תביעה להכיר בתובע כנכה נזקק

תביעה להכיר בתובע כנכה נזקק לתקופה שמיום 1.2.12 ועד 31.8.12 2. להלן עובדות המקרה: א. התובע יליד 1968, נפגע ביום 4.5.06 בתאונה, אשר הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה. ב. התובע הגיש לנתבע בקשה להכיר בו כנכה נזקק לתקופה בה נקבעו לו נכויות זמניות. וועדת הרשות שהתכסה בעניינו של התובע בתאריך 14.6.12 דחתה את תביעתו. ג. להלן החלטת הוועדה: "אומנם מדובר ב-20% נכות זמנית אך לפי וועדה אחרונה ...14/5/12 בדיקת ברך ימין תקינה מלבד רגישות מעל הפיקה שלפיה ניתנה הנכות הזמנית. מצב רפואי זה אינו מונע ממנו לעבוד". 3. טענות התובע: 3.1 התובע לא הוזמן לשטוח טענותיו בפני וועדת הרשות. 3.2 הוועדה הקלה ראש באותם 20% נכות זמניים שנקבעו למערער כשמהבדיקה שנערכה למערער במסגרת וועדה מתאריך 14.5.12 אליה הפנתה וועדת הרשות עולה, כי קיים מצב של חוסר יישור הברך,ירידה בהיקף השריר צליעה על רגל ימין רגישות במישוש וכיוצ"ב. מצבו של המערער לא השתנה ועל כן שגתה וועדת הרשות בקביעתה כי מצבו של המערער הוטב. 3.3 וועדת הרשות לא טרחה לציין אילו עבודות מסוגל התובע לבצע לאור מצבו. המערער לא הגיש ערר מיידי אלא ניסה לפנות לשירות התעסוקה במהלך כל התקופה לרבות בתקופה בה נקבעו לו נכויות זמניות ואף לאחר מכן. 4. טענות הנתבע: 4.1 התובע יכול היה להשיג על החלטת הוועדה תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה בהתאם למכתב שקיבל אך לא עשה כן והגיש תביעתו הנוכחית מספר ימים בודדים לפי תום מועד 12 החודשים להגשת הערעור. על כן, יש לדחות טענות התובע לעניין אי הענקת זכות הטיעון. 4.2 הוועדה נימקה קביעתה, התייחסה למצבו הרפואי ועיינה בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים הרלבנטית שקבעה לתובע דרגת נכות בשיעור 20%. באותה וועדה צוין, כי מלבד נפיחות מצב הברך תקין. ועל כן לא מתקיים התנאי לטעם וועדת הרשות שאין סיכוי שהתובע יחזור לעבודה כלשהי אלא להיפך - לדעת הוועדה הוא יכול לחזור לעבודה. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. תקנה 18א' ל תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956 (להלן: " התקנות "), שכותרתה "דרגת נכות לנכה נזקק" קובעת כהאי לישנא - " (א) בתקנה זו - "הרשות" - ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז- 1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה; " נכה נזקק " - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד, או על פי בקשתו, או מיזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות. (ב) הרשות רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של 100%, לתקופה שלא תעלה על 4 חדשים. (ג) הרשות רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה; כן רשאית היא לדרוש מן המוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה, לפי תקנה זו, תקנה 16א או תקנה 17; דרישת הרשות תפורט ותנומק בפרוטוקול. (ד) חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לרשות ולועדה, יועבר אף לנפגע". מטרתה של התקנה היא להעניק סיוע, לתקופה מוגבלת, לנפגעי עבודה (אשר מצבם הרפואי באותה תקופה, אינו מצדיק קביעת נכות יציבה) ואשר עקב הפגיעה בעבודה אין להם סיכוי סביר לעבודה כלשהי ואף אין להם בפועל הכנסה מהתעסקות. הסמכות לקבוע אם מבוטח שנקבעה לו דרגת נכות זמנית כתוצאה מהפגיעה בעבודה הוא בגדר "נכה נזקק" נתונה ל"רשות" ולא לבית הדין. 6. על פי ההלכה הפסוקה, החלטת הוועדה, ככל החלטה מנהלית המהווה החלטה של גוף מעין שיפוטי, נתונה לביקורת שיפוטית , שבמסגרתה בוחן בית הדין את סבירות ההחלטה, את תקינותה בהיבט המנהלי ואת קיומם של עקרונות הצדק הטבעי, הן בדרך פעולת הוועדה והן בהחלטתה. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, חובות הועדה כוללות: " ...ניהול פרוטוקול; קיום זכות הטיעון כהלכתה; הנמקת החלטותיהן; גילוי מידע בעניינו של המבוטח וכל כיוצ"ב. על הועדות הללו לפעול על פי כללי המשפט המנהלי ולהקפיד על קיומם של כללים אלה, בד בבד עם מיצוי מומחיותן הרפואית.. . ". ( עב"ל 464/99 המוסד לביטוח לאומי נג ד פנחס ארבל , פד"ע לז 249). באשר לשיקולי הוועדה, העובדה שהרכב וועדת הרשות חייב לכלול פקיד שיקום מלמדת על כך כי השיקולים שעליה להביא בחשבון הם גם תעסוקתיים ולא רק רפואיים. 7. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את התביעה. 8. עפ"י קביעת ועדת הרשות - התובע מסוגל לעבודה כלשהי כך עולה מדברי הוועדה, וכי אין באותה נכות עקב הפגיעה בעבודה כדי לפגוע בסיכויי התובע לעבודה כלשהי. משציינה הוועדה, כי התובע מסוגל לכל עבודה שהיא אין מקום לפירוט העבודות כטענת התובע משהוועדה כדבריה סבורה שהנכות שנקבעה אינו מונעת מהתובע מלבצע כל עבודה שהיא באשר היא. 9. אומנם הוועדה לא שמעה את התובע, ולא ניתנה לו זכות הטיעון בפניה כדי להסביר את מצבו הרפואי, התפקודי והתעסוקתי, כאשר על וועדת הרשות לשקול להתחשב לא רק בנכותו הרפואית ובמגבלותיו של התובע כאמור בדו"ח הפוסק הרפואי אלא גם בנסיבות העובדתיות המסוימות של המקרה, ולשם כך צריכה היתה אולי לזמן את התובע ולאפשר לו להציג בפניה את הטענות שעשויות היו להכריע את הכף ולהוות בסיס לנימוקי החלטתה ומשלא עשתה כן הרי שלכאורה הפרה את כללי הצדק הטבעי. עם זאת עיון בנימוקים שהגיש התובע לביה"ד מעלה, כי כל הטענות אותן העלה התובע ביחס לפגמים שנפלו בהחלטת הוועדה שלא נתנה דעתה לטיעוניו העלה המערער במסגרת המכתב שהגיש והמסמכים שנילוו לו לרבות מכתב פיטורים, דיווח בטופס תביעה ודוחות מעביד ודיווח מעביד. הוועדה ציינה המסמכים שעמדו בפניה ונתנה משקל לכל טענות התובע. התובע לא הציג טענה מהותית שלא עלה בידיו לטעון בעניינו בפני הוועדה. 10. התובע ציין בנוסף בפני הוועדה ובטיעוניו בביה"ד, כי התייצב חזור ונשנה בשירות התעסוקה ונדחה על ידי מעסיקים שונים כאשר לא עלה בידיו למצוא תעסוקה בתקופה האמורה. לעניין זה אציין, כי העובדה ששירות התעסוקה לא הציע לתובע עבודה מתאימה, אינה מלמדת על מצבו הרפואי של התובע, ואין להסיק ממנה, את שמבקש התובע, להסיק כי נתקיימו בו התנאים לראותו כנכה נזקק. יש לזכור כי מובטלים רבים מתייצבים בשירות התעסוקה והשירות מתקשה ליישם את כולם במקומות עבודה, בהתחשב גם במצב שוק העבודה במשק. 11. כעולה מהאמור לעיל, התובע לא הצביע על טיעון מהותי כלשהוא שנמנע ממנו מלהציג בפני הוועדה כאשר כעולה מהאמור לעיל כל טענותיו שהועלו במסגרת המכתב שהגיש והמסמכים שנילוו לו - נשקלו על ידי הוועדה. 12. לאחר עיון בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים אליה מפנה התובע מיום 14.5.12 מקובלת עליי עמדת הנתבע בקובעו, כי לאור מצבו הרפואי של המערער התובע לא היה בגדר "נכה נזקק" בתקופה שבין 1.2.12 ועד לתאריך 31.8.12 שהרי הוא היה מסוגל מבחינת ההגבלה הרפואית לכל סוגי העבודות. 13. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - דין התביעה להידחות. 14. אין צו להוצאות. 15. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.נכה נזקק