר 20,000₪
הפסדי שכר בעתיד 24,000₪
עזרת צד ג' 7,500 ₪
הוצאות רפואיות 2,500 ₪
נזק לא ממוני 20,000₪



סה"כ 74,000₪


י. סוף דבר

35. הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום של 74,000₪. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת אגרת בית משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 11,500₪.

36. התובעת תישא בהוצאות חוות דעת המומחים בתחומי אורתופדיה, אף אוזן גרון וגניקולוגיה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי תאונה

  2. תאונה במקלחת

  3. עורך דין תאונת פגע וברח

  4. תאונות במתקני שעשועים

  5. תאונה מבויימת

  6. תאונת טרמפולינה

  7. תאונה ללא פגיעה

  8. תאונה בבית אבות

  9. תאונה במוזיאון

  10. תאונה במעון יום

  11. תאונה קטלנית בים

  12. תאונה בבית קברות

  13. תאונה מחוץ לרכב

  14. תאונה בלתי נמנעת

  15. תאונה עם רכב צבאי

  16. תאונת שרשרת תביעה

  17. תאונה באיילון צפון

  18. תאונה בירידה מהרכבת

  19. תאונה עם עגלת סופר

  20. תאונה עם מכונת דפוס

  21. תאונה בזמן תדלוק רכב

  22. תאונה בשטח בית הספר

  23. עורך דין תאונות קשות

  24. תאונות עקב צעצועים מסוכנים

  25. תאונה בהליכה על מדרכה

  26. נוזל בברך לאחר תאונה

  27. תאונה עצירה בצד - את מי תובעים

  28. תאונה בזמן ביעור חמץ

  29. תאונה במסיבה לעובדים

  30. שינוי גירסה לאחר תאונה

  31. תאונה לאחר שייט קייקים

  32. תאונה במהלך החלפת גלגל

  33. תאונה עם מכסה תא מטען

  34. תאונה בטיול במדבר יהודה

  35. תאונה בכביש אשדוד יבנה

  36. פיצוי בגין תאונת דרגנוע

  37. תאונה במהלך טיול מהעבודה

  38. תאונה במשחק כדורסל בעבודה

  39. תאונה במהלך בדיקת חומר נפץ

  40. תאונה בזמן חיבור כבל גרירה

  41. תאונה ליד גשר ראשון לציון

  42. פינוי באמבולנס ממקום התאונה

  43. אי שמירת מרחק בתאונת שרשרת

  44. התהפכות רכב - פציעה מזכוכיות

  45. הסתרת תאונה קודמת בעסקת רכב

  46. העדר רישום רפואי אחרי תאונה

  47. חבלה אקסונלית מפושטת בתאונה

  48. גרסה ראשונית לתאונה בזמן אמת

  49. תאונות במהלך טיול שנתי מטעם בית הספר

  50. הגשת תביעה לדמי תאונה באיחור

  51. החמרה בענישה בתאונת פגע וברח

  52. חתך עמוק בכף היד לאחר תאונה

  53. תאונה עם רכב חונה בצד הכביש

  54. אי מסירת פרטים לאחר תאונה קלה

  55. קשר בין תאונה לבין טרשת נפוצה

  56. אי שמירת מרחק או בלימה פתאומית

  57. תאונה במהלך יציקת בטון עם מנוף

  58. תאונה בניסיון להוציא חפץ מהרכב

  59. תאונה בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  60. עיוורון מוחלט בעין אחת לאחר תאונה

  61. חבלת ראש וחתך עמוק בקרקפת בגין תאונה

  62. תאונה עקב אי שמירת מרחק - נסיעה בעליה

  63. שינוי מספר רישוי בגלל תאונה שגרמה לנזק

  64. אי פניה לקבלת טיפול רפואי מיידי לאחר תאונה

  65. "תאונת שרשרת" בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  66. פגיעה ברכב עומד עקב תאונה בין שני כלי רכב אחרים

  67. איבוד שליטה על הרכב במחלף שדרות רוקח בנתיבי איילון

  68. תאונה: הרגל נתקלה במרצפת בולטת, אשר יצרה הפרש גבהים בשביל

  69. חבלות בפנים, בפה, שבר באף ופגיעה בערובות העין בעקבות תאונה

  70. טוען כי נפגע בתאונה בהיותו כבן 17.5 שנים, על ידי רכב לא ידוע

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון