תביעה לתשלום ארנונה, מים וביוב עבור נכס

התובעת חייבה את הנתבע בתשלום ארנונה, מים וביוב עבור הנכס לשנים 2001-2007, אולם האחרון לא שילם חיובים אלה במועדם ובמלואם ולפיכך הוגשה נגדו תביעה דנן לפיה הוא נדרש לשלם לתובעת סך של כ-146,000 ש''ח.

3. לאחר שמיעת הראיות בתביעה ניתן פסק הדין בתביעה לפיו חוייב הנתבע לשלם לתובעת סך של כ-135,000 ש"ח, זאת בנוסף להוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

4. הנתבע הגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט המחוזי אשר נדון בפני כב' השופט כהן. בחלק האופרטיבי של פסק הדין שניתן בערעור (להלן: "פסק הדין בערעור") נקבע כדלקמן:

"כיוון שקיים חשש שפסה"ד של ביהמ"ש קמא נמצא חסר, בכך שלא התייחס, ולא באשמת ביהמ"ש, לכל טענות המערער ביחס לפירעון התשלומים הנטענים על ידו, ומשום שהמערער הגיש את החומר הגולמי לביהמ"ש, הנני מחליט לקבל את הערעור במובן זה שהעניין יוחזר לשולחנו של ביהמ"ש קמא, על מנת שידון מחדש בטענות המערער ביחס לתשלומים שביצע, ולטענות אלה בלבד, וזאת בהסתמך על הטענות שנטענו בעמ' 4-5 לעיקרי הטיעון שהוגשו בערעור זה, ואלה טענות המתייחסות לשנים 2001 עד 2005 (סעיף 21 לעיקרי הטיעון)''.

5. בהחלטתי מיום 29.3.12 מונה רו"ח מר יום טוב בילו כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "מומחה בית המשפט") וניתנו לו הוראות באשר לעניינים שעליו לחוות דעתו בהם, הכל כעולה וכמתחייב מפסק הדין שניתן בערעור (להלן: "ההחלטה").

6. מומחה בית המשפט שמע את טענות הצדדים, עיין במסמכים שונים שהוצגו בפניו ולאחר כל אלה הוא נתן חוות דעת, בה נקבע כדלקמן:



יתרת החוב של הנתבע לתובעת עבור הנכס נכון ליום 31.12.00 מגיעה לסך של 6,372.63 ש"ח.
יתרת החוב של הנתבע לתובעת עבור הנכס לשנים 2001-2007 נכון ליום 30.8.12 מגיעה לסך של 35,899.81 ש"ח. יתרה זו מתקבלת לאחר קיזוז מלוא התשלומים להם טען הנתבע כאמור בפסק הדין שניתן בערעור, ולמעט שתי סדרות של שיקים כלהלן:


א. 12 שיקים על סך של 2,173 ש"ח כ"א, ז''פ החל מיום 28.11.01 ובכל ה-28 לחודש שלאחריו (להלן: "סדרת השיקים הראשונה"). בחוות דעת מומחה בית המשפט נקבע כי לא נמצאה כל אינדיקציה לכך כי סדרת השיקים הראשונה קשורה לנכס וכי התובעת ייחסה אותה לנכס האחר. שוויה המשוערך של סדרת השיקים הראשונה מגיע לסך של ל 80,738 ₪ ליום 30.8.12, אותם יש להפחית מיתרת החוב אשר קבע מומחה בית המשפט ככל ובפסק דין זה יקבע כי יש לזקוף את הסדרה הנ''ל על חשבון הנכס.

ב. 11 שיקים על סך של 1,230 ש"ח כ"א, ז''פ החל מיום 29.11.05 ובכל ה-29 לחודש שלאחריו (להלן: "סדרת השיקים השנייה"), ואשר ההשתלשלות ביחס אליהם היתה כדלקמן: ביום 8.5.05 שלח הנתבע לתובעת בדואר רשום 12 שיקים על סך של 1,230 ש"ח כ"א (להלן: "סדרת השיקים המקורית") בצירוף מכתב נלווה בו הוא ביקש לזקוף אותם על חשבון הנכס. התובעת לא פעלה לפי הוראות הנתבע ותחת זאת רק 7 מתוך סדרת השיקים המקורית נזקפו בספריה על חשבון הנכס, בעוד כי יתר השיקים, 5 במספר, נזקפו על חשבון הנכס האחר. שיק אחד מתוך סדרת השיקים המקורית נפרע ויתר השיקים חזרו באי-פרעון. בעקבות זאת הנתבע שלח לתובעת 11 שיקים על סך של 1,230 ש"ח כ"א במקום השיקים שחזרו מתוך הסדרה המקורית והם נפרעו כסדרם (להלן: "סדרת השיקים החלופית"). התובעת זקפה את סדרת השיקים החלופית על חשבון הנכס האחר, אף כי מומחה בית המשפט בדעה כי יש לזקוף אותם על חשבון הנכס ולפיכך הוא קיזז אותם מיתרת החוב לשנים 2001-2007 (היתרה המופיעה בחווה''ד, 135,899.81 ₪, הינה לאחר הקיזוז). ככל ובפסק דין זה יקבע כי אין לזקוף כל הסדרה השנייה על חשבון הנכס, יש להוסיף לחוב סך של 27,987.13 ש"ח וככל ויקבע כי אין לזקוף על חשבון הנכס 5 שיקים מתוך הסדרה המקורית אזי יש להוסיף סך של 12,341.86 ש"ח וזאת נכון ליום 30.8.12.
7. הצדדים הגישו סיכומי טענותיהם ומהם עולה כי נותר לדון ולהכריע בסדרת השיקים הראשונה ובסדרת השיקים השנייה.
8. בסעיף 19 לסיכומי טענותיו אישר הנתבע כי לא קיימת אינדיקציה ישירה הקושרת את סדרת השיקים הראשונה לנכס, אך לטענתו, קיימות ראיות נסיבתיות המעידות על כך. בנדון מפנה הנתבע לתדפיס התובעת, נספח ט'1 לתצהיר העדה מטעמו, גב' גלשטיין, ובו פירוט שיקים דחויים אשר משך לפקודת התובעת עבור הנכס. מהתדפיס עולה חוסר התאמה בין סכום השיקים הנקוב בכותרת המסמך, 137,979.27 ש"ח, לבין חיבור סכום כל השיקים המפורטים בו, 89,765 שח. סכום השיקים בסדרה הראשונה (2,173X 12 = 26,076 ש"ח) בתוספת שווי 17 שיקים מהסדרה השנייה – המקורית והחלופית - שלא נזקפו על חשבון הנכס (17 X 1,230 = 20,910 ש"ח), מכסה את הפער האמור, ללמדך כי התובעת עצמה ראתה בסדרת השיקים הראשונה (כמו גם השנייה) כשייכים לנכס, ולא לנכס האחר.
9. טיעון הנתבע לעיל הינו בגדר השערות גרידא ואין הוא משכנע בעיניי. הרי הנתבע עצמו אינו חולק על העובדה כי אין כל ראיה ישירה הקושרת את סדרת השיקים הראשונה לנכס. העובדה כי הנתבע ידע להבהיר לתובעת הבהר היטב כי סדרת השיקים השנייה הינה עבור הנכס הראשון, ולא עשה זאת ביחס לסדרת השיקים הראשונה, מעידה כאלף עדים כי הוא לא ביקש לזקוף אותה סדרה על חשבון הנכס. זאת ועוד, לו יש אמת בהשערות של הנתבע, אזי היתה קיימת התאמה מלאה בין סכום השיקים המופיע בכותרת התדפיס לבין סכום השיקים המופיע בו בתוספת סדרת השיקים הראשונה ו-17 שיקים מתוך הסדרה השנייה, ולא כך הדבר.
10. אמנם נכון, בחוות דעתו ציין מומחה בית המשפט כי סדרת השיקים הראשונה מכסה חוב ארנונה עבור הנכס הנוסף למשך כ-5 שנים, אולם אין בכך לשנות מהמסקנה אליה הגעתי, ומספר טעמים לדבר:

א. הוכח במשפט כי הנתבע, ובניגוד לטענתו, לא הקפיד לשלם את חובותיו לתובעת כסדרן ולפיכך הוא צבר חובות בסכומים נכבדים. מה הפלא אפוא כי הוא צבר חוב למשך 5 שנים עבור הנכס הנוסף?!
ב. הואיל ומן הסתם הנתבע חייב לשלם עבור הנכס הנוסף לא רק ארנונה אלא גם כן מים וביוב, הרי מן הסתם סדרת השיקים הראשונה מכסה כלל החובות עבור הנכס הנוסף למשך פחות מ- 5 שנים.
ג. בהתאם לכלל, לפיו, המוציא מחברו עליו הראייה, היה על הנתבע להציג ראיות לכל הפחות ביחס לחיובים ותשלומים עבור הנכס הנוסף. לא כך עשה הנתבע, על אף כי טענתו, ולפיה, במועדים הרלוונטיים לתביעה הוא החזיק את הנכס הנוסף נדחתה במסגרת פסק הדין.
11. לאור האמור לעיל, אני דוחה טענות הנתבע ביחס לסדרת השיקים הראשונה ולא מצאתי כל מקום לחרוג מהמסקנה אליה הגיע מומחה בית המשפט, לפיה, אין לזקוף סדרה זו על חשבון הנכס.
12. שונה המצב באשר לסדרת השיקים השנייה. כזכור, הנתבע ביקש מהתובעת מפורשות לזקוף את סדרת השיקים המקורית על חשבון הנכס. סעיף 50 לחוק החוזים הכללי קובע כי "סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן". הנה אם כן, הנתבע פעל בהתאם לזכות הקנויה לו בדין משביקש מהתובעת לזקוף את סדרת השיקים השנייה-המקורית על חשבון הנכס ולפיכך התובעת היתה מנועה מהפרת הוראה זו.
כמסקנה מתחייבת, ומאחר וסדרת השיקים החלופית באה במקום הסדרה המקורית, הרי היה על התובעת לזקוף אותה על חשבון הנכס, ולא על חשבון הנכס האחר כפי שנעשה בפועל.
13. טענת התובעת, ולפיה בס"ק 22(5) לפסק הדין נדחו טענות הנתבע ביחס לסדרת השיקים השנייה, והדבר מהווה קביעה חלוטה החוסמת את דרכו לשוב ולהעלות טענותיו בנדון, אינה משכנעת בעיניי.
סעיף 22(5) לפסק הדין מתייחס לסדרת השיקים המקורית שלא נפרעה, ולא לסדרת השיקים החלופית אשר ניתנה במקומה. מכל מקום, משנקבע בפסק הדין שניתן בערעור כי יש לדון בטענות הנתבע ביחס למספר תשלומים שלא היתה לגביהם התייחסות בפסק הדין, ומאחר וסדרת השיקים החלופית נמנית על אותם תשלומים, הרי בוודאי ובוודאי פסק הדין אינו חוסם את הדיון באותה סדרה.
14. לאור האמור לעיל, וכפי שנקבע בחוות דעת מומחה בית המשפט, יש לזקוף את סדרת השיקים השנייה על חשבון הנכס ובהתאם לכך אין להגדיל את יתרת החוב שנקבעה בחוות, בגין סדרת השיקים השנייה, כולה או בחלקה.
15. בפתח סיכומיו שב הנתבע והעלה טענות כנגד אותו חלק בהחלטה בו נקבע כי על מומחה בית המשפט לשערך את יתרת החוב של הנתבע עבור הנכס לשנים 1998-2000 ולטענתו בפסק הדין נקבע כי יתרת הפתיחה לשנת 2001 היתה בסך של 14,494 ש"ח בזכות.
אין לקבל טענות הנתבע לעיל ומוטב היה לולא עלו.
בעקבות מתן ההחלטה הגיש הנתבע בקשה ל"הבהרת ההחלטה" אשר נדחתה בהחלטה מיום 20.5.12. הנתבע לא הגיש בר"ע על ההחלטה הנ"ל, ולפיכך אין לשנות מהאמור בה.
למעלה מהצורך, שערך יתרת החוב עבור הנכס לשנים 1998-2000 אין מהווה חריגה מהוראות פסק הדין שניתן בערעור, מה גם והשערוך שהתבקש מבוסס אך ורק על הנתונים שנקבעו בפסק הדין (חיובים כנגד תשלומים).
16. לסיכום כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:
א. הנתבע ישלם לתובעת סך של 135,899.81 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"מ-1980 (להלן: "החוק") החל מיום 30.8.12 ועד התשלום המלא בפועל.
מהסכום לעיל יש להפחית שני הסכומים שנקבעו בס"ק 25(א) ו-(ב) לפסק הדין, ואלה הם:
- סך של 4,627.19 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.07 ועד התשלום המלא בפועל.
- סך של 1,065 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 2.4.04 ועד התשלום המלא בפועל.
ב. אין שינוי בחיובים עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כפי שנקבעו בסעיף 25 סיפא לפסק הדין.

ג. מובהר בזאת כי הסכומים כאמור לעיל כוללים את הסכום לגביו ניתן פסק דין חלקי מיום 21.9.09.
ד. כל צד יישא בהוצאותיו בגין שלב זה של ההתדיינות בתביעה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. היטל ביוב

  2. ערר היטל ביוב

  3. החזר היטל ביוב

  4. הצפת ביוב במרתף

  5. פטור מהיטל ביוב

  6. אישור תוכנית ביוב

  7. ערעור על היטל ביוב

  8. אגרת בניה ביוב חיפה

  9. איחור בהגשת ערר ביוב

  10. הודעה על התקנת ביוב

  11. נזקי ביוב למשק חקלאי

  12. צנרת ביוב בקרקע פרטית

  13. צינור ביוב בשטח פרטי

  14. התנגדות להנחת קו ביוב

  15. ערר על תשלום היטל ביוב

  16. הנחת קו ביוב בקרקע פרטית

  17. הנחת צנרת ביוב בשטח פרטי

  18. חיוב היטל ביוב של בן זוג

  19. ערעור מנהלי ועדת ערר ביוב

  20. היטל ביוב בגין שטחי שירות

  21. היטל ביוב על תוספת בנייה

  22. היטל ביוב על העתקת קו ביוב

  23. פסק דין הצהרתי - אגרת ביוב

  24. ערר על חיוב הקמת תשתית ביוב

  25. הסכם בעבודות אינסטלציה וביוב

  26. תאונה במהלך פירוק צינור ביוב

  27. פגיעה מבור ביוב בחצר בית משותף

  28. ערעור על ועדת הערר לענייני ביוב

  29. אגרת ביוב בגין מים לצריכה משותפת

  30. ? נפילה בגלל מכסה ביוב ברחוב – פיצויים

  31. הזכות להעביר צנרת ביוב בשטח פרטי

  32. תשלום היטל ביוב - קניית דירה מקבלן

  33. תביעה לתשלום חובות ארנונה, מים, ביוב

  34. חובות ארנונה, מים, ביוב ואגרת שמירה

  35. תביעה לתשלום ארנונה, מים וביוב עבור נכס

  36. ערעור לועדת הערר לפי הרשויות המקומיות ביוב

  37. נזק לרכב ממכסה ביוב בולט בדרך שאין בה תאורת רחוב

  38. חובות היטלי סלילה, היטלי ביוב ואגרת תיעול שהתיישנו

  39. אחריות העירייה על מרתף בית שהוצף מי ביוב ונגרם נזק למבנה ולתכולה ?

  40. חוק הביוב וחוק העזר ביוב קובע כי היטל ביוב נגבה עבור התקנת ביוב המשמש את הנכס

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון