בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי למתן צו הצהרתי להימנע מפיטורי צמצום

בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי למתן צו הצהרתי, לפיו יש להימנע מכל התקדמות בהליך פיטורי הצמצום ובבוררות המהווה חלק ממנו ללא הגעת הצדדים להסכמה בעניין זהות הבורר ולחייב את המשיבה לנהל מו"מ עם נציגות העובדים בכל הנוגע לזהות הבורר.

2. המבקשת היא הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הארגון היציג במשיבה (להלן גם: "ההסתדרות"). המבקש הוא וועד עובדי אל אופ (להלן: "הוועד") .

3. המשיבה היא חברה ישראלית המתמחה בפיתוח וייצור מערכות אלקטרו אופטיות ליישומים בטחוניים אשר נמנית על קבוצת החברות של אלביט מערכות (להלן גם: "ההנהלה").

4. הרקע לבקשה-
א. בחודש 3/2013 פנתה המשיבה ליו"ר הוועד והודיעה לו על החלטת המשיבה לנקוט בפיטורי צמצום מחמת צמצום בעבודה.
בעקבות האמור נוהלו מגעים לניהול מו"מ בין הצדדים בכל הנוגע לפיטורים הללו.
ב. ביום 3.4.13 פנו המבקשים לבית דין זה בבקשה למתן צווים זמניים וקבועים במסגרת בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי (ס"ק 57315-04-13).
במסגרת הבקשה עתרו המבקשים, בין היתר, למתן צו עשה למשיבה למסור לידי הוועד את מלוא הנתונים והמידע הנוגעים לצמצומים הנדרשים ולנהל עם הוועד היוועצות ומו"מ קיבוצי בקשר לפיטורי צמצום.
ג. ביום 6.5.13 התקיים דיון בפני מותב בראשות כב' השופטת ד"ר גילצר כץ, בו הגיעו הצדדים להסכמה לעניין המשך ניהול ההליך בעניין פיטורי הצמצום, וזאת בהתאם להסכם הקיבוצי - הסכם עבודה משנת 1999 (להלן: "ההסכם הקיבוצי") כדלקמן:
"בהיעדר הסכמה בוועדה הפריטטית, יכריע בורר בחילוקי הדעות בעניין שמות המפוטרים, בתוך 15 יום בהתאם לסעיף 4 (ד) (8) ו- 4 (ד) (9) להסכם הקיבוצי. זהות הבורר תוסכם על ידי הצדדים עד ליום 16.5.2013 ובהיעדר הסכמה, תכריע בכך הממונה על יחסי עבודה עד לתום הדיון בוועדה הפריטטית והכל כאמור בסעיף 4 (ד) (8) להסכם"

(להלן: "פסק הדין").
ד. לא הושגה הסכמה בוועדה הפריטטית.
ה. הצדדים החליפו ביניהם שמות של בוררים מוצעים.
מטעם הוועד הוצע למנות את כב' השופטת בדימוס אלישבע ברק, ומטעם המשיבה הוצע למנות את כב' השופטת בדימוס דינה אפרתי.
הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר זהותו של הבורר.
ביום 2.6.13 הודיעה לצדדים הממונה האזורית על יחסי העבודה (להלן: "הממונה"), כי מינתה את עו"ד גדעון רובין כבורר בין הצדדים לעניין שמות המפוטרים בפיטורי הצמצום.
ו. ביום 3.6.13 פנה הוועד לממונה במכתב ובו בקשה לשינוי זהות הבורר מהטעמים הבאים:
זהות המועמד היתה צריכה להיקבע מתוך השמות אשר הוצעו על ידי הצדדים; משהחליטה הממונה שלא למנות בורר מתוך השמות אשר הוצעו, היה עליה לפנות לצדדים בבקשה למסור הצעות נוספות; עו"ד רובין מייצג לרוב מעסיקים ולפיכך מתעורר ספק לגבי יכולתו לשמש כבורר נייטרלי ואובייקטיבי במחלוקת בין הצדדים. בנוסף, עו"ד רובין כליטיגטור ומשרד ב"כ הוועד מנהלים הליכים משפטיים בהם הם מייצגים את הצדדים המתדיינים ומשכך אין זה ראוי כי הוא ישמש כבורר.
ז. במכתבה מיום 4.6.13 דחתה הממונה את טענות הוועד. באשר לסמכותה להציע בורר מטעמה ציינה הממונה כי אין היא מוגבלת במינוי בורר לשמות המוצעים על ידי הצדדים, ובאשר למינוי של עו"ד רובין השיבה לאחר בירור עם עו"ד רובין כי עו"ד רובין מייצג הן מעסיקים והן עובדים, לדוגמא, ההסתדרות הרפואית, מועצת עובדי מפעלי ים המלח ועובדים נוספים בהליכים משפטיים; עו"ד רובין השתתף בהליך משפטי מול ב"כ הוועד אולם מאז הוועד החליף את ייצוגו; אין ספק כי עו"ד רובין ימלא תפקידו במקצועיות ובהגינות ללא משוא פנים.
ח. ביום 6.6.13 פנתה ב"כ הוועד לב"כ המשיבה טלפונית בניסיון נוסף להגיע להסכמה לגבי זהותו של הבורר. ניסיון זה לא צלח והחלטת הממונה נותרה על כנה.
ט. בהיעדר הסכמה פנו המבקשים לבית הדין בבקשת צד מושא החלטה זאת.

5. טענות המבקשים –
א. ההלכה הפסוקה מכירה בחשיבותה של ההסכמה וההידברות ביחסי עבודה קיבוציים. במקרה דנא הצורך בהסכמה לעניין זהות הבורר נובע משיקולים שונים, וביניהם, מניעת חשש סביר לפגיעה במראית פני הצדק ו/או במראית פני הדברים, הגשמת עיקרון ההסכמה שנקבע בפסק הדין, מימוש העקרונות שנקבעו בסעיף 4 (ד) (8) להסכם הקיבוצי הדן בפיטורי צמצום וכן בפרק ח' הדן במחלוקות בעניין פירוש הסכם העבודה הנותנים ביטוי ברור לעמדת הצדדים ולהסכמתם.
ב. על הממונה היה למנות בורר מתוך השמות אשר הוצעו על ידי אחד הצדדים.
ככל שהממונה מצאה שלא למנות מי מהמועמדים שהוצעו על ידי הצדדים, היה עליה לפנות אל הצדדים על מנת להביא הצעות נוספות.
ג. מינויו של בורר כפוף לאמות מידה של סבירות ולעקרונות שיטת המשפט. המינוי כפוף לעקרונות כלליים של מניעת ניגוד עניינים ומשוא פנים ולרבות מראית פני הדברים.
ד. אמת המידה היא אובייקטיבית הכוללת חשש סביר להתקיימותם של הנ"ל וזאת מאחר והמדובר במינוי גורם מעין שיפוטי.
ה. עו"ד רובין מייצג בעיקר מעסיקים. בנוסף, משרדו של עו"ד רובין, בו הוא משמש כשותף, מצוי בעימות משפטי מול משרד ב"כ הועד בתיקים גדולים וכבדי משקל.
ו. תחושתם של העובדים ונציגותם כי המדובר במינוי שיוצר פגיעה במראית פני הדברים ואינו עומד באמות המידה של מבחן החשש הסביר מצדיקה ומחייבת מינויו של בורר אחר.
ז. יש לבחון את המקרה דנא בזהירות מיוחדת שכן פיטורי צמצום בהם מנתקים עובדים ממקור פרנסתם אינם מעשה יום יומי ועל כן נדרשת הקפדה יתירה על עקרונות המשפט הקיבוצי והאישי, המשפט המנהלי ועל עקרונות כלליים של השיטה.

6. טענות המשיבה –
א. החלטת הממונה מיום 2.6.13 למנות את עו"ד רובין כבורר מהווה פסק בוררות.
אין כל עילה לביטול פסק הבוררות.
ב. מטרת הבקשה הינה סיכול האפשרות לקבל את פסק הבוררות במועד שנקבע בפסק הדין.
ג. אין עילה להתערבות בהחלטת הממונה.
אין טענה כלשהי לשיקולים זרים או לפגיעה בכללי הצדק הטבעי.
ד. הטענה שהממונה היתה צריכה לבחור מועמד שהוצע ע"י אחד הצדדים הינה מופרכת מיסודה.
ה. אין לוועד מעמד להעלות לבדו טענות כנגד הבורר שהתמנה.
המכתב אל הממונה מיום 3.6.13 נשלח מטעם הוועד בלבד. ההסתדרות לא העלתה כל טענה של חשש למשוא פנים מול באי כח ההסתדרות. הצד להליך הבוררות הוא ההסתדרות ולא הוועד.
ו. אין שחר לטענות כלפי עו"ד רובין.
עו"ד רובין אינו "עורך דין של מעסיקים". עו"ד רובין מייצג עובדים וועדי עובדים ואף מנהל מספר לא מבוטל של הליכים כבא כוחם של עובדים וועדי עובדים כנגד משרד ב"כ המשיבה.

ההכרעה -

7. נקדים ונאמר כי יש להצטער על כך כי ניסיונותיו של בית הדין לסיום המחלוקת בהסכמה לא צלחו.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8. השאלה הטעונה הכרעה הינה האם יש מקום להתערב בהחלטת הממונה למנות את עו"ד רובין כבורר בין הצדדים.

9. מקור סמכותה של הממונה למנות בורר הינו סעיף 4 (ד) (8) להסכם הקיבוצי שזו לשונו:
"לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטה בחילוקי הדעות תוך 14 ימים מיום שהועברו להחלטה, יועברו חילוקי הדעות בדבר שמות המועמדים לפיטורים לפי דרישת כל צד להכרעת בורר מוסכם דן יחיד.
אם לא יגיעו הצדדים לידי הסכמה בענין זהות הבורר בתוך התקופה כאמור, ימונה הבורר על ידי הממונה על יחסי עבודה באזור תל-אביב או מי מטעמו, לפי פניות אחד הצדדים".

פסק הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים ללכת במסלול אשר נקבע בהסכם הקיבוצי.
בהתאם לפסק הדין:
"זהות הבורר תוסכם על ידי הצדדים עד ליום 16.5.13 ובהיעדר הסכמה, תכריע בכך הממונה על יחסי עבודה עד לתום הדיון בוועדה הפריטטית והכל כאמור בסעיף 4 (ד) (8) להסכם".
10. אין חולק כי הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר זהות הבורר ופנו לממונה.
ההנהלה הציעה את כב' השופטת בדימוס דינה אפרתי והוועד הציע את כב' השופטת בדימוס אלישבע ברק.
ביום 2.6.13 הודיעה הממונה לצדדים כי היא ממנה את עו"ד גדעון רובין כבורר יחיד בחילוקי הדעות בעניין שמות המפוטרים.

11. המשיבה טוענת כי אין מקום לביטול החלטת הממונה משהחלטתה מהווה פסק בוררות ולא נטען, ובפועל לא התקיימו, העילות לביטול פסק בוררות.
איננו מקבלים טענה זאת.
סעיף 1 לחוק הבוררות תשכ"ח-1968 מגדיר "פסק בוררות":
"פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק ביניים".

"בורר" מוגדר כמי שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו.

"הסכם בוררות" מוגדר:
"הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין הצדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו".

אכן, הצדדים הסכימו בהסכם הקיבוצי ובפסק הדין למסור לידי הממונה את ההחלטה לקבוע את זהות הבורר וזאת כאשר אין ביניהם הסכמה בקשר לכך. על הבורר להכריע בסכסוך שנתגלע בין הצדדים ובענייננו זהות המפוטרים.
הסכמת הצדדים כי בהיעדר הסכמה תמנה הממונה את הבורר אינה מהווה "הסכם בוררות" ולפיכך החלטת הממונה אינה בבחינת "פסק בוררות".

12. על אף האמור, מסקנתנו הינה כי לא נפל כל פגם בהחלטת הממונה המצדיק את התערבותנו.
אופן בחינת החלטת הממונה הינו זהה לאופן בחינת החלטה מנהלית מעין שיפוטית לפי עקרונות המשפט המנהלי.
לגבי אופן יישום ביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות נפסק –
"בית הדין אינו משמש כערכאת ערעור על החלטת המפקח, כי אם מפעיל ביקורת שיפוטית על ההחלטה, אם ועד כמה לוקה ההחלטה בחוסר סבירות קיצוני או האם הובאו בחשבון השיקולים הרלוונטיים לעניין (פיסקה 6 לפסק הדין בעניין מאסטרו). בית הדין לא ימיר את שיקולי הרשות המוסמכת בשיקוליו הוא, ולא יתערב בהחלטת הרשות המוסמכת לשנותה, כל עוד פעולתה, שיקוליה והחלטתה נעשו וניתנו באופן ענייני, בסבירות, במידתיות, בתום-לב ובמסגרת הסמכות על פי דין"

(ע"ע (ארצי) 329/99 אופיר טורס בע"מ – גולדנברג חייט ואח' (15.10.02))
13. המבקשים טוענים כי החלטת הממונה מנוגדת לסמכות שניתנה לה, שכן על הממונה היה למנות כבורר רק את אחד המועמדים אשר הוצעו על ידי הצדדים, ומכל מקום מינויו של עו"ד רובין נוגד את עיקרי הצדק הטבעי.

14. איננו מקבלים טענות אלה.
המבקשים מייחסים את המילים "לפי פניית אחד הצדדים" אשר בסיפא לסעיף 4 (ד) (8) לזהות הבורר. אלא שהדבר אינו עולה מלשון הסעיף.
סמכות הממונה למינוי בורר, בהיעדר החלטה של הועדה הפריטטית לשמות המפוטרים, תקום מכח פניית הצדדים או אחד מהם.
אין להסיק מכך כי הממונה כבולה לשמות אשר הוצעו על ידי אחד הצדדים.

15. יחד עם זאת, לטעמנו, משכל אחד מהצדדים הציע בורר או רשימת בוררים והממונה החליטה למנות בורר אשר אינו נכלל בהצעות הצדדים, היה עליה ליידע מראש את הצדדים על כוונתה למנות בורר אשר לא הוצע על ידי אף אחד מהם ולאפשר להם להתייחס לכוונה זאת שמא קיימת עילה לפסילתו.

16. בענייננו הממונה לא פעלה כך, אלא שהפגם רופא בהתייחסות מפורטת של הממונה להשגות המבקשים למינוי מיום 3.6.13.
המבקשים טענו שתי טענות כנגד מינויו של עו"ד רובין. האחת - כי הוא נטוע כל כולו בעולם של ייצוג מעסיקים, והשניה - כי עו"ד רובין נמצא בעימות משפטי כליטיגטור מול משרד ב"כ הוועד.

17. הממונה השיבה ביום 4.6.13 כי מבירור שערכה עם עו"ד רובין הוא מייצג את ההסתדרות הרפואית; מועצת עובדי מפעלי ים המלח; מאות רופאים ועובדים אחרים בהליכי פרט.
לטענה השניה השיבה הממונה, כי עו"ד רובין אכן השתתף בהליך משפטי מול משרד ב"כ הוועד בעניין הרכבת אולם מאז הוועד החליף את ייצוגו.
מאידך דווקא מול משרד ב"כ המשיבה מנהל עו"ד רובין אישית תיקים רבים.

18. המבקשים טוענים כי במינויו של עו"ד רובין כבורר קיים חשש ממשי למשוא פנים ומפנים לקריטריונים שנקבעו בקשר עם פסילת שופט בשל חשש למשוא פנים ולע"ע 6332/05 יהושע ולדהורן – שלמה נרקיס (24.11.05) (להלן: "פסק-דין נרקיס"), אלא שאין הנדון דומה לראיה.
בפסק דין נרקיס נקבע כי "חשש ממשי למשוא פנים" יכול להיווצר במקרים שונים. הוא יכול להיווצר עקב התבטאויות של בית המשפט המלמדות כי דעתו ננעלה. הוא יכול להיווצר במקרים חריגים עקב דרכי ניהול המשפט והוא יכול להיווצר גם עקב יחסי קרבה ממשית בין השופט ובא כוחו של בעל דין.

אשר ליחסי הקרבה נאמר:
"קרבה כאמור מזמינה בחינת קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, ומקום שהוא קיים, צומחת לה עילת פסלות (ראו: ע"א 1190/05 גבאי – אומצה מפעלי בשר בע"מ (לא פורסם)). מטבע הדברים, בחינה כאמור היא בחינה נסיבתית ממקרה למקרה. כל קרבה ונסיבותיה. כל קרבה והשלכותיה. ככל שהקרבה הדוקה יותר החשש למשוא פנים רב יותר. ככל שהקרבה ממושכת יותר החשש למשוא פנים רב יותר. ככל שהקרבה רלבנטית יותר לנשוא הסכסוך המשפטי מתעצם החשש למשוא פנים...
הבחינה לעולם היא בחינה נסיבתית מגוונת ומדוקדקת (רא: בג"צ יואב יצחק – נשיא בית המשפט העליון ואח', פ"ד נד(2) 54, 64). אין לקבוע בעניין זה כללים גורפים. אמת המידה בדבר "חשש ממשי למשוא פנים" היא אמת מידה אחת. אך, בחינתה היא תמיד בחינה מיוחדת ממקרה למקרה. כל זאת בשאיפה להגשים את תכלית דיני הפסלות".

(פסק דין נרקיס פסקה 11).

19. בפסק דין נרקיס נתן בית המשפט משקל למעמדו במשרד המייצג של עורך הדין שלו מיוחסת קרבה עם השופט, אלא שכאמור אין הנדון דומה לראיה.

20. לא נטען כי קיימת קרבה בין עו"ד רובין ובין מי ממשרד באי כח הוועד.
אמנם קיומה של קרבה או קיומו של קשר המצמיחים חשש ממשי למשוא פנים לא חייב להתבסס על חברות.
קשר המהווה בסיס לחשש ממשי למשוא פנים יכול לנבוע אף מסכסוך. אלא שכאמור יש לבחון כל מקרה לגופו.
כאשר מדובר במשרדי עורכי דין ותיקים בתחום דיני העבודה סביר כי ינהלו תיקים כשכל אחד מהם מייצג לקוח אחר.
גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות.
משהתקבלה תשובת עו"ד רובין, שלא נסתרה, כי ייצג את הנהלת הרכבת בסכסוך מול וועד עובדי הרכבת שיוצג ע"י ב"כ הוועד והוחלף אין בכך להוות בסיס לחשש ממשי למשוא פנים. כמו גם העובדה כי עו"ד רובין מנהל תיקים מול משרד ב"כ המשיבה.
אף טענת המבקשים כי עו"ד רובין נטוע כל כולו בלב ייצוג מעסיקים נטענה בעלמא והוכחשה ע"י עו"ד רובין כעולה מתשובת הממונה.

21. המבקשים טוענים כי יש לתת משקל יתר לחשש למשוא פנים במקרה זה לאור העובדה כי להכרעת הבורר משקל רב וזאת לאור תוכנה.
מדובר בהחלטה הקורעת אדם ממקום עבודתו ולפיכך עצם תחושת העובדים מצדיקה ומחייבת מינויו של בורר אחר.
עם כל ההבנה לעובדה כי החלטת הבורר באשר לרשימת המפוטרים חורצת גורלות, הרי שאין מקום לקבוע כי נפל פגם בהחלטת הממונה המצדיקה את התערבותנו.

22. משזו התוצאה איננו נדרשים לטענת המשיבה כי לא היה מקום להיזקק לטענות הוועד ושלמבקשת אין כל טענה בדבר חשש למשוא פנים.

23. סוף דבר, הבקשה נדחית.
משעסקינן בבקשת צד לסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. יחסי עבודה קיבוציים

  2. סכסוך קיבוצי עובדי בזק

  3. מחיקת צד בסכסוך קיבוצי

  4. מותב בסכסוך קיבוצי

  5. מועד דיון בסכסוך קיבוצי

  6. סכסוך קיבוצי עובדי רנטגן

  7. סכסוך קיבוצי בפני שופט אחד

  8. צירוף צד להליך סכסוך קיבוצי

  9. בוררות זבל''א בסכסוך קיבוצי

  10. בקשה למחיקת צד בסכסוך קיבוצי

  11. מעמד של צד לדיון בסכסוך קיבוצי

  12. סכסוך קיבוצי לביטול סעיפים בחוזר

  13. מותב בית הדין לעבודה בסכסוך קיבוצי

  14. הארכת מועד להגשת ערעור בסכסוך קיבוצי

  15. העברת דיון בסכסוך קיבוצי לבית דין אחר

  16. שביתה של הסתדרות הפקידים בסכסוך קיבוצי

  17. בקשה ליישוב סכסוך קיבוצי באמצעות בוררות

  18. המועד להגשת ערעור על פסק דין בסכסוך קיבוצי

  19. בקשה למתן צו מניעה זמני במסגרת סכסוך קיבוצי

  20. בקשה לכנס ועדה פריטטית לדיון בסכסוך קיבוצי

  21. סילוק על הסף של סכסוך קיבוצי אינו מועיל לצדדים

  22. יישוב סכסוך קיבוצי לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה

  23. צו מניעה זמני לפיטורים עד להכרעה בסכסוך קיבוצי

  24. סכסוך קיבוצי בנושא הפחתת היקף העסקת עובדים בשעות נוספות

  25. הוועד הארצי של עובדי בתי החולים הממשלתיים - סכסוך קיבוצי

  26. בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי למתן צו הצהרתי להימנע מפיטורי צמצום

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון