נפילה כתוצאה מהיתקלות בבור בהליכה בשטח כביש החניה

עת הלכה המנוחה לכיוון רכבה רגלה נתקלה לפתע בבור, שהיה בשטח כביש החניה כתוצאה מכך נפלה ונפגעה בגופה ובמיוחד בקרסול רגלה הימנית (להלן: "התאונה").

4. התובעים טוענים כי הנתבעת התרשלה כלפי המנוחה בכך שלא דאגה לתיקון הליקוי במקום התאונה. לא דאגה לסימון המפגע, להצבת שילוט מזהיר ולקיום דרכי גישה בטוחות בחניה ועוד, ולמעשה לא נהגה כפי שעירייה סבירה הייתה נוהגת בעניין.

5. כתוצאה מהתאונה, הובהלה המנוחה על ידי בעלה לבית החולים "מאיר" שבכפר סבא, שם אושפזה לשלושה ימים עד ליום 8.10.04. במהלך אשפוזה נותח ושוחזר השבר בקרסול ימין בפלטה ובברגים והמנוחה שוחררה מבית החולים כשרגלה הימנית מקובעת בגבס מגף ועם הנחיה ללכת בעזרת הליכון ללא נשיאת משקל על הרגל המנותחת.

6. התובעים צרפו חוות דעת לכתב התביעה המתוקן שנערכה על ידי ד"ר משה קמחין, מומחה לאורתופדיה אשר בדק את המנוחה וקבע כי התובעת סבלה מנכות צמיתה בשיעור של 10% עקב התאונה ובגין הפגיעה בקרסול ימין.
7. עוד נכתב בכתב התביעה כי עובר לתאונה עבדה המנוחה בעבודות משק בית, וכי היא תפקדה בביתה ללא הגבלה, ולאחר התאונה הפכה המנוחה לשבר כלי. התובעים מבקשים כי בית המשפט יפסוק להם פיצויים בגין ראשי הנזק הבאים: הפסדי השתכרות מיום התאונה, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות, פיצוי בגין ראש נזק לא ממוני.

8. הצדדים במחלוקת בשאלת החבות וכן בשאלת הנזק (נכויות וראשי נזק).

9. המנוחה כאמור נפטרה במהלך תיק זה ועל כן הוגש כתב תביעה מתוקן וכתב הגנה מתוקן. לפניי נשמעו אלמנה של המנוחה ובתה וכמו כן בעל החנות אשר בסמוך לה נפלה המנוחה. הצדדים הגישו תצהירים ונספחים וסיכמו בעל פה.

נסיבות התאונה:
10. התובעים טוענים בסיכומיהם כי התובע הצהיר כי הוא נכח בעת האירוע וראה את נפילתה של המנוחה והוא גם צילם את מקום הנפילה בתמונות שהוגשו (ת/1). התובע העיד בבית המשפט על כך, חזר על האמור בתצהירו וטען כי אשתו יצאה עמו מהחנות עם שקית אחת בלבד בידה, האירוע התרחש בשעות הצהריים של חודש אוגוסט, בזמן זה הוא מיהר להביא את הרכב על מנת לאסוף אותה, על כן הליכתו הייתה מהירה משלה, בעוד שהמנוחה הלכה לאטה. לאחר שהתובע הוציא את הרכב מהחניון, נסע לקראתה ואז ראה אותה מועדת בבור. התובע ציין כי הוא חנה בשורת הרכבים השנייה, לא רחוק ממקום הנפילה, ולא הייתה מדרכה במקום. העיד כי לאחר שאשתו נפלה ראה היטב את הבור.

11. התובע העיד לגבי המפגע ,סבר כי אורכו היה כ- 30 ס"מ והיו בו שברים של ממש באספלט עד כדי הגיעו לעומק של 3-5 ס"מ. העד סימן את מקום הנפילה על גבי התמונה (נ/1) כאשר התבקש לעשות כן במהלך חקירתו. העיד כי הוא צילם את התמונות וכשעשה כן, בעל החנות שאל אותו מה הוא עושה שם ואז הוא השיב לו כי הוא מצלם את מקום הנפילה. העיד כי אישה שעברה במקום עזרה לו להרים את אשתו לאחר נפילתה, לא לקח ממנה פרטים. התעסק בלפנות את אשתו לבית החולים. בתו של התובע והמנוחה העידה כי שמעה על הנפילה מאביה כאשר היה עם אמה בבית החולים.

12. התובע הסביר כי המנוחה צעדה במקום, הואיל ובצדי הדרך היה מעקה ומקום הליכתה נצפה בטוח יותר ביציאה מהסופר לחניון. התובע מפנה את בית המשפט לתמונות לפיהן תוקן המפגע לאחר התאונה.


13. מנגד, טוענת הנתבעת כי, אין המדובר המפגע או בבור הואיל והתובע סבר כי עומקו של הבור הגיע לעומק של 1 ס"מ בלבד עד 3 ס"מ, שקע קטן ומינימאלי שאינו מהווה מפגע כמו מכשול ואדם ההולך בדרך צריך לצפות שהדרך לא תהיה חלקה. לחילופין, יש לקבוע רשלנות תורמת מלאה הואיל ומדובר ברחבה גדולה, המפגע בולט לעין, נפילה בצהרי היום ואפילו התובע העיד כי הוא עקף את הבור ועל כן לא נפל.

14. מצאתי את עדותו של התובע מהימנה, ללא הגזמות מיותרות השתכנעתי כי נכח במקום וראה היטב את נסיבות התאונה. סבורני כי עלה בידי התובעים להוכיח את עצם הנפילה ואת הסיבה לנפילה- מפגע בדרך בצורת שקע של ממש. כך עולה גם מהתמונות שצורפו, כך עולה מעדות התובע. אין מחלוקת שהתאונה התרחשה ועל סמך התמונות המפגע תוקן. סביר להניח כי גם המתקן סבר כי מדובר במפגע שיש לתקנו הואיל והוא מהווה סכנה למשתמשי הדרך.

אחריות הנתבעת:
15. הנתבעת ביקשה להעיד את מר דורון יצחקי, אשר ציין כי בשנת 2004 (שנת התאונה) החנות ממנו יצאו המנוחה והתובע- הייתה בבעלות אביו, כיום לאחר פטירת אביו החנות עברה לבעלותו. הנתבעת כאמור לא טענה בכתב ההגנה כי מקום הנפילה אינה בשטחה, על כן לא התרתי הרחבת חזית בעניין זה.

16. על פי הלכות בית המשפט העליון אין מחלוקת כי חלה עליה חובת זהירות מושגית כרשות מקומית (וממילא לא הוכח בפני כי שטח זה אינה באחריותה של הנתבעת), כלפי משתמשי הדרך. הנתבעת לא העידה עדים ולא הציגה מסמכים אודות פעולות הפיקוח על ידי סיירים מטעמה, או כל ראיה אחרת לפיה ניתן לטעון כי הנתבעת לא התרשלה בטיפול במפגע הדרך בגינו נפלה המנוחה. על כן יש לקבוע כי הופרה חובת האחריות הקונקרטית כלפי המנוחה.


17. יחד עם זאת סבורני כי יש מקום להטיל אשם תורם בשיעור של 15%. מדובר על נפילה בשעות אור – צהרי היום, בחודש אוגוסט, המקום נצפה כמקום רחב וגדול ואיני סבור כדעת התובעים כי לא הייתה דרך חילופית למעבר. התובע בעצמו עבר ברחבה ולא נתקל במפגע הואיל ועקף אותו.

נכות רפואית:
18. התובעת צרפה לכתב התביעה המתוקן חוות דעת ערוכה על ידי מומחה מטעמה, ד"ר קמחין, כחוות דעת משלימה. הנתבעת מצידה צרפה לכתב ההגנה המתוקן חוות דעת מטעמה שנערכה על ידי ד"ר קליר כחוות דעת משלימה.

19. מומחה התובעים: ד"ר קמחין משה, מומחה בכירורגיה אורתופדית ציין בחוות דעתו הראשונה כי, המנוחה סבלה מחבלה בקרסול ומחבלה בברך הימנית. כתוצאה מהנפילה נגרם שבר בקרסול וגם הברך נפגעה מהתנועה הסיבובית על פי תוצאות בדיקת מיפוי עצמות אובחנו ממצאים המתאימים לנזק בברך ימין על כן סבר המומחה כי יש לקבוע נכות בשיעור 10% בגין החבלה בברך הימנית ו-10% בגין החבלה בקרסול.

20. אולם בחוות דעתו השנייה ,שצורפה לכתב התביעה המתוקן, ציין כי המנוחה סבלה משבר בקרסול הימני בלבד. המנוחה אושפזה ונותחה ונעשה קיבוע פנימי ולאחר מכן נעזרה במגף גבס למשך כחודשיים. לאחר הורדת הגבס טופלה באמצעות פיזיותרפיה. בבדיקתו מצא נפיחות בקרסול עם הגבלה בתנועות וקשיים בעמידה והליכה ממושכת. מדובר במצב לאחר חבלה בקרסול ימין שגרמה לשבר טרימליולרי. היה צורך בניתוח ובקיבוע פנימי. בבדיקתו מצא כי השבר מחובר באמצעות פלטה וברגים ונותרה הגבלה בתנועות, נפיחות ובצילום אובחן אי סדירות באזור הקרסול. על כן קבע המומחה נכות צמיתה בשיעור של 10% על פי סעיף 35 (1) ב' לתקנות המל"ל.

21. מומחה הנתבעת: ד"ר ישראל קליר, אורתופד מנתח, בדק את המנוחה ביום 24.3.08 והגיש חוות דעת משלימה התייחס לחוות דעתו הראשונה והשנייה של מומחה התובעים וציין את ממצאיו הן לעניין הקרסול והן לעניין הברך.

22. על פי חוות הדעת המשלימה של ד"ר קליר, המנוחה סבלה מחבלה סיבובית לקרסול ימין עם שבר טרימלאולרי אשר טופל על ידי ניתוח שיחזור וקיבוע פנימי. לגבי הברך הימנית- אין תיעוד או רישום בבית חולים מאיר על חבלה או בעיה בברך וכן תלונותיה בגין חבלה בברך הופיעו רק כחודשיים לאחר התאונה. תלונותיה והטיפולים שקיבלה כולם בהקשר לחבלה בקרסול ועל כן אין זיקה בין התאונה לבין חבלה בברך. המומחה סבור כי יש להעריך את נכותה של התובעת בגין החבלה בקרסול בשיעור של 5% בלבד על פי סעיף 35 (1) א-ב לתקנות המל"ל.


23. בסיכומיה חזרה ב"כ התובעים על קביעת המומחה מטעמם אודות 19% נכות בשל הגבלה בתנועות הקרסול עם נפיחות וכן בגין נזק בברך הימנית. ואילו ב"כ הנתבעת טענה כי יש לקבל את חוות הדעת מטעמה אשר נותרה על כנה ללא שינוי.

24. בחוות דעתו השנייה לא ציין ד"ר קמחין את סברתו בעניין הנכות כתוצאה מהחבלה בברך הימנית. עיון בתיקה הרפואי של התובעת מלמד כי בטופס קבלתה במיון ועד לשחרורה לאחר שלושה ימי אשפוז כלל אין התייחסות לברך ימין אלא רק לשבר בקרסול. ביום 14.11.04 נצפתה נפיחות וכאבים בברך , כך גם בחודש ינואר לשנת 2005. ביום 12.7.05 נצפתה קליטה מוקדית בבדיקת מיפוי עצמות בברך הימנית. מכאן אני למד כי כבר מחודש נובמבר לשנת 2004, כחודש לאחר התאונה ישנו תיעוד בדבר חבלה בברך הימנית.


25. נכות בנוגע לברך, לא צוינה בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה המתוקן כך שהנתבעת טוענת כי התובעת זנחה טענותיה אלו. אולם ד"ר קליר, מומחה הנתבעת, הסביר מדוע לשיטתו אין מקום לייחס נכות בברך הימנית בזיקה לתאונה בחוות דעתו המשלימה. על כן, אני סבור כי הנכות בברך מקורה בתאונה ועצם הפגם של אי צירוף חוות הדעת המקורית לכתב התביעה המתוקן, אינה משנה לאור התייחסות המומחה לנכות בברך בחוות הדעת המשלימה שצורפה לכתב ההגנה המתוקן.

26. המומחים כאמור לא נחקרו בבית המשפט. אם כן, מונחת לפניי חוות דעת מומחה התובעים הסבור כי המנוחה סבלה מעשרה אחוזי נכות עקב החבלה בברך הימנית ומאידך, חוות דעת מומחה הנתבעת אשר שלל כל זיקה וקשר סיבתי בין מצב הברך לתאונה. קריאה בחוות הדעת המשלימה מלמדת כי מומחה הנתבעת שלל אמנם את הקשר הסיבתי אולם לא את הנכות עצמה העלולה לנבוע כתוצאה מחבלה זו.


27. על כן, מצאתי לנכון לקבוע כי מתקיים קשר סיבתי (על בסיס האמור בתיעוד הרפואי שלפניי) ובהעדר קביעה אחרת אודות שיעור הנכות, אני סבור כי יש מקום לקבל את טענת התובעים ולקבוע כי המנוחה סבלה מ-10% נכות בגין החבלה בברך.

28. שני המומחים הסתמכו על אותו סעיף ליקוי באשר לחבלה בקרסול, אולם, מומחה התובעת סבור כי בעת בדיקתו סבלה המנוחה מהגבלה בתנועות הקרסול ואילו מומחה הנתבעת סבר ההפך. המנוחה כאמור נפטרה בטרם עלה בידי מי מהצדדים לחקור אותה בגין הגבלותיה. על כן אני סבור כי בתיק זה יש מקום לערוך מיצוע הנכויות ולקבוע כי שיעור נכותה עקב התאונה ממנו סבלה המנוחה עובר לפטירתה היה בסך של 7.5% בגין החבלה בקרסול.

29. סך הכל הנכות הרפואית ממנה סבלה המנוחה- 16.75%.

נכות תפקודית ואובדן הכנסה:
30. ב"כ התובעים בסיכומיה הסבירה כי הנזקים הנטענים נוגעים לתקופה שמיום התאונה ועד כשלושה חודשים עובר לפטירתה (ביום 20.2.09 נפטרה המנוחה) כתוצאה ממחלת כליות. בחודשים אלו נטען כי נמנעו מהמנוחה הכנסות מהעבודה, נגרם לה נזק בגין עזרת הזולת ומטיבים, בגין הוצאות רפואיות ונסיעה וכן בגין נזק לא ממוני. עד התאונה המנוחה עבדה כך עולה מדו"ח רציפות בעבודה מהמל"ל (ת/5) אשר ממנו עולה למעלה מעשרים שנות עבודה, כאשר עובר לתאונה נרשמה העסקה רצופה בת ארבע שנים.

31. התובע העיד בבית המשפט כי אשתו המנוחה עבדה בעבודות משק בית בבתים פרטיים, השתכרה בסך של 3,000 ₪ לחודש כאשר את שכרה קיבלה ללא תלושי שכר ובמזומן. התובע הסביר כי מדובר היה בעבודה אצל שתי מעסיקות על אף שדווח במל"ל על מעסיקה אחת.


32. ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו כי, התובעים לא הזמינו את המעסיקים אצלם עבדה המנוחה למתן עדות למרות שזהותם ידועה להם, לא הביאו כל מסמך ממנו ניתן ללמוד על גובה ההשתכרות כאשר לפי דו"ח רציפות בעבודה ברור כי הדיווח הוא לא כפי טענתם. בנוסף, ככל העולה מדוח רציפות בעבודה עד דצמבר לשנת 2004 המנוחה כביכול המשיכה לעבוד ולתפקד כרגיל ועל כן ברור כי דוח רציפות בעבודה עליו מסתמכים התובעים אינו מדויק.

33. אני סבור כי ככל העולה מיום התאונה ועד לחודש אוגוסט 2005 יש מקום לקבוע כי התובעת אבדה את היכולת להשתכר מעבודות משק הבית באופן מלא. אני מקבל את טענת התובע וקובע כי בסיס שכרה לצורך תחשיב זה יהיה בסך של 3,000 ₪ נטו. על פי דו"ח רציפות בעבודה המנוחה עבדה במקביל בחודש נובמבר 2005 אצל שני מעסיקים. סבורני כי אין מקום להרע עם המנוחה על אף שדיווחיה במל"ל לא היו מדויקים. בינואר 2006 המנוחה קיבלה דמי פגיעה כתוצאה מפגיעה בעבודה אחרת שאינה התאונה הנוכחית. בחודש ינואר 2005 נרשם כי המנוחה הייתה זכאית לקצבת הפנסיה שלה.


34. ברור כי מיום התאונה ובתקופת השיקום לא יכולה הייתה המנוחה לתפקד בעבודות פיסיות שכן מהות החבלה אורתופדית- שבר בקרסול. על כן אני סבור כי מיום התאונה ועד לחודש אוגוסט 2005 יש לפצות התובעים בגין העדר יכולת תפקודית מלאה לצורך אובדן ימי עבודה. על כן, יש לפצות התובעת בגין אובדן הכנסה לעבר בסכום הנ"ל : 3,000 ₪ X 10 חודשים= 30,000 ₪.

35. כמו כן מחודש אוגוסט 2005 ועד ל-3 חודשים עובר למועד פטירתה, אני סבור כי נגרעה מהמנוחה היכולת התפקודית בשיעור נכותה הרפואית שקבעתי, 16.75% ועל כן יש מקום לחשב האובדן: 16.75% נכות x 3,000 ₪ X 39 חודשים (מיום התאונה ועד ליום 20/11/08 שלושה חודשים לפני מועד הפטירה)= 19,597 ₪.


36. סך הכול אובדן שכר לעבר: 49,597 ₪.

עזרת צד ג':
37. הגברת אסנת ביטון- בתה של התובעת, העידה כי לאחר הנפילה הגיעה לבית הוריה על מנת לעזור לאמה. פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע לשלוש שעות. בתה של התובעת העידה כי אמה נהגה לעזור לה עובר לתאונה ואילו לאחריה היא נאלצה לסייע לה עקב מגבלותיה. הנתבעת טוענת כי מדובר בשיעורי נכות נמוכים ולכל היותר נזקקה המנוחה לעזרה מוגברת בסמוך לאחר התאונה. לאחר עיון בתיעוד הרפואי ובעדויות שלפניי, אני מעריך את הפיצוי בגין פרק זה בסך של 20,000 ₪.

הוצאות רפואיות ונסיעות:
38. מיעוט הקבלות שצורפו העדר מסמכים רפואיים אודות טיפולים או צורך בציוד רפואי במהלך התקופה, צורך בנסיעות מיוחדות לימדוני כי יש לפסוק בגין פרק זה סך של 10,000 ₪ בלבד.

כאב וסבל:
39. המנוחה נאלצה לעבור ניתוח בקרסול, שחזור וקיבוע סבלה כאבים רבים נעזרה בהליכון ובקביים, אושפזה לשלושה ימים, הומלצה לימי אי כושר רבים, נותרה בה עד למועד פטירתה נכות צמיתה אשר השפיעה עליה ודאי גם בהתחשב בנסיבותיה האישיות. על כן אני סבור כי יש לפסוק בגין פרק זה סך של 75,000 ₪.

סוף דבר:
40. סכום התביעה: 154,597 ₪ , ניכוי אשם תורם בשיעור של 15%, על כן סכום התביעה: 131,407 ש"ח.

41. הנתבעת תשלם לתובעים את סכום התביעה (על פי צו הירושה התובע הנו היורש היחיד של העיזבון). הנתבעת תישא בהוצאות המשפט שנשאו בהם התובעים בפועל על פי קבלות, ותצרף הפרשי ריבית והצמדה מיום זה ועד ליום התשלום בפועל על ידיה. הוצאות משפט כאמור יכללו חוות דעת מומחים רפואיים, אגרות ושכר עדים על פי המצוין בפרוטוקולים. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 26,000 ₪

42. זכות ערעור על האמור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה בים

  2. נפילה במטבח

  3. נפילה בחתונה

  4. נפילה בכביש

  5. נפילה במרפאה

  6. נפילה מהגלריה

  7. נפילה מנדנדה

  8. נפילה אדיופטית

  9. נפילה בבית ספר

  10. נפילת עובד מהגג

  11. נפילה מגג בניין

  12. נפילה מרכב נוסע

  13. נפילה בתחנת דלק

  14. נפילה ממכסה מנוע

  15. נפילה ברחוב ביבנה

  16. נפילת ילד בקניון

  17. פיצויים על נפילה

  18. נפילה מגג בית ספר

  19. נפילת אבן על עובד

  20. נפילה בגלל שלולית

  21. נפילה בטיול לילי

  22. נפילה ליד פח זבל

  23. פיצוי על נפילה מעץ

  24. נפילה בשטח ציבורי

  25. נפילה בגלל רוח חזקה

  26. נפילה ממתקן שעשועים

  27. נפילה על אספלט ברחוב

  28. נפילה בשביל בגלל מפגע

  29. מוות עקב נפילה מסוס

  30. נפילה על רצפת קרמיקה

  31. פציעה קשה עקב נפילה

  32. תביעה על נפילה בסופר

  33. פיצוי על נפילת תקרה

  34. נפילה בשטח בית חולים

  35. נפילה לבור ברחוב חשוך

  36. נפילה בהחלקה על הקרח

  37. נפילה בגלל בור במדרכה

  38. נפילה בכביש בגלל הצפה

  39. נפילה במהלך טיול בצפון

  40. נפילה ביציאה מהג'קוזי

  41. נפילה בזמן יציאה מהרכב

  42. נפילה במדרכה בירושלים

  43. נפילה בירידה ממיניבוס

  44. נפילת מכסה מנוע על היד

  45. נפילה בירידה מאוטובוס

  46. נפילה של חולה אפילפסיה

  47. נפילה ממכסה מנוע של רכב

  48. נפילת שער כדורגל על ילד

  49. נפילה של ילד בחצר הבית

  50. נפילה מהמיטה בבית חולים

  51. נפילת ארגז כלים על היד

  52. נפילה לאחר תאונת דרכים

  53. נפילה על הרצפה באוטובוס

  54. נפילה על הברך בזמן ריצה

  55. נפילה בחדר אמבטיה במלון

  56. נפילה בבריכה במלון באילת

  57. נפילה בגלל תאורה לא מספקת

  58. נפילת חפץ מדירה על בנאדם

  59. נפילה לאחר עליה על שולחן

  60. נפילה בירידה מגג אוטובוס

  61. נפילה בגלל שרשרת על הרצפה

  62. נפילה על קולטן מי גשם שבור

  63. הינתקות או נפילה מרכב עומד

  64. נפילה תוך כדי יציאה מהרכב

  65. נפילה בזמן נסיעה באוטובוס

  66. נפילה במרצפות מדרכה מורמות

  67. נפילה עקב רטיבות באולם ספורט

  68. נפילה מהגג כדי לתקן נזילת מים

  69. נפילה לאחר עליה על גגון טנדר

  70. נפילה בגלל חגורת בטיחות ברכב

  71. נפילה בשביל אבנים בבית הקברות

  72. נפילה בגלל חבל שהיה על הרצפה

  73. תאונה במכסה ביוב בחולון

  74. אחריות עיריית ראשל"צ לבור בסמוך למדרכה

  75. נפילה בשל הפרשי גובה ברצפת בטון

  76. פיצויים על נפילה ברחוב בבאר שבע

  77. שבר ביד עקב נפילה במהלך ריקודים

  78. נפילת הולך רגל בכביש ליד מכונית

  79. נפילה בהליכה בגלל בור במרכז הכביש

  80. נפילה בגלל אבן במדרכה עקב צפיפות

  81. נפילה באוטובוס בגלל עצירה פתאומית

  82. נפילת אבן גדולה ממבנה החומה על הראש

  83. נפילת קורה על ראש של עובד באתר בניה

  84. נפילת חפץ על הרגל - האם תאונת דרכים

  85. ? נפילה בגלל מרצפות שבורות – תביעת פיצויים

  86. תביעה נגד מכון כושר - נפילה מהליכון

  87. נפילה בכניסה לבית - תביעה נגד ועד הבית

  88. נפילה ברחוב עקב התקלות בחפץ שהיה על הרצפה

  89. החלקה ונפילה על הרצפות הרטובות של חדר האשפה

  90. נפילה בגלל מכשול במדרכה בדרך חזרה מבית הכנסת

  91. נפילה על קקי של כלב בקניון - אחריות בנזיקין

  92. חלוקת אחריות בין העירייה לקבלן - נפילה ברחוב

  93. נפילה בגלל מלכלוך רב ורטיבות שהיו על רצפת המחסן

  94. נפילה בשל מחלה או חולשה פנימית ללא סיבה חיצונית

  95. נפילה בזמן קניות בסניף מגה בגלל קצה בולט של מדף

  96. נפילה כתוצאה מהיתקלות בבור בהליכה בשטח כביש החניה

  97. נפילת עצים/ענפים מרכב לאיסוף גזם על רכב שעמד לידו

  98. נפילה מצוק גבוה בטיול כתוצאה מסחיבת משקל יתר על הגב

  99. נפילת דלת תא מטען אוטובוס על הראש - האם תאונת דרכים

  100. החלקה בסניף שופרסל על גבינה לבנה שהיתה מונחת על הרצפה

  101. נפילה בירידה במשעול המוביל אל אתר הקבר במקום בו לא מותקן מאחז יד

  102. בנסיון לבלום את נפילתו הושיט קדימה את ידו הימנית וכתוצאה מכך נחבל קשות בכף ידו הימנית

  103. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון