פציעה עקב נפילה מפיגום

נפגע ובירכיים שעה שנפל מפיגום עליו עמד במסגרת עבודתו כברזלן אצל הנתבעת 1 (להלן: "התאונה"). לטענת התובע הפיגום הוצב על ידי הנתבעים 1-2 בשטח השייך לנתבעת 3 והם גם אשר בנו אותו ופיקחו על הקמתו.

2. הנתבעת 2 שלחה הודעה לצד ג' כנגד הנתבעת 1, כנגד מנהלת ובעלת המניות בנתבעת 1 וכנגד מנהל העבודה בנתבעת 1 אשר התחייבו כערבים לביצוע כל חובות הנתבעת 1 עפ"י הסכם העבודה שחתמה הנתבעת 1 עם הנתבעת 2.

3. לאור האמור הוגשה על ידי התובע בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת צדדי ג' 2-3 כנתבעים. הבקשה התקבלה התביעה תוקנה וצדדי ג' 2-3 הפכו לנתבעים 4 ו – 5 בהתאמה.

4. תיק זה הועבר לטיפולי ממותב אחר אשר בהעדר כתב הגנה מטעם הנתבעת 1, ומשבוצעה מסירה כדין נתן פס"ד בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 1 בקובעו כי גובה פסק הדין יקבע במסגרת פסק הדין שינתן כנגד יתר הנתבעות.

עוד קבע המותב הקודם, בהסכמת הצדדים (ראה החלטה מיום 22.11.09) כי חוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים יוגשו ללא חקירת עורכיהם כאשר לצדדים שמורה הזכות לטעון לעניין חוות הדעת ומצבו הרפואי של התובע בסיכומיהם.

5. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנכות - הרפואית והתפקודית - וכפועל יוצא גם בשאלת הנזק.

6. התקיימו שתי ישיבות הוכחות כאשר בישיבה הראשונה העיד התובע וכן העידו עדי הנתבעים 2-3 ואילו בישיבה השנייה העיד אביה של הנתבעת 4 והנתבע 5 בעצמו.

הנתבעת 4 לא התייצבה ולא העידה ותצהירה נמשך מתיק ביהמ"ש (ראה עמ' 29 לפרוטוקול מיום 18.5.11).

7. עד כאן העובדות הצריכות לענייננו.

המסגרת המשפטית:

8. הלכה פסוקה היא שכאשר מדובר בגרסה מול גרסה, על תובע להוכיח, על פי מאזן ההסתברות, את עילת תביעתו, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". על הנתבע לא מוטל הנטל להוכיח כי התובע "משקר" או "להפריך" את גרסת התובע וכיו"ב. נתבע רשאי שלא להציג גרסה נגדית, לא להביא ראיות ולהסתפק רק בחקירה נגדית של התובע ועדיו ובהדגמת הפגמים בעדויות אלה: מהימנותן, הגיונן והסתברותן. על סמך אלה רשאי נתבע לטעון כי גרסת התובע לא הוכחה ברמה הנדרשת:
"...נטל ראיה... להוכיח נסיבות התאונה מוטל על ... התובעת ... אם בסופו של יום יוותר ספק... באופן שמאזני ההסתברות... יישארו שקולות... תדחה התביעה שכן נטל השכנוע כאמור מוטל על כתפי התובעת" [ת.א. (השלום חדרה) 4801/05 איסר נ. הפניקס, תק-של 07 (4) 15208; דיון נוסף 4/69 נוימן נ. כהן פד"י כד'(2)229, 290-292 (1970)].
9. כמו כן, במקרה בו קיימת עדות יחידה של בעל דין, הרי שעל פי סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "הפקודה") באין סיוע לעדות זו באמצעות ראיה חיצונית וממקור נפרד, דין התביעה להידחות. [ראה: י. קדמי על הראיות, דיונון (חלק 1), עמודים 131-142; ע"א 69/75 פלוני נ. אלמוני, פד"י (1), 212].
10. עוד קובעת ההלכה:
"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית משפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר – ניתן להניח שלו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו" [ראה ע"א 548/78 שרון נ. לוי, פד"י לה'(1) 736, 760, מצוטט בהסכמה בע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נגד טלקר חברה בע"מ, פד"י מד' (4) 595 , 602].
"יש והדרך בה מנהל בעל דין את עניינו בבית משפט הינה בעלת משמעות ראייתית כאילו הייתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד... התנהגות כזו בהיעדר הסבר אמין וסביר פועלת לחובתו של הנוקט בה באשר על פניה מתחייבת ממנה המסקנה שאילו הובאה הראיה או הושמע העד... היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב". [ראה ספרו של כב' השופט י. קדמי על הראיות (דיונון 1991, חלק ב') 917].
11. יישום הכללים המשפטיים האמורים במקרה שלפנינו מוביל למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח כי התאונה אכן אירעה כנטען על ידו ובאופן שיש בו כדי להטיל חבות על הנתבעים.
12. כאמור נדמה כי אין חולק שהתובע אכן נפל מפיגום אלא שבעוד שלגרסת התובע הוא נפל שעה שנשען על מעקה הפיגום עליו עמד במסגרת עבודתו אצל הנתבעת 1 שהיה רופף. [ראה תצהיר עדות ראשית סעיפים 6 ו- 8 וכן עדותו בעמ' 6 שורות 4-7], הרי שלגרסת הנתבעים 2-5 נפילת התובע מהפיגום התאפשרה לאחר שהוא בעצמו פרק את מעקה הפיגום כדי להקל על העלאת מוטות הברזל לפיגום.

13. עדותו של התובע בעניין זה הייתה עדות יחידה וזאת על אף שמטופס התביעה למל"ל (נפגעי עבודה) כמו גם מעדותו בפני (עמ' 6 שורות 9-11 וכן עמ' 6 שורות 4-7, 10-14 וכן עמ' 8 שורות 16-21) עולה כי שעה שנפל מהפיגום היה נוכח אדם נוסף אשר שימש כעוזר לתובע להרים את מוטות הברזל לפיגום.
על אף שכאמור במועד הרלוונטי היה נוכח פועל נוסף אשר יכול היה לשפוך אור על אופן נפילתו, לא טרח התובע לזמנו לעדות.

במצב דברים זה הרי שאי זימונו של הפועל הנוסף, ויקטור ברבי, אומרת דרשני ולאור הפסיקה הרווחת, הרי שאין לי אלא להסיק כי לו היה אותו ויקטור מוזמן לעדות היה בעדותו כדי לפעול לרעת התובע.

14. יוצא אפוא כי עדותו של התובע הינה בבחינת עדות יחידה ובכדי שאקבל את התביעה על בסיס עדות יחידה זו, חלה עליי החובה לפרט ולנמק מכוח מה ומדוע מקובלת עליי עדותו באופן המאפשר קבלת התביעה על בסיס עדותו בלבד.

בעניין זה ראה: ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק, פד"י כז (1) 771:

"אין השופט יכול לצאת ידי חובתו בהצהרה סתמית כי "הזהיר את עצמו", כלומר שנהג בזהירות מיוחדת וזה אשר הניעו להסתפק בעדות היחידה, אלא כאן דרוש טעם אמיתי – טעם שבהערכת העדות היכול להיות נעוץ בהגיון הדברים או טעם מיוחד אחר – שיש להעלותו על הכתב."

15. לאחר שעיינתי ושבתי ועיינתי בעדותו בפניי מצאתי שאינני יכולה לעשות כן שכן עדותו בפניי הייתה בלתי ברורה וסתורה בנושאים משמעותיים.

כך למשל:

א. הסבריו באשר לסיבה בעטייה לא זימן לעדות את אותו פועל ויקטור אינם סבירים, וזאת במיוחד לנוכח העובדה שכבר בכתב הגנתה (סעיף 8.2) פרטה הנתבעת 2 גרסתה ולפיה התובע נפל מאחר ופרק את מעקה הפיגום. במצב דברים זה אך הגיוני שהתובע יעשה כל שלאל ידו כדי לסתור גרסה זו ובמיוחד שפרטיו של אותו פועל היו ברשותו שעה שציין אותם בטופס התביעה לנפגעי עבודה שהגיש.

ב. גם עדותו לפיה עבד על הפיגום במשך שעה עד שזה קרס אינם הגיוניים בעיני. אם אכן נכונה עדותו ולפיה המעקה היה מחובר במס' מסמרים בודדים [ראה עדותו בעמ' 6 שורה 5] הרי שהדעת נותנת כי המעקה היה קורס כבר בפעם הראשונה שהוא נשען עליו.

ג. ועוד, טענתו כי הפיגום היה רופף ומחובר במס' מספרים בודדים אינה מתיישבת גם עדותו ולפיה לפני שהיה עולה על פיגופ הוא היה בודק את הפיגום [עמ' 3 שורות 12-13] או את עדותו ולפיה הוא לא עבד עם רתמה שכן אם הפיגום טוב אין צורך ברתמה [ראה עדותו בעמ' 8 שורות 1-3 וכן בשורה 8].

16. בהינתן כל האמור ומשעה שמדובר מצד אחד בגרסה מול גרסה, וכאשר מצד שני לא נמצא כל סיוע או חיזוק לעדותו של התובע, הרי שאין מנוס מן המסקנה כי התובע לא הוכיח את תביעתו ומשכך דינה להידחות.

17. משקבעתי כי התובע לא הוכיח שאכן הוא נפל מהפיגום באופן הנטען על ידו, הרי ששוב איני יכולה לדון בשאלת חבותם של הנתבעים 2-5 כלפי התובע או בינם לבין עצמם.

18. סוף דבר:

א. התביעה נדחית.

ב. התובע יישא בהוצאות הנתבעים 2-5 בסך כולל של 6,000 ₪ (1,500 ₪ לכל נתבע). הוצאות אלה כוללות גם את תשלום שכ"ט העדים מטעם הנתבעים.
יובהר כי מאחר וקיימת זהות בין הנתבעים לצדדי ג' ולאור התוצאה אליה הגעתי לא ראיתי לפסוק לצדדי ג' הוצאות בנפרד.

ג. ההוצאות כולן תשולמנה בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק וזאת עד למועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונות נפילה מגובה

  2. נפילה מגובה בעבודה

  3. נפילה מגובה 2 מטר

  4. פציעה עקב נפילה מפיגום

  5. נפילה מפיגום – את מי תובעים

  6. נפילה מגובה באתר בניה

  7. תאונת עבודה נפילה מגובה

  8. אחריות על נפילה מגובה של עובד

  9. נפילה מפיגום על גלגלים - תאונת עבודה

  10. נפילה מגג אסבסט שקרס העת תיקון מזגן

  11. נפילה מגובה 5 מטר - פגיעה בעמוד השדרה

  12. נפילה מגובה שני מטרים עקב שמן שנזל מהצינור

  13. נפילה עקב קריסת פיגום מאולתר בגובה כ-1.5 מטר

  14. תוך כדי עבודה נפל מגובה רב מעל 2.5 מטר ונחת על מוט ברזל

  15. לפתע התנתק אחד מצדי המעקה והתובע נפל מגובה רב ופגע ברצפת הבריכה

  16. תביעה נזיקית בגין תאונת עבודה עקב נפילה מפיגום בגובה 5 מטר על רצפת בטון

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון