תביעה לשכר עבודה עבור טיפולי שיניים

תביעה לשכר עבודה עבור טיפולי שיניים

הנתבע הגיש כתב הגנה והוסיף גם תביעה שכנגד, מאחר ולטענתו הטיפול שקיבל ע"י התובע היה רשלני וגרם לו לנזק.



הצדדים:

התובע והנתבע שכנגד הינו רופא שיניים במקצועו (להלן: "התובע"), ואילו הנתבע והתובע שכנגד היה מטופל של התובע (להלן: "הנתבע").

בגין מערכת יחסים זו הוגשה התביעה העיקרית לתשלום בגין טיפולים רפואיים, ואילו התביעה שכנגד הוגשה בגין רשלנות רפואית.



רקע כללי:

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע קיבל טיפולי שיניים ע"י התובע במרפאה שבה עבד התובע. לאחר שהופסק טיפול השיניים, הגיש התובע תביעה לתשלום שכר עבודה בגין הטיפולים שביצע לנתבע ולא קבל בגינם תמורה, ואילו הנתבע הגישה את התביעה בגין רשלנות רפואית, אשר לטענתו באה לידי ביטוי בטיפולים שקיבל מהתובע.

תמצית טענות הצדדים:


תמצית טענות התובע בתביעה העיקרית – תשלום שכר עבודה:

לטענת התובע, חתם הנתבע על תכנית עבודה לשיקום הפה והשיניים. בהתאם לתכנית זו, עבר הנתבע טיפולים רבים במרפאת התובע ונותר חייב לה סך של 31,279 ₪ בגין טיפולים שקיבל ולא שילם עבורם.

התובע כופר בכל האשמות נגדו וטוען, כי לנתבע לא הייתה כל זכות לקזז משכר טרחתו כל סכום שהוא.



לעניין התביעה בגין רשלנות רפואית, טען התובע כדלקמן:

התובע כפר מכל וכל בטענות הנתבע, לפיהן הטיפול הרפואי שקיבל הנתבע מהתובע היה רשלני וגרם לנתבע לנזקים כלכליים. לטענת התובע, קיבל הנתבע טיפול רפואי, מקצועי ואמין.

לטענת התובע, הנזקים שנגרמו לנתבע, אם נגרמו כאלו, נבעו מכך שהפסיק את הטיפול באמצע ונעלם. לו היה הנתבע מתמיד בטיפולים בהתאם לתכנית העבודה, היה ניתן לשקם ולתקן את הטעון תיקון.



תמצית טענות הנתבע בתביעה העיקרית:

לטענת הנתבע, לאור הטיפול הרשלני שנתן לו התובע ואשר אף אילץ אותו ללכת לרופאים נוספים ולשלם להם, הרי שהתובע לא זכאי לכל תשלום שהוא עבור טיפולים שהתבררו כרשלניים.



לעניין התביעה בגין רשלנות רפואית:

לטענת הנתבע, הטיפול הרפואי שקיבל היה כה רשלני שהוא נאלץ לקבל טיפול מתקן ומשלים אצל רופא אחר על מנת שינסה לתקן את הנזק שנגרם ע"י התובע. הנתבע חזר לרופא שטיפל בו לפני התובע וזה אכן ביצע את הטיפולים הנוספים להם היה זקוק הנתבע.

לטענת הנתבע, לא רק שהוא לא חייב כל סכום שהוא לתובע, אלא שעל התובע לפצות אותו בגין הטיפולים שעבר, כתוצאה מרשלנותו של התובע.

דיון:



התביעה העיקרית – תשלום שכר עבודה:

אין מחלוקת בין הצדדים על כי הנתבע טופל ע"י התובע במרפאת השיניים. הנתבע החל בקבלת טיפולים אצל התובע ב-5.4.2002. הוא הגיע למרפאת התובע מתוך רצון לממש את זכויותיו בהתאם לפוליסת ביטוח המכסה טיפולי שיניים. התובע היה קשור בהסדר עם חברת הביטוח ומכאן נוצר הקשר שבין הצדדים. התובע הפסיק טיפול אצל ד"ר רחניאן על מנת להתקשר עם רופא המאושר ע"י חברת הביטוח. לאחר שעזב הנתבע את התובע בעקבות חילוקי הדעות שביניהם, חזר לקבל טיפול אצל ד"ר רחניאן.

ממכלול הראיות עולה, כי הנתבע היה זקוק לטיפול יסודי ומורכב. אני מקבלת את טענת ד"ר כהן לפיה הוכנה עבור הנתבע תכנית טיפולים. התובע אף שלח את הנתבע לקבלת ייעוץ מרופא המתמחה בנושא החניכיים, ד"ר חטואל. הנתבע החל לקבל את הטיפולים אצל התובע אך בשלב מסוים הופסקו הטיפולים.

לטענת התובע, היה זה הנתבע שהפסיק להגיע לטיפולים שנקבעו לו ואף לא שילם באותו שלב עבור הטיפולים שכבר קיבל, ואילו הנתבע טען שהפסיק את הטיפולים לאור הטיפול הרשלני שקיבל מהתובע.

אין מחלוקת בין הצדדים על כי הטיפולים הופסקו, אך יש מחלוקת אם נותר חוב ואם הוא בר קיזוז.

לפני שאבחן האם הייתה רשלנות בדרך הטיפול של התובע, יש לקבוע אם נותר חוב בגין הטיפולים שקיבל הנתבע.



לעניין גובה החוב:

התובע מבסס את תביעתו בעיקר על הכרטסת שהתנהלה במרפאה בעניינו של הנתבע ואשר על פיה נותרה יתרת חוב עבור הטיפולים שקבל הנתבע. הנתבע, לעומתו, טען שהכרטסת איננה מדויקת והיא כוללת ביקורים שלא היו וטיפולים שלא נעשו.

הנתבע אף טוען שאין לקבל כחלק מחומר הראיות את המסמכים שצורפו לתצהיר התובע ואשר לא גולו בשלב גילוי המסמכים. בעדויות הצדדים נתגלו חילוקי דעות מהותיים לגבי עצם הטיפולים שבוצעו ובוודאי לגבי הרישומים שנערכו על ידי התובע.

לא מצאתי, כי יש להיכנס למחלוקות אלו וזאת לאור חוות דעתו החד משמעית של המומחה מטעם בית המשפט, פרופ' אבינועם יפה (להלן: "המומחה" או "פרופ' יפה"), המתייחס לרישומים שנערכו לגבי הטיפול שקבל הנתבע ואשר למעשה קבע, כי לא נערך כל תיעוד ראוי לפעולות שבוצעו בפיו של מר כהן (עמ' 3 לחוות הדעת). יש לציין, שהמומחה פנה לתובע ובקש תיעוד נוסף לפני הכנת חוות הדעת, אך בקשתו זו לא נענתה וכפי שציין בפנייתו מיום 19.12.11 הוציא את חוות הדעת ללא התיעוד הנוסף.
בנסיבות אלו, הרי שהתובע לא הוכיח את יתרת החוב וזאת במיוחד בהתחשב בכך שהנתבע קיבל טיפול שיניים מתקן ומשלים לאחר הטיפול אצל התובע. המומחה מצא שלאור התיעוד שהומצא לו לא ניתן לערוך בדיקה מה בוצע ועל ידי מי וזאת על ידי מומחה מקצועי, כך שכל ניסיון שלי לעשות זאת איננו מעשי. מה גם שניתן פסק דין חלקי המתייחס לתשלום עבור עבודה שבוצעה.

פרופ' יפה מתייחס לתיעוד הטיפולים בחוות דעתו בעמ' 3 כדלקמן:
"אין ברישומי המרפאות של שני הרופאים כדי לשפוך אור על מה שביצעו, עושה רושם שנעשה ניסיון להסתיר מגורם כלשהוא את העבודה שבוצעה במרפאות..."

לאור חוות דעת זו של המומחה, אינני רואה לנכון לפסוק כל שכר נוסף על סמך הכרטסת או מסמכים אחרים, שכן אין טוב ממראה עיניים ובמיוחד מזה של מומחה לרפואת שיניים, אשר בדק בפועל את הנתבע והרישומים אחד מול השני.

מכל מקום וכפי שכבר ציינתי, הרי שמצאתי שהבדיקה הקלינית ובדיקת המסמכים הקיימים שנעשתה על ידי מומחה בית המשפט היא הבסיס המקצועי לקביעת הממצאים לצורך מתן פסק הדין.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את תביעת ד"ר כהן ליתרת שכ"ט, מעבר לפסק הדין החלקי שניתן ע"י כבוד השופט תמיר מיום 8.1.2007 בהסכמת הצדדים באותו דיון.



התביעה שכנגד – רשלנות מקצועית:

למעשה, טענת ההגנה של הנתבע בתביעה העיקרית היא עילת התביעה בתביעה שכנגד.
לטענת הנתבע, שהינו התובע שכנגד, התרשל התובע שהינו הנתבע שכנגד, בטיפול הרפואי שנתן לו.

לבחינת טענת הרשלנות הרפואית, הגיש כל אחד מהצדדים חוות דעת מטעמו ובנוסף הוגשה חוות דעת ע"י מומחה שמונה ע"י בימ"ש.



מטעם בימ"ש הגיש חוות דעת פרופסור אבינעם יפה. בחוות דעתו הוא מפרט את הטיפולים שקיבל הנתבע אצל התובע, וזאת על סמך המסמכים שקבל מהצדדים. בחוות דעתו מתח המומחה ביקורת על דרך הטיפול ואף על כך ש"...לא נעשה תיעוד ראוי (לשון המעטה) לפעולות שבוצעו בפיו של מר כהן..." (עמ' 3 לחוות הדעת).


פרופסור יפה מסכם את חוות דעתו כדלקמן:
"לא ניתן לייחס דבר לאיש כי אין רישומים. העדר הרישומים אל להם להוציא את המעורבים זכאים רק משום שאין רישום שיכול מחד להפליל ומאידך לזכות.
לאור האמור לעיל חושבני שמר כהן ראוי לפיצוי על מה שנעשה לו..." (עמ' 3 ו 4 לחוות הדעת).



אמנם המומחה בקביעתו זו חרג ברמה מסוימת מתפקידו, ואף השתמש במונחים שאינם מתחום המשפטי האזרחי, אך יחד עם זאת ניתן להבין כי התרשמותו של המומחה הינה שהנתבע קיבל טיפול לקוי המצדיק מתן פיצוי.


המומחה אף לא פירט בחוות דעתו בצורה ברורה במה מתבטאת הרשלנות ומה הם הפתרונות לתיקונה, לא מההיבט הרפואי ולא מההיבט הכספי. למעשה כל שניתן, מבחינתי, ללמוד מחוות הדעת הוא כי דרך הטיפול שקיבל הנתבע מצדיקה מתן פיצוי.



לטענת התובע, כפי שעולה מתצהירו, הטיפולים שבוצעו על ידו היו כדלקמן:


בתאריך 5.4.2002 ביקר הנתבע לראשונה במרפאת התובע. בתאריך 15.10.2002 לאחר שהנתבע עבר סדרת צילומים, ערך לו התובע תכנית טיפולים ראשונית. כמו כן, הופנה התובע לד"ר חטואל לבדיקת המצב הפריודנטלי לבדוק האם ניתן לבצע את תכנית הטיפולים כפי שהוכנה ע"י התובע (סע' 7 לתצהיר עדות התובע).

הטיפול הראשוני התחיל ביום 29.4.2003, לאחר שלטענת התובע, הגיע הנתבע למרפאה לפחות 12 פעמים לצורך התייעצות (סע' 11 לתצהיר התובע). שלב הטיפול הראשוני הסתיים ביום 13.7.2003 והוא כלל לקיחת מידות לכתרים זמניים ומסירת הכתרים, טיפול שורש בשיניים 14 ו-15, תיקון התותבת בלסת התחתונה והרמת מנשך (סע' 12 לתצהיר התובע).

הטיפול בצד שמאל של הלסת העליונה הסתיים בתאריך 23.1.2004 ולמעשה בשלב זה הופסקו הטיפולים ללא שבוצע הטיפול בצד ימין של הלסת העליונה ובלסת התחתונה. לטענת התובע, הנתבע הפסיק את תכנית הטיפולים בעיצומה מתוך מטרה לא לשלם עבור הטיפולים שקיבל (סע' 19 לתצהיר התובע).



תיאור הטיפולים ע"י הנתבע, כפי שעולה מתצהירו, הינם שונים לחלוטין והוא תיאר אותם כדלקמן:


באחד הטיפולים הראשונים ניסר התובע 5 כתרים שהורכבו על השתלים בלסת עליונה בצד שמאל ואשר לטענת הנתבע, היו תקינים ונעשו ע"י ד"ר רחניאן בשנת 2002 (סעיף 27 לתצהיר הנתבע) ולטענתו הכתרים ששם לו התובע במקום הכתרים שנוסרו היו גרועים ולא אסתטיים. לטענת הנתבע, הטיפולים שביצע התובע היו בניגוד למוסכם בין הצדדים, מיותרים וגרמו לו לכך שנאלץ לפנות לד"ר רחניאן לתיקון ושיקום הפה ושילם לו בגין כך סך של כ- 58,000 ₪ (סעיפים 51 ו- 52 לתצהיר הנתבע).

אמנם בחוות הדעת של המומחה מטעם בימ"ש אין פירוט של הנזקים שנגרמו לנתבע, אך אין ספק שמסקנתו של המומחה היא כי הנתבע קיבל טיפול שיניים לא ראוי המצדיק פיצוי.

בפועל, הוכיח הנתבע כי שילם עבור טיפול השיניים המתקן סך של 58,000 ₪. לאור חוות דעת המומחה, שכאמור, אינה מפורטת, אינני יכולה לקבוע אילו רכיבים בחוות הדעת תוקנו ע"י ד"ר רחניאן ואילו בוצעו לראשונה על ידו, כך שאין הנתבע זכאי לשיפוי או פיצוי בגין הטיפולים הנוספים שביצע ד"ר רחניאן (המומחה ציין בפרוש בחוות דעתו שאין לו תיעוד כדי לפרט את ההפרדה שבין הטיפולים שניתנו לנתבע על ידי שני הרופאים).

בנסיבות אלו ועל דרך האומדנה, אני פוסקת כי מתוך הסך של 58,000 ₪ שגבה ד"ר רחניאן, יש לייחס 28,000 ₪ לעבודות התיקון בגינן זכאי הנתבע לפיצוי, ואת יתרת הסכום אני משייכת לטיפולים נוספים שהיה על הנתבע לקבל בין אם היה עוזב את התובע ובין אם לאו.

לא מצאתי, כי הנתבע הוכיח שטיפולים נוספים עתידיים הינם כתוצאה מטיפולו של התובע, וזאת במיוחד לאור חוות דעת מומחה בית המשפט. כמו כן, יש להתחשב בכך שמהתיעוד הרפואי בכללותו עולה בבירור שהנתבע הגיע מלכתחילה לטיפול שיניים במצב שדרש טיפול ארוך ומורכב. בנוסף, עולה מהחומר הרפואי שהוא קיבל טיפולים מורכבים גם בעבר.



בנוסף לשיפוי כמפורט לעיל, הרי שהנתבע זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל בסך של 15,000 ₪, המגלם פיצוי לכאב והטרדה שנגרמו לנתבע עקב התמשכות הטיפולים. יחד עם זאת בעניין זה לאור מכלול הראיות הרי שגם הנתבע עצמו לא עשה כל שניתן למניעת המצב שנוצר, הן במחלוקות שהתעוררו עם התובע בין היתר גם על החזרי הביטוח והן בהתנהלותו במשך הטיפולים והמשך הטיפולים אצל רופא מחליף.




כפי שציינתי במהלך הדיונים שהתקיימו בתיק, הרי שאין דעתי נחה מדרך התנהלות הנתבע בתביעה שכנגד ואני סבורה שניתן היה להסכים על מומחה מטעם בימ"ש בשלבים מוקדמים של הדיון ולמנוע הן את הזמן הרב שלקח לנתבע עצמו להגיש חוות דעת (לאחר שנתקל בקשיים למצוא מומחה) והן את העיכובים שחלו במינוי מומחה מטעם בימ"ש, לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת.


במיוחד נכונים הדברים להתנגדות הנתבע שכנגד למנות כמומחה מכריע מטעם בית משפט את אותו המומחה ששני הצדדים פנו אליו כל אחד בנפרד. הסכמה זו הייתה חוסכת את כל הליך המינויים וחוות הדעת, אשר התארך בתיק זה מעל ומעבר לזמן הרצוי או הראוי.

17. אתייחס בקצרה לטענות בדבר הרחבת חזית:

א. התובע והנתבע שכנגד הוסיף מסמכים מהותיים עם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו,
מאחר ולא נחה דעתי מההסבר שניתן לאי גילויים בשלב גילוי המסמכים, קבעתי
שאתייחס לכך בפסק הדין. בפועל, המסמכים הוגשו לפני דיון ההוכחות כך שאינני
קובעת שאינם קבילים, אך יש להפחית ממשקלם הראייתי שכן מהנתבע נמנעה בשלב
זה האפשרות לתת להם מענה של ממש.

מבחינה מהותית, כפי שכבר ציינתי הרי שהסתמכתי על חוות דעת המומחה שמונה
על ידי בית המשפט, אשר ערך השוואה בין המסמכים שהוגשו לו על ידי הצדדים
לבדיקה הקלינית שערך לנתבע, ודבריו מדברים בעד עצמם.

בנסיבות אלו נושא הרחבת החזית בגין המסמכים הוא בעיקר תיאורטי.

ב. לטענת התובע בדבר הרחבת חזית בכל הנוגע לטענת הנתבע על פגיעה באוטונומיה:
אינני מקבלת את הטענה בדבר הרחבת חזית בדבר פגיעה באוטונומיה ואי קבלת רשות
מפורשת לביצוע טיפול השיניים, שכן טענה זו הועלתה כבר בכתב התביעה שכנגד ולא
ניתן להפריד בין התביעה לתביעה שכנגד. לגופו של עניין, קבלת טיפול ארוך ופגישות
רבות יש בו משום ריפוי הפגם הטכני של אי חתימה על הטופס המתאים. במקרה הנדון
עיקר התביעה הינה בגין עצם הטיפול לגופו של טיפול.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הטענה של פגיעה באוטונומיה לאור התנהגות הנתבע
בפועל, אך עדיין יש לבדוק את עצם הטיפול כפי שפורט.

18. סוף דבר:

לאחר שמצאתי, כי בהתבסס על חוות דעת המומחה מטעם בימ"ש, הייתה רשלנות בדרך הטיפול, הרי שאני מחייבת את הנתבע שכנגד לשלם לתובע שכנגד (מר מיכאל כהן) פיצוי כדלקמן תוך 30 יום:



28,000 ₪ בגין תיקון טיפול השיניים. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום לד"ר רחניאן ועד התשלום בפועל.




פיצוי גלובלי בסך 15,000 ₪ בגין כאב וסבל והוצאות נלוות. על סכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית לאחר 30 יום ממתן פסק הדין.




החזר הוצאות המומחים שהוציא הנתבע, דהיינו המומחה מטעמו והסכום ששילם למומחה מטעם בית המשפט בהתאם לקבלות, וכך גם לגבי החזר האגרה וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום בהתאם לקבלות ועד התשלום בפועל.




בנוסף ישלם הנתבע שכנגד לתובע שכנגד הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסך של 8,000₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית לאחר 30 יום ממועד מתן פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו שכר מולן ?

  2. שכר לפי קיבולת

  3. הפחתת שכר בכירים

  4. תביעה להשלמת שכר

  5. הפרשי שכר לשוטרים

  6. תוספת שכר משמרות

  7. תוספת שטחים לשכר

  8. תוספת שכר לסיירים

  9. תשלום שכר סופרים

  10. הגדלת שכר פיקטיבית

  11. השבתת מגן שכר עובדים

  12. שינוי תנאי שכר למפרע

  13. הסעה ברכב בשכר

  14. שכר עבודה מנהל מסחרי

  15. תוספת שכר לעובדי נמל

  16. תביעה לתשלום יתרת שכר

  17. תביעה לתשלום שכר יומי

  18. תוספת שכר משמרת שניה

  19. שכר בזמן השעיה מעבודה

  20. קיפוח שכר במקום העבודה

  21. תביעת וטרינר לתשלום שכר

  22. ציפיות שכר בראיון עבודה

  23. שכר לימוד ישיבה תיכונית

  24. אי עדכון תוספת לשכר עבודה

  25. השכר הממוצע במשק הפלסטיני

  26. תוספת שכר כחלק מהשכר הרגיל

  27. הסתדרות הפקידים תוספות שכר

  28. תביעת שף מקצועי לשכר עבודה

  29. שכר משפטנים בשירות המדינה

  30. השתתפות המדינה בשכר לימוד

  31. הפחתת שכר חד צדדית לעובדים

  32. תביעה לתשלום שכר עבודה בשבת

  33. הפחתת שכר לעובד בזמן השעיה

  34. תביעה לתשלום הפרש שכר עבודה

  35. תנאי שכר עובדי שירות התעסוקה

  36. העלאת שכר פיקטיבית לאחר לידה

  37. תוספת שכר לעובדי רשות השידור

  38. ההבחנה בין נבחר ציבור לעובד ציבור

  39. תביעה לתשלום שכר עבודות מסגרות

  40. תביעה נגד גרושה ובעלה לשכר ראוי

  41. האם תשר (טיפ) יכול להיחשב כשכר עבודה

  42. תביעה להפרשי שכר של שלושה חודשים

  43. תביעה של שחקנית לתשלום שכר עבודה

  44. תוספת שכר לפרקליטים בשירות המדינה

  45. תביעה לשכר עבודה עבור טיפולי שיניים

  46. שכר מוגדל מעבר לחלקיות משרה בפועל

  47. תואר שני עובדת סוציאלית - תוספת שכר

  48. תביעה לתשלום שכר עבודה על תקופה קצרה

  49. תביעה נגד החלטות הממונה על השכר באוצר

  50. תביעה לשכר ראוי בגין טיפול באישה מבוגרת

  51. תביעה לתשלום שכר עבודה בגין עבודות גינון

  52. תביעה לתשלום שכר עבודה בגין אחד עשר ימי עבודה

  53. התיישנות תביעה לשכר עבודה מתחילה עם סיום יחסי העבודה

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון