תביעה בגין סכסוך שכנים במשך שנים רבות

סכסוך שכנים, אשר השתרע על פני שנים לא מעטות; סכסוך שבמהלכו כל צד הטיל חציו לעבר רעהו והצדדים נשאבו למעגל שוטה של מדון ואלימות.

הליך משפטי זה מהווה שלב נוסף בסאגה רבת השנים אשר פעם אחר פעם הובאה לפתחו של בית המשפט, כמו גם למשטרת ישראל. המשטרה נזעקה לא אחת להחזיר את השקט לשכונה ולתווך בין הצדדים הניצים. תלונות הדדיות רבות הוגשו למשטרה. בנסיבות אלו, ניתן על ידי המשפט צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת. ברבות הימים, הוגש כתב אישום נגד הנתבע 1 בגין הטרדתו את התובעים והיזק לרכושם (ת.פ. 8822/08), אשר הסתיים בזיכוי מטעמים שונים וביניהם הגנה מן הצדק. במרוצתו של ההליך הפלילי, הוגשו התובענות בהן עסקינן.

למעשה, שורשיו של הסכסוך נעוצים בעבודות הבנייה שביצעו הנתבעים בביתם עובר לכניסתם להתגורר בבית. בית המשפט אף הוא נדרש לעבודות הבנייה עת הוגשה מטעם התובעים בקשה לצו מניעה. סוגיית הבניה היא האבן השואבת של הסכסוך שעודנו שורר בין הצדדים.

ניסיונות רבים נעשו על ידי מותב זה להביא הצדדים לידי פתרון מוסכם, אולם אלה לא צלחו.



בתביעה העיקרית עתרו התובעים לפיצוי בגין עוולות התקיפה, מטרד ליחיד, גזל, הסגת גבול במקרקעין, הפרת חובה חקוקה ורשלנות לפי פקודת הנזיקין. בתביעה שכנגד נדרש פיצוי בגין עוולת מטרד ליחיד לפי פקודת הנזיקין וכן נזקים שנגרמו להם בסך 206,800 ש"ח.




הצדדים מתגוררים בבית ברחוב עין כרם 11 בירושלים. הכניסה לבית משפחת כהן דרך רחוב עין כרם 11 ולבית משפחת ברונו דרך רחוב מדרגות הכפר 2.


התובעים 1-2 הם בני זוג הנשואים זה לזה ומתגוררים בשכנות לנתבעים, התובע 3 הינו אביה של התובעת 2.
הנתבע 1 הינו האב לבית משפחת כהן ונתבע 2 הינו הבן, אשר התגורר בתחילתה של הסאגה ועד לא מכבר בבית המשפחה.
מטעמי נוחות, יכונו הצדדים כתוארם בתביעה עיקרית ת.א. 184/07, משפחת ברונו המה התובעים ומשפחת כהן הם הנתבעים.

טענות הצדדים


לטענת התובעים, נופלים הם ובנותיהם קורבן למעשי הטרדה והתנכלות של הנתבעים המגיעים עד כדי שימוש באלימות מילולית בוטה, לרבות איומים על חייהם, ואף באלימות פיזית. לגרסתם, הרקע לסכסוך נעוץ במלאכת השיפוצים שביצע הנתבע 1 בביתו אשר טמנה בחובה השתלטות על שטחים ציבוריים, ניסיון השתלטות על גג שבבעלותו של שכן אחר, בניית קומה נוספת תוך הפרת סיכומים בעל פה שהושגו בין הצדדים ואף גרמה לנזילות ורטיבות בביתם. התובעים גוללו לפרטי פרטים את כל התנהלותם ומעשיהם של הנתבעים. בין היתר טענו, כי הנתבעים השמיעו לעברם איומים, גידפו וקיללו, ניפצו אדניות, ניקבו את צמיגי רכבם ואת הרדיאטור ברכב, השמיעו מוזיקה בעוצמה רבה ובלתי נסבלת אף בשעות הקטנות של הלילה, ואף טענו כי הנתבע 2 ניסה לדרוס במזיד את התובע 1. קצרה היריעה מפרט את כל המעשים שייחסו התובעים לנתבעים. לשיטתם, מעשי הנתבעים מגבשים את עוולת התקיפה, מטרד ליחיד, הסגת גבול במקרקעין, הפרת חובה חקוקה ורשלנות, לפי פקודת הנזיקין. אשר על כן, עתרו התובעים לפיצוי, עבור נזק ממוני ולא ממוני, בסך של 150,000 ש"ח.




מעברו השני של המתרס, גוללו הנתבעים תמונה לחלוטין שונה ולפיה נתונים דווקא הם למסכת של הטרדה והתעמרות מצד התובעים והכל על רקע עדתי. לגרסתם, כחלק ממעשי ההטרדה, נהגו התובעים להגיש נגדם תלונות סרק במשטרה כדבר שבשגרה. נטען, כי הנתבעים ביקשו לשמור על יחסי שכנות טובה עם התובעים אלא שזכו לשקט מדומה בלבד. תחילתה של הסאגה, כעולה מתביעתם, בקונסטרוקציה ממתכת שהציבו הנתבעים סביב מרפסת ביתם במטרה לסגור את המרפסת, מטרה שהיוותה אבן נגף בתכניתם של הנתבעים להרחיב את ביתם. בנסיבות אלו, החל דין ודברים בין הצדדים אשר בתחילה הניב סיכומים בעל פה. דא עקא, לא חלפו הימים וסיכומים אלו הופרו, התובעים המשיכו את קו הבניה על קו הגבול שבין המרפסת לגג ובכך גרמו להזרמת מי גשמים לגג ביתם של הנתבעים. התובעים ביצעו בביתם בנייה ללא היתר אשר גרמה לנזקים בביתם של הנתבעים, אטמו את חלון ביתם של הנתבעים, נוהגים להציץ דרך החלונות לביתם של הנתבעים ולפגוע בפרטיותם, מקימים רעש לא סביר בכוונת מכוון, הציפו את ביתם של הנתבעים באירוע אחד במים ובאירוע נוסף בסולר ואף שרטו את מכוניתם של הנתבעים עת פינו פסולת גזם מחצר ביתם. בגין כל מעשי הטרדה אלו, עתרו הנתבעים לפיצוי, ממוני ולא ממוני, בסך של 206,800 ש"ח. בד בבד, ביקשו להורות לתובעים לתקן את מרפסת ביתם באופן שלא תתאפשר חדירת מים מהמרפסת לביתם של הנתבעים וכן לאפשר לנתבעים לבצע את עבודות הכשרת הממ"ד בביתם.


דיון והכרעה


מטעם התובעים העידו רס"מ אורן אוחיון, רפ"ק אבי קדוש, רס"מ אמיר רמז, אורטל עוז, ניצן קמחי, אלון יד שלום והתובע עידן ברונו. מטעם הנתבעים העידו יצחק בן חמו, יוסי אורון והנתבע מאור כהן.




לאחר ששמעתי את העדים הנ"ל ועיינתי היטב בחומר הראיות ובסיכומים שבתיק, שוכנעתי כי דין התביעות ההדדיות להידחות מטעמים שיפורטו בהמשך, למעט קבלת התביעה הנגדית בחלקה בהתייחס לנזקי הרטיבות.


הרטיבות בביתם של הנתבעים


תחילת דרכנו, בטענתם של הנתבעים לחדירת מים לביתם. על מנת לעמוד מקרוב על נזקי הרטיבות ובחלוף זמן רב מאז עריכת חוות הדעת, ערכתי ביום 19.12.10 ביקור במקום. (דו"ח הביקור עמ' 17 לפרוט')


מהתרשמותי מהביקור במקום עולה, כי בביתם של התובעים ניכר שבוצעו תיקונים למניעת הרטיבות שנתגלתה בביתם של הנתבעים. שם נמצאו סדקים וקילופי טיח וסיד בתקרת הסלון, בחדר הממ"ד ובחדר האמבטיה, אשר ממוקמים מתחת למרפסת ביתם של התובעים. התרשמתי, כי למעט סימני קילוף טיח וסיד וסדקים, לא קיימת רטיבות בפועל אם כי נותרו כתמי רטיבות ישנים.



חוות דעת המומחה מר יוסי אורון הוגשה לבית המשפט מטעם הנתבעים. השמאי ערך ביקור בביתם של הנתבעים ביום 21.12.07. ודוק, שלוש שנים עובר לביקור שערך בית המשפט במקום. מחוות דעתו עולה, כי הרטיבות בביתם של הנתבעים נובעת מחלחול של מים מהמרפסת הפתוחה שבביתם של התובעים (להלן: "המרפסת") לתוך ביתם של הנתבעים. לדעתו, מקורה של בעיית הרטיבות באיטום לקוי של רצפת המרפסת ועל כן יש לבצע בה איטום. בסיכומו של עניין, העמיד המומחה את הפיצוי בגין העבודות לתיקון הרטיבות, לרבות צביעה, וכן העבודות לפירוק והרכבת ריצוף המרפסת לרבות זיפות, בסך כולל של 7,000$. יחד עם זאת, כאמור, המדובר בחוות דעת שנערכה 3 שנים לפני הביקור במקום שנערך על ידי בית המשפט ולכן בהיעדר רטיבות בפועל אין לחייב את התובעים במלוא הסכום שנקבע על דיו.




חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעים נמצאה מקובלת על בית המשפט, בהיותה סבירה ותואמת את ממצאיו של בית המשפט בביקור במקום , בשים לב לתיקונים שביצעו התובעים בביתם בחלוף השנים. בנסיבות אלו, ובהיעדר חוות דעת מומחה מטעם התובעים, מצאתי לקבל את חוות דעת המומחה מטעם התובעים בכל הנוגע לתיקוני הצבע והסיד שנותר לבצע בביתם. אשר על כן, הריני לחייב את התובעים בפיצוי עבור תיקוני סדקים צבע וסיד, על דרך האומדנא, בסך של 3,000 ₪ בערכם היום.


יחסי השכנות השוררים בין הצדדים והתנהלותם


בפתחם של דברים, יצוין , כי בין הצדדים הוטחו האשמות קשות בגין מעשים שחלקם גבלו בפלילים. מחומר הראיות שהונח בפניי, מצטיירת תמונה של יחסי מדון ואיבה השוררים בין הצדדים. לא ניתן להטיל את האשם להתנהגות זו או אחרת על מי מהצדדים. דבר הוביל לדבר, ההתנהגות של כל הצדדים הלכה והסלימה במרוצת הזמן והם נקלעו למעגל שוטה שלא השכילו להימנע הימנו. בתי המשפט והמשטרה, אשר נדרשו לנושא חדשות לבקרים, לא הצליחו להביא קץ לסכסוך המתמשך. למעשה, היחידים שיכולים להביא את הפרשה לתומה ולהתחיל ביחסי שכנות למצער סבירים ושקטים הם אך ורק הצדדים בעצמם. בית המשפט התרשם כי התובענות בהן עסקינן, ובייחוד פסק הדין שיינתן בסופן, אינן אלא כלי נוסף בידי הצדדים להיאבק זה בזה. הפכתי והפכתי בחומר הראיות בתיק והתחבטתי ביני לביני ולא מצאתי כי נזקו של האחד עלה על נזקו של האחר, אשמו של האחד גדול מהאשם הרובץ לפתחו של רעהו . למעשה, סבורני כי התביעות נועדו להתיש אלה את אלה ולגרום להם הוצאות משפט מיותרות.




עדותם של השוטרים אשר נקראו למקום האירוע, בתיהם של הצדדים, על מנת להשכין שלום ולהחזיר את השקט, רק מחזקות את ההדדיות שבמעשי ההטרדה והאיבה שבין הצדדים. רס"מ אורן אוחיון, עת/1, העיד כי "הרוחות בין השניים להטו הייתי למעלה משעתיים במקום כדי להרגיע את הצדדים ולהגיע איתם לפשרה, להשוות את העצבים שלהם כמה שאפשר ולהפנותם לגורם אזרחי להמשך טיפול", "אני כן זוכר שהרוחות היו לוהטות וניכר היה שמדובר בסכסוך לא חדש ומאחר ועזבתי את המקום רציתי לעזוב בידיעה שלא הולך לקרות שום דבר במקום והצדדים רגועים..." (עמ' 3 לפרוט').


רפ"ק אבי קדוש, עת/2, העיד כי "זה היה אירוע ארוך... באנו לשם והיה ויכוח בין שני הצדדים אני לא זוכר על מה באמת שלא, נכנסו לשניהם היינו אצל אחד אצל השני כל פעם אצל מישהו אחר אחד טען כלפי השני בסוף ישבנו תחת עץ גפן או משהו כזה ודיברנו וניסו ללבן את הדברים ובסוף הם לחצו יד זה מה שאני זוכר, על מה בדיוק אני לא זוכר...." (עמ' 7-8 לפרוט'). לדבריו, לא שררה אווירה חיובית בין הצדדים "אמרנו להם שיש להם אפשרות אם אני לא טועה, אני אומר את זה בזהירות אמרנו להם שיש להם אפשרות ללכת לבית משפט ולפתור משפטית אבל לא בדרך של אלימות זה מה שניסינו להבהיר את העניין" (עמ' 8 לפרוט'), "היינו מאוד סבלניים נתנו להם להוציא את העשן כדי שיירגעו קצת" (עמ' 9 לפרוט').

עדויות אלו רק מחזקות את ההדדיות שהייתה טמונה בהתנהלות הצדדים ואפיינה את הסכסוך המתמשך ביניהם (כן ראה עדויותיהם של רס"מ אמיר רמז, עת/3 ושל אורטל עוז, עת/4).



לאור האמור לעיל וחומר הראיות בתיק שוכנעתי , כי לכל אחד משני הצדדים ניתן לייחס ביצוע של מעשי הטרדה אחד כלפי רעהו, היזק ברכוש והסגת גבול. יחד עם זאת, עולה שאלת האשם של כל צד שבלעדיו לא ניתן יהא לחייבו בפיצוי הנזק שהסב לרעהו.


סעיף 65 לפקודת הנזיקין קובע בהאי לישנא:
"נתבע שגרם לנזק באשמו, אלא שהתנהגותו של התובע היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור אותו מחבותו לפצות את התובע או להקטין את הפיצויים ככל שבית המשפט יראה לצודק".

נסיבות המקרה בו עסקינן נופלות לגדרו של הוראת הסעיף דנא, "ככפפה ליד", ומעניקות את ההגנה המשפטית הן לתובעים והן לנתבעים. מערכת היחסים בין הצדדים כה עכורה עד כי לא הוכח בפניי הכיצד החלה הסאגה ויש מקום לסברה כי אף הצדדים עצמם אינם זוכרים את האירוע כדבעי. הסכסוך בין הצדדים הסלים והזין את עצמו כאש בשדה קוצים. במציאות זו, אף האשם הרובץ לפתחם של התובעים יונק וניזון מהאשם הרובץ לפתחם של הנתבעים- ולהיפך, בדיוק כבמעגל שוטה. כשאלו הם פני הדברים, לא מצאתי כי יש לחייב מי מהצדדים בפיצויו של הצד שכנגד.
אשר ליתר הסעדים המבוקשים בתביעה שכנגד – משלא הוכחו דינם להידחות.

סוף דבר



לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה העיקרית ואת התביעה שכנגד ומקבל בחלקה את התביעה שכנגד, וזאת לעניין הפיצוי בגין נזקי הרטיבות בדירת הנתבעים בלבד.

אני מחייב, איפוא, את התובעים לשלם לידי הנתבעים סך של 3,000 ₪ בערכם היום.

בנסיבות העניין- אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קללות בין שכנים

  2. שיפוצים אצל השכנים

  3. ריחות מהמטבח של השכנים

  4. תביעה נגד שכן על קללות

  5. תביעה נגד שכנים השתתפות בתשלום

  6. התגרות מצד שכן הגשת תלונות שקריות

  7. תביעה בגין סכסוך שכנים במשך שנים רבות

  8. התנגדות שכנים לפתיחת גן ילדים בבית פרטי

  9. התנגדות שכנים לאיטום חלון בשל חסימת אור השמש

  10. תביעה בין שכנים שחתמו על הסכם שיתוף ביניהם

  11. תביעת נזקי גוף בגין הנובעת מסכסוך בין שכנים בבית משותף

  12. תביעה ותביעה שכנגד אודות סכסוך בין שני שכנים המתגוררים במגרש משותף

  13. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון