תביעה בגין ביצוע עבודות בניה בטמרה

בתביעה כספית לתשלום סך של 78,540 ש"ח בגין ביצוע עבודות בניה בטמרה

נתוני רקע:
אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 20.9.1997 נחתם הסכם בין התובע, מר עומר מטר, לבין הנתבעת 2, חברת ח.מ.נ. עבודות בנין ופתוח והובלות בע"מ (להלן – "הנתבעת"), לביצוע עבודות בניה בפרויקט להקמת מעון יום לחינוך מיוחד עבור הנתבעת 1, עיריית טמרה (להלן – "העירייה"), וזאת לאחר שהנתבעת זכתה במכרז של העירייה מס' 8/96 לבניית הפרויקט (להלן – "הפרויקט").

במקביל לחתימת ההסכם חתמה הנתבעת על המחאת זכות אשר לפיה המחתה כל סכום המגיע לה מהעירייה בגין הפרויקט לטובת התובע, והלה המציא את המחאת הזכות לעירייה (להלן – "המחאת הזכות"). אשר למערכת היחסים הכספיים שבין התובע לבין הנתבעת, הרי שהדבר הוסדר בהסכם אשר נחתם ביניהם ולפיו התחייב התובע לשלם לנתבעת סך של 300,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

על אף שהפרויקט אכן בוצע עד תום, הצדדים מצאו את עצמם מנהלים בגינו שלושה הליכים משפטיים שונים, כמפורט להלן: האחד - במסגרת ת.א. 4090/00 (שלום עכו) שהינה תביעה של הנתבעת כנגד העירייה לתשלום סכומים שונים המגיעים לה בגין ביצוע הפרויקט; השני - במסגרת ת.א. 2632/01 (שלום עכו) במסגרת תביעה אשר הוגשה על ידי הנתבעת כנגד העירייה וכנגד התובע לתשלום סכומים ופיצויים בקשר לפרויקט; השלישי – היא התביעה שלפניי.


עיקר טענות הצדדים וגדר המחלוקת:
בגדר התביעה דנן טוען התובע, כי נותרה יתרת חוב בגין הפרויקט שלא שולמה לו על ידי העירייה בסך של 51,000 ש"ח (נומינלי), ואשר הועברה לחשבון הנתבעת - בניגוד גמור להמחאת הזכות שיש בידיה (להלן– "הסכום שבמחלוקת"). לפיכך טוען התובע, כי על העירייה לשלם לו סכום זה לנוכח ביצוע העבודות ומכוח המחאת הזכות שבנדון. אשר לנתבעת טוען התובע, כי עליה לשלם סכום זה מכוח העילה של עשיית עושר ולא במשפט, משום שברור היה על פי המחאת הזכות וההסכם אשר נחתם בין הצדדים, כי כל הכספים המגיעים מאת העירייה בגין הפרויקט שבנדון הם כספים המגיעים לו ולא לנתבעת.

במענה לטענות אלה העלו הנתבעות שתי טענות מקדמיות: התיישנות ומעשה בית דין. לטענתן, התביעה התיישנה משום שהעבודות הסתיימו בשנת 1999 והחשבון הסופי בגינן אושר ביום 15.3.1999, ובהתאם לאמור הזכאות לתשלום כל יתרה שנותרה בגין הפרויקט קמה לתובע בתום שנה ממועד אישור החשבון הסופי, קרי ביום 15.3.2000. בשים לב למועדים אלה ולעובדה כי התביעה דנן הוגשה בחודש 6/2007, ברור כי התביעה התיישנה משום שחלפו יותר מ-7 שנים מאז נולדה עילת התביעה.

בנוסף לכך טוענות הנתבעות, כי פסק הדין בהליך אשר התנהל בין אותם צדדים ממש במסגרת ת.א. 2632/01 בפני כב' השופט זיאד סאלח, יוצר השתק בשל מעשה בית דין משום שפסק הדין מתייחס ל"ביצוע העבודות וההתחשבנות בין הצדדים".

לגופו של עניין, הנתבעות אינן מכחישות את הטענה כי הסכום שבמחלוקת הוא בגין יתרת חוב המתחייבת מהעירייה לאור סיום ביצוע הפרויקט, אך לטענתן סכום זה שולם לידי הנתבעת, ולא לידי התובע, לנוכח ביטול המחאת הזכות.

עוד טוענת העירייה, כי חלק מהסכום שבמחלוקת שולם לצדדי ג' ישירות, נושים או ספקי חומרים של התובע, בסכום מצטבר של 29,892 ש"ח כמפורט בתצהירו של מנהל החשבונות מטעם העיריה, ולכן יש לקזז סכום זה מהסכום שבמחלוקת. מכל מקום, העירייה עותרת בהודעה שלה לצד ג' לחייב את הנתבעת בשיפוי מלא בגין כל סכום בו תחויב על ידי בית המשפט כלפי התובע, אם התביעה נגדה תתקבל.

דיון והכרעה:
בדיון אשר התקיים לפניי העידו התובע, מר איברהים ערמוש, מנהל החשבונות של העירייה, ומר חוסיין חיג'אזי, מנהל הנתבעת.

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי את טענותיהם, אני מוצאת כי התביעה אכן התיישנה כלפי העירייה, אך לא כלפי הנתבעת, זאת משום שעילת התביעה כנגד העירייה נוצרה, לכל המאוחר, בתום שנת הבדק, היינו ביום 15.3.2000, ואילו התביעה הוגשה ביום 25.6.2007 – לאחר חלוף 7 שנים מאותו מועד.

ערה אני אומנם למכתבו של עו"ד מג'דוב מיום 14/10/01, ב"כ העירייה באותם זמנים, המופנה לב"כ התובע בקשר לסכום שבמחלוקת, אך עיון מדוקדק באותו מכתב מעלה שאין בו הודאה בזכותו של התובע לקבל את הסכום שבמחלוקת, ולכן אין לראות במכתב האמור משום הודאה בזכות המחדשת את מרוץ ההתיישנות.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה נגד העירייה מחמת התיישנות.

שונה הוא המצב בכל הנוגע לנתבעת. עילת התביעה כנגד הנתבעת נסמכת על עשיית עושר ולא במשפט, ומתוקף כך היא נוצרה והתגבשה עם העברת הסכום שבמחלוקת (כולו או חלקו) מהעירייה לנתבעת.

הגם שהצדדים לא הציגו בפניי אסמכתאות המעידות על מועד העברת הסכום שבמחלוקת לחשבון הנתבעת, ברם, מנהל החשבונות של העירייה מסר במהלך עדותו בפניי, כי הסכום שבמחלוקת יחד עם סכומים נוספים שנפסקו לטובת הנתבעת בתיק א' 4090/00 שולמו לנתבעת במועדים שונים בין השנים 2005-2006.

לפיכך אני דוחה את טענת ההתיישנות ביחס לנתבעת, משום שלא חלפו 7 שנים ממועד התשלום ועד להגשת התביעה.

אשר לטענה בדבר מעשה בית דין, הרי שטענה זו כמו קודמתה דינה להידחות. עיינתי בכתבי הטענות ובתצהירים שהוגשו לתיק א' 2632/01, ולא מצאתי כי מי מהצדדים בקש להעלות טיעון כלשהו ביחס לסכום שבמחלוקת בצורה המחייבת הכרעה של בית המשפט. אומנם ישנה התייחסות קצרה לכך בחקירות הנגדיות, אך לא באופן שהעמיד להכרעת בית המשפט שאלה כלשהי שקשורה בסכום שבמחלוקת. בהתאם לכך, גם בית המשפט (כב' השופט סאלח) לא נדרש להכרעה בסוגיה זו במסגרת פסק הדין אשר ניתן על ידו.

לגופו של עניין – הנתבעת אינה מכחישה דבר קבלת הסכום שבמחלוקת מאת העירייה וטוענת כי סכום זה הועבר אליה לאחר שהמחאת הזכות בוטלה. לעומת זאת, התובע טוען כי המחאת הזכות מעולם לא בוטלה, וככל שקיימת אסמכתא המעידה על כך הרי שהוא מעולם לא חתם עליה ולא אישר אותה.
לטעמי אין כל צורך להידרש לתוקפה של המחאת הזכות. בין אם המחאת הזכות בוטלה ובין אם לאו, הנתבעת לא היתה רשאית לקבל את הסכום שבמחלוקת. התמורה שהנתבעת זכאית היתה לקבל בגין הפרויקט דנן היא אותה תמורה שצוינה בהסכם שנחתם בינה לבין התובע בסך של 300,000 ש"ח בצירוף מע"מ – ללא קשר לחשבונות המאושרים על ידי העירייה. לפי אותו הסכם, התובע הוא זה שזכאי לקבל מאת העירייה את הסכומים המאושרים על ידה, ולא הנתבעת. כיוון שכך הנתבעת לא היתה זכאית לקבל לידיה את הסכום שבמחלוקת.

מסקנה זו מתחדדת על רקע העובדה, כי במסגרת התביעה שהנתבעת הגישה כנגד התובע בתיק א' 2632/01 (וכנגד העירייה אשר נמחקה בשלב מאוחר יותר) היא תבעה תשלום כל סכום המגיע לה ממנו בגין הפרויקט שבנדון מכוח ההסכם אשר חתמה עמו, כאשר הסכום שבמחלוקת אינו מוזכר ואינו נכלל בתביעתה. לפיכך ברור שמלכתחילה הנתבעת לא ראתה את עצמה כמי שזכאית לקבל את הסכום שבמחלוקת, שאם לא כן יש להניח כי היתה כורכת אותו בתביעה הנ"ל.

מכל מקום, הנתבעת לא עמדה בנטל הבסיסי ביותר להוכיח כי המחאת הזכות אכן בוטלה, מתי בוטלה, ומה היו הסיבות שהניעו את התובע להסכים למהלך כזה. ויודגש, באופן תמוה למדי שתי הנתבעות בתיק בחרו משום מה שלא להגיש מסמך כלשהו המלמד על ביטול המחאת הזכות. יתרה מזאת, מנהל החשבונות מטעם העירייה אינו טוען באופן מפורש בתצהירו כי המחאת הזכות בוטלה, אלא טוען שחוסר המעש מצד התובע יצר כלפיה מצג לפיו המחאת הזכות בוטלה או פקעה!

די באלה כדי לדחות את הטענה בדבר ביטול המחאת הזכות.

זה המקום להעיר, כי לא נעלמה מעיניי התנגדות הנתבעת לכל הרחבת חזית בקשר להתכחשות התובע לביטול המחאת הזכות. אין כאן כל הרחבת חזית, אך העיקר לעניינו היא המסקנה, כי הנתבעת היא זו שנושאת בנטל להוכיח את הטענה בדבר ביטול המחאת הזכות, כמי שמעלה טענה זו, וכמי שטענה זו מקדמת את ענייניה – ובנטל זה היא לא עמדה.

יוצא אפוא כי הנתבעת לא היתה זכאית לקבל את הסכום שבמחלוקת, ועם העברתו לידיה היא התעשרה שלא כדין על חשבון התובע, שזכאי היה לקבלו בגין העבודות שבוצעו על ידו.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעת. יחד עם זאת, ועל מנת שגם התובע לא ייצא כמי שהתעשר שלא כדין, יש לנכות מהסכומים שבמחלוקת את הסך של 29,892 ש"ח אשר שולם על ידי העירייה בין לידי התובע ובין לידי נושי התובע או ספקים ובעלי מקצוע עמם התקשר, וזאת לפי המסמכים אשר צורפו על ידי העירייה, שעליהם התובע לא בקש לחלוק.


אחרית דבר:
אני דוחה את התביעה נגד העירייה, הנתבעת 1. התובע ישלם הוצאות לעירייה בסך של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

אני מקבלת את התביעה נגד הנתבעת 2 בחלקה, ומחייבת אותה לשלם לתובע סך של 21,108 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

לסכום הנ"ל יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% ומע"מ וכל סכום ששולם בגין אגרה כשהוא משוערך נכון להיום.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא כל סכום שלא ישולם במועדו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בטיחות בעבודות בנייה

  2. מכרז עבודות בניה משרדים

  3. עבודות בניה המהוות מטרד

  4. עבודות בניה בשכירות מוגנת

  5. בקשה להשלמת עבודות בנייה

  6. עלות עבודות בניה ושיפוצים

  7. צו מניעה להפסקת עבודות בניה

  8. תשלום על עבודות בניה בקניון

  9. נזקים מעבודות בניה ליד הבית

  10. צו מניעה קבוע נגד עבודות בנייה

  11. תניית בוררות בחוזה עבודות בניה

  12. תביעה בגין ביצוע עבודות בניה בטמרה

  13. טענת הריסה בגין עבודות בניה רשלניות

  14. ביטול צו ביניים עיכוב עבודות בנייה

  15. ביצוע עבודות בניה ללא היתר ע''י קבלן

  16. ניכוי תשלום עבור עבודות בניה עקב פגמים

  17. קיזוז ליקויי בניה מתשלום על עבודות בניה

  18. תביעה בגין עבודות בניה ופיתוח במגרשי ספורט

  19. עבודות בנייה בהיקף נרחב ללא היתר בנייה כדין

  20. תביעה בגין חוב על עבודות בניה בבית מגורים

  21. עבודות בניה איטום ושיפוצים במשרד ארגון המורים

  22. קשיים כלכליים של חברה במהלך עבודות בניה בפרויקט

  23. תביעה בגין יתרת חוב מתוך תמורה מוסכמת לעבודת בניה

  24. הכחשת "שימוש למגורים" בביצוע עבודות בניה ללא היתר

  25. תביעה נגד עיריית תל אביב בגין התמשכות עבודות בניה

  26. טענה להפרת חוזה עבודות בניה בגלל עיכוב בקבלת היתר בניה

  27. תביעה לפיצוי בגלל אי יכולת להשתמש בגינה בגלל עבודות בניה

  28. דוגמא למסמך ערבות אישית לסיום עבודות בניה עדת תאריך מסויים

  29. תביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרת התמורה עבור ביצוע עבודות בנייה

  30. היתר להריסת בית והקמת מבנה חדש מכוחו בוצעו עבודות בניה מסיביות

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון