רגישות על פני עמוד השדרה המותני

לטענת התובע, אובחנה אצלו, בחדר-המיון אליו הובהל לאחר התאונה, רגישות על פני עמוד השדרה המותני, בבית החזה ובצלעות מימין

1.1 עובר לתאונה היה התובע אדם בריא בגופו ובנפשו, תיפקד ועבד ללא כל הפרעות.

2. לטענת התובע, הוא החל לשווק במסגרת דקלה, כחודש עובר לתאונה, פוליסת ביטוח חדשה, מסוג "פלטינום" ובעקבות זאת גדל שכרו באופן משמעותי והגיע ל- 20,200 ₪ ברוטו לחודש בממוצע.

3. לטענת התובע, הוא הושבת מעבודתו עקב התאונה, למשך כ- 4 חודשים, ושכרו נפגע באופן משמעותי אף יותר מן המשתמע משקלול שכרו בשלושת החודשים שקדמו לתאונה.

3.1 זאת, מאחר ולא עבד בתקופת אי הכושר שנקבעה לו, אך בנוסף, שכרו שולם לו רק לאחר שהלקוח שרכש באמצעותו פוליסת ביטוח, שילם את הפרמיה הראשונה והיעדרותו הממושכת מנעה ממנו נסיונות "להציל" פוליסות שלא שולמו,או בוטלו ע"י המבוטחים, סמוך לאחר שיווקן להם.

3.2 התובע מפנה לאישורי המחלה שניתנו לו על ידי רופאת המשפחה והרופאים האורתופדים שטיפלו בו וכן להסכמות הצדדים להכיר בכולן כנובעות בעקבות ובעטיה של התאונה.

3.3 בגין הפסדי שכר עותר התובע לפיצוי בסך של 78,111 ₪, נומינלית, עבור ארבעת חודשי אי הכושר וכן סך של 8,603 ₪, שהוא סכום שנגרע מחשבונו, בחודשי ההיעדרות, בגין לקוחות שנגרעו מן המערכת עקב אי תשלום הפרמיה הראשונה וחוסר אפשרותו "להציל" את הפוליסות.

4. על כן עותר התובע לפצותו בסך של 81,714 ₪, המשוערך ליום הגשת סיכומיו ל-120,382 ש"ח (לאחר ניכוי דמי-פגיעה בסך משוערך של 63,768 ₪), בהתאם לחישוב כדלהלן:

4.1 הפסד שכר לעבר 120,382 ₪ (86,714 ₪ נומינלית)
4.2 הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת צד ג' לעבר 10,000 ₪
4.3 כאב וסבל 15,000 ₪
145,382 ₪
בניכוי דמי פגיעה (45,730 ₪) משוערכים
ליום הגשת הסיכומים (63,768 ₪)
81,614 ₪.

5. עוד עותר התובע לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ.

6. הנתבעת טוענת, כי משנמנע התובע מהגשת תביעה לנכות למל"ל ולא הגיש בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית-המשפט, גילה דעתו באשר להעדר נכות ופגיעות, לרבות פגיעה בתפקוד כתוצאה מן התאונה, ועל כן הוא מנוע מלהעלות כל עניין שברפואה ועל בית-המשפט לדחות כל טענה מצידו בדבר פגיעה תפקודית כלשהי עקב התאונה.

7. לטענת הנתבעת, פיצה המל"ל את התובע, בגין ראש הנזק של הפסדי השתכרות בעבר, בגין שלושה חדשי אי הכושר לעבודה, ב- 75% מהפסדי השכר באותה תקופה והוא זכאי לקבל מן הנתבעת רק השלמה של 25% מעבר לסכום ששולם ע"י המל"ל, בניכוי הסכומים שקיבל מעבודתו בתקופת אי-הכושר.

7.1 אשר לתקופת אי-הכושר, מעבר לשלושת החודשים הראשונים, טוענת הנתבעת כי התובע יכול היה לפנות למל"ל בבקשה לקצבת נכות ומשלא עשה כן, לא פעל להקטנת נזקיו והוא איננו זכאי לתבוע זאת ממנה.

7.2 לחילופין היא טוענת, כי חזקה שלא פנה למל"ל ביחס לתקופה האמורה, מחמת שידע שהיא איננה קשורה לתאונה, כעולה מאישור רופאת המשפחה וממסמכי האורתופד הד"ר חַלדַרוׂב.

7.3 לחילופי חילופין טוענת הנתבעת, כי לרופאים המטפלים – הן רופאת המשפחה והן הרופאים האורתופדים – אין סמכות לאשר אי כושר עבודה מעבר ל- 90 ימים.

7.4 לחילופי חילופין היא טוענת, כי עליה לשאת בתשלום של 25% בלבד מן הפיצוי המגיע בגין החודש הנוסף.

8. לטעמה של הנתבעת, הוכח כי התובע איננו אדם אמין וכי בתקופת עבודתו ב"דקלה" התקבלו אודותיו תלונות רבות לעניין זיוף, צירוף מבוטחים חדשים לביטוח בצורה פסולה.

8.1 בגין תלונות אלה, הוזמן התובע לבירור אצל מנהלי "דקלה";
8.2 התובע אף אישר כי הוא הוזהר ע"י המנהל שלו לאחר שמסר את גרסתו בתלונות.

9. לגבי ראשי-הנזק של עזרת הזולת והוצאות רפואיות וניידות – לעבר, טוענת הנתבעת, כי מדובר בראשי-נזק מיוחדים הדורשים הוכחה – והתובע לא המציא כל הוכחה ואפילו לא פירוט בדבר טיב עזרת צד ג', טיב הטיפולים הרפואיים הנדרשים שלא ניתן לקבלם במסגרת סל הבריאות וכיצד הגיע לסכומי הדרישה בהם נקב.

9.1 בנוסף, משמדובר בתאונת-עבודה, זכאי התובע להחזר-הוצאות, לרבות הוצאות נסיעה, מן המל"ל.

10. על כן עותרת הנתבעת לדחות את תביעת התובע בראשי נזק אלו.

11. אשר לראש הנזק של כאב-וסבל, מסכימה הנתבעת לפצות את התובע בסך של 4,000 ₪.

12. בהתאם לחישוביה של הנתבעת, טוענת היא כי תביעת התובע נבלעת בתגמולי המל"ל, כדלהלן:

12.1 הפסד-השתכרות בעבר 17,622 ₪
12.2 עזרת זולת לעבר ולעתיד ---
12.3 הוצאות רפואיות ונסיעה ---
12.4 כאב וסבל 4,000 ₪
21,622 ₪
12.5 ניכויים (דמי פגיעה) (45,643 ₪)

13. על כן עותרת הנתבעת לדחות תביעת התובע.

14. התובע משיב לסיכומי הנתבעת בטענה, כי היא פועלת בחוסר תום-לב ומנסה להטעות את בית-המשפט בסיכומיה, שכן היא מנכה פעמיים את דמי הפגיעה.

15. לטעמו של התובע, הרציונל בדיני הנזיקין הוא להשיב את מצבו של תובע למצב בו היה אלמלא התאונה ולטענתו, אלמלא התאונה הוא היה משתכר בחודשים 3-7/2007 כ- 24,000 ₪ ברוטו לחודש בקירוב (כ- 18,000 ₪ נטו – לאחר ניכוי מס הכנסה מכסימלי עפ"י החוק), בשל כניסתה לתוקף של פוליסת הפלטינום, אותה החל לשווק, והפרמיות בגינה – ובסה"כ במהלך התקופה – סך של 90,000 ₪.

15.1 מאחר ובפועל הוא השתכר,לטענתו בסיכומיו, סך של 13,409 ₪, נגרם לו הפסד בפועל בסך של 76,591 ₪ נומינלית, כשמסך זה יש לנכות כמובן את דמי הפגיעה.

15.2 בכל מקרה – טוען התובע – יש לשערך את סכום הפיצוי משנת 2007 ועד היום.

16. עוד טוען התובע, כי להפסד זה יש להוסיף את ההפסד שנגרם לו בגין הגריעות מן השכר עקב פוליסות שבוטלו והתובע לא הצליח "להצילן".

17. אשר לעניין הפיצוי בגין כאב-וסבל, סבור התובע שלאור ארבעת חודשי ההיעדרות ומגוון הטיפולים שקיבל, ראוי לפסוק לו את הסכום המירבי המותר עפ"י החוק ובוודאי מעבר לסך המוצע ע"י הנתבעת – 4,000 ₪.

ג. הפסדי שכר לעבר

1. לאור הסכמת הצדדים, מיום 10.9.2012, להכיר בכל תעודות המחלה שניתנו לתובע לאחר התאונה, לרבות התעודה שניתנה ע"י רופאת המשפחה הד"ר רוזמרין, כקשורות ונובעות מן התאונה, אין עוד חילוקי דעות ביחס לעובדה כי התובע נעדר מן העבודה ולא היה מסוגל לחזור לעבודה - מיום התאונה 15.3.07 ועד ליום 15.7.2007 (תעודת המחלה האחרונה שנרשמה בידי ד"ר חלדרוב), דהיינו במשך 4 חודשים.

2. חילוקי הדעות בין הצדדים מתמקדים בשאלות: האם זכאי התובע לפיצוי מן הנתבעת מעבר לשלושת החודשים בגינם פוצה ע"י המל"ל באמצעות דמי פגיעה שחושבו עפ"י 75% משכרו שקדם לתאונה – ומהו שכר הבסיס לחישוב ההפסדים.

3. הנתבעת, כאמור, טוענת, כי התובע מיצה את זכויותיו במל"ל, שכן סעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 (להלן גם: "חוק המל"ל") קובע, כי לא ישולמו דמי פגיעה מעבר ל- 90 ימים ומאחר ועמדה לו זכותו לפנות למל"ל בבקשה לקבל קצבת נכות, כהוראות סעיף 104 לחוק המל"ל והוא לא עשה כן, הרי שלא פעל להקטנת נזקיו והנתבעת פטורה מלפצותו בגין נזקיו בחודש הרביעי.

4. עוד טוענת הנתבעת, כאמור, כי לרופאים המטפלים אין זכות לאשר אי כושר עבודה, מעבר ל-90 יום.

5. אשר לבסיס השכר, מקובלת עלי טענת התובע, כי יש להידרש למשכורת חודש פברואר 2007, ערב התאונה ולא לחישוב השכר הרבע שנתי כפי שמחושב ע"י המל"ל ומשמש בסיס בדרך כלל, שכן החל מחודש פברואר 2007 הושקה פוליסת ביטוח פלטינום, אותה שיווק התובע, ובהצלחה יתרה.

5.1 "התובע נציג טוב, אפילו טוב מאוד, סיפר עד ההגנה, מנהל המכירות הארצי של ביטוחי הבריאות ושב"ן בחברת דקלה, מר אבישי ג'ורג' – הוא ידע לעשות עבודתו נאמנה, כמותית הוא עשה זאת בצורה טובה והיה מעל לממוצע" (עמ' 29 לפרוט' ש' 15-16).

5.2 התברר, כי התובע זכה כעובד מצטיין בשנים 2004-2007 בדקלה ומנהל המכירות הארצי אישר זאת וציין "כפי שציינתי, הוא היה עובד שידע לייצר כמויות יפות" (שם, ש' 19-21).

5.3 הראיה היא, כי עם חזרתו לעבודה לאחר התאונה, חזר שכרו של התובע לעלות, עד שבחודש דצמבר 2007 הגיע לסך של 25,717 ₪ (נספח "י" לתצהיר התובע).

6. על כן, בסיס השכר לחודשי ההיעדרות הוא 24,000 ₪ ברוטו ובניכוי השיעור המכסימלי של מס ההכנסה עפ"י החוק (25%) – עומד בסיס השכר נטו על סך של 18,000 ₪. סך הפסדי השכר שספג התובע, הם ההפרש בין בסיס השכר הנ"ל לבין הסכומים אותם קיבל מן המעסיקה בחודשי ההיעדרות, מרץ-יולי 2007,לאחר ניטרול התוספות הייחודיות (תוספות חגים, ימי חופשה וימי מחלה), הכל כמפורט בסעיף 8 לתצהיר התובע – ובס"ה 78,111 ₪.

7. לא מקובלת עלי עמדת הנתבעת, לפיה אמור היה התובע לפנות למל"ל בתביעה לקבלת קצבת נכות, לגבי חודש ההיעדרות הרביעי, שכן הוא איננו טוען שנגרמה לו נכות בעקבות התאונה וממילא לא היה מקום להגשת תביעת נכות למל"ל.

8. אשר לסכום הנתבע בגין הפסד עמלה מלקוחות שהצטרפו לפוליסה אך נגרעו עקב אי תשלום הפרמיה הראשונה (נספח "ח" לתצהיר העדות הראשית של התובע), בסך 8,603 ₪ נומינלית, אישר עד ההגנה מר אבישי ג'ורג', כי התובע לא יכול היה "להציל" את הפוליסות באמצעות הטלפון – גם אם הייתי סבור שבתקופת אי הכשר הוא יכול היה לפעול טלפונית – כי "את נושא המכירות הטלפוניות לא היה התובע יכול לבצע, כי מערכת המכירות הטל. נכנסה בזמן שאינני זוכר במדויק אבל לקראת סוף עבודתו. אם התאונה היתה במרץ 07', לפי דעתי, עדיין לא ניתן היה לבצע הצלות טל. של פוליסות בכלל" (עמ' 29 לפרוט' ש' 41-44).

9. על כן, מדובר בנזק כספי נוסף שנגרם לתובע, עקב פגיעתו בתאונה.

10. יחד עם זאת, מקובלת עלי טענת הנתבעת, המבוססת אף היא על דברי מנהל המכירות הארצי, כי שיעור ההצלחה ב"הצלת" הפרמיות שבוטלו עמד, מנסיונו, על 30% ועל כן ראוי לפצות את התובע ב- 30% מסכום הגריעה בגין ראש נזק זה.

11. בנסיבות אלה, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בגין ראש הנזק של הפסדי שכר בעבר, את הסך של 33,442 ₪ נומינלית ובהתאם לפירוט כדלהלן:

11.1 סך הפסדי שכר בחודשי אי הכושר 76591 ₪
11.2 30% מסכום הגריעה בגין פוליסות שלא שולמו 2,581 ₪
11.3 בניכוי סך דמי-הפגיעה (45,730 ₪)
33,442 ₪

ד. הוצאות רפואיות, נסיעה ועזרת הזולת בעבר

1. התובע מפנה להלכה, לפיה די אם הצביע על קיומו של נזק בעבר או על אפשרות קיומו בעתיד, כדי שיזכה בפיצוי מתאים ודי באפשרות להעריך את שיעור הנזק מתוך העדויות, כדי שאפשר יהיה להעניק פיצויים לפי הערכה זו ולפוסקם באופן גלובלי.

2. במקרה זה – הוא טוען שהצביע על נזקיו בסעיף 12 לתצהירו, המפנה בין היתר לנספח י"א לתצהיר, ומאחר ולא נחקר אודותיו, פועלת ההימנעות מחקירה לחובת הצד שנמנע מלחקור ועל כן הוא עותר לפסוק לו, בגין ראשי נזק אלו, סך של 10,000 ₪.

3. לטעמה של הנתבעת, כאמור, המדובר בפריטי נזק מיוחד הדורשים הוכחה; התובע לא פירט כלל לאיזו עזרת צד ג' נזקק ופגיעתו הקלה אף לא הצריכה עזרה כאמור; לא צורפו כל קבלות להוכחת הוצאות עבור טיפולים רפואיים; בהוצאות הרכב שלגביהן צורפו קבלות, אין כל ראיה להשפעות התאונה והן מוכיחות דווקא כי התובע המשיך באורחותיו כרגיל וסיוריו בארץ המשיכו; לא הובאו כל ראיות לכך שלא ניתן לקבל במסגרת סל-הבריאות טיפולים להם נזקק התובע ובנוסף, משמדובר בתאונת דרכים, זכאי התובע, עפ"י חוק המל"ל, להחזר הוצאות לרבות הוצאות-נסיעה, מן המל"ל.

4. על כן סבורה היא, כי התובע איננו זכאי לכל פיצוי בגין רכיבי נזק אלו ועותרת לדחות את תביעתו בגינם.

5. אכן, ראשי נזק אלו לעבר כמו הפסד-הכנסה לעבר, כמפורט לעיל, הם ראשי נזק מיוחד הטעונים הוכחה ב"רחל בתך הקטנה":
"נזק מיוחד – כך נקבע בין היתר בע"א 379/74, 525/74 אסבסטוס נ' פזגז פד"י ל(3) 281, 284 – חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדויקת ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנתו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד, חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו הנזק אלא גם את היקפו או שיעורו."

6. בנוסף, מחייבים חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 ותקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול לנפגעי עבודה) התשכ"ח-1968 את המל"ל לממן, בין היתר, תרופות, טיפולים רפואיים, סייעות ובעיקרון כל הטיפולים הרפואיים והנלווים להם, שתובע זקוק להם בעקבות תאונת עבודה, לרבות נסיעות לטיפולים, ממומנים כל ימי חייו ע"י המל"ל וכל תביעה שיש לתובע בפריטים אלו עליו להפנות למל"ל.

7. לא אחת נקבע, כי "כשיכול התובע לקבל טיפול רפואי מלא מן המוסד, לא נגרם לו נזק בר-פיצוי בגין טיפול רפואי" (ע"א 570/75 סייג דוד נ' נתן לוי, פד"י ל(2) 441 מפי כב' השופט ברנזון); "אם יכול התובע לקבל טיפול רפואי ללא תמורה, עליו לקבלו ולא לגולל על המזיק הוצאות שאינן נחוצות" (ע"א 30/89 שבו נ' X, פד"י מ"ו(2) 456, 462.

8. בענייננו, טען התובע, בסעיף 12 לתצהירו, כי היו לו הוצאות בגין רכישת תרופות, תשלום רבעוני, היטלים שונים, נסיעות לקבלת טיפולים וכו' ומלכתחילה לא ידע שעליו לאסוף את הקבלות, וכיוון שלא שמר את הקבלות והמל"ל מחזיר רק כנגד קבלות מקוריות, הוא לא זכאי להחזר.

9. סבורני, כי המחדל שבאי שמירת אסמכתאות להוצאות הנטענות על ידי התובע, שבגינו הוא איננו זכאי להחזר מטעם המל"ל, איננו מקנה לו זכאות להיפרע אותן הוצאות – מן הנתבעת.

10. יתרה מכך, גם אלמלא היה מדובר בתאונת-עבודה, המזכה את התובע בכיסוי מלוא הוצאותיו הנ"ל ע"י המל"ל, לא ניתן היה להידרש להוצאות הנדרשות על ידו בראשי נזק אלו, שכן התובע נמנע מלפרט בתצהירו מה היו יעדי הנסיעות, מה היתה מטרת הביקורים אצל הרופאים שבגינם שולמו אגרות הביקורים שנגבו מן התובע וכיצד הם קשורים לתאונה.

11. הוא הדין בסכום הנתבע בגין עזרת צד ג' – ולא ברור מי הגיש לתובע את העזרה, באילו נסיבות, מה היה היקפה והאם הוא חורג מעזרה מקובלת בין בני משפחה בנסיבות של פגיעה – עזרה שאיננה ברת-פיצוי עפ"י הפסיקה.

12. זאת ועוד, אפילו מן האמור בסעיף 12 הנ"ל לתצהיר התובע, לא ברור כיצד חושב הסך הנתבע של 10,000 ₪.

13. אין איפא מנוס מדחיית תביעתו של התובע בראשי נזק אלו.


ה. כאב וסבל

1. כאמור, עותר התובע לפצותו, בראש נזק זה, בסך המירבי שבסמכות בית-המשפט לפסקו בהעדר נכות – במקרה זה 15,000 ₪ - וזאת "לאור נתוני התיק, אופי הפגיעה, מגוון הטיפולים, ההיעדרות למשך 4 חודשים וקשיי התפקוד" כלשון התובע בסעיף 7 לסיכומיו.

2. הנתבעת מסכימה לפצות את התובע, בראש נזק זה, בסך של 4,000 ₪ בלבד, בלי לפרט בסיכומיה כיצד חושב סכום זה.

3. אכן, תקנה 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פיצויים בשל נזק שאיננו נזק ממוני) "מהווה חריג למגמה הכללית המתבטאת בסעיף 2(א) לפיה נקבעה נוסחה ברורה ונוקשה לקביעת שיעור הפיצוי בגין נזק לא ממוני – נקבע בין היתר בע"א 284/88 גבאי ואח' נ' פוגל יוסף, פד"י מ"ו(4) 837, 842 - אך ככל חריג להוראת חוק מהותית, יש לפרש גם חריג זה על דרך הצמצום".

4. בע"א 583/89 כראדי נ' דן אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ ואח', פד"י מ"ה(3) 133, 135, נקבע, בין היתר, כי "...אין פירושו של דבר שיש לפסוק בדרך שגרה את הפיצוי המקסימלי הקבוע בתקנה זו. תקנה 2(ב) קובעת את מכסימום הפיצויים המגיעים לנפגע בגין נזק לא ממוני באותם מקרים שהתקנה חלה, ובמסגרתה על בית-המשפט לפסוק את הפיצוי הנראה לו הולם עפ"י נסיבותיו של העניין הנדון בפניו."

5. סבורני, כי בהתחשב בעובדה כי התובע הובהל, לאחר התאונה, באמבולנס לחדר המיון של בית החולים, בתקופת אי הכושר שאושרה לו, במספר הביקורים אצל הרופאים השונים, ובמהות הטיפולים שקיבל, ראוי לפסוק לו, בגין ראש נזק זה, פיצוי בסך 7,500 ₪.

ו. סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 40,942 ₪ בהתאם לפירוט כדלהלן:

1.1 הפסדי שכר לעבר (לאחר ניכוי סכום דמי הפגיעה) 33,442 ₪
1.2 כאב וסבל 7,500 ₪
40,942 ₪.

2. על הסך הקבוע בסעיף 1.1 לעיל, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית חוקית, ממחצית שנת 2007 (1.7.2007 ) ועד ליום התשלום בפועל.

3. בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות התובענה ובשכ"ט עו"ד כקבוע בחוק.

4. זכות ערעור בתוך 45 יום, לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים פגיעה עמוד שדרה

  2. תאונת דרכים פגיעה בעמוד השדרה

  3. רגישות בעמוד שדרה מותני

  4. היצרות תעלת השדרה הצווארית

  5. פגיעה קשה בעמוד השדרה מתאונה

  6. פגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה

  7. רגישות על פני עמוד השדרה המותני

  8. היצרות תעלת השדרה כתאונת עבודה

  9. פגיעה בסחוס בין חולייתי בעמוד השדרה

  10. החמרת שינויים ניווניים בעמוד השדרה

  11. תאונת דרכים ברחוב שדרות הנשיא בחיפה

  12. גבלות תנועה בעמוד השדרה עקב תאונת דרכים

  13. נכות 15% בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני

  14. תנועות חוזרות ונשנות בעמוד השדרה המותני בעבודה

  15. מרווחים בחוליות הצוואר ב-CT עמוד שדרה - אחוזי נכות

  16. 30% נכות רפואית בשל הגבלה קשה בתנועות עמוד השדרה המותני

  17. פריצת דיסק מרכזית אחורית בגובה 5C-4C עם לחץ על עמוד השדרה

  18. בעצם ניכוי כלל הנכות הנוגעת לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי יש משום איון עצם ההכרה בפגיעה

  19. הוועדה מדרג ראשון קבעה 10% נכות לפי פריט ליקוי 37 (5)(א) בשל הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה

  20. בדיקת CT: סטנוזיס ספינלית עם שינויים קשים בין החוליות ואוסטאופיטים לכל אורך עמוד השדרה המותני

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון