תביעה כספית להשבת יתרת הלוואה שלא סולקה

תביעה כספית להשבת יתרת הלוואה שלא סולקה בסכום של 30,600 ש"ח עפ"י הנטען בכתב התביעה, בעקבות עסקה לרכישת קרקע על ידי הנתבע מר זידאן נעים (להלן: "הנתבע") ורוכשים נוספים, עסקה שהתובע עצמו תיווך בה בין בעל הקרקע לבין הנתבע ויתר הרוכשים, ולנוכח מצוקתו הכלכלית של הנתבע, הסכים התובע להלוות לאחרון סכום כסף בסך של 40,600 ש"ח אשר שולם לו באמצעות שיק בנקאי מספר 60423 הנושא תאריך 1.10.2004 (להלן: "השיק הבנקאי"). התובע הוסיף, כי הנתבע חתם על השיק הבנקאי מאחור וכי הוא עצמו (התובע) דאג למסור אותו למוכר. לטענת התובע, הנתבע החזיר לו סכום של 10,000 ש"ח בלבד מתוך סכום ההלוואה, ולכן עתר הוא במסגרת התביעה דנן לחייבו בתשלום יתרת החוב שעומדת על 30,600 ש"ח בערכי קרן. לעומת זאת, הנתבע הכחיש את טענת התובע כי לווה ממנו סכום כסף כלשהו והכחיש כי החזיר לו סכום של 10,000 ש"ח על חשבון החוב. הנתבע הוסיף, כי השיק הבנקאי הוצא לאחר שהפקיד כסף מזומן בבנק ומשך כנגדו את השיק. בישיבת יום 5.5.2010 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה יוכרע התיק עפ"י בדיקת פוליגרף שתיערך לשני הצדדים ותוצאותיה יחייבו אותם ויכריעו את גורל התביעה. בהתאם לאמור בוצעה בדיקת הפוליגרף במכון פוליגרף מוכר ועפ"י ממצאי הבדיקה התובע יצא דובר שקר ואילו הנתבע דובר אמת. על אף התוצאה הברורה אשר יצרה ציפייה כי התיק עומד בפני סיום, ב"כ התובע בקש להטיל ספק בתוצאות אלו וביקש לחקור את המומחה, מר בנימין עזורי , אשר ערך את הבדיקה הן לתובע והן לנתבע (להלן: "המומחה"). במסגרת בדיקת הפוליגרף אשר נערכה לתובע ביום 16.6.2010 התובע נשאל מספר שאלות שהעיקריות לענייננו מביניהן הן שתיים: האחת, "האם נתת לזידאן נעים (הנתבע - ג'.ט.) את הצ'יק הבנקאי על סך של 40,600 ש"ח בקשר לעסקת מקרקעין?", והשניה: "האם זה נכון שזידאן נעים החזיר לך 10,000 ש"ח מתוך הצ'יק הזה?". התובע השיב בחיוב על שתי השאלות הנ"ל, והמומחה מצא כי בתשובותיו אובחנו תגובות המצביעות על אמרות שקר. ביום 22.3.2011 נערכה בדיקת פוליגרף לנתבע והוא נדרש להשיב, בין השאר, על השאלות הבאות: האחת, "האם סאלח (התובע - ג'.ט.) נתן לך צ'יק של בנק מזרחי על סכום של 40,600 ש"ח?", השניה, "האם נתת או החזרת לסאלח סך של 10,000 ש"ח?", והשלישית, "האם נתת בעצמך לפקיד בבנק כסף בתמורה לצ'יק הזה על סכום של 40,600 ש"ח?". הנתבע השיב על השאלה הראשונה והשאלה השניה בשלילה ואילו על השאלה השלישית השיב בחיוב. המומחה בתורו מצא כי בכל התשובות של הנתבע אובחנו תגובות המצביעות על אמירת אמת. למרבה הצער, זמן מה לאחר מכן הלך התובע לעולמו וכתב התביעה תוקן באופן שעיזבונו הפך להיות התובע בתיק. כפי שציינתי מקודם, ב"כ התובע בקש לחקור את המומחה בחקירה נגדית לנוכח הספקות אשר עורר בקשר לאמיתות תוצאות בדיקת הפוליגרף כפי שהן מתועדות בחוות הדעת, וזאת לאור התיקונים והשינויים שנעשו על מסמכי תוצאות הבדיקה ולנוכח חוסר ההתאמה בין התוצאות שבמסמכי הבדיקה לתוצאות המפורטות בחוות הדעת. לטענת ב"כ התובע, בדף השאלות אשר הוצגו לנתבע (ת/2), נרשם על ידי המומחה כי הלה השיב בחיוב על השאלה "האם החזרת לתובע סכום של 10,000 ש"ח", אך משום מה בחוות הדעת נרשם כי הוא השיב על שאלה זו בשלילה, ואילו על השאלה "האם נתת בעצמך לפקיד בבנק כסף בתמורה לצ'יק על סכום של 40,600 ש"ח?" רשום במסמכי הבדיקה כי הנתבע השיב בשלילה ואילו בחוות הדעת רשום כי הנתבע השיב בחיוב. במסגרת חקירתו לפניי טען המומחה כי הפער, או יש לומר ההיפוך של התשובות, נבע מטעות סופר שלו, אך אין לייחס לטעות זו כל משמעות מבחינת זיהוי תגובות של אמת או שקר. המומחה ציין עוד, כי גם אצל התובע אירעה טעות דומה כאשר נרשם 'כן' בזמן שהתשובה היתה 'לא', אלא שהוא גילה זאת מבעוד מועד ולכן הספיק לתקן זאת בכתב ידו על גבי תוצאות הבדיקה (ת/1) ולהזין למחשב את התשובות של התובע ללא הטעות הנ"ל ,ואילו אצל הנתבע הוא לא איבחן את הטעות בזמן אמת. המומחה הוסיף, כי על אף שהבדיקה נערכה מזמן הוא יודע בוודאות כי מדובר בטעות סופר, ואף הודיע על קיומה עת מסר תשובות לשאלות ההבהרה אשר הופנו אליו. המומחה ביקש להדגיש יותר מפעם אחת, כי על אף שהוא עורך עשרות בדיקות בחודש, המקרה דנן נותר זכור לו היטב, כך גם תשובותיו של הנתבע, ולכן הוא יודע לומר בבטחון ובוודאות כי מדובר בטעות סופר. בהיות המומחה צד ניטראלי ואובייקטיבי שאין לו כל אינטרס לגבי תוצאות התיק, ובשים לב להסבריו במהלך החקירה הנגדית בנוגע לטעות הסופר שאירעה לגבי שתיים מהתשובות שמסר הנתבע במהלך הבדיקה - אני מקבלת את דבריו באופן מלא ומאמצת את חוות דעתו כמשקפת את תוצאות הבדיקה שערך עבור שני בעלי הדין. העניין האחרון שעומד לדיון היא טענת ב"כ התובע אשר טען כי המומחה לא התחשב במצבו הרפואי של מרשו, כחולה סרטן המטופל בתרופות למיניהן, כמצב שאמור היה למנוע ממנו לערוך את הבידקה, ולכן אין לייחס משמעות כלשהי לכך כי התובע לא יצא דובר אמת. הגם שאין מחלוקת כי התובע היה באותה עת חולה סרטן, אין בידי לקבל טיעון זה ולכך שתי סיבות: האחת, משום שאם התובע או בא כוחו סברו באותו זמן כי מחמת מצבו הבריאותי של התובע לא ניתן לערוך את הבדיקה, מדוע אם כן הסכימו מלכתחילה לקיימה. שנית, וזה העיקר לענייננו, המומחה הסביר היטב מדוע מצבו הרפואי של התובע לא השפיע על תוצאות הבידקה ואף דאג להסביר מהם הקריטריונים הרלוונטיים לשם בדיקת כשירותו של הנבדק לבצע את הבדיקה, ואצל התובע לא היתה כל מניעה כזו. יוצא אפוא, כי לא נפל כל פגם בביצוע הבדיקה ובמצב דברים זה אני מקבלת את תוצאות בדיקת הפוליגרף במלואן. מתוקף כך, ועל יסוד ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בדבר הכרעת התיק בבדיקת פוליגרף שתוצאותיה מחייבות את הצדדים, ולנוכח העובדה כי התובע יצא דובר שקר ואילו הנתבע דובר אמת, אני מורה על דחיית התביעה. למעלה מן הצורך רואה אני לנכון להתעכב על טענת ב"כ התובע בנוגע לסתירות מהותיות שהתגלעו בגרסת הנתבע במהלך חקירתו הנגדית. לעניין זה אבקש להעיר שלוש הערות: ההערה הראשונה מתייחסת לכך, כי הצדדים הסכימו להכריע את המחלוקת בבדיקת פוליגרף ובדרך זו הסכימו לוותר על בירור המחלוקת בדרך של שמיעת ראיות, על כל המשתמע מכך. ההערה השניה היא, שבמהלך הדיון האחרון בו נחקר הנתבע בחקירה נגדית לצערנו התובע כבר לא היה בחיים, ולכן אין לדעת מה היתה מניבה חקירתו הנגדית אילו התקיימה. ההערה השלישית והאחרונה מתייחסת לעובדה כי התובע צירף מסמכי הבנק המעידים על כך כי הוציא שיקים בנקאיים לרוכשים האחרים בעסקת המקרקעין, אך משום מה נמנע מלהמציא תדפיס דומה לגבי השיק הבנקאי אשר מסר לטענתו לנתבע. הימנעות זו מצביעה על קשיים גם בגרסת התובע. אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה. בשים לב לדרך בה הסתיים התיק ולאור מכלול הנסיבות, איני עושה צו בגין הוצאות.הלוואה