סיחור שיק שניתן לקבלן

סיחור שיק שניתן לקבלן

1. תביעה שראשיתה בבקשה לביצוע שטר ע"ס 28,875 ₪ כנגד מושכת השטר , עו"ד X X (להלן: "X"). את ההמחאה משכה X לפקודת קבלן, (להלן: "הקבלן"). האחרון סיחר ההמחאה לתובעת, חברת "X". ההמחאה לא נפרעה שכן בוטלה ע"י X. בהתנגדות שהגישה X לבקשה לביצוע טענה היא לכישלון תמורה מלא, מכיוון שהעבודה שבגינה נמסר לקבלן השיק, לא בוצעה. ביום 14.11.07 ניתנה החלטת הרשם רובס (כתוארו אז) מיום 14.11.07, לפיה השטר סחיר. אולם, נקבע שמאחר וX טענה לכישלון תמורה מלא עם הצד הקרוב לעסקה (קרי הקבלן), על אוחז השטר (X) להוכיח אחיזתה בשטר כשורה. לאחר העברת הדיון לבימ"ש השלום, שלחה עו"ד X הודעת צד ג' לקבלן, לפיה במידה ותחויב בסכום השטר, יהיה על הקבלן לשפותה על הסכומים ששילמה לאור כשלון התמורה. בתגובה הגיש הקבלן כתב תביעה שכנגד (בהודעה) בסכום של 298,837 ₪ בטענה כי בנוסף לשטר האמור, חייבת לו X סכומים נוספים בגין עבודות נוספות שביצע ועליהן לא קיבל תשלום. כך, נטען כי הקבלן ביצע עבודות בסכום של 467,500 ₪, כאשר שולם לו סכום של 230,650 ₪ בלבד. לאחר קיזוז מוסכם בסך 92,680 ₪ נותר הסכום לתשלום כאמור. בתגובה, הגישה X כתב הגנה ותביעה שכנגד כלפי הקבלן ע"ס 249,896 ₪ בגין עבודות שהקבלן לא ביצע אך כן קיבל תשלום עבורן, ליקויי בנייה שנמצאו בבית, והוצאות נוספות שנגרמו לה בשל עזיבת הקבלן את האתר. כך התגלגלה תביעה לביצוע שטר בסכום לא גבוה שהגישה X , לזירת התגוששות ארוכה שעיקרה בין הקבלן לX.

2. מטעם X הוגש תצהיר של מר נתי סולימאן, מנהל החברה (ת/3). הקבלן הגיש תצהיר מטעמו (ת/4), וכן את תצהירו של מר טוני זינאתי, החשמלאי שעבד מטעמו (ת/1) ואת תצהירו של מר ג'רוס חנא, קבלן הטיח (ת/2). X מצידה הגישה תצהיר (נ/20) ותצהיר משלים (נ/21) וכן תצהירו של המפקח מטעם X, מר צ'יקי צ'רבינסקי (נ/19). בנוסף מונה בהסכמה מומחה מטעם ביהמ"ש – המהנדס מר יוסי לזר (חווה"ד סומנה ת/5). חוו"ד נוספת הוגשה מטעם מומחה לזיהוי כתב יד שמונה על ידי בשלב דיוני מתקדם (לאור התכחשות של הקבלן לעת חקירתו הנגדית, לכך שחתימתו היא זו שמתנוססת על מסמכים שהגישה X).

גרסת X

3. ביום 24.11.06 הגיע הקבלן לחברת X עם ההמחאה המעותדת שנתנה לו X , שזמן פירעונה הנקוב 10.2.07, על סך 28,875 ₪ וביקש לנכותה (נספח א' לתצהיר סולימן). כך נעשה. על גבי ההמחאה נרשם בדפוס "שלמו ל..." והוסף בכתב יד "פק' אבו X ג'יאהד". לטענת X, תוספת זו אינה מעלה או מורידה מסחרות השטר שכן עם הכיתוב "לפק'" ובלי- משמעותו זהה- היינו כי השטר סחיר (למעשה עוד בהחלטת הרשם הוכרע שהשטר סחיר, ולא ניתנה רשות להתגונן בטענה זו אלא ביתר טענותיה של X – הערה שלי י.פ). הקבלן הסב את השיק לX וחתם בגב ההמחאה, ובתמורה שילמה לו X סכום של 26,500 ₪, והוציאה קבלה וחשבונית מס בגין העמלה שנגבתה (נספחים ב' וג' לתצהיר סולימן). לאור כל האמור, הרי שהשטר תקין ובר פירעון. בחקירתו הנגדית העיד סולימאן כי לא בדק האם השיק מזויף או גנוב היות והכיר את הקבלן (עמ' 24 לפר'). כמו כן טען כי לרוב הוא תובע את מושך השיק, ורק אם הוא לא מצליח בגביה, הוא פונה למוטב- במקרה זה הקבלן (עמ' 25-26 לפר'). לכן החתים את הקבלן בגב השיק. די בטענות אלו, לגרסת X, כדי לקבל את התביעה השטרית, ולדחות את ההתנגדות לביצוע שטר. יצוין כי אכן מעשה שבשגרה הנו שהאוחז בשטר, שקיבל אותו כנסב מן הנפרע – תובע את המושך. עוד אציין כי תמיהתה של X בחקירה על כך שנתבעה בתביעה שטרית חלף הקבלן היתה תמוהה כשלעצמה, ואם לא חפצה שיסוחר השטר, יכולה היתה להגביל סחרותו על ידי כיתוב "למוטב בלבד".

גרסת X

4. גרסתה של X עוסקת רובה ככולה בתיאור ההתקשרות מול הקבלן , כישלון התמורה והנזק שנטען שהסב לה הקבלן. X פירטה כי בשנת 2006 החליטה לחדש את עבודות הבניה בבית אשר החלה לבנות 12 שנה קודם לכן בשכונת דניה בחיפה , ולשם כך פנתה לאדריכלית הגב' יעל דיילס- בכר על מנת שתכין תוכניות עדכניות לעיצוב הבית. לאחר מכן יצרה קשר עם הקבלן, אותו הכירה דרך אביה, והשניים ערכו מספר פגישות מקדמיות.

יצוין כבר כעת: פרויקטים של בניה או שיפוץ נרחב כוללים פרטים מרובים, והתאמות שבדרך. מציאות ידועה אפוא הנה שלא אחת, לא כל נקודה או שינוי "שלאורך הדרך" זוכים לעיגון כתוב בחתימת הצדדים. אולם עדיין, בשים לב להיקף העבודה בענייננו (שיפוץ לא של כמה עשרות אלפי ₪ בודדים אלא שיפוץ נרחב), "חטאו" שני הצדדים כאחד בהתנהלות לא מאורגנת לחלוטין מבחינת העלאת ההסכמות הבסיסיות על הכתב באופן מסודר. התנהלות זו פתחה פתח לא אכזב למחלוקות עתידיות בדבר תוכן הסיכומים וזהות המפר, ותרמה כמובן בתורה אף לסרבול ניכר של הבירור הראייתי. בין השניים לא נחתם עובר לתחילת העבודה הסכם או זיכרון דברים שיגדיר מהן העבודות ומועדי הביצוע, לא טופס הזמנת עבודה ואפילו לא כתב כמויות.

באשר לתנאי התשלום, לטענת X סוכם שהקבלן יקבל שכרו בסיום כל שלב עבודה, עבור אותו שלב. לדבריה, סוכם גם שהקבלן יבצע את כל העבודות, לרבות עבודות גמר, עד למסירת החזקה בבית, כך שעם סיום העבודות תוכל X לעזוב את הדירה השכורה בה התגוררה אותה עת. הקבלן החל בעבודתו במהלך יוני 2006, כאשר מפעם לפעם היה מגיע למשרדה של X לפגישות מעקב וקבלת תשלום. X מודה כי אין בידיה אסמכתאות לתשלומים שבוצעו מלבד ספחי שיקים, אך טענה כי ניהלה תיקי מעקב על כל העבודות שבוצעו וכן מחברת מעקב בה רשמה את כל התשלומים ששולמו לקבלן ולבעלי המקצוע הנוספים (עמ' 53 לפר'). אותה מחברת הוגשה אך משקלה נמוך ביותר מטבע הדברים, בהיותה רישום עצמי פנימי של בעל דין מעוניין לצרכי מעקב של עצמו. כאשר אותו רישום נותר בחזקתו והוגש אך בשלב מאוחר לעת ההתדיינות, כאשר הסכסוך בעיצומו.

5. X מוסיפה כי במועד מאוחר יותר להתקשרות, במהלך חודש יולי 2006, נתן לה הקבלן מסמך שכותרתו "הצעת מחיר". למרות הכותרת היא מדגישה, שמדובר ברשימת עלויות כללית בלבד שנועדה למעשה לסייע בקבלת משכנתא למימון הבניה (נספח א' לתצהיר הקבלן). מסמך זה מציין את כל העבודות הנדרשות בבית, ולא רק אלו עליהן אחראי הקבלן, כגון עבודות נגרות, מסגרות, מדרכות, אבני שפה, כלים סניטריים, עבודות אלומיניום ועוד. במסגרת העבודות המנויות בהצעת המחיר: (1) הריסות ובניה כולל פינוי- 45,000 ₪; (2) עבודות חשמל כולל אביזרי גוויס ותלת פאזי- 70,000 ₪; (3) עבודות אינסטלציה כולל התקנת כלים סניטריים- 45,000 ₪; (4) עבודות טיח פנים כולל טיח "ווגה" ע"ג קירות חוץ- 35,000 ₪; (5) עבודות בטון ובניה בפיתוח לרבות קירות, שבילים, משטחים ומעקות- 60,000 ₪; (6) הספקת אדמה גננית- 19,000 ₪; (7) ניקוי המגרש לרבות פינוי פסולת הבניה כולל טרקטור- 10,000 ₪; (8) עבודות ריצוף וחיפוי חדרי רחצה- 70,000 ₪; (9) חיפוי ע"ג הבנין בכורכר כולל מסגרות סביב החלונות לפי תוכנית האדריכל כולל חומר- 125,000 ₪; (10) עבודות רעפים כולל כל החומרים הדרושים- 20,000 ₪; (11) נגרות בניין (דלתות פנים) כולל דלת כניסה ראשית- 50,000 ₪; (12) עבודות מסגרות כולל צבע- 50,000 ₪; (13) עבודות גינון כולל מסלעות ופיזור אדמה- 50,000 ₪; (14) אבנים משתלבות כולל מדרכות, אבני שפה ואבני גן- 50,000 ₪; (15) הספקת כלים סניטריים כולל ברזים, אסלות וכיורים- 150,000 ₪; (16) עבודות איטום- 15,000 ₪; (17) עבודות צבע כולל שפכטל וצבע סופרקריל- 35,000 ₪;
(18) עבודות קרצוף והברקה- 15,000 ₪; (19) עבודות אלומיניום לפי מפרט- 90,000 ₪; (20) מיזוג אוויר- 75,000 ₪; (21) מערכת שאב-רב- 11,000 ₪; (22) טיח שליכט צבעוני לפי אדריכל- 20,000 ₪.
סה"כ כולל מע"מ- 1,282,050 ₪. כאשר מתוך הצעת המחיר, היה אמור הקבלן לבצע את סעיפים 1-8, 10 ו-16 בלבד, היינו בעלות של 389,000 ₪.

6. ואולם, כבר במהלך חודש אוקטובר 2006 החל הקבלן להפר את התחייבויותיו, חדל מלהגיע לאתר וחדל לשלם לעובדיו משכורותיהם. X טוענת שהדבר היה לאור פרויקט נוסף שנטל על עצמו הקבלן במקביל, וכן לאור היקלעותו לקשיים כלכליים. בעקבות זאת הואט קצב הבניה באופן משמעותי. להמחשת הדברים מפנה X לכך שהקבלן לא שילם שכרו של חשמלאי שעבד באתר, מר זינאתי. זאת למרות שאת התשלום בגין עבודות החשמל, בסך 70,000 ₪ שילמה לקבלן במלואו עוד לפני תחילת העבודות. לאור האמור נאלצה X לשלם לחשמלאי במישרין על מנת שישלים את העבודה והעבירה לחשבון המשכנתא שלו סכום של 16,000 ₪. בנוסף מציינת X כי לאחר התשלום דרש הקבלן סכום נוסף של 7,000 ₪ בגין שינויים שנאלץ לעשות לאור תוכנית האדריכלית, כך שבסה"כ שולם לו כאן סכום של 77,000 ₪.

כמו כן, במהלך ההתקשרות, ערכו הצדדים ביניהם "מסמך התחשבנות" שכותרתו "פירוט עבודות הפיתוח (ע"י ג'יאהד)" (נספח ג' לתצהיר הקבלן). על בסיס מסמך זה מבסס הקבלן את תביעתו לכספים שלא שולמו ולעבודות שהיה צריך לבצע, כאשר יודגש כי שני הצדדים חתומים ומודים בקיומו של מסמך זה. אלא שלטענת X המדובר במסמך אשר הוכתב ע"י הקבלן למזכירתה, שלא בנוכחותה, וכי בנוסף קיימות לו מספר גרסאות נוספות המצויות במשרדה. לטענתה, רק בהתחלה נעשתה ההתחשבנות ביניהם על פי המחירים הנקובים בנספח א' לתצהיר הקבלן, אך בשלב מאוחר שינה אותו ללא ידיעתה ומבלי שתשים לב. חשוב לציין כי שני המסמכים הנ"ל דומים במהותם, למעט הפרשי סכומים מועטים ומספר עבודות נוספות. על פי מסמך ההתחשבנות האמור, מצוין כי בבית בוצעו: עבודות הריסה ובניה- 40,000 ₪; שלד- 60,000 ₪; חשמל+ אזעקות (טוני)- 77,000 ₪; אינסטלציה- 45,000 ₪; טיח- 30,000 ₪; אדמת גינון- 19,000 ₪; טרקטור- 6,000 ₪; שליכט צבעוני- 20,000 ₪, רעפים- 20,000 ₪; פינוי פסולת בנין- 4,000 ₪; עבודות איטום (מרפסות, אמבטיות כולל מנע)- 10,000 ₪; רצף- 70,000 ש"ח; סומסום+ חומר שחור (מלט, חול וכו')- 15,000 ₪. סה"כ 416,000 ₪, כאשר עד אותו מועד שולם סכום של 230,650 ₪. נותרה יתרה לתשלום בסך 185,350 ₪ (לא כולל מע"מ). בנוסף, יש להוסיף מע"מ בסך 9,200 ₪ בגין חשבוניות שיצאו על סך 27,000 ₪ ו-40,000 ₪. סה"כ 194,550 ₪. מסכום זה יש לנכות 10,000 ₪ (תמורת טיפול משפטי בתביעה עבור הקבלן כולל מע"מ, היינו טענת קיזוז בסכום קצוב) ו-16,000 ₪ (תשלום לזינאתי- משכנתא) - ובסה"כ הועמדה היתרה לתשלום במסמך ההתחשבנות על 168,550 ₪. בתחתית המסמך נרשם בכתב יד כי שולם סכום של 13,550 ₪ ולכן היתרה עומדת על 150,000 ₪. על בסיס התחשבנות זו מסרה X לקבלן את 3 השיקים המעותדים על סך 23,100 ₪ כל אחד. אחד מהם לדבריה השיב הקבלן לידיה, ועל השניים האחרים הוציא קבלה. שיק רביעי שמסרה לקבלן הנו כאמור על סך 28875 ₪, שסוחר לX, וגם בגינו הוציא הקבלן קבלה (ראה פירוט להלן בסע' 7).

לטענת X, רק בשלב מאוחר יותר הבחינה כי בנספח ג' צצה דרישה לתשלום עבור "שלד" בסך 60,000 ₪- אשר לא סוכמה מעולם, ולפיכך טענה כי במידה והיא אכן חתומה על מסמך זה, הרי שמדובר בטעות (עמ' 54 לפר'). כמו כן טוענת X כי מסמך זה אינו משקף את המצב בפועל, היות והוא מניח כי כל העבודות המצוינות בו יושלמו ע"י הקבלן והדבר כאמור- לא קרה. מידי פעם, כאשר היה מגיע הקבלן למשרדה של X, היתה נערכת התחשבנות עדכנית על גבי אותו מסמך, והקבלן היה מאשר על גביו קבלת הכספים ששולמו לו.

7. לערך באותה תקופה הודיע הקבלן לX כי לא יוכל להמשיך לעבוד במתכונת התשלומים לאחר ביצוע העבודה ודרש לקבל שיקים מעותדים עבור עבודות שטרם בוצעו. לפיכך, מסרה לו X 3 שיקים מעותדים (אשר בוטלו בשלב מאוחר יותר), לפקודת המוטב בלבד. מאוחר יותר שב הקבלן למשרדה ודרש לתקנם כך שתרשם המילה "לפק'" ולא "ל"- לצורך הפקדת השיקים לביטחון. X עשתה כן, אך הדגישה בפניו כי אין לסחר את השיקים או להסבם לאחר. לגבי השיק נשוא התובענה- במקרה זה סירבה X לחתום על גבי השיק ליד המילה "לפק'" שהוספה בכתב יד, מאחר והקבלן טרם נתן לה תמורה כלשהי בעבור שיקים אחרים שהיו בידו. X מדגישה, כי 4 השיקים לא נמסרו באותו מועד: בחודש אוקטובר 2006 נמסרו לקבלן (בשני מועדים) 3 השיקים האמורים ע"ס 23100 ₪ כל אחד, עבור עבודה עתידית, ובגינם הוציא לה הקבלן קבלה חלקית - עבור שני שיקים. השיק השלישי, המעותד ליום 10.01.07, הוחזר לידיה ע"י הקבלן לאחר סיום העבודה. אותם 3 שיקים נמסרו לקבלן בטרם מסירת השיק נשוא תביעת X, ומועד פירעונם קודם לשיק הנ"ל (שגם בגינו הוצאה לX חשבונית וקבלה). בגין כל 4 השיקים נתנה X הוראת ביטול לאור כישלון התמורה ועזיבת הקבלן את האתר.

8. כישלון התמורה הנטען הינו בעיקר אי השלמת הריצוף בחדרי האמבטיה בבית ואי השלמת הריצוף בחלק מהבית. ביתר פירוט טוענת X כי ביום 08.10.06 הזמין הקבלן את חומרי הגלם הדרושים לריצוף חדרי האמבטיה, ולאור זאת מסרה בידו את השיק נשוא התובענה (אשר היה אמור להיות התשלום עבור ביצוע עבודת הריצוף). ואולם, מכיוון שבשלב זה החלו כבר הבעיות עם הקבלן, רשמה X על השיק תאריך פירעון עתידי של למעלה מ-3 חודשים - המועד המשוער לסיום העבודות. חרף האמור, לא פעל הקבלן כדי למשוך לאתר את אריחי הקרמיקה והכלים הסניטריים שהוזמנו מחברת "טופולסקי" ונמנע מלשכור את שירותיהם של הרצפים שהיו אמורים לבצע את העבודות. כלומר, עוד עובר לסיחור השיק לX ביום 24.11.06 הפר הקבלן את התחייבויותיו וידע כי לא ייתן תמורה עבור השיק, וזאת על אף שלא היתה באותו מועד כל יתרת חוב כלפיו שכן העבודות בגינן שולמו לו הכספים במלואם, טרם הושלמו. לאור האמור נאלצו בעלי מקצוע חליפיים להשלים את העבודה שהיה על הקבלן לבצע, ולא רק זו- אלא שהם אף נאלצו לתקן חלק מהעבודות שביצע. בסופו של דבר נכנסה X להתגורר בבית רק ביום 01.06.07, כאשר טופס 4 ניתן 10 ימים לאחר מכן.

9. טוענת X, כי לו היה הקבלן מבצע את העבודות להן התחייב, היה זכאי לתשלום בסך 389,000 ₪ כדלקמן:

א. הריסות ובניה כולל פינוי- 45,000 ₪; ב. עבודות חשמל כולל אביזרי גוויס ולוח תלת פאזי- 70,000 ₪; עבודות אינסטלציה כולל התקנת כלים סניטריים- 45,000 ₪; ד. עבודות טיח פנים כולל טיח "ווגה" ע"ג קירות חוץ- 35,000 ₪; ה. עבודות בטון ובניה בפיתוח לרבות קירות, שבילים, משטחים ומעקות- 60,000 ₪; ו. הספקת אדמה גננית- 19,000 ₪; ז. ניקוי המגרש לרבות פינוי פסולת הבניה כולל טרקטור- 10,000 ₪; ח. עבודות ריצוף וחיפוי חדרי רחצה- 70,000 ₪;
ט. עבודות רעפים כולל כל החומרים הדרושים- 20,000 ₪; י. עבודות איטום- 15,000 ₪.

10. בפועל, לא סיים הקבלן חלק מהעבודות ואת חלקן לא ביצע כלל ועל כן מגיעים לה הזיכויים הבאים:

א. עבודות חשמל- התשלום כאמור שולם כולו מראש. חרף זאת, נאלצה X לשלם ישירות לחשמלאי טוני זינאתי לצורך המשך ביצוע העבודות עד לכניסה לבית סכום של 41,800 ₪ ביתר.
ב. עבודות אינסטלציה- גם תשלום זה שולם במלואו מראש. חרף זאת נאלצה לשלם X סכומים נוספים לקבלן האינסטלציה החלופי מר אסעד בסך 30,149 ₪.
ג. עבודות טיח- הקבלן ביצע רק את עבודות טיח הפנים, כאשר ביצוע טיח "ווגה" נמסר לקבלן החלופי נהרני. סה"כ זיכוי בגין עבודות הטיח- 15,000 ₪. חשוב לציין כי X הודתה שגם מול נהרני אין לה הסכם חתום או עדויות לתשלומים ששילמה מלבד נספחי השיקים והמחברת שניהלה (עמ' 53-54 לפר').
ד. עבודות בטון- X נאלצה לשלם לקבלן נהרני תשלום נוסף של 20,100 ₪ בגין עבודות שהיה על הקבלן לבצע.
ה. אדמה גננית- לטענת X הובאה אדמת מילוי/ פסולת בניין שעלותה 5,000 ₪ לכל היותר, ולפיכך יש לזכותה בסכום של 14,000 ₪.
ו. עבודת ריצוף וחיפוי חדרי רחצה- הקבלן ריצף באופן חלקי את חדרי הבית לרבות חלק מהמדרגות ולא ביצע כלל חיפוי לחדרי הרחצה והשירותים. כמו כן לא ביצע הקבלן כלל עבודות "רובה". לאור האמור נאלצה X לשלם לקבלנים החלופיים סך של 50,100 ₪ עבור ביצוע העבודות.
ז. עבודות רעפים- הקבלן הרכיב את הגג ללא איטום ולכן נאלץ לפרקו בשנית. לאור זאת נאלצה X לשלם סכום של 6,000 ₪ עבור האיטום.
ח. עבודות איטום- הקבלן לא ביצע כלל- סה"כ זיכוי 15,000 ₪.
סה"כ עומד סכום הזיכויים המגיעים לX בגין עבודות שהיה על הקבלן לבצע אך הוא לא עשה כן על 205,949 ₪.

11. X טוענת לזיכויים נוספים שחלקם טענות קיזוז, כדלקמן:

א. תביעת מזונות בה טיפלה לבקשת הקבלן עבור מכרה שלו בסך 10,000 ₪.
ב. דלק לרצפים אשר עבדו באתר והקבלן לא שילם להם את הוצאות הדלק- 550 ₪. לטענת X, הגיעו הפועלים לאתר לאור בקשתו של המפקח צ'רבינסקי, והיא שילמה להם מאחר והקבלן כבר לא היה באתר (עמ' 47 לפר').
ג. תביעת בריקסטור נ' מצה- תביעה שניהל ואקד סאמר- קרוב משפחתו של הקבלן, בעקבות הפיגוע במסעדת מצה. בהוראת הקבלן הועברה התביעה לX, והקבלן אף מסר תצהיר מטעמו בתיק. לטענת X התחייב הקבלן לשלם את שכה"ט בסך 10,000$+ מע"מ (49,665 ₪).
ד. גנרטור ששכרה X לבקשת הקבלן נגנב מהאתר בתקופה בה ירדה תדירות ביקוריו בו, כך שX נאלצה לשלם סכום נוסף של 3,800 ₪+ מע"מ עבור גנרטור חדש. לטענת X, האתר היה באחריות ובפיקוח הקבלן ונגנב מאחר והוא לא נעל אותו.
ה. הדמיה תרמית שהיה צורך לבצע לאור רטיבויות שהתגלו בדירה - 2,772 ₪.
ו. לאחר עזיבת הקבלן נאלצה X לשכור את שירותיו של מפקח בנייה חלופי- מר צ'קי צ'רבינסקי, אשר שכרו הועמד על 20,755 ₪.

12. בנוסף כאמור, טוענת X לליקויי בניה שנמצאו בבית:

א. קיר אבן היקפי- בתחילת העבודות, ביצע הקבלן יציקת קיר בטון היקפי באורך של כ-100 מ'. קודם לכן, קיבל את תוכנית המודד ברמן אשר קבע את מיקום הקיר בהתאם למידות המגרש. חרף זאת, יצק הקבלן את הקיר כך שהוא "נכנס" לתוך תחום המגרש וגוזל ממנו שטח של 13 מ"ר. לאור זאת נדרשה X לבנות מדרכה ציבורית רחבה יותר, כך שהשטח שנגרע התווסף לשטח המדרכה. כתוצאה, מחנים אנשים את רכביהם בסמוך לשער ביתה, דבר המהווה מטרד לכשעצמו. מכל מקום דורשת X את עלות המדידה החוזרת של הקיר בסך 1,000 ₪+ מע"מ, וכן את הריסת הקיר ותיקונו על פי התוכנית בעלות כוללת של 69,300 ₪ כולל מע"מ (ע"פ חוו"ד צ'רבינסקי). לחלופין מבקשת X לפסוק לה פיצוי בגין השטח שנגרע, לרבות באמצעות מינוי שמאי.
ב. דמי שכירות- בשל נטישת הקבלן והעיכוב בעבודות, נאלצה X להאריך את הסכם השכירות לדירה ששכרה בחודשיים נוספים ולשלם סכום של 4,300 ₪ נוספים.
ג. סלון ילדים קטן- לטענת X, נטל על עצמו הקבלן את האחריות למשיכת הכלים הסניטריים ואריחי הריצוף מטופולסקי. לטענתה, הזמין כמות בלתי מספקת של אריחים מסוג מסוים לצורך ריצוף סלון הילדים, ועזב את האתר מבלי להשלימו. בטופולסקי לא הצליחו להשיג עוד מרצפות מהסוג שהוזמן ולפיכך יתרת החלק החסר רוצפה באריחים אחרים.
לטענת X, סופקו לה האריחים הנוספים בעלות של 4,500 ₪. כמו כן היא טוענת כי ההצעה הנמוכה ביותר שקיבלה להריסת הריצוף וריצוף מחדש עומדת על 10,000 ₪.
ד. מדרגות שבורות- בנוסף מציינת X כי חלק ממדרכי המדרגות שבורים. לטענתה, מדובר ברשלנות של הקבלן, כאשר עלות התיקון עומדת על 5,000 ₪.
ה. נזקי רטיבות- לאחר הכניסה לבית התגלתה רטיבות בכל קומות הבית ובפרט בקומת המרתף. לטענת X מקור הרטיבות הוא באי ביצוע עבודות איטום ע"י הקבלן טרם ביצוע הטיח. עלות נזקי הרטיבות צוינה בחווה"ד של אינג' X שטרנברג מטעם X- ע"ס 39,000 ₪.
ו. איטום גגון- גם כאן בוצע איטום מחדש במקום שבו הקבלן ביצע את עבודתו בצורה רשלנית.

13. כמו כן טענה X בתצהירה כי לנספח ההתחשבנות שאוזכר, הוסיף הקבלן עבודות שלא ביצע במקום לגרוע אותן או לא לציינן כלל. כמו כן "שתל" רכיבים נוספים מבלי שהבחינה בכך:

א. עבודות החשמל שנקבעו ל-70,000 ₪ בנספח א' לתצהיר הקבלן "קפצו" ל-77,000 ₪ בנספח ג' בצירוף ההגדרה "חשמל+ אזעקות" כאשר בפועל לא "צצו" עבודות נוספות בזמן זה. היא טוענת כזכור גם שהחשמלאי לא ביצע עבודות פרטיות, אלא השלים את עבודתו כנגד תשלום נוסף, שעה שמלוא העבודה שולמה לקבלן עוד לפני תחילתה. בנוסף היא מציינת כי כל עבודות האזעקות לרבות אינסטלציית הכבלים בוצעה בידי ספק אחר, וכן התקנת מערכת האזעקה. כלומר, הקבלן הוסיף 7,000 ₪ נוספים להתחשבנות בלא כל ביסוס או הצדק.
ב. אינסטלציה- הקבלן הגדיר את העבודות ככוללות התקנת כלים סניטריים, אך לא השלים את העבודות ולא התקין את הכלים.
ג. טיח- עבודות הטיח כללו ביצוע טיח "ווגה", אך הקבלן מעולם לא ביצע עבודה זו ועל כן יש להוריד סכום זה מההתחשבנות.
ד. שליכט צבעוני- בנספח א' הניחו הצדדים כי קירות הבית החיצוניים יצופו בשליכט צבעוני ועל כן תומחר הרכיב ב-20,000 ₪. ואולם בעת עריכת נספח ג' כבר כוסו הקירות באבן כורכר ועל כן רכיב זה כלל לא היה רלבנטי עוד.
ה. סומסום+ חומר שחור- הקבלן כולל רכיב זה בהתחשבנות על אף שX שילמה את הסכום ישירות לספק.
ו. רצף- רכיב זה תומחר ב-70,000 ₪ וכולל גם את עבודות הריצוף בחדרי האמבטיה והשירותים אשר הקבלן לא ביצע. בגין רכיב זה נמסר כאמור לקבלן השיק נשוא התובענה אשר בוטל בשל כשלון תמורה.
ז. שלד- רכיב זה הוסף כאמור בנספח ג', כאשר בנספח א' הוא הוכלל תחת "עבודות בטון ובניה בפיתוח לרבות קירות, שבילים, משטחים ומעקות". לטענת X, שלד הבניין היה קיים 12 שנה קודם לעבודת הקבלן ועל כן מדובר בכפל חיוב לסעיף "הריסות ובניה כולל פינוי".
ח. עבודות איטום- כאמור הקבלן לא ביצע עבודות אלו.
ט. אדמת גינון- ראה התייחסות לעיל.
י. "שולם עד היום (כולל המחאות דחויות)- 230,650"- מדובר בהמחאות שנפרעו, אשר באותו מועד היו עתידיות, ולא להמחאות שבוטלו, אשר ניתנו בשלב מאוחר יותר למסמך ההתחשבנות.

14. לסיכום: X טוענת שלו היה הקבלן מבצע את כל העבודות להן התחייב, היה צריך להשתלם לו סכום של 389,000 ₪. X שילמה לקבלנים ואנשי מקצוע אשר תיקנו והשלימו את עבודות הקבלן סכום של 205,949 ₪. לקבלן עצמו שולם סכום של 255,825 ₪ (בניכוי 4 שיקים שבוטלו). היינו כי שולם לקבלן ביתר סכום של 72,774 ₪. בניכוי כל הזיכויים שנמנו לעיל, ובתוספת סכום של 17,325 ₪ בגין תשלום שביצעה עצמאית לספק הסומסום, עומדת יתרת הזכות של X על 267,485 ₪, כאשר לצרכי התביעה העמידה אותו על 249,896 ₪ בלבד.

15. X העידה את המפקח מטעמה, מר צ'רבינסקי, שהובא על ידה לאחר עזיבת הקבלן. לגרסתו, פנתה אליו X לקראת סוף 2006 על מנת שיפקח וישלים את הבניה בביתה, מאחר והמפקח הקודם עזב מבלי להשלים את העבודה (עמ' 40-41 לפר'). לפיכך, ביום 10.01.07 חתמו השניים על הסכם פיקוח (נספח 5 לחוו"ד לזר). הסכם הפיקוח מגדיר את הקבלן בתורת הקבלן הראשי. לטענת צ'רבינסקי, בשלב החתימה היה הבית במצב של עבודות גמר, כאשר בין העבודות שהיו באחריותו נכללו: איטומים וריצוף בכל חדרי האמבטיה והשירותים, אינסטלציה, חשמל, חדר אשפה, בדיקת איטומים במרפסות וביציאה מחדר שינה (הורים), חפירה ואיטום בחלק מהחניון למניעת רטיבות, השלמת ריצוף מדרגות מהחניות לגינה, פירוק גג הרעפים וביצוע בידוד טרמי בגג, החלפת ריצופים פגומים בתוך הדירה כולל חיפוי מדרגות, יצירת רצפת בטון באזור הפטיו הסמוך לסלון, כולל ניקוז ואיטום, בניית מדרגות מהיציאה לסלון לתוך הפטיו וכן מדרגות בשתי היציאות מהסלון לכיוון הגינה, איטום על גגון הכניסה לבית, צנרת לקולטים, תוספת צנרת ושוחות לקווי ניקוז חיצוניים עד לחיבור לשוחת הביוב של עיריית חיפה, החלפת צנרת מים פגומה למיכל הדחה סמוי באמבטיית הורים, הרכבת כלים סניטריים בכל חדרי האמבטיות והשירותים ובשני המטבחים וכן רובה בכל רצפת הבית, חדרי השירות ומסביב לבניין בכל השטחים החיצוניים הסמוכים לו, לרבות שבילים ומרפסות, כאשר את הכל התבקש להשלים על פי ראות עיניו ומקצועיותו (ראה גם עמ' 41 ו-43 לפר'). סה"כ היקף העבודה שנדרש בבית לאחר עזיבת הקבלן עמד על כ-200,000 ₪ (עמ' 42 לפר'). לעומת זאת, ובניגוד לטענת X, אישר צ'רבינסקי כי לא סוכם עם הקבלן שישמש כקבלן מפתח שכן לא היה אחראי על הבאת קבלני משנה של אלומיניום ומיזוג . כן ציין (ובדין) כי ממילא תפקיד המפקח סותר את תפקיד הקבלן, כך שלרוב אין הקבלן יכול לשמש כמפקח (עמ' 40 ו-44 לפר'). כמו כן סתר צ'רבינסקי את טענת X בעניין הריצוף והעיד כי הקבלן דווקא נהג להזמין ריצוף ביתר כך שבכמות הריצוף שהוזמנה היה ניתן לרצף 3 בתים, דבר שהשפיע משמעותית על עלויות הבניה. אלא שהעיד עוד כי בעניין זה אין מדובר בכלל באחריות של הקבלן, אלא הזמנת הכמויות נעשית לפי כמות שהאדריכלית מוסרת, כאשר במקרה הזה מראש הוזמנו כמויות כפולות (עמ' 43-44 לפר') (לעניין זה השפעה בעיקר לטענת X באשר לריצוף סלון הילדים- טענה שממילא נדחתה ע"י המומחה לזר).

גרסת הקבלן

16. לגרסת הקבלן היה אמור לבצע בבית רק את מה שמפורט בהצעת העבודה הנושאת את הכותרת "הצעת מחיר לשינויים והשלמת מבנה" (נספח א' לתצהיר הקבלן), מסמך אשר הוכן לצורך נטילת הלוואה מובטחת במשכנתא (עמ' 37 לפר'). לאור האמור החלו העבודות במהלך חודש יוני 2006, כאשר הקבלן הביא אמנם מטעמו קבלני משנה רבים להם שילם (חשמל, אינסטלציה, טיח), אולם הדגיש כי על אף האמור, הוא אינו קבלן מפתח (עמ' 37 לפר'). לטענת הקבלן, במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר נתנה לו X מספר המחאות שנפרעו, וכן מספר המחאות מעותדות על חשבון עבודות שביצע כבר, מאחר והיתה נתונה בקשיים כלכליים. לטענתו, הבטיחה כי כאשר תקבל את כספי המשכנתא תפרע את כל חובה כלפיו. לו היתה סבורה כי הוא מצוי בקשיים כלכליים או לא יעמוד בביצוע, סביר כי לא היתה מוסרת בידו את השיקים הנ"ל. המדובר בהמחאה 068 המעותדת ליום 10.01.07, המחאה 069 מעותדת ליום 30.01.07, המחאה 074 מעותדת ליום 05.02.07 (כולן ע"ס 23,100 ₪), והמחאה 089 מעותדת ליום 10.02.07 על סך 28,875 ₪ (השיק נשוא התובענה). ואולם, למרות הבטחותיה, ואף לאחר קבלת כספי המשכנתא, החלה X להתחמק מתשלום חובה לקבלן והחלה לרכוש מוצרי חשמל. לטענת הקבלן, עד אותו שלב בוצעו כל העבודות אליהם התחייב בהסכם המקורי, למעט ריצוף חדר האמבטיה. לאור האמור, הודיע לה הקבלן כי אינו מתכוון להמשיך בעבודות הריצוף בשל חוסר רצונו להגדיל את נזקיו. זמן קצר לאחר מכן הוזמן הקבלן למשרדה של X, שם נכח גם צ'רבינסקי, והתבקש לפרק את גג הרעפים על מנת להתקין בידוד, ובאותה עת הודיעה לו X כי הוא משוחרר מהעבודה שכן היא מעוניינת להמשיך עם צ'רבינסקי וקבלנים מטעמה. לטענתו התנהלה פגישה זו ברוח טובה, מתוך הבנה כי לX אין כסף לשלם באותו מועד עבור חדר האמבטיה וכי היא רוצה לקחת מפקח אחר לגבי עבודות שלא בתחום אחריותו.

17. לטענת הקבלן, הסיכום הנ"ל לגבי אי השלמת ריצוף חדר האמבטיה נערך רק בדצמבר 2006, כלומר בשלב זה הגיעו הצדדים להסכמה הדדית אודות הפסקת ההתקשרות. כאשר, בניגוד לטענתה, בשלב זה נותרה X חייבת לו כספים רבים יותר מאשר עלות עבודה זו. טוען עוד הקבלן כי לא היה אמור למשוך את אריחי הקרמיקה שכן ממילא הכל מגיע לאתר עצמו. כמו כן, בזמן אמת, לא העלתה X כל טענה באשר לאיכות העבודה, ובמועד פירעון אחת ההמחאות, לא טענה דבר כנגד תקפותה, סחירותה, או העדר תמורה בגינה, וחרף זאת ביטלה אותה. השיק שניתן לX היה כאמור השיק הרביעי המעותד, כאשר הבנק סירב לקבלו לניכיון מאחר והתאריך היה מרוחק מידי. לאור זאת פנה לX.

18. בחקירתו הנגדית העיד הקבלן כי בהתאם למסמך ההתחשבנות קיבל כאמור סכום של 230,650 ₪ כולל המחאות דחויות שלא כובדו והשיק שניתן לX (עמ' 27 ו-30 לפר'). בהמשך חקירתו לעומת זאת, כאשר עומת עם מועד עריכת מסמך ההתחשבנות, ציין כי אינו יודע האם השיקים הדחויים הינם אלו נשוא התובענה או אחרים (עמ' 32 לפר'), והוסיף כי יכול להיות שמדובר בשיקים שבנ/18 אשר כבר נפרעו על ידו, ומכאן כי שולם לו בפועל סכום גבוה יותר מזה שהוא טוען לו (עמ' 33 ו-35 לפר'). לעומת זאת בסיכומיו טען שוב הקבלן כי הסכום הנ"ל כולל את השיקים שבוטלו ולפיכך יש להוסיפם ליתרת החוב של X. לא התרשמתי שהאפשרויות השונות שצוינו לעיל מפי הקבלן מלמדות על חוסר מהימנות אלא על קושי לשחזר מעל הדוכן ההתחשבנות המדויקת. בהמשך חקירתו טען הקבלן כי שני שיקים של 23,100 ₪ קיבל עבור עבודה שביצע, ולמרות זאת החזיר אותם מתוך התחשבות בקשייה הכלכליים של X (עמ' 34 לפר').

מכל מקום הכחיש הקבלן לעת חקירתו את חתימתו המופיעה על גבי אישורי תשלום שהציגה X, לרבות אישורי משיכה מהבנק, או אישורי קבלת כספים במזומן והתחשבנות (מסמכים נ/1-נ/14) (עמ' 27-30 לפר'). מבין אלו יש חשיבות מיוחדת ל נ/1 שעל פי מראיתו נערך ב 23.11.06 כאישור בכתב ביחס למה ששלמה X לקבלן עד כה (כאשר בחודש הבא כבר פרץ הסכסוך ועזב הקבלן את האתר). האישור נרשם על מסמך ההתחשבנות "המקורי" נספח ג' לתצהיר הקבלן שעבר גלגולים. בשלב כלשהו מאוחר יותר רשם על אותו נספח ג' מאן דהו בכתב יד "20.9.06 שולם היום 13,550 ₪ במזומן"; ונזכרו שני שיקים מעותדים (מאלו שבוטלו) ע"ס 23100 כל אחד, שליד אזכורם נחזית חתימת הקבלן; מתחת לסכום שני השיקים נזכר בכתב יד שהיתרה לתשלום נכון ל 23.10.06 עומדת על 105,000 ₪. כך במסמך נ/1א. מה שנחזה כאותו אישור אחרון לגבי מה שולם לקבלן עד 23.11.06 - נרשם אף הוא בכתב יד על גבי נ/1א ליד חתימת הקבלן הקיימת מקודם על הכיתוב שבנ/1א, אך בלא חתימה נוספת של הקבלן ליד הרישום: ראה כאמור מוצג נ/1. לפי אותו רישום עד 23.11.06 התקבל סך של 324,050 ₪, לרבות השיקים הדחויים שניתנו עד לינואר 2007. ברורה אפוא החשיבות בשאלה אם כתב היד במה שמתיימר להיות אישור קבלת כספים עד ל 23.11.06 - הנו אכן כתב ידו של הקבלן.

19. לאור המחלוקת בנושא אותנטיות כתב ידו וחתימותיו של הקבלן על נ/1 עד נ/14 מונה על ידי מומחה לזיהוי כתב יד - עו"ד יונתן נפתלי. כך לאחר שאפשרתי לצדדים להגיש חוות דעת מטעמם – אפשרות שנוצלה. מומחי הצדדים ומומחה ביהמ"ש לא נחקרו. חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש לא נסתרה ומקובלת עלי לגופה. בחווה"ד התבקש המומחה לאמת או לשלול את כתב ידו וחתימתו של הקבלן על נ/1 – מסמך התחשבנות ; ואת חתימותיו על אישורי קבלת הכספים נ/2-נ/14.

בחווה"ד ציין המומחה כי חרף בקשתו, לא הומצאו לו דוגמאות כתב מתקופת מסמכי המחלוקת, וכל שבידו הינם מסמכים מהתקופה האחרונה או ללא תאריך המתאפיינים בכתב איטי, מסורבל ומעוצב בצורה רבועה. על פי קביעת המומחה, נמצאה זהות בחלק ניכר בהשוואה בין דוגמאות הכתב למסמכי המחלוקת- בעיקר בתכונות כתב להן הכותב אינו מודע. לאור זאת, סביר מאוד כי כתבי היד הנ"ל נכתבו אכן ע"י הקבלן. כמו כן קיימת זהות בחלק ניכר מתכונות הכתב בהשוואה בין הדוגמאות בהן מודה הקבלן לכתב המחלוקת. לאור זאת, קיימת אפשרות סבירה שכתב המחלוקת (כלומר הכתב על נ/1 הנושא תאריך 23.11.06) נכתב ע"י הקבלן.

באשר לחתימות, קיימת שונות מבחינת עיצובן בדוגמאות, אך קיימת זהות ברוב תכונות הכתב הבלתי מודעות בהשוואה בין הדוגמאות לחתימות המחלוקת. הזהות ניכרת בלחץ הכתיבה, מבנה מיקרוסקופי של הקו, קווי פתיחה וסיום, פריסה במרחב, ומבנה חלק מהזוויות. בנ/3 מופיעות שתי חתימות כאשר החתימה המחוקה זהה כמעט בכל תכונות הכתב לדוגמאות ולפיכך סביר להניח כי נחתמה ע"י חותם הדוגמאות. כמו כן קיימת זהות ברוב תכונות הכתב בין החתימה המחוקה לנ/3. לסיכום קובע המומחה כי קיימת אפשרות סבירה שחתימות המחלוקת למעט נ/10, אמיתיות. וקרוב לוודאי שחתימת המחלוקת ב נ/3 תחתונה אמיתית. לגבי נ/10 לא ניתן לשלול את אמיתותה (מסקנה הזהה לכך שלא ניתן לשלול שהנה מזויפת). אציין כי אין הגיון לפצל ולקבוע קביעה עובדתית שונה לענין חתימתו של הקבלן על נ/10 בלבד.

X הוכיחה אפוא מעבר למאזן ההסתברויות כי הקבלן אכן חתם על האישורים הנ"ל ב נ/2 עד נ/14 כאות ועדות לקבלת הכספים ממנה. לפיכך יש לקבל שסכומים אלו שולמו לקבלן . והרי במסמך ההתחשבנות נ/1 – שניתן לקבוע גם כן כמאזן ההסתברויות (לאור קביעות המומחה נפתלי) שנרשם אף הוא על ידי הקבלן, הודה האחרון שעד 23.11.06 קיבל במצטבר סכום גבוה עוד יותר של 324,050 ₪. לפי האישור אותו סכום כלל אמנם במועד ההתחשבנות של 23.11.06 את השיקים הדחויים שזמן פירעונם הנקוב עד ינואר 07'. ואין חולק כי שלושה מהשיקים המעותדים (23,100 ₪ כל אחד) בוטלו כזכור בידי X (כך גם שיק רביעי שסוחר לX ובוטל אף הוא בידי X). חוו"ד המומחה נפתלי מחזקת ביחס ל נ/2-נ/14 שהקבלן אכן קיבל מX את תשלומי המזומן שנזכרים ב נ/2 עד נ/14 ושקדמו למועד ההתחשבנות של 23.11.06.

לגבי שיקים של X נ/14 ו נ/13 ע"ס 3000 ₪ כל אחד - הומחש אמנם שהקבלן חתם עליהם , לאות קבלתם. אולם נזכור כי בדצמבר 2006 כבר פרץ הסכסוך והקבלן בהתאמה הפסיק לפקוד את האתר במהלך חודש זה, לפני זמן הפירעון הנקוב באותם שיקים (סוף דצמבר 2006, וינואר בהתאמה). נזכור גם כי X נהגה למסור שיקים מעותדים שאת חלקם ביטלה. על X הנטל להוכיח מה שלמה במסגרת טענת "פרעתי". הכף נוטה לכך שגם אם אין טענה ששיקים ספציפיים אלה בוטלו – היו אלה שיקים מעותדים שנמסרו כחלק מן ההתחשבנות האחרונה, לפני שנערכה, והיו כלולים לפיכך באותו סכום שציין הקבלן שקיבל – 324,050 ₪, ולא סכומים ששולמו מעבר. אחרת מכל מקום – לא הוכח.

20. טוען הקבלן כי X חבה לו הסכומים הבאים:

א. בגין העבודות ללא תוספות וללא מע"מ- 416,000 ₪ (נספח ד' לתצהיר הקבלן).

ב. תשלום בגין עבודות נוספות: עמודים על קיר תומך- 4,000 ₪; פירוק והתקנת רעפים- 3,500 ₪; תיקון טיח אחרי עבודות נוספות- 2,000 ₪; עבודות אינסטלציה לפי הוראת המפקח צ'יקי- 3,000 ₪; התקנת מדרגות- 25,000 ₪; רצפת בטון לצורך ירידה לחניה מהכביש כולל ברזל (80 מ"ר)- 14,000 ₪.

סה"כ 539,962 ₪ כולל מע"מ. בנוסף לכך חייבת X מע"מ בגין שני תשלומים נוספים ששולמו לו ובגינם הוצאה חשבונית מס- בסך 9,200 ₪, וכן על X לשלם לו את שווי 3 ההמחאות שבוטלו על ידה- בסך 69,300 ₪.

21. X שילמה כאמור סכום של 230,650 ₪ (על פי מסמך ההתחשבנות), כאשר הקבלן מכיר בקיזוז הסכומים הבאים מהחשבון:


10,000 ₪ בגין טיפול בתביעה (כולל מע"מ).
16,000 ₪ תשלום לקבלן המשנה החשמלאי.
13,550 ₪ ששולמו במזומן.
תשלום לקבלן סומסום- 15,000 ₪+ מע"מ.
תשלום עבור שליכט צבעוני- 20,000 ₪+ מע"מ
תשלום עבור שתי אמבטיות- 11,000 ₪ כולל מע"מ.

סה"כ לשיטת הקבלן עומד שווי הזיכויים על 321,625 ₪.

בסיכום עולה כי סכום החוב של עו"ד X כלפי הקבלן הינו: 539,962 ₪+ 9,200 ₪+ 69,300 ₪, בניכוי 321,625 ₪, היינו- 296,837 ₪.

22. באשר לקיזוזים הנטענים ע"י X:

א. יש כאמור לקזז 10,000 ₪ בגין טיפול בתביעת מזונות של קרוב משפחתו, אך לא מעבר לכך.
ב. לא התבקש מX מעולם לממן את הוצאות הדלק לרצפים.
ג. אין שום קשר בינו לבין תביעת בריקסטור- המדובר בלקוח שהביא לX וסיכום שכה"ט אינו קשור אליו. X לא הציגה כל הסכם שכ"ט או הסכמה, מספר תיק או פירוט העבודה שעשתה, ואף לא זימנה לעדות את בעל הדין אותו ייצגה.
ד. לעניין הגנרטור- הקבלן אינו שומר, לא שולם לו כסף על כך, והוא לא נדרש לשמור על ציוד באתר הבניה. מדובר בגנרטור שהשכירה X שכלל לא ידוע מתי נגנב.
ה. ביצוע "הדמיה טרמית"- הקבלן כלל לא ביצע יציקות בבניין והגיע כשהשלד כבר היה מוכן ועל כן האחריות לרטיבויות שונות בבית אינה מוטלת עליו.
ו. שכ"ט למפקח- אין המדובר בחיוב הנובע מעבודתו של הקבלן וממילא מדובר בתפקיד מנוגד לתפקיד הקבלן. בענין זה יצויין כבר עתה כי ברור שהדין עם הקבלן שהרי תפקידו של צ'רבינסקי לשמש כמפקח מטעם X כמזמינת העבודה, על עבודת הקבלנים (ראה עמ' 40 לפר').

23. באשר לנזקים הנטענים:

א. קיר אבן היקפי- הקבלן לא קיבל לידיו תוכניות של המודד ברמן בשום שלב, ואת ההנחיות ליציקת הקיר קיבל מאביה של X בעל פה. X בעצמה לא העלתה כל טענה על הקיר עד לשלב הגשת כתב התביעה. בנוסף טוען הקבלן לנזק ראייתי מאחר ואינו יכול כיום להוכיח את טענתו.
ב. דמי שכירות- X והקבלן לא קבעו ביניהם מועדים כלשהם לסיום השלבים ובכלל את העבודה כולה, והוא מצידו ביצע את כל המוטל עליו ואף השתדל לזרז את העבודה. הדבר היחיד שנותר לביצוע לדידו הינו חדר האמבטיה אשר ממילא לא היה הגורם המעכב לכניסה לבית.
ג. סלון חדר ילדים- הקבלן טוען כי אינו אחראי למשיכת הכלים והם מגיעים ישירות לאתר. לגופו של עניין הוא טוען כי כל העבודות בסלון הילדים הסתיימו לרבות הריצוף עד המדרגות.
ד. איטום גג הרעפים- הגג בוצע בהתאם לדרישות, והנחת יריעות אינה חלק מהעבודה שהוזמנה.
ה. רטיבויות- עבודות האיטום בבית הסתיימו לפני 12 שנה ולכן כל הטענות על רטיבות אינן קשורות אליו.

24. לעניין העבודות הנוספות להן טוען הקבלן, השיבה X:

א. עמודים על קיר תומך- מדובר בחלק מעבודות "הריסה ובניה" ו/או "שלד" ו/או "עבודות בטון ובניה..." אשר נכללו מלכתחילה בתחשיב.
ב. פירוק והתקנת רעפים- הקבלן הוא זה שברשלנותו לא אטם את הגג ועל כן נאלץ לפרקו, לאטמו ולהרכיבו שוב, כאשר על הבידוד שילמה X בנפרד לחברת איטום (עמ' 50 לפר').
ג. תיקון טיח אחרי עבודות נוספות- רכיב הטיח כלל את כל עבודות הטיח ותומחר בנפרד. מאחר והקבלן לא ביצע עבודות נוספות, ממילא לא היה צורך בביצוע טיח לאחר מכן.
ד. עבודות אינסטלציה לפי הוראת המפקח- הקבלן לא נדרש לבצע עבודה נוספת מעבר לזו שהוזמנה. העבודה המדוברת הוזמנה מלכתחילה ושולם לו עליה במלואה.
ה. התקנת מדרגות- מדרגות כבר היו קיימות בבית שכן שלד הבית עמד 12 שנים. ממילא נכללו עבודות אלו ברכיב "הריסה ובניה".
ו. רצפת בטון לצורך ירידה לחניה- גם כאן מדובר בעבודות הכלולות ברכיבי "הריסה ובניה" או "עבודות בטון...".
ז. ביחס למע"מ- X טוענת שהקבלן נמנע מלהמציא חשבוניות או קבלות בכל התשלומים ששולמו לו, במזומן או בשיקים, ולא ביקש מע"מ עליהם.
בשלב ההתחשבנות דרש מע"מ רק בעבור שתי חשבוניות שהוציא בסך 9,200 ₪. בהמשך, לאחר שנמסרו לו 4 השיקים, הוציא חשבונית מס וקבלה עבור עבודות הריצוף (בסך 28,875 ₪) וכן עבור שני שיקים בסך 23,100 ₪ כ"א. חרף זאת דורש הקבלן תשלום מע"מ על כל עבודות הבניה לאחר שקיבל את מרבית הכספים ומבלי שהוציא חשבונית מס, ובנוסף דורש מע"מ בכפל עבור החשבוניות שכן הוציא, שממילא נכללות בעבודות הבניה.

25. לחיזוק גרסתו של הקבלן הובא מר ג'רוס חנא, הטייח שעבד מטעם הקבלן, אשר טען כי לאחר שסיים את עבודות הטיח, ביקשה X לבצע שינויים בעיקר בחשמל ובמיזוג ולפיכך הוא נדרש לבצע עבודות נוספות לאחר השינויים, דבר המחזק גרסת הקבלן לגבי עבודות נוספות. לטענתו מלוא הסכומים בעבור העבודות שביצע שולמו לו ע"י הקבלן (עמ' 23 לפר').

26. גם מר טוני זינאתי, החשמלאי, העיד מטעם הקבלן, וסיפר כי ביצע את תוכניות החשמל עבור הקבלן והוא גם זה ששילם לו את שכרו. רק לאחר עזיבתו, הועסק באופן פרטי ע"י X ואז נדרש לבצע עבודות שונות כגון תוכנית שינויים שהתקבלו לפחות 3 חודשים לאחר מכן (הנמכות של גבס, נישות, הזזת נקודות, ספוטים וכיו"ב- עליהם שולם לו בנפרד- כ-12-15 אלף ש"ח) והתקנת גופי תאורה (עמ' 17-19 ו-21 לפר'). לטענתו, עבודות התשתית למערכת האזעקה לא היו כלולות בתוכניות, ורק לאחר שהוכנו כל התשתיות הגיע נציג מטעם חברת האזעקה וסימן כל מה שדרוש. בהתאם, נתן זינאתי הצעת מחיר ולאחר שקיבל אישור, עשה את התשתית למערכת האזעקה (עמ' 17-18 לפר'). כמו כן טען כי עבודתו כללה רק את מה שהיה בתוכנית הקבלן ולא התקנת גופי תאורה למשל (עמ' 17 לפר'). בנוסף אישר זינאתי כי חברת החשמל ביצעה בדיקה בבית עבור חשמל זמני ורק לאחר קבלת הניירת מהעיריה נעשתה בדיקה לחיבור קבוע (עמ' 17 לפר'). באשר לתשלום העיד זינאתי כי לא קיבל את כל הסכום שתבע הקבלן, אלא רק את מה שנסגר ביניהם- כ-55,000 ₪ כולל מערכת האזעקה (עמ' 19 לפר'). בהתאם- הסכום שהעבירה X ישירות לחשבון המשכנתא שלו (16,000 ₪) קוזז מהתשלום שהעביר לו הקבלן (היינו כי הוא שילם לו 39,000 ₪ בלבד) (עמ' 21 לפר').
לאור היקף יריעת המחלוקת מונה בהסכמה מומחה מטעם ביהמ"ש, אינג' יוסי לזר. להלן עיקרי חוות דעתו.

27. ראשית התייחס המומחה למועדים שנקבעו לסיום העבודה- על פי קביעתו, לערך ב-12/06 נערכה ההתחשבנות ושולמו לקבלן כספים המעידים על ביצוע עבודות רבות עד לאותו שלב. (נתון זה אכן תומך לגופו בגרסת הקבלן לפיה עזיבת האתר היתה אכן בדצמבר 2006 – הערה שלי י.פ). מבחינת התקדמות העבודה, הסיק המומחה מהמסמכים שהוצגו בפניו, כי הבית היה במצב מתקדם לרבות עבודות הריצוף, ומאחר והצדדים לא סיכמו לוח זמנים לעבודה או מועדי מסירה, לא ניתן לטעון כי הקבלן לא עמד בהם. מאחר וכך, לא מצא המומחה הוכחה כלשהי לכך שהקבלן הפר התחייבות כלשהי או נטש את האתר טרם זמנו.

כהערה שלי אציין, כי בהיעדר לוחות זמנים ניתן לקרוא הסכמה מכללא שהעבודה תבוצע בפרקי זמן סבירים כנגד תשלום, שהרי ההסכמה בין הצדדים היתה לתשלום על פי שלבי העבודה. אולם אין קביעה של המומחה שהקבלן לא ביצע העבודות בלו"ז בלתי סביר. והרי גם הקביעה מהו לו"ז סביר לביצוע העבודה הנה קביעה שבמומחיות.

28. באשר לחיובי היתר הנטענים קבע המומחה:

א. עבודות החשמל- 41,800 ₪- הסכום מורכב מ-16,000 ₪ ששולמו לזינאתי אשר קוזז מהחשבון, וסכום של 26,800 ₪ נוספים ששולמו לזינאתי בתקופה שמ-03/07 ועד 08/07, לאחר עזיבת הקבלן. על פי הנתונים שאסף המומחה עולה כי העבודות שהתבצעו לאחר עזיבת הקבלן כללו חיווט אביזרי חשמל, לוחות חשמל והתקנת גופי תאורה. כמו כן, יתכן שהיה גם צורך בהזזת מספר נקודות חשמל, אך המומחה אישר כי אין זה מחובתו של הקבלן. לפיכך, הסכום שאינו כלול בחובות הקבלן ואין לחייבו בו הינו הרכבת גופי התאורה- בבית קיימים כ-160 גופי תאורה, כאשר מחיר הרכבת כל גוף תאורה הינו כ-50 ₪. עלות הרכבת הגופים לפיכך עומדת על 8,000 ₪, ועל כן יש להפחית מהסכום שמגיע לקבלן סך של 18,800 ש"ח. סה"כ עומד ערך עבודות החשמל של הקבלן על 51,200 ₪ וכן יש להפחית 16,000 ₪ נוספים ששולמו ישירות לזינאתי (ראה עמ' 61 לפר').

ב. עבודות האינסטלציה- במהלך החודשים 03/07-07/07 שולמו לקבלן אסעד 30,149 ₪ בשל אי סיום עבודתו של הקבלן. סכום זה אינו מעוגן בקבלות אלא בספחי שיקים וברישום בספרי X בלבד. גם כאן אין הגדרה חוזית לגבי מה נכלל בעבודות. הסכום שסוכם בין הקבלן לX הועמד על 45,000 ₪, כאשר סכום זה סביר שכולל את כל העבודות הנדרשות להשלמת העבודה. תיקונים והשלמות שהיה צורך לבצע קשה לאמוד בהעדר כמויות ועבודות מוגדרות. על פי הנתונים שהיו לעיני המומחה, ולפיהם היה השטח מרוצף ברובו למעט חדר מקלחת הורים וקירות בחדרים רטובים אחרים, יתכן כי בוצעו עבודות שהינן במסגרת עבודת הקבלן, אך אין שום אסמכתא שתעיד על כך. לעומת זאת קיימת הסכמה כי היה על הקבלן להרכיב את הכלים הסניטריים והברזים והוא לא עשה כן, ועל כן יש לקזז את מחיר ההרכבה ועלות הרצת המערכת לאחר גמר העבודה. הסכום להפחתה עומד על 6,400 ₪. באשר לעבודות נוספות ע"פ דרישת העיריה או תוספות שנדרשו לביצוע באופן שונה מהתכנון (הכוונה בעיקר לקווי הביוב והתשתית החיצונית)- לא ניתן לבצע הערכה בהעדר מסמך כלשהו או עדות כי הנ"ל אכן בוצע ע"י אחר. לאור האמור, ביצע הקבלן עבודות אינסטלציה בסך 38,600 ₪ בלבד.

ג. עבודות הטיח- 15,000 ₪- קיימת הסכמה כי את העבודות ביצע קבלן אחר ולכן יש לנכות סכום זה. בנוסף לא בוצע טיח צבעוני ולפיכך יש צורך בהפחתת סכום נוסף של 20,000 ₪. ערך עבודת הקבלן בסעיף זה עומד על 20,000 ₪ (עמ' 68-69 לפר').
ד. עבודות בטון- 20,100 ₪ ששולמו לקבלן נהרני- מדובר בסיכום מחודש 02/07, היינו כי הקבלן היה עדיין באתר. בהעדר פירוט עבודות, תוכנית או נקודת ייחוס, דוחה המומחה הטענה לקיזוז הסכום מהקבלן. ערך עבודות השלד והבטון נותר 60,000 ₪.
ה. עבודות ריצוף וחיפוי- 50,100 ₪- אשר שולמו לקבלן נהרני. מוסכם כי הקבלן אבו X לא ביצע חיפוי באמבטיית הורים, קירות מקלחת ושירותים במרתף וקיימת מחלוקת לגבי הקירות שבמקלחת קומת הילדים. בהעדר הוכחות, הניח המומחה כי האמת "מצויה באמצע" ולכן קבע כי יש ראשית להפחית את עלות עבודות החיפוי באזורים שלא בוצעו בוודאות+ 50% מקירות מקלחת ילדים- בסה"כ 9,920 ₪. באשר לרובה- הקבלן הודה כי לא ביצע מילוי רובה בטענה כי זה לא היה חלק מעבודתו. ואולם, כקביעת המומחה, במחיר שבו נעשתה העבודה סביר כי היא כללה את הרובה (אכן טענת הקבלן בענין זה תמוהה – למרות שניתן להביא קבלן שעיסוקו רק במילוי רובה, הרי שתהא זהות המבצע אשר תהא, אין זה סביר בעליל שרובה לא היתה כלולה בעבודה שהוזמנה מן הקבלן אבו X, והיה עליו לדאוג לאיש מקצוע מטעמו שיבצעה, בין עובד שלו ובין קבלן חיצוני – הערה שלי י.פ). חרף זאת לא בוצעה העבודה על ידי הקבלן אלא ע"י הקבלן המחליף שהביאה X. לכן יש להפחית עלות זו בסך 6,750 ₪. בנוסף עולה מעדות המפקח והקבלן, כי בין 10%-15% מעבודות הריצוף לא הושלמו ולכן יש להפחית 12% משטח הרצפה עבור האזורים בהם לא הושלמה העבודה- בסך 7,680 ₪. לפיכך, הסכום שיש לשלם לקבלן בעבור עבודות הריצוף עומד על 45,650 ₪.
ה. עבודות רעפים ובידוד הגג- 6,000 ₪- על פי התוכניות שמסרה X, לא מצוין כי יש לבצע בידוד בגג ועל כן אין להפחית סכום זה. בנוסף יש לשלם לקבלן עבור פירוק הגג והרכבתו מחדש. הסכום עבור עבודות הגג עומד בעינו - 20,000 ₪.
ו. עבודות איטום- 15,000 ₪- העבודות היו ברובן באזורים שחופו בריצוף, ומאחר והרוב היה מרוצף, הרי שהרוב כבר נאטם. לא נטען לפירוק והרכבה על מנת לבצע איטום ועל כן יש להניח כי בוצע איטום. לפיכך אין להפחית מסכום העבודות והוא נותר על 10,000 ₪.
ז. חומר שחור לריצוף (סומסום ומלט)- 15,000 ₪+ מע"מ- יש קבלות המעידות על תשלום זה וכן הסכמה של הקבלן להפחתה. הסעיף אושר במלואו.
ח. גנרטור שנגנב- 3,800 ₪- הגנרטור סופק לבקשת הקבלן. ככלל, ישנה אחריות של הקבלן לשמירה על הציוד שנמסר לידיו, למעט שמירת לילה, שאז שכרה X חברת שמירה.
בהעדר תלונה למשטרה וחיוב הקבלן במהלך ההתחשבנות- הושארה הסוגיה להכרעת ביהמ"ש מאחר ומדובר בסוגיה משפטית של אחריות. בנושא זה אדון בהמשך.
ט. תשלום למפקח- 20,755 ₪- מתוך מסמכי ההתקשרות עם המפקח עולה כי תפקידיו חורגים ממסגרת ההתחייבות של הקבלן. אין סיבה מוצדקת להפחית לקבלן את שכר המפקח שכן לכל אחד היה תפקיד שונה.
י. בדיקות הדמיה טרמיות לאיתור מקור רטיבות- 2,772 ₪ (כולל מע"מ)- הבדיקה נערכה ב-02/07 אולם עד למועד כתיבת חווה"ד לא התקבלה תשובת המכון. חיוב הקבלן יהיה רק במידה ותתגלה נזילה באיזור בו ביצע עבודה, ואולם מאחר והדבר לא הוכח, מאושרת הדרישה מאחר ואותרו מקומות בהם ביצע הקבלן איטום אשר לא עמד במבחן התוצאה. המומחה ציין שיתייחס בהמשך לסעיף זה במסגרת הליקויים.
יא. עלות מדידה נוספת של הקיר- 1,000 ₪+מע"מ- הדרישה נדחית מאחר ובוצעה לצורך קבלת היתר בניה חדש.

בסיכום הדברים- סכום החשבון לאחר הפחתות (שווי העבודות שביצע הקבלן) עומד על 314,450 ₪ במקום 379,000 ₪. בחקירתו הנגדית הבהיר המומחה כי סכום הינו סכום העבודות המוסכמות לאחר ההפחתות ולפני העבודות הנוספות והליקויים. לסכום זה הגיע לאחר הפחתת הסכומים עבור הסומסום והחומר השחור, השליכט הצבעוני ועבודות החשמל הנוספות (עמ' 71 לפר' וכן חווה"ד המשלימה לאחר החקירה).

29. באשר לליקויי הביצוע הנטענים קבע המומחה:

א. קיר אבן- 60,000 ₪- X מסתמכת על מפת מודד שהוצאה לאחר ביצוע הקיר, ביום 06.08.06, ולצורך הגשת בקשה לתיקון או עדכון היתר הבניה משנת 1994. יודגש- לאחר יציקת הקיר. בנוסף, הקבלן לא קיבל לידיו תוכנית מודד/ תוכנית לבניית הקיר/ נקודות סימון בשטח או פרטי ביצוע, אלא נאמר לו בע"פ היכן לבנות תוך הסתמכות על ניסיונו. לפיכך הטענה כי היה צריך לבנות את הקיר בגבול המגרש אינה מבוססת על מסמך או תוכנית מאושרת כלשהי, מה גם שתוכנית שכזו הוכנה לאחר מעשה (הקיר נוצק ב-07/06). המומחה לא אישר את התביעה (ראה עמ' 57-60 לפר').
ב. שימוש באריחים לא תואמים בחדרי ילדים ומדרגות פגומות- 14,500 ₪- כמויות האריחים להזמנה הוכנו ע"י האדריכלית, כך שהאחריות לחוסרים אינה רובצת על הקבלן. מה גם שהכמות החסרה הינה 2-3 מרצפות בלבד. לגבי המדרגות- קיימות 2 מדרגות בהן הקטע המודבק בתחתית השלח (המדרך) נפל. מאחר וסביר כי הקבלן לא יתקין מדרגה פגומה, ככל הנראה נשברה המדרגה בשלב מאוחר יותר עקב החלשות הדבק בנקודה זו. המומחה מדגיש כי אחריות הקבלן הינה להתקנה בלבד, ולכן האחריות לשבר מוטלת על ספק המדרגות טופולסקי. התביעה אינה מאושרת.
ג. ליקויי איטום- 39,000 ₪- התקרה בפינת האוכל- בבדיקה המקום היה יבש. תתכן חדירת מים מאדניות הצמחים שבמרפסת. לטענת X, הובא קבלן איטום, אך לא הוצגה כל חשבונית לכך. נזילת מים מתחת לאדני החלונות בפינת האוכל ובחדר שינה הורים- גם אם היתה חדירת מים או נזילה, אין הליקוי במסגרת אחריות הקבלן מאחר והוא לא ביצע את החיפוי החיצוני הבנוי, אדני החלונות או הרכבת החלונות. המומחה מציין כי בבדיקת רטיבות מקצועית אומנם נמצאו סימני רטיבות אך לא באזורים המצויים בתחום אחריות הקבלן. רטיבות במפגש תקרה ובתקרה באיזור המטבח- אלו כן ליקויים הנובעים מעבודת הקבלן, כאשר עלות התיקון הינה כ-3,000 ₪+ מע"מ. בנוסף יש להפחית את עלות ביצוע בדיקת הרטיבות בסך 2,400 ₪ +מע"מ. רטיבות בקירות המרתף- האיטום התבצע בתקופת בניית השלד ומילוי האדמה, לפני תחילת עבודתו של הקבלן ועל כן אין לייחס לו אחריות כלשהי (ראה עמ' 67 לפר'). סכום ההפחתה בגין ליקויי האיטום עומד במצטבר על 5,400 ₪+ מע"מ.

30. באשר לדרישת הקבלן לתשלום עבור עבודות נוספות:

א. להזכיר, לפי קביעת המומחה, שווי עבודות הקבלן עומד על 314,450 ₪ בלבד ולא כנטען (416,000 ₪).
ב. עבודות חשמל- תשתית למערכת אזעקה- 7,000 ₪- על פי התוכניות, אכן לא מסומנות נקודות האזעקה והתשתיות. לטענת X, מוקד 99 ביצע עבודות אלו. ואולם מחשבון מוקד 99 עולה כי בוצע תיקון ע"י הקבלן לתשתית קיימת וכי הוגש חשבון תיקון בסך 3,800 ₪. בהעדר הוכחות מעריך המומחה כי אכן בוצעה תוספת ע"י הקבלן אך תוקנה לאחר מכן, ועל כן יש להפחית את עלות התיקון ולשלם לקבלן סך של 3,200 ₪ (עמ' 70 לפר').
ג. יציקת עמודים נוספים לקיר תומך- 4,000 ₪- בקיר הגדר נוצרה תוספת עבודה לאור תכתובות של האדריכלית והקבלן לגדרות "רב שער". תכנון זה הגיע לאחר יציקת הגדר ב-07/06. הקבלן דרש 4,000 ₪, אשר לא אושרו ע"י X. להערכת המומחה, על פי כמות העמודים, מידותיהם והמחיר הממוצע, עומד הסכום המגיע לקבלן על 2,400 ₪.
ד. פירוק והתקנת רעפים לצורך ביצוע בידוד- 3,500 ₪- כאמור לאחר השלמת הרעפים החליט המפקח לבצע בידוד. X לא הסכימה לשלם לקבלן תוספת בגין עבודה זו מאחר ולטענתה הדבר היה אמור להתבצע מלכתחילה. עיון בתוכניות מעלה כי לא היה על הקבלן לבצע בידוד טרמי ועל כן יש לאשר לו תוספת בסך 3,500 ₪.
ה. תיקון טיח אחרי עבודות- 2,000 ₪- לקביעת המומחה, דרישה זו אינה ברורה ואין לכך כל תיעוד או הסכמה. המומחה לא הכיר אפוא בהצדקה לסכום זה.
ו. עבודות אינסטלציה לפי הוראות המפקח- 3,000 ₪. לטענת הקבלן הורה לו המפקח להניח קו ביוב חיצוני, ואולם מבירור עם המפקח עולה כי הקו לא בוצע ע"י הקבלן.
במקביל לא הציג הקבלן הוכחות כלשהן כמו הוראת ביצוע כתובה, חשבונית על רכישת חומרים וכיו"ב למעט תצהיר האינסטלטור. הדרישה אינה מאושרת.

ז. התקנת מדרגות- 25,000 ₪- לטענת הקבלן מחיר עבודות הריצוף לא כלל התקנת מדרגות. ואולם עיון בתוכניות מעלה כי ההוראה על הריסת המדרגות ויציקתן להתאמת המידות לגובה ראש היתה קיימת בתוכניות, ואינה דרישה חדשה. על כן אין כל הצדקה לדרוש סכום זה כדרישה נוספת או חריגה. המחיר המקובל להתקנת 42 מדרגות הינו כ-100 ₪ ליחידה ולפיכך מכל מקום עומד המחיר הראוי על 4,200 ₪ בלבד. מאחר והמחיר שסוכם בין הצדדים לביצוע עבודות הריצוף והחיפוי הינו 70,000 ₪, הרי שהוא סביר לביצוע כל עבודות הריצוף לרבות הרכבת המדרגות. הדרישה נדחית.
ח. רצפת בטון בירידה לחניה- 14,000 ₪- לטענת הקבלן בהתחלה דובר בהנחת אבן משתלבת שעבורה אין צורך בתשתית בטון, אך לאחר מכן שונתה התוכנית לריצוף. חרף האמור, לא התקבל כל מסמך או תוכנית המחזקים טענת הקבלן. בתוכנית שבידי X מצוין ריצוף דומה לריצוף בדרך הגישה לבית, והכל עוד טרם ביצוע ההתחשבנות- כאשר הרצפה נוצקה ביום 23.07.06. ברי כי אילו ראה הקבלן בעבודה זו כעבודה נוספת, היה מציג אותה ומכניס אותה לחשבון כפי שדרש תוספת למערכת האזעקה. כאמור, אין כתב כמויות בנמצא או הגדרת עבודות אותן היה צריך הקבלן לעשות, ולפיכך משהסתבר לו כי נדרשת ממנו עבודה נוספת, היה עליו להעלות את הדרישה הכספית בו בזמן שביצע אותה. על פי קביעת המומחה, בהתאם לכמות הבטון שנוצקה, המחיר ששולם בגין העבודה (60,000 ₪) הינו מספק ונראה כי עבודה זו כלולה בעבודתו (עמ' 73-74 לפר'). הדרישה נדחית.

31. בתוספת לחווה"ד, ולאחר חקירתו בפניי, הוסיף המומחה הפחתה נוספת לעבודות הקבלן בתחום האינסטלציה: בכל הנוגע להתקנת שוחת ביוב חיצונית וקו ביוב יש להפחית 4,000 ₪ נוספים בגין עבודות שלא בוצעו ולפיכך עומדת עלות העבודה של הקבלן על 314,150 ₪ (לפני מע"מ) (ראה עמ' 63 לפר' וחווה"ד המשלימה מ 17.8.11). סכום זה כבר כולל ההפחתה לקבלן בסך 5400 ₪ +מע"מ בגין ליקוי הרשלנות היחיד שאישר המומחה בנושא האיטום (ראה הטבלה בעמ' 19 לחוו"ד הראשונה של המומחה).

32. לסיכום מציין המומחה את טענות הצדדים באשר לסכומים ששולמו: לטענת X כאמור שילמה במזומן ובשיקים בגינם לא קיבלה קבלות, והציגה לתמיכה את ספחי השיקים והרישום העצמי שערכה. על פי סיכום זה שילמה X 290,535 ₪, ועל כן נותרה לה יתרת חוב של 76,928 ₪. מנגד טוען הקבלן כי שולם לו סכום של 175,800 ₪ בלבד, כולל תשלומים לקבלני המשנה, ולאחר הפחתת השיקים שבוטלו. במידה והצדק עם הקבלן, עומדת היתרה לתשלום על 191,663 ₪.




דיון

33. חלק מקביעותי כבר שולבו במסגרת סקירת טענות הצדדים וחוו"ד מומחי ביהמ"ש. המומחה לזר נחקר, ומן החקירה עלה כאמור הצורך בהשלמה של חוות דעתו בעניינים מסוימים – עליה הוריתי. לאחר החקירה לא ראיתי לסטות מחוות דעתו כפי שהושלמה (ב 17.8.11). קביעותיו הנן קביעות הגיוניות שלא מצאתי הצדקה לגופה להתערב בהן. מדובר בהסקת מסקנות שבמומחיות, הנשענת על תשתית של גרסת הצדדים והצלבתה בכל נקודה עם הנתונים בשטח, הן במה שקשור למועד עזיבת האתר, הן במה שקשור לליקויי הביצוע והקיזוזים הנטענים. אזכיר שוב כי ריבוי נקודות המחלוקת נובע בעיקרו מהתנהלות לא מסודרת של שני הצדדים בזמן אמת.

אזכיר עוד כי מינוי המומחה לזר היה בהסכמה. בת"א (חי') 2553/07 קרייניץ נ' מורן חברה לבנין בע"מ, פס' 10, ציינתי כי אף כאשר עסקינן במינוי לא מוסכם של מומחה מטעם ביהמ"ש, הרי:
"מומחה מטעם בית המשפט משמש כ"ידו הארוכה" של ביהמ"ש ומוחזק כאובייקטיבי. אמת שכאשר אין הוא ממונה בהסכמה של כל הצדדים (הכוונה להסכמה לענין המינוי ולא לעצם זהותו- שאין הכרח שתהא מוסכמת)- יכול כל צד לאחוז בחוות הדעת מטעמו בתורת ראיה עצמאית (תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי- וראה החלטתי מיום 22.06.08 בת.א. 7622/08 (חי') זוהר נ' אנגל). וגם כאשר הוא ממונה בהסכמה אין ביהמ"ש כבול לחוות דעתו, שאינה אלא ראיה בין כלל הראיות, ואמור הוא להעבירה תחת שבט הביקורת. מאידך, גם כאשר מינויו אינו בהסכמה, חוות דעתו הנה אמנם ראיה בין כלל הראיות אך על פי רוב אין היא ראיה ככל הראיות מבחינת חשיבותה: המסקנה הסופית מסורה לביהמ"ש, אך בהעדרו של נימוק כבד משקל שהומחש בין בחוות הדעת ובין בחומר הראיות (פרכה הגיונית במסקנות, תשתית עובדתית לקויה או חוסר התאמה בין הדרך למסקנות) לא יטה ביהמ"ש לסטות מחוות דעתו. ראה למשל: ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה נ' מונטי רבי (פרסום נבו). הדבר נכון ככלל, ובפרט בתיקים כגון דא, המעוררים תכופות מחלוקות נמשכות והולכות ביחס להיקף הליקויים, כימותם הכספי, מועדי גילויים והזכות לתקן".

ומקל וחומר משעה שעסקינן במינוי מוסכם. לדידי לא הומחשו בענייננו פרכות בחוות דעתו של המומחה, ויש לקיים מסקנותיו. יפים לענין זה אף דברים שנאמרו בע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן :
"למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בניה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי-כוח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא - במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים."


34. אכן, ואף כעולה מהיקף התמורה הכספית לקבלן (גם בהינתן המחלוקות בין הצדדים) ביחס לעלות פרויקט השיפוץ כולו, לא ניתן להתייחס לקבלן בענייננו כאל קבלן ראשי כפי שניסתה לצייר עו"ד X. X התקשרה בעצמה ובמישרין עם חלק ניכר מן הקבלנים בפרויקט. אם חפצה להמחיש שהקבלן היה קבלן ראשי וככזה צריכה להיגזר אחריותו למכלול הליקויים, היו צריכים להיות מסמכי התקשרות מתאימים (שאינם בנמצא) המגדירים אחריותו ככזה. הדבר תואם גם התייחסות המומחה בחוות הדעת ואף בחקירה (ראה עמ' 59 ובפרט 60 למטה).

עם זאת השאלה כמה שולם בפועל על ידי X לקבלן אינה שאלה במומחיותו של אינג' לזר, והוא הותיר הסוגיה להכרעת ביהמ"ש. עוד נותרה להכרעה השאלה אם יש להכיר בקיזוז מוצדק מן התשלום המגיע לקבלן בגין גניבת הגנרטור.

כמה שולם בפועל?

35. לטענת X שילמה כאמור סכום של 290,535 ₪, כאשר הקבלן טוען כי שולם לו סכום של 175,800 ₪ בלבד. בסיכומיו טען הקבלן כי בניכוי הזיכויים בהם הוא מכיר, על X לשלם לו סכום נוסף של 106,250 ₪ (לא כולל מע"מ), על פי קביעות המומחה. בחישוב זה נכללות גם 3 ההמחאות שביטלה X בסך 69,300 ₪ (23,100 ₪ כ"א). X מצידה הגישה טבלה שצורפה לסיכומיה, ולפיה שילמה לקבלן סכום של 250,210 ₪, כאשר מסכום זה יש לקזז 16,000 ₪ ששולמו לזינאתי, ו-10,000 ₪ בגין הטיפול בתיק המזונות. את סכום 3 השיקים, לעומת זאת, מוסיפה משום מה X לחשבונה כאילו מדובר בסכום ששולם לקבלן בפועל, חרף העובדה שביטלה השיקים.

36. כאמור לקביעתי, בשים לב לקביעת המומחה לזיהוי כתב יד, נ/1 עד נ/14 נחתמו על ידי הקבלן - כאות ועדות לקבלת הסכומים שבנ/2- נ/14 , ובנוסף הוא שנתן בכתב ידו את אישורו בנ/1 בדבר הכספים ששולמו לו עד 23.11.06. על פי נ/2-נ/14 אשר הועברו לעיון המומחה הגרפולוג, הודה הקבלן בקבלת סכומים שונים, לרבות סכומי מזומן שמשכה X, בסך של 206,750 ₪ (סכום זה כולל את הסכום שהועבר לחשבון המשכנתא של זינאתי). ב נ/1 לבדו, אישר הקבלן בחתימתו קבלת 324,050 ₪, כולל השיקים הדחויים עד לינואר בבחינת חשבון שעד 23.11.06. יש לקבוע כי בסכום זה כלול כבר סך של 13550 ₪ עליו חלקו הצדדים ומופיע אף הוא בכתב יד ב נ/1 ו נ/1א. יש לזכור כי נ/1א על פי מראיתו כולל התחשבנות מוקדמת יותר בין הצדדים, ובה צוין בכתב יד התשלום של 13550 ש"י. נ/1 כולל בנוסף את אישור הקבלן בכתב ידו אותו דף עצמו, בה הודה הקבלן בקבלת הסך של 324,050 ₪ עד 23.11.06, כולל צ'קים דחויים שזמן פירעונם עד ינואר 07'. כלומר 13,550 ש"ח כבר כלולים באותו סך שנזכר בהתחשבנות המאוחרת של 324,050 ₪.

אלא שמאותו סך שבקבלתו הודה הקבלן – 324,050 ₪, יש לנכות את 3 השיקים הדחויים שביטלה X (23,100 * 3) בסך של 69300 ₪, ולא ניגבו. ביחס לשיק הנוסף שביטלה, שיק אחרון זה הנו השיק שהגישה X לביצוע, וקביעתי הנה שהוגש כדין וידה של X גוברת (ראה להלן).
כלומר שביחסים מול הקבלן שסיחר השיק לX בעסקת ניכיון יש לראות בX כמי ששלמה לקבלן הסכום הנקוב בו, כחלק מן התמורה לקבלן. הוא קיבל תמורתו מX, שניכתה אותו. השאלה לגבי אותו שיק אם מדובר בתמורה שהיתה כלולה בסכום של 324,050 ₪: לא הומחש ששיק אחרון זה נכלל באישור הקבלן ב נ/1 שכן זמן הפירעון הנקוב בו 10.2.07, ואישור הקבלן ב נ/1 בדבר קבלת סך של 324,050 ₪ כולל שיקים מעותדים שזמן פירעונם עד ינואר 07. בנוסף מר סולימאן העיד (וגרסתו מקובלת עלי) שהשיק סוחר לו על ידי הקבלן ב 24.11.06. באין אינדיקציה אחרת ואף בהתעלם מזמן הפירעון הנקוב בשיק, לא ניתן לקבוע שהשיק "של" X נכלל בתמורה הכספית עד 23.11.06 שנזכרה באישור הקבלן. יש לקבל שהקבלן סיחר את השיק לX בעסקת הניכיון ביום בו קיבל אותו שיק מעותד מX. היינו יום לאחר שנתן אישורו
ב 23.11.06 לסכום ששולם לו עד אז. הפועל היוצא הנו שיש לנכות מתביעת הקבלן שיק זה שקיבל תמורתו מעבר לסכום של 324,050 ₪.

אם ננכה מ 324050 ₪ את הסך של 69300 ₪ בגין השיקים שחוללו לאור ביטולם והיו חלק מאותו סכום, יוצא שX שלמה 254,750 ₪. לכך יש להוסיף כאמור את השיק שסוחר לX בסכום של 28,875, ויוצא שX הוכיחה ששלמה לקבלן,283,625 ₪.

37. הסיכום בתמצית עד כאן:

א. יש לקבוע כי עבודת הקבלן באתר הופסקה בדצמבר 2006, כאשר הקבלן השלים עד אז כבר רוב העבודה לשמה נשכרו שירותיו. ממילא ברור שכישלון תמורה מלא – אין, ואיני סבור שניתן להפריד בין עבודת הריצוף, גם אם לשמה נמסר השיק שסוחר לX, לבין יתר העבודות לשמן נשכר הקבלן, אשר רובן הושלם כאמור. אותן עבודות ריצוף היו חלק ממכלול עבודות לשמן הוזמן הקבלן. יש להפריד בין תנאי התשלום - תשלום לפי שלבי התקדמות, ובין השאלה אם יש כשלון תמורה מלא.
ב. הקבלן לא היה קבלן ראשי, ורוב טענות הליקויים שנטענו נגדו נמצאו לא מוצדקות.
ג. תשלום המגיע לקבלן 314,150 ₪ +מע"מ (כערכו אז 15.5%) היינו 362,843 ₪ בערכי קרן.
ד. שולם לקבלן 283,625 ₪.
ה. יתרה לתשלום נכון ל 2/07 (המועד הנזכר בחווה"ד של מומחה ביהמ"ש): 79,218 ₪, כאשר הסכום האחרון כולל רכיב המע"מ.

38. מסכום זה, יש לקזז סך מוסכם של 10,000 ₪ בגין שווי טיפול בתביעת מזונות לקרובו של הקבלן (X , כמי שנושאת בנטל הוכחת טענת פרעתי וממילא בנטל הוכחת תשלום על דרך קיזוז, לא ציינה האם כולל הסכום מע"מ. לכן יש לצאת מהנחה שכן). הסך המוסכם הנוסף שיש לקזז ששולם לקבלן החשמל (16,000 ₪) כבר הובא בחשבון כסך מוסכם להפחתה בחוו"ד המומחה, ולכן אין להפחיתו בשנית.
סה"כ עומד החוב בשלב זה על 69218 ₪ כולל מע"מ, בערכי קרן של 2/07 (המועד שהביא בחשבון המומחה לזר בחוות דעתו. יצויין כי באין נתון אחר תואם מועד זה גם את הדין שכן באין הסכמה אחרת יש לשלם בפרק זמן סביר ויחסי עבודה נותקו כאמור בדצמבר 2007).

39. לגבי שאר הזיכויים השנויים במחלוקת: דלק לרצפים- 550 ₪- צודק הקבלן בטענתו כי X לא הביאה כל ראיה מטעמה לגבי תשלום הסכום האמור או הצורך בו, ומלבד טענתה בעלמא כי הקבלן חדל לשלם ועל כן נאלצה לשלם במקומו לרצפים, לא הוכח הדבר. אשר על כן, הבקשה לקיזוז נדחית.
תביעת בריקסטור- גם במקרה זה לא הביאה X ולו בדל ראיה לחובתו של הקבלן לשלם לה את שכר טרחתה. אף אם אניח כי X טיפלה בתיק עד לסיומו, הרי שלא הוצג הסכם שכ"ט או התחייבות כלשהי של הקבלן לשלם לה את שכר הטרחה חלף בן דודו , ולא נסתרה טענתו כי מדובר בסך הכל בלקוח שהביא לה ולא במי שהסכים שהטיפול המשפטי של X בעניינו יבוא מכיסו שלו. X לא הביאה לעדות את האדם אותו ייצגה או כל ראיה אחרת היכולה להקים את זכאותה לקבלת שכ"ט דווקא מהקבלן. לחלופין, אף לא הוגש דיווח שעות עבודה, ולא ניתן לכמת את שיעור שכה"ט הראוי. לפיכך גם הבקשה לקיזוז זה נדחית.
דמי השכירות- כאן אזכיר קביעתי העובדתית לפיה לא הומחש פיגור של הקבלן בלו"ז ביצוע העבודות. ממילא אין להכיר בזכאות של X לדמי שכירות לתקופה שבפיגור – שלא הוכחה.

40. נותרה אם כן סוגיית הגנרטור שנגנב. לטענת X, מוטלת האחריות בעניין זה על הקבלן מאחר והיה בשטח בשעה שנגנב (עמ' 49 לפר'). אלא שלאחר מכן הודתה כי הגניבה אירעה רק לאחר שפסק להגיע לאתר, היינו בחודש פברואר (עמ' 49 לפר'). די בכך כדי לדחות הדרישה בפריט זה, שכן ברי כי משעה שהופסקה כבר עבודתו של הקבלן באתר לא מוסיפה לחול עליו אחריות כשומר במה שקשור לגנרטור שבאתר. ממילא לא מתעוררת גם שאלת סיווגו כשומר שכר או שומר חינם לפי חוק השומרים. הקבלן טען מצידו כי אין לראות בו שומר, לא שולם לו כסף על כך, והוא אינו שומר על ציוד באתר הבניה, ולגופו של עניין- כלל לא ידע מתי הוא נגנב. מקובל עלי , כפי שציין אף המומחה מפי הצדדים, כי הגנרטור סופק לבקשת הקבלן וככלל, ישנה אחריות של הקבלן לשמירה על הציוד שנמסר לידיו (למעט שמירת לילה, שאז שכרה X בעצמה חברת שמירה). ואולם, אף לאחר הגניבה לא טענה X לחיוב של הקבלן בענין זה, אלא בכתב התביעה שכנגד. דבר זה מחזק הקביעה שהגנרטור נגנב בתקופה בה פסקה ההתקשרות בין הצדדים, וברור שאף אם היתה לקבלן אחריות במקור כשומר שכר או שומר חינם – פסקה זו מאותה נקודה.

41. היות ופטור בלא כלום אי אפשר אנתח הענין אף בראיה "פנימית" של חוק השומרים: על פי סעיף 1 לחוק השומרים, התשכ"ז-1967, עונה הקבלן להגדרת "שומר שכר" ("השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל, הוא שומר שכר").
זאת מכיוון שהגנרטור הובא לאתר לבקשתו ולצורך שימושו שלו, שימוש עליו היה אמור לקבל תמורה. כאמור, בשעות הלילה שכרה X חברת שמירה אשר תשגיח על הגנרטור ובשעות היום, בשעה שהקבלן ופועליו נכחו באתר, שימשו הם כשומרים על הגנרטור, מתוקף השימוש בו. במקרה כזה, קובע סעיף 2 לחוק כי: "שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו." במקרה דנן היתה כאמור השמירה על הגנרטור טפלה למטרה העיקרית של החזקת הקבלן בו, היא ביצוע עבודות הבניה. לאור זאת, יש לבדוק האם היתה רשלנות של הקבלן בעת גניבת הגנרטור המצמיחה את אחריותו, אם לאו. כאמור בעדות X ומכתבו של המפקח, נגנב הגנרטור רק במהלך חודש פברואר 2007, שעה שלגרסת X עצמה, נעלם הקבלן מאתר הבניה כבר בחודש דצמבר 2006. אם כך- כיצד הוא יכול להיות אחראי לגניבת הגנרטור חודשיים לאחר שכבר לא עבד באתר? בעניין זה התבלבלה מעט X בחקירתה, אך המשיכה לטעון בלהט כי הקבלן עדיין היה מגיע מידי פעם וכי הגנרטור נגנב משתדירות ביקוריו פסקה (עמ' 45 ו-49 לפר'). במקביל חשוב לזכור, כי כבר למעלה מחודש קודם לגניבת הגנרטור, ביטלה X שיקים שנתנה לקבלן בטענת כישלון תמורה, ושחררה אותו מעבודתו (על פי מועד חתימת ההסכם עם המפקח), היינו כי חדלה להעסיקו ולשלם לו את שכרו. אותם שיקים, יודגש, היו אמורים להפרע בחודשים ינואר- תחילת פברואר 2007 ובוטלו בטענה כי כבר במהלך חודש נובמבר- דצמבר חדל הקבלן להגיע לאתר. אם כך, כיצד ניתן לטעון כי X לא ידעה שהגנרטור חשוף לעין כל שעה שהקבלן אינו נמצא במקום שכן לאור הפסקת עבודתו חדל גם לתפקד כשומר? אין מדובר במקרה זה בגניבה שאירעה תוך רשלנות של הקבלן,שסיים כבר עבודתו באתר. בהסכמה או שלא בהסכמה – פחות חשוב כאן, שכן בהחלט ניתן לקבוע שהדבר היה לאחר שהופסק לשלם לו, וX ידעה על כך ועל כך שאינו מצוי עוד באתר. לאור זאת, היה עליה לדאוג לשמירה על הגנרטור או לפנותו מהאתר עד למציאת קבלן חלופי. לאור האמור, גם דין תביעה זו להדחות.

42. אשר על כן, עומד חובה של X לקבלן על סך 69,218 ₪, כולל רכיב המע"מ, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ 2/07. נכון להיום: 96,553 ₪.

תביעת X כלפי X

43. דין התביעה להתקבל, ולטעמי X הנה אוחז כשורה. לטענת X, סיחר הקבלן את השיק נשוא התובענה לאחר כשלון התמורה ולאחר שדבק בו פגם קנייני, היינו בשלב בו כבר ידע כי אינו מתכוון להשלים את העבודות, ולסיים את ריצוף חדר האמבטיה בגינו ניתן לו השיק.

44. מועד סיחור השיק לX בעסקת הניכיון היה אם כן, ב-24.11.06, לטענת הקבלן מכיוון שבבנק לא אפשרו לו להפקיד שיק עם מועד פרעון כה רחוק, של 10.2.07.
לטענת X, כבר לאחר המלחמה חדל הקבלן מלהגיע לאתר, ומנגד טענה בהמשך כי רק בדצמבר חדל להגיע לאתר (עמ' 45 לפר'). כאמור בהמשך טענה כי הדבר היה כלל בפברואר, היינו לעת גניבת הגנרטור (עמ' 49 לפר') – כאשר טענה אחרונה זו נדחתה על ידי. מנגד הוצגו בפניי מכתביו של המפקח לקבלן במהלך חודש פברואר 2007, בהם הורה לו מה לעשות, למשל לעניין פירוק גג הרעפים והרכבתו (עמ' 49 לפר'). אלא שמכתביו של צ'רבינקי אין בהם כדי ללמד על מועד פרוץ הסכסוך ועזיבת הקבלן, שאין זה סביר שהיה מאוחר למועדי ביטול השיקים.

כפי שציינתי השיק בגין עבודות הריצוף היה ממילא חלק ממכלול התמורה בגין עבודות הקבלן. אף אלמלא כן, משעה שהקבלן עודו היה באתר במועד הסיחור שלהשיק לX (24.11.06), הקודם בהרבה לתאריך הפרעון הנקוב בשטר, ואף למועד עזיבת הקבלן בחודש שאח"כ ממילא לא ניתן לקבוע כי ביחסים בין X לקבלן לא ניתנה תמורה בעבור השיק או כי נפל פגם בזכות קניינו של המסחר (הקבלן). X מקיימת תנאי האחיזה כשורה. היא נתנה תמורה בגין השטר בעסקת הניכיון. השטר נחזה שלם ותקין לפי מראהו, וX נטלה אותו בטרם עבר זמנו . בזמן שנטלה השטר לא היתה לה ידיעה על פגם בזכות קניינו של המסחר – אף לא הומחש כאמור פגם כזה. בודאי לא ידיעה – כאשר הסכסוך פרץ בחודש שאחרי הסיחור. היא נטלה אותו במסגרת עסקיה כחברה לניכיון שיקים, ולא נסתר תום לבה. לכן גוברת ידה. אך אף לו היתה אוחזת סתם ולא אוחזת כשורה , הרי כשלון תמורה מלא בודאי לא היה , אלא לכל היותר כשלון תמורה חלקי בסכום לא קצוב, לאור העובדה שלא ניתן לנתק המחלוקת בנושא עבודות הריצוף ממכלול המחלוקות שבין הצדדים. טענת כישלון תמורה חלקי בסכום לא קצוב אינה מקימה הגנה אף בין צדדים סמוכים לשטר. זאת ועוד על פי הלכת הלכת גויסקי נ' מאיר (ע"א 333/61, פ"ד טז 595) יכול אוחז לגבור על טענת הגנה ממן כישלון התמורה גם אם אינו אוחז כשורה אלא אוחז בעד ערך בלבד, ככל שכישלון התמורה ארע לאחר שסוחר אליו השיק. במועד בו סיחר הקבלן השטר לX לא ניתן היה עדיין לדבר כאמור על פגם שנפל. ממילא גוברת X על X בתביעה השטרית.

45. לשלימות התמונה אציין טענת X כי X אינה צד ג' אוחז כשורה בתום לב ובתמורה. לטענתה, מהווים X והקבלן צד אחד ולא בכדי שכרו את אותו ב"כ לייצגם. אלא שאין רבותא בעניין זה, משעה שיש חזית אחידה. כמו כן טענה כי תצלום החשבונית שהנפיקה X לקבלן ותצלום הקבלה אינם מעידים כי אכן התקבלה תמורה עבור ההמחאה וסולימאן בחר שלא להציג אסמכתא כלשהי או ראיה פוזיטיבית בעניין תשלום הכספים. אזכיר שX עצמה ניסתה להסתמך על רישומים פנימיים (מחברת שניהלה) וספחי שיקים שלה עצמה. מקובל עלי שX נתנה ערך בעד השטר.




סוף דבר

46. התביעה השטרית של X כלפי X - מתקבלת. צו העיכוב שניתן בתיק הוצל"פ מס' 0222787075 – בטל, וניתן להמשיך בגביית השטר בתיק זה. אני מחייב בנוסף את X לשאת בשכ"ט עו"ד של X בסך כולל של 8260 ₪ (שכר זה אינו כלול כמובן בשכר שייפסק לקבלן חרף הייצוג המשותף על ידי אותו ב"כ, וזכאית X לפסיקת הוצאותיה בתביעתה שלה). כמו כן תשיב X לX את האגרה ששלמה כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית מיום בו שולמה.

47. אני דוחה את תביעת X נגד הקבלן, ומקבל חלקית תביעת הקבלן נגד X, כך שעו"ד X תשלם לקבלן הסכומים הבאים במצטבר, בתוך 30 יום:

א. 96,553 ₪. סך זה כולל כאמור כבר רכיב המע"מ ומשוערך להיום.
ב. שכ"ט עו"ד אותו אעמיד על סך כולל של 23,600 ₪ בשים לב שנדרש טיפול בתביעה ובתביעה שכנגד שהגישה X.
ג. מחצית מן הסכום המצטבר של האגרה (כשהיא משוערכת בצירוף ריבית והצמדה) ששלם הקבלן בתביעתו כנגד X. מחצית – בשים לב לסכום שנתבע לעומת זה שנפסק.

ד. מן הסך הכולל שלזכות הקבלן המתקבל במצטבר בשלושת הסעיפים הקודמים, יש לנכות עלות חווה"ד של המומחה לזיהוי כתב יד שהגישה X , ואף חלקה בשכרו של מומחה ביהמ"ש לזיהוי כתב יד, כשסכומים אלה נושאים הפרשי ריבית והצמדה מיום בו שולמו על ידי X. כך לאור תוצאת חווה"ד של מומחה ביהמ"ש. יש לציין אף שעמדת X בענין זה הייתה מתחילה שניתן להסתפק במינוי מומחה לזיהוי כתב יד מטעם ביהמ"ש, ולייתר זמן ועלויות.

ניתן להגיש פסיקתא תואמת בצירוף אסמכתאות לתשלומי ההוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שיק שסורב

  2. פרשנות שיק

  3. שיק על תנאי

  4. ההגדרה של שיק

  5. השיק חזר אכ"מ

  6. פגם בסיחור שיק

  7. החזרת שיק אכ"מ

  8. שיק נגד מטלון

  9. תביעה על שיקים

  10. חתימה על גב השיק

  11. ביטול שיק שנוכה

  12. הודעת חילול שיק

  13. החלפת שיקים טובה

  14. כתיבת שיק ביטחון

  15. חריגה מהרשאה בשיק

  16. התנגדות לביצוע שיק

  17. שימוש בשיקים גנובים

  18. שיק עם הגבלת סחירות

  19. סיחור שיק שניתן לקבלן

  20. ערעור על הגבלת שיקים

  21. חובת הבנק לפרוע שיק

  22. שיק ביטחון בסופרמרקט

  23. מחזיק בשיקים בעל משכון

  24. תביעות שטריות בגין שיקים

  25. כיבוד שיק בטעות של הבנק

  26. חוקיות עסקת ניכיון שיקים

  27. ניכיון שיקים למוטב בלבד

  28. מתן שיק ללא כיסוי לקזינו

  29. ביטול מניין שיקים שסורבו

  30. דחיית התנגדות לביצוע שיק

  31. עסקת ניכיון שיקים עם הבנק

  32. התנגדות לביצוע שיק שנגנב

  33. סירוב שיקים ללא משלוח התראה

  34. העברת שיקים שבוטלו לניכיון

  35. הסבת השיק לצורך הברחת נכסים

  36. החזרת שיקים לאחר ביטול הזמנה

  37. תכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי

  38. כיבוד שיק למרות חריגה בחשבון

  39. גריעת שיקים ממנין שיקים שסורבו

  40. רשלנות הבנק בבדיקת שם על השיק

  41. סעיף 10 א לחוק שיקים ללא כיסוי

  42. התנגדות לביצוע שיק בהעדר חתימה

  43. הפקדת שיק למוטב בלבד לחשבון אחר

  44. טענה כי אינו זכאי להיפרע על פי השיק

  45. תביעה שטרית מבלי להציג שיק לפרעון

  46. מסירת שיקים כנגד הלוואות למראית עין

  47. העברת שיקים לקרוב משפחה בחברה אחרת

  48. הגשת תביעה לביצוע שיקים לבית המשפט

  49. הבאת שיקים במניין השיקים המסורבים

  50. חיוב חשבון בגין ניכיון שיקים שחוללו

  51. הגשת שיקים - הפסקת מירוץ ההתיישנות

  52. סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי

  53. בקשה לבטל שיקים ממניין השיקים שסורבו

  54. ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי

  55. טענה כי החתימה על גבי השיק אינה חתימה אמיתית

  56. טענה כי השיק אינו בכתב ידה ואינו חתום על ידה

  57. ערעור על פי סעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי

  58. הפקדת שיקים על שכירות בניגוד להסכמה לא להפקיד

  59. התחייבות לא לפנות להוצל''פ במקרה של ביטול שיק

  60. בקשה לגרוע הבאתם של שיקים במניין השיקים שסורבו

  61. החזר שיק בגין עסקת מקרקעין אשר לא יצאה אל הפועל

  62. טען כי השיק בגין שירותים רפואים הוצא ממנו בכפייה

  63. תביעה שיטרית נגד מי שאינו חתום על השיק כמושך או כמסב

  64. שיק נמסר כהלוואה "למוטב בלבד" אולם שורת המוטב נותרה ריקה

  65. המומחה קבע: כתב היד על השיק "קרוב לוודאי" כתב היד של הנתבע

  66. מצילום השיק, עולה שהשיק לא כובד על ידי הבנק בנימוק: "אין כיסוי מספיק"

  67. לטענת התובע השיק נמסר לו כבטוחה להבטחת תשלום חוב של בעלה של הנתבעת

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון