בקשה לפנות ולסלק את ידם של הנתבעים מהמקרקעין

התובעים ביקשו לפנות ולסלק את ידם של הנתבעים מהמקרקעין המצויים בדרך חברון באיזור ג'רון אל חומוס לפני מחסום 300 בירושלים בשטח 1,707 מ"ר (להלן: "המקרקעין").

התובעים טוענים כי מקרקעין אילו, הרשומים בפנקס השטרות המתנהל בלשכת רישום מקרקעין בירושלים, רשומים על שם המנוח עיסה יוסף משקי (להלן "המנוח"). המנוח נפטר וניתנו בעניינו צווי ירושה על ידי ביה"ד הכנסייתי ולפיהם יורשיו הם שלושת ילדיו, התובעים 1 ו- 2 ובעלה של התובעת 3 . כאשר כל אחד מהתובעים 1 ו- 2 זכאי להירשם כבעלים של 320/720 ובעלה של התובעת 3 כבעל 80/720 מהמקרקעין. בעלה של התובעת 3 נפטר ולפי צו ירושה של ביה"ד הכנסייתי התובעת 3 היא היורשת היחידה שלו.

התובעים טוענים כי הנתבעים פלשו למקרקעין ביום 18.12.06 (התביעה הוגשה ביום 11.3.07), פינו בכח את הדיירת, שהתגוררה בשכירות במבנה שבנוי על המקרקעין, כשהם טוענים שהם בעלי המקרקעין ואף הקימו במקום עסק של שטיפת מכוניות ללא רישיון. התובעים טוענים כי קודם לרכישה הנטענת של המקרקעין על ידי הנתבעים פנה הנתבע 2 לעו"ד טומי סלמאן מבית לחם, שהוא מיופה כח שלהם, והודיע שבכוונתו לרכוש את המקרקעין מצד ג', המציג עצמו כבעל המקרקעין. עו"ד סלמאן הודיע לנתבע 2 שהתובעים לא מכרו את המקרקעין לאיש ואם יש מסמכים שמראים שאדם אחר הוא הבעלים של המקרקעין הרי שהם מזוייפים. התובעים טוענים איפוא שהנתבעים הינם פולשים חסרי זכויות במקרקעין ולפיכך יש לתת נגדם צו פינוי וסילוק יד.

הנתבעים טוענים כי לתובעים אין כל זכויות במקרקעין. לטענתם הנתבע 2 רכש כדין את המקרקעין בתמורה ובתום לב לכן זכותו לעשות בהם כרצונו. הנתבעים טוענים כי בעלה של התובעת 3 שהוא אחיהם של הנתבעים 1 ו- 2 היה מיופה כוחם וכאשר היה עדיין חי והוא מכר את המקרקעין, כולל את אילו שאמורים להיות בבעלות התובעים 1 ו- 2 , לגב' פאטמה מוחמד חסן ראמיני (להלן "פאטמה"), והיא מכרה את הזכויות לנתבע 2 . לכן , נכון להיום, הוא הבעלים של המקרקעין ורשאי לעשות בהם כרצונו.

ההליך נוהל בפני כב' השופטים רון ושחם והועבר לטיפולי עם מינויו של כב' השופט שחם לבית המשפט המחוזי. במסגרת ההליכים שננקטו בתיק הוסכם על מינוי מומחה להשוואת כתבי יד ובית המשפט מינה את המומחית אורית ינאי אשר נתנה חוו"ד על סמך המסמכים שהומצאו לה. הנתבעים המציאו למומחית את צילום ההסכם לפיו מכר בעלה של התובעת 3 את הנכס לפאטמה וכן פסק בוררות עליהם לטענתם חתום בעלה של התובעת 3, ומכוחם נמכרו המקרקעין לפאטמה שמכרה אותם לנתבע 2. התובעים המציאו מסמכים שונים בחתימתו ובכתב ידו של בעלה של התובעת 3. הנתבעים היו אמורים להמציא למומחית עותק מקורי של ההסכם אך לא עשו כן לפיכך נאלצה המומחית, לאחר המתנה ארוכה לקבל את המקור, לתת את חווה"ד לפי הצילומים של המסמכים. מסקנת המומחית בחווה"ד היתה כי קיימות אי התאמות בין החתימה של בעלה של התובעת 3 על הסכם המכר לבין דוגמאות החתימה שלו, ולפיכך קיימת אפשרות שהמסמך לא נחתם על ידו. חוסר ההחלטיות במסקנה זו נובע מכך שנמסר למומחית צילום ולא המסמך המקורי. באשר להסכם הבוררות מסקנת המומחית היתה שמדובר בחתימה של הנ"ל שהועתקה בדרך של העתקה או הרכבה צילומית וזאת בשל החפיפה בין החתימות שאינה אפשרית כאשר מדובר בחתימה לא מועתקת, שכן, אין שתי חתימות חופפות של אותו אדם.

במקביל ניתנה הוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

מטעם התובעים ניתן תצהיר של עו"ד סלמן אשר העיד כי הוא מטפל מטעם המשפחה במקרקעין וכי אילו הושכרו על ידי המשפחה אשר קיבלה את דמי השכירות. לפי האמור בתצהיר, הנתבע 2 פנה אל המצהיר, לפני חתימת ההסכם בינו לבין פאטמה, ואמר שברצונו לרכוש את המקרקעין מאדם שהציג עצמו כבעל המקרקעין ואשר הציג מסמכים כאילו רכש אותם. המצהיר הבהיר לנתבע 2 שהדבר אינו נכון והמקרקעין לא נמכרו לאיש. גם לאחר תפיסת החזקה על ידי הנתבעים הגיע הנתבע 2 למשרדו של המצהיר ושוחח עם התובעים 1 ו- 2 שאישרו שהם לא מכרו את המקרקעין לאיש. המצהיר הבהיר כי גם לו היה נחתם הסכם בין בעלה של תובעת 3 לצד ג' הרי שזה היה רשאי למכור רק 11% מהמקרקעין שהיו בבעלותו ולא את כל המקרקעין. המצהיר העיד גם כי לפי בדיקה שנערכה גב' פאטמה הינה אישיות פיקטיבית ואינה מופיעה במרשם האוכלוסין.

ניתן מטעם התובעים תצהיר נוסף של תובעת 3 ואולם כפי שהתרשמתי מעדותה וממנה מדובר באישה מבוגרת שאינה מבינה את ההליך ולא יכולה לתרום דבר לצורך הוכחת איזה מעובדות התביעה. בענין זה יש להעיד כי גם ניסיונם של הנתבעים לחלץ מתוך עדותה הודאה שבעלה חתום על הסכם המכר לפאטמה אין בה דבר.

ראשית, כאמור, התובעת 3 לא הבינה את ההליך ואת משמעות חקירתה ועדותה.

שנית, כל מטרתו של זיוף חתימה הוא, שאדם, שאינו מומחה בענין, יסבור שהחתימה אוטנטית. לפיכך אין משמעות לכך שהתובעת זיהתה את חתימת בעלה. אם אכן החתימה מזוייפת המשמעות היא שמדובר בזיוף טוב.

מטעם הנתבעים הוגש תצהיר של הנתבעים 1 ו- 2 אשר טענו כי מי שעומד למעשה מאחורי התביעה הוא עו"ד סלמאן, שמציג עצמו הבעל המקרקעין, ולא התובעים המופיעים בכתב התביעה שיודעים שאין להם כל זכויות בנכס. התובעים אינם בעלים של הנכס ולא ביקשו להירשם ככאלה. הרישום בנסח הרישום שצורף מפנקס השטרות לא כולל מספר זהות של הבעלים וגם צווי הירושה לא ניתנו כדין. לגופו של ענין טענו הנתבעים כי בעלה של התובעת 3 מכר את המקרקעין לפאטמה לפי הסכם שצורף (הוא ההסכם שהיה בפני המומחית ג.א.) . בעלה של התובעת 3 היה בפועל בעלים של כל המקרקעין וניהל את המקרקעין. בין בעלה של התובעת לבין פאטמה התעוררה מחלוקת כספית שהועברה לבוררות (המומחית כאמור בדקה גם מסמך זה וקבעה כי אין חתימה של הנ"ל על הבוררות). לפי האמור בתצהירים קיבלו הנתבעים לידיהם את כל המסמכים המקוריים ושילמו את מלוא התמורה. בתצהירים טענו הנתבעים כי במועד ההוכחות יבקשו לזמן את הנוכחים בישיבת הבוררות- בפועל הם לא עשו כן. לדברי המצהירים במסגרת המסמכים שנמסרו להם נמסר גם יפוי הכח בו הועברו לבעלה של התובעת 3 כלל הזכויות בנכס.

הצדדים נחקרו על תצהיריהם והוגשו סיכומים בכתב.

לאחר עיון בעדויות הצדדים ובסיכומים באתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה ולהורות על סילוק ידם של המשיבים או מי מטעמם מהמקרקעין.

בענין זה יש לציין כי לפי עדויות הנתבעים, הם לא נמצאים בפועל במקרקעין, ונכון להיום הם תפוסים על ידי אדם אחר שטוען שהוא רכש אותם מבעלה של התובעת 3. אם אכן כך הדברים ואכן אין קשר בין הנתבעים לבין מי שמחזיק היום בפועל במקרקעין, אין בפסה"ד זה כדי לקבוע דבר לגבי המחזיק ואולם אם המחזיק מחזיק מכוחם של הנתבעים אזי סילוק היד יחול גם כלפיו.

מתוך העדויות כולן ואף מתוך עדויות הנתבעים והמסמכים שהם עצמם מסתמכים עליהם, אין מחלוקת (אף שהנתבעים ביקשו להציג זאת כמחלוקת) שהמקרקעין נשוא תיק זה רשומים בפנקס השטרות על שם המנוח. אמנם לא מדובר במקרקעין מוסדרים ולכן הרישום לא יוצר את הבעלות ואולם היה מהווה ראיה לכאורה לתוכנו. כדי לסתור ראיה לכאורה זו היה על הנתבעים להראות כי רכשו את המקרקעין ממי שהיה מוסמך למכור להם אותם. היינו, היה על הנתבעים להראות ולהוכיח מי היה זכאי בירושתו של המנוח, ולהראות שאותו זכאי מכר להם, או לצד ג' שמכר להם, את המקרקעין. הנתבעים לא הצליחו להוכיח זאת. ההיפך הוא הנכון, מתוך המסמכים שהוגשו וחוות הדעת של המומחית מטעם בית המשפט עולה כי לנתבעים אין כל זכות במקרקעין ולפיכך עליהם לפנותם. מתוך חווה"ד המומחית עולה כי חתימתו של מי שלטענת הנתבעים היה זכאי למכור את המקרקעין ובפועל מכר אותם לצד ג' (לפאטמה) אינה בהכרח חתימתו. אמנם לא נקבע בפירוש שאין זו חתימתו ואולם הכשל באפשרות לקבוע זאת נבע מכך שהנתבעים, שלפי עדויותיהם שלהם כל המסמכים המקוריים היו בידם, לא טרחו להמציא את המסמכים המקוריים למומחית. רק בשל כך קבעה המומחית בצורה לא החלטית שיתכן שהחתימה לא של בעלה של התובעת 3, וזאת לאחר שמצאה שיש אי התאמות בין החתימה על המסמך לבין חתימותיו של הנ"ל. לא זו בלבד אלא שלגבי מסמך נוסף שאמור היה להעיד על סיום הסכסוך בין פאטמה לבין בעלה של התובעת 3 (מסמך הבוררות), נקבע על ידי המומחית בפירוש שמדובר בחתימה שהוספה בדרך של צילום או הדבקה, אם אכן מדובר היה בעסקה "כשרה" מדוע היה צורך לעשות זאת . לא זו בלבד אלא שהנתבעים בחרו בתצהיריהם לא לציין כלל מה היתה התמורה ששולמה עבור המקרקעין וכיצד שולמה ובענין זה אף התגלתה סתירה בין העדויות של הנתבעים עצמם לגבי אופן התשלום האם שולמו 15,000 $ מקדמה או 100,000 $ (ראו עדות הנתבעים בעמודים 15 שורה 22 ועמוד 17 שורות 25-29).

בנוסף לאמור הנתבעים לא טרחו להביא אף עד שיכול היה לתמוך בטענותיהם. לא הובאה להעיד פאטמה. הנתבע 2 ,שטען שרכש את המקרקעין, אף לא טרח לברר אם היא נמצאת בהישג יד, אלא רק 6 חודשים לפני עדותו ונאמר לו שהיא נסעה ועתידה לחזור. אך לא טרח לברר שוב האם חזרה והאם ניתן להביאה לעדות. הדברים נכונים גם לגבי המתווך בעיסקה, שלדברי הנתבעים בעדותם היה עד לכל ההליך ואחראי לרישום המקרקעין על שמם, אך גם הוא לא הובא לעדות ולא נעשה ניסיון לברר האם ניתן להביאו לעדות, בסמוך לשמיעת הראיות. בנוסף לאמור הנתבעים לא טרחו להביא את מי שערך לטענתם את הבוררות בין פאטמה לבין בעלה של התובעת 3 (מר ארמין) למרות שידעו שהמומחית קבעה כי חתימתו של בעלה של התובעת 3 על מסמך הבוררות היא חתימה מודבקת. הנתבעים אף לא המציאו ראיה כלשהי ממנה ניתן ללמוד כיצד שילמו על המקרקעין. לא המציאו קבלות או אישורי תשלום וכן לא הומצאו מסמכי בנק מהם ניתן ללמוד על הוצאת הסכומים הנטענים ששולמו עבור המקרקעין ( 280,000$).

בנוסף לאמור, הנתבעים טוענים כי נכון להיום מישהו אחר מחזיק במקרקעין אך הם לא נקטו כל פעולה כלפיו למרות שלטענתם הוא לא מחזיק בהם מכוחם. גם בענין זה יש ללמד שהנתבעים יודעים שאין להם כל זכות להחזיק במקרקעין.

כאמור, מדובר במקרקעין שהרישום לגביהם מהווה ראיה לכאורה לתוכנו והנתבעים לא הצליחו לסתור ראיה לכאורה זו, או אף להביא ראיה כלשהי שיש בה כדי להחליש את חוזקה של הראיה לכאורה.

יש איפוא לקבוע כי הנתבעים לא הצליחו לקעקע את הראיה לכאורה שברישום ולפיכך עליהם לפנות את המקרקעין. ככל שאכן ערכו הסכם עם צד ג' (פאטמה) עליהם לתבוע אותה לקבלת מה ששילמו.

אני מקבל איפוא את התביעה ומורה על סילוק ידם של הנתבעים או מי מטעמם מהמקרקעין נשוא ההליך. אני מחייב את הנתבעים בהוצאות התובעים ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סילוק יד קיבוץ

  2. סילוק יד מחניה

  3. תביעה לסילוק יד מחנות

  4. עיכוב ביצוע סילוק יד

  5. תביעה לסילוק יד ממקרקעין

  6. סילוק יד ממקרקעין בקיבוץ

  7. תביעה לסילוק יד נגד קיבוץ

  8. תביעה לסילוק יד וצו הריסה

  9. תביעה לסילוק יד וצו מניעה

  10. סילוק יד של קיבוץ ממקרקעין

  11. הדבקת צו לסילוק יד על הדלת

  12. תביעה לסילוק יד מבית המריבה

  13. סילוק יד ממקרקעין לא מוסדרים

  14. תביעה לפינוי וסילוק יד ממקרקעין

  15. תביעה לסילוק יד בסדר דין מקוצר

  16. תביעה לסילוק יד מדירה בירושלים

  17. תביעה של המינהל לפינוי וסילוק יד

  18. תביעה לסילוק יד ממבנה משמש כמועדון

  19. בקשת רשות להתגונן בתביעה לסילוק יד

  20. תביעה לסילוק יד ממקרקעין בכפר בדואי

  21. תביעה לסילוק יד ופינוי על ידי ועד מקומי

  22. תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק יד ממקרקעין

  23. סילוק יד ממקרקעין בגין הפרת הסכם שכירות

  24. תביעת סילוק יד בבית המשפט לענייני משפחה

  25. תביעה לסילוק יד ממקרקעין סדר דין מקוצר

  26. בקשה לפנות ולסלק את ידם של הנתבעים מהמקרקעין

  27. סילוק יד ממקרקעין שביחס אליהם נחתם הסכם פיתוח

  28. תביעת המדינה להורות על סילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין שבבעלותה

  29. תביעה לפינוי וסילוק יד מדירה בה התגוררו הוריו של הנתבע בטרם פטירתם

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון