התובע נפגע בכל חלקי גופו ובעיקר ברגל שמאל, במהלך עבודתו על טרקטור, עת הבחין בהתחממות הטרקטור, ע"י שעון החום, ירד מהטרקטור על מנת לבדוק מים ברדיאטור, החליק ונפל מהקבינה של הטרקטור. הנתבעים כפרו בנסיבות התאונה כפי שתוארו בכתב התביעה , לטענתם התובע נפגע בנסיבות שונות מהמתואר בכתב התביעה, אשר אינן מהוות תאונת דרכים. בעת הדיון בתובענה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ייחקר התובע בשאלת החבות בלבד, כאשר הנזק הוסכם על הצדדים, ככל שיימצא כי קיימת חבות, יהא 11,950 ₪ בצירוף שכ"ט עורך דין ואגרת בית משפט, לאחר ניכויי המל"ל. מטעם התובע העיד הוא לבדו. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. דיון אין חולק כי בענייננו מדובר בהכרעה הנדרשת על בסיס עדות יחידה של בעל דין, שכן לא הובאו עדים נוספים. על שכמו של התובע מוטל נטל השכנוע. שהרי מידת ההוכחה במשפט האזרחי היא הטיית מאזן ההסתברות למעלה מ- 51%, עת בעל דין שיזכה במשפט, לאחר הליך של שמיעת ראיות, הוא זה אשר שכנע את בית המשפט כי נכונות גרסתו מסתברת יותר מזו של יריבו. טענות התובע ב"כ התובע טען בסיכומיו כי עדותו הראשית של התובע היתה עקבית ולא נסתרה ואף קיבלה חיזוק בדמות המסמכים הרפואיים שצורפו לתצהירו , מהם עולה כי התובע דיווח בו ביום על פגיעה בקרסול שמאל, בזמן נפילה מטרקטור. כן הפנה ב"כ התובע לתעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה, שם דיווח התובע על נפילה מטרקטור במהלך עבודתו וכן לדו"ח ההודעה למל"ל שם צוין כי התובע נפגע ברגל שמאל. בנוגע לזימון העד מטעם התובע, גו'מעה, אשר עבד עם התובע, טען ב"כ התובע כי אין מדובר בעד שראה את נפילת התובע ועל כן אין באי העדתו מאומה וכן קיים סכסוך משפחתי בין התובע לבין העד ועל כן לא זומן לעדות מטעמו. טענות הנתבעות ב"כ הנתבעות טענה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו ועל כן דין התביעה להידחות. התובע לא ידע לומר על איזה מהטרקטורים עבד באותו היום, לא צירף רישיון נהיגה שמתייחס לנהיגה בטרקטור ואישור משרד הרישוי על נסיעה עם הטרקטור בכביש, ויש על כך השלכה לעצם תוקפו של הביטוח. התובע מסר מספר גרסאות לעצם קרות האירוע ועל כן לא ניתן לדעת איזו מגרסאותיו אמינה. במסמכים שצורפו מטעם התובע, ישנם דיווחים סותרים בעניין מקום הפגיעה, כך שבחלקם צוין כי התובע נפגע בקרסול שמאל ובחלקם צוין כי הוא נפגע בקרסול ימין. עדות יחידה של בעל דין עדות התובע על אירוע התאונה הינה עדות יחידה של בעל דין ויש לבחון האם יש לה תמיכה בראיות נוספות שיש בהן כדי להוכיח את התביעה. כפי שאפרט להלן, גרסתו של התובע לאירוע התאונה על רקע השינויים וההכחשות שנלוו לגרסתו, מביאים אותי לקבוע כי לא מצאתי להכריע לטובת התובע עפ"י עדותו בלבד, כאמור בסעיף 54 לפקודת הראיות. בעניין זה ראה בספרו של י. קדמי, על הראיות," הלכה למעשה, דרישת הסיוע במשפט האזרחי - בוטלה, ואת מקומה תפסה דרישה למתן נימוקים לביסוס פסק דין עפ"י עדות יחידה שאיננה הודאת בעל הדין - באותן נסיבות בהן מן הראוי, עפ"י נסיון החיים, להתייחס אל העדות היחידה בחשדנות, כגון מקרה של בעל דין אשר לו עניין בהצלחת תביעתו". לשיטתי מצאתי כי לא עלה בידי התובע להוכיח את נסיבות פגיעתו בקרסול כנטען על ידו במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי ולפיכך אין מנוס מדחיית התובענה. התובע הצהיר בתצהיר עדותו הראשית, מיום 10/2/11, ( סעיף 4 לתצהיר) , כדלקמן: "ביום 16/1/01 בשעות העבודה הבחנתי באמצעות שעון החום כי הטרקטור מתחמם. עצרתי את הטרקטור כאשר המנוע המשיך לפעול וירדתי לבדוק את המים והשמן בטרקטור. בירידה מהטרקטור נפלתי ונפגעתי בכל הגוף ובעיקר בקרסול רגל שמאל. (להלן: התאונה)". (הדגשה שלי-א.ז.). בתצהיר תשובות לשאלון, עליו חתם התובע ביום 10/3/07, ( סומן נ/1) הצהיר התובע: "במהלך נסיעה על טרקטור, תוך כדי עבודתי הבחנתי בהתחממות הטרקטור דרך שעון המים וכשירדתי לבדוק מים ברדיאטור, החלקתי מהקבינה של הטרקטור (להלן: התאונה)". בתצהיר נסיבות מיום 30.01.03 , אשר נמסר לנתבעת, ( סומן נ/2) הצהיר התובע: " הנני מצהיר שביום 17/10/01 בעת שהייתי בעבודה בתוך הטרקטור, שמתי לב ששעון החום גבוה אז רציתי לרדת לבדוק מה קורה ובצאתי מהקבינה נפלתי על משטח קשה...מיד לאחר מכן הועברתי ע"י שותף לעבודה למיון". גרסה זו של התובע, בנוגע לנסיבות התאונה, השתנתה לחלוטין במהלך חקירתו הנגדית בבית המשפט, כפי שהצהיר בעמ' 5 , ש' 20: "באתי בבוקר, אני יודע את הכלי שלי, ניגשתי אליו והנעתי אותו, ואחר כך יצאתי לעבודה לארגז שאני עובד בו, לקטע שאני עובד בו, אולי נסעתי 300-400 מטר, התחלתי לעבוד, ובאמת לא זוכר בדיוק, או אחרי 3 נגלות נדלקה מנורה בלוח השעונים, המנורה הייתה בצבע אדום. לא ידעתי למה היא נדלקה. פתחתי דלת, ועליתי לרדיאטור לבדוק, המנוע נמצא בצמוד לקבינה. המנוע ממש בצד, הרדיאטור נמצא מקדימה....( ובהמשך בעמ' 6, משורה 3) עליתי לרדיאטור, כי הוא יותר גבוה מהקבינה, מאיפה שאני יושב. ואז שעלית? הגעתי למכסה, בדקתי מים, החזרתי את המכסה בחזרה, רציתי להיכנס לקבינה בחזרה ואז נפלתי." ( הדגשה שלי-א.ז.) בהמשך, חודר התובע על גרסתו כי השלים תחילה את בדיקתו ורק אז מעד, משביקש לשוב לקבינה: " ש. המים היו בסדר? ת. לא זוכר , היה חסר קצת. חסר טיפה. ש. השמן היה בסדר ? ת. לא בדקתי שמן. ש. למה המנורה נדלקה? ת. לא יודע. כשחזרתי לקבינה, אחרי שבדקתי מים , רציתי לחזור לקבינה, לכבה את המנוע שלא יעבוד, נפלתי. " ( שם, שורות 6-14 וכן ש' 18 וכך בעמ' 10 ש' 10) . אין ספק כי מדובר בשתי גרסאות שונות לחלוטין. האחת, הראשונה, לפיה התובע נחבל במהלך ירידתו מהטרקטור בטרם ביצוע הבדיקה במנוע הטרקטור והשנייה, המאוחרת יותר, לפיה הוא נחבל במהלך חזרתו לקבינה בתום ביצוע הבדיקה כאמור. סבורני כי מדובר בפרט עובדתי חשוב ומרכזי המתאר את אופן הפגיעה ועל כן מתעורר ספק רב באשר לגרסת התובע ביחס לנסיבות התאונה בכלל הנטענות על ידו, שכן ניתן היה לצפות כי לכל הפחות, יזכור התובע את נסיבות התאונה לאשורן, דהיינו באם התאונה ארעה בזמן ירידתו עובר לביצוע הבדיקה , או שמא בעת חזרתו לקבינה בתום הבדיקה. התובע העיד כי בעת נפילתו , היה עובד נוסף, ג'ומעה, במרחק של 100-150 מטר ממקום הארוע אשר לא ראה את הנפילה עצמה אלא ראה אותו שהוא שרוע על הרצפה ובאישור מנהלו, לקחו לקבלת טיפול בבית החולים: "בזמן שנפלתי היה ג'ומעה אולי יותר ממני 150-100 מטר, אני נשכבתי על הרצפה, הוא ראה אותי בזמן שהייתי זרוק על הרצפה, הוא שאל מה קרה , סיפרתי לו , הבוס נתן את הרכב לג'ומעה שייקח אותי לבית החולים." ( בעמ' 7, החל משורה 19, הדגשה שלי-א.ז.). לשאלת ב"כ הנתבעת מדוע לא זומן ג'ומעה לעדות, השיב התובע : " אנו רבנו עם המשפחה לפני 5-4 בגלל חתונה ומאז אנו לא מדברים . אנו מאותה משפחה. "( שם, שו' 23). העד ג'ומעה אשר לדברי התובע נמצא בסמוך בעת קרות התאונה וראה אותו במקום נפילתו ואף שמה מפי התובע את אשר קרה רגעים ספורים קודם לכן , עשוי היה להסיר ספקות בנוגע לגרסת התובע ולמצער להוות חיזוק לגרסתו זו כנדרש. אף אם בין התובע לג'ומעה נפל סכסוך משפחתי לא דווח על ניסיון כלשהו לזמנו לעדות בין אם בעצמו ובין אם באמצעות בית המשפט . עד זה נכח במקום האירוע והיה בידו להעיד על מה שראה מיד ובסמוך לתאונה הנטענת ומשלא נעשה כן , מצאתי כי יש לזקוף את אי זימונו לעדות, לחובתו של התובע, שעליו כאמור נטל ההוכחה. התובע מבקש לראות במסמכים הרפואיים, שצורפו מטעמו כחיזוק לגרסתו. נכונה הטענה כי מסמכים רפואיים יש בהם כדי לחזק גרסת בעל דין באשר לקרות אירוע תאונתי (ראה ע"א 8388/99 הסנה חברה לביטוח בע"מ נ' בן ארי, פ"ד נו(4) 689) ואולם לא כל תיעוד רפואי המעיד על חבלה סמוך לאחר תאונה יש בו חיזוק לגרסת התביעה (ראה ע"א (מחוזי נצרת) סעדיה אבראהים נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, ). בטופס קבלה בחדר המיון מיום 16/10/01, שצורף לתיק מוצגי הנתבעת צוין "מתלונן על כאבים בקרסול שמאל לפי דברו, היום נפל מטרקטור". אמנם מדובר בדיווח הראשוני של התובע בבית החולים, סמוך לאירוע עצמו ואולם לאור השוני בגרסאותיו ביחס לנסיבות התאונה, כפי שפורט לעיל, הנני מתקשה לראות במסמך זה חיזוק. זאת ועוד, תמיהה נוספת עולה מדיווחי התובע, כפי שעולים מדו"ח ועדה רפואית במל"ל מיום 5/7/06 ( צורף לתיק מוצגי הנתבעת) , שם דיווח התובע כי קיבל מכה בקרסול ימין ( הדגשה שלי-א.ז.) ובסעיף "אבחנה" נרשם "כאבי קרסול ימין (בבדיקה הנ"ל נפגע בקרסול שמאל)" . סבורני כי אין לראות בדיווח זה משום טעות סתמית, שכן כאמור לעיל , נרשם בפרוטוקול הוועדה במפורש כי הבדיקה מצביעה על פגיעה בקרסול שמאל על אף דיווח התובע. בבואי לשקול את משקל הסתירות לעניין נסיבות התאונה וכן הספק לעניין האיבר הנפגע והיעדר חיזוק אפשרי של עד שנכח בסמוך לקרות התאונה, כל אלה מביאים למסקנה כי התובע לא עמד בנטל השכנוע להוכיח את עצם קרות התאונה כנטען על ידו. לפיכך ולאור האמור לעיל, התוצאה היא כי הנני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך- 3,000 ₪ כולל מע"מ. זכות ערעור כחוק. נפילה מרכב עומדתאונות נפילהציוד מכני הנדסי (צמ"ה)טרקטור