תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בחלקה 25 בגוש 18565 באדמות טמרה התביעה הוגשה בשנת 1997, ובראשיתה התנהלה בבית משפט השלום בעכו בפני כבוד שופט השלום כתוארו דאז, השופט יצחק עמית, אשר מינה ביום 22/5/00 את ד"ר ופא אליאס כמומחית בתיק זה (להלן: "המומחית"). המומחית הוסמכה לערוך חוות דעת באשר לחלוקת השיתוף במקרקעין. בהמשך, הועברה התביעה להתברר בפני כבוד השופט בדימוס שמעון שר, וביום 4/3/09 הוגש כתב תביעה מתוקן לבית המשפט השלום בחיפה. במסגרת ישיבות קדם המשפט וההליכים המקדמיים ניתנו למומחית הנחיות מעת לעת והמומחית הגישה חוות דעת ראשונה (חוות הדעת מיום 6/10/09). בהמשך, ניתנו הנחיות משלימות למומחית אשר ערכה חוות דעת מפורטת נוספת (חוות הדעת מיום 10/10/10, להלן: "חוות הדעת"). על מנת לפשט מחלוקת רבת שנים זו, המתנהלת מזה 17 שנה, יצוין כי, שטח החלקה בפועל קטן ב 207 מ"ר מהשטח הרשום בלשכת רישום המקרקעין (8,442 מ"ר). המומחית הסבירה חסר זה אשר נבע, ככל הנראה, ממכירת שטח על ידי חלק מהבעלים שהיו דאז ו/או מהפרשה לצורכי ציבור (דרך) (ראה הסיפא לסעיף 7 בחוות הדעת). מכל מקום, נוכח המגבלות בשטח (שטח קטן יותר בפועל ובניה/החזקה שלא בהתאם לחלקים הרשומים), ערכה המומחית חוות דעתה תוך שהיא מתייחסת מפורשות לאילוצי השטח (סעיף 7 לחוות הדעת). את השיקולים, התוצאות והמסקנות לחלוקת שהציעה - ראה בהרחבה פרק 8 לחוות הדעת. בהמשך עורכת המומחית טבלת חלוקה ותשלומי איזון. על מנת לפשט יצוין כי פלג אחד (התובעים והנתבעים 1-3) קיבלו את חוות הדעת במלואה, היינו - החלוקה המוצעת ותשלומי איזון, בעוד הפלג האחר (נתבעים 9-14 ו- 16-17) התנגד לחוות הדעת וביקש כי בית המשפט יאמץ תוכנית חלוקה אחרת, שערך מודד מטעמם (מר סאהר חאג'). המומחית נחקרה ארוכות בישיבה ביום 28/4/11 אשר התקיימה בפני כבוד השופט שר. בתום ישיבת ההוכחות סיכמו הצדדים כי ייקבע מועד לשמיעת סיכומים בע"פ ופירוק השיתוף ייעשה בעין:- "ניתנת בזאת החלטה המורה על פירוק שיתוף על פי צו בית המשפט בהתאם להוראות סעיף 38 ו- 39 לחוק המקרקעין, התשכ"ו- 1969. הישיבה הבאה תתמקד על דרך החלוקה על פי הסיכומים ועל פי המסמכים אשר יהיו בפני בית המשפט עם גמר הדיון. " המועד לשמיעת הסיכומים בפני כבוד השופט שר נדחה מעת לעת, עד לפרישתו של כבוד השופט שר. התיק הועבר להתברר בפני ובמסגרת ישיבת קדם משפט הוריתי על הגשת סיכומים בכתב. על מנת להפיס דעתם של הנתבעים המתנגדים לחוות הדעת (נתבעים 9-14, 16-17), בשל העובדה כי חוות הדעת הוגשה למעלה מ- 3 שנים (ביום 10/10/10), והמומחית לא העידה בפני, בשל החלפת המותב התרתי לצדדים לשוב ולחקור את המומחית וכך נעשה בדיון שהתקיים ביום 26/11/13. לאחר מכן ביקש ב"כ הנתבעים כי בית המשפט יימנע מליתן פסק דין מהטעם שהצדדים מנהלים מו"מ בניסיון לסיים את המחלוקת בהסכם פשרה. נעתרתי לבקשתו. מאחר והסכם הפשרה לא הוגש והמועד חלף (ההחלטות מיום 8/12/13 ו- 6/1/14), ניתן כעת פסק דיני. תמצית טענות התובע יש לאמץ תוכנית החלוקה שערכה המומחית ולהורות על פירוק השיתוף במקרקעין בעין ובהתאם. התובע הנו בעלים של 1/15 משטח החלקה וזכויותיו נרשמו ביום 10/3/1998, מכוח צו קיום צוואת אביו המנוח. העובדה כי התובע אינו מחזיק כיום בחלקה אינה פוגעת בזכותו לעתור לפירוק השיתוף, הגם שמרבית שטח החלקה תפוס במבנים שבנו אחרים, חלקם בהיתר וחלקם ללא היתר. נוכח הסכמת כל בעלי הדין לחלוקה בעין באופן מפורש (פרוטוקול הדיון מיום 28/4/11) יש לאמץ את חוות הדעת של המומחית, אשר ביקרה בחלקה מס' פעמים, נפגשה עם בעלי הקרקע ובאי כוחם, שמעה את טענותיהם ומשאלותיהם והגישה לבית המשפט הצעת חלוקה ובהמשך- הצעת חלוקה סופית ומעודכנת, בהתאם להנחיות בית המשפט. המומחית התייצבה כמעט לכל הדיונים, השקיעה מאמצים יוצאי דופן בגיבוש הצעת החלוקה, לרבות ביקורים רבים בשטח, ישיבות והתייעצויות עם בעלי הדין ובאי כוחם. המומחית בחנה הצעת חלוקה חלופית מטעם הנתבעים ועמדה על דעתה שהצעתה היא ההצעה הטובה ביותר ולפי מיטב שיקוליה המקצועיים. המומחית הנה מקצועית וניטראלית, ובהתאם לפסיקה- על בית המשפט לאמצה, שכן הנתבעים לא הראו כל פגם, ובמיוחד לא פגם יסודי, בחוות דעתה אלא אי שביעות רצון בלבד. בהתאם להצעת החלוקה של המומחית ובשל אילוצי שטח, ייגרע מהתובע שטח של 51 מ"ר מחלקו דהיום. למרות גריעה זו נותן התובע וכמוהו גם מרבית בעלי הדין את הסכמתו לחלוקה המוצעת. תשלומי איזון- בחוות דעתה פרטה המומחית טבלת שטחים ותשלומי איזון; בעלי הדין הסכימו כי לצורך תשלומי האיזון יחושב מחיר של 200$ למ"ר (עמ' 29 לפרוטוקול מיום 28/4/11) ומכאן שאין מקום למנות שמאי. אשר על כן, יש לקבל התביעה ולהורות על פירוק השיתוף במקרקעין בהתאם לתוכנית החלוקה שערכה המומחית, אשר תצורף כחלק בלתי נפרד מפסק הדין. כן יש לחייב הנתבעים, או מי מהם, בהוצאות משפט בהתחשב בעמדות הצדדים, בהתנהלותם לאורך תקופת הדיון הממושכת ובתוצאות הדיון. תמצית טענות הנתבעים 1-3 יש לאמץ תוכנית החלוקה שערכה המומחית ולהורות על פירוק השיתוף במקרקעין בעין ובהתאם. הנתבעים 1-3 בנו דירת מגורים בשטח החלקה המוחזק על ידם בפועל, בהתאם להיתר בנייה ובשטח שהוקצה להם על פי תוכנית החלוקה שערכה המומחית. כן בנו הנתבעים בשטח המוחזק על ידם מבנה המשמש לרפת ונטעו עצי זית. במחוברים אלו משתמשים הנתבעים מזה שנים, ללא התנגדות מצד כלשהו. בהתאם לסעיף 47 לחוק המקרקעין יש להתחשב "ככל האפשר" בזכויות השותף המקים, גם אם הקים את המחוברים בעיצומו של הליך משפטי. בענייננו- הנתבעים הקימו את המחוברים על פי החוק, בהתאם להיתר הבנייה ואף על פי היתר בית משפט, אשר דחה את בקשת התובע למתן צו מניעה. לעומת זאת, נתבעים 9-14 לא בנו שום מבנה בחלקה אלא כלונסאות בלבד, ללא היתר בניה, היינו- כל שעשו נתבעים 9-14 הן פעולות הכנת הקרקע לבנייה וגם מטעם זה יש לדחות את הצעתו של המודד מטעם הנתבעים (מר סאהר חאג'). בנוסף, חוות דעתו של המודד מטעם אינה משקפת את המצב הקיים בשטח והוגשה בניגוד לדין, לאחר שהמומחית מטעם בית המשפט הגישה את הצעתה. נתבעים 9-14 מכרו 369 מטרים משטחם ואביהם המנוח מכר 69 מטרים מהשטח (סעיפים 27 ו- 28 לסיכומים). המומחית שמינה בית המשפט הנה מקצועית וביצעה עבודתה נאמנה, לאחר מספר ביקורים ופגישות עם בעלי הדין ושמיעת טענותיהם. איש מהצדדים לא התנגד למינויה. הצעתה המקורית עברה תיקונים ועדכונים בהתאם להנחיית בית המשפט, ובסופו של דבר הוגשה הצעת חלוקה סופית ומתוקנת, אשר על פי תוכנית זו נגרעו מהנתבעים 20 מ"ר בהשוואה לשטח המקורי שהיה להם ומכוח קיזוז זה הם זכאים לתשלומי איזון. ערכאת הערעור ביטלה את פסק הדין שניתן ביום 23/11/05, המאשר את התוכנית של המודדת, והורתה על השלמת הדיון בבית משפט השלום. בהתאם, התקיימו דיונים, פגישות בין המומחית לבין הצדדים ועורכי דינם והמומחית השלימה את תוכנית החלוקה יחד עם טבלאות איזון והגישה את חוות הדעת המעודכנת מיום 10/10/10. המומחית גם נחקרה ועדותה לא נסתרה כלל. על פי הפסיקה, מומחה שמונה על ידי בית המשפט, לא כל שכן מומחה שמונה בהסכמה, יטה בית המשפט להעדיף את חוות דעתו ורק נימוק כבד משקל ובולט לעין יצדיק לדחות את קביעות המומחה. הנתבעים 9-14 ו- 16-17 לא הצביעו על כל פגם בחוות הדעת ולפיכך יש לאמצה. העובדה כי החלוקה המוצעת על ידי המומחית אינה לרוחם של מקצת מבעלי הדין, או כי ניתן היה להגיש הצעה שונה המיטיבה עם צד זה או אחר, על חשבון הצד האחר, אין בכל אלה כדי לפגום במשקל חוות הדעת של המומחית, או להצדיק סטייה ממנה. הוצאות- יש לפסוק הוצאות לטובת הנתבעים, אשר, יחד עם התובע, מימנו חלק גדול מהוצאות המומחית, ולפיכך, יש לחייב שאר הנתבעים להשיב את חלקם בהוצאות המשפט ושכר הטרחה. אשר על כן, וכעתירת התובע- יש ליתן פסק דין ולהורות כי השיתוף במקרקעין יפורק בהתאם לתוכנית החלוקה שערכה המומחית. תמצית טענות הנתבעים 9-14 יש לדחות תוכנית החלוקה שערכה המומחית, לקבל את עמדתם, היינו- להורות למומחית להזיז את מגרש התובע למקום חלופי, המסומן במספר "2" שנרשם בכתב יד בבית המשפט (כבוד השופט שר) ולהשלים את החסר בהתאם לטבלת האיזון, היינו- 103 מ"ר בכפולה של 200$ למטר, ולחילופין- דחיית התביעה לביצוע בעין והוראה על פירוק השיתוף באמצעות תשלומי איזון. התובע אינו מחזיק בפועל במקרקעין, בעוד הנתבעים 9-14 הנם בעלים במשותף בחלקה והחלו בבניית קומת המסד. המומחית נדרשה לחלק את חלקם ל- 3 חלקים (החלטת כבוד השופט שר מיום 14/4/05) ובחוות דעתה אין התייחסות לכך. בהמשך, ביום 9/3/09 הורה כבוד השופט שר למומחית להתייחס לעובדות חדשות המצויות בשטח עם המלצה לזימון הצדדים לביקור בשטח. המומחית התעלמה מהחלטת בית המשפט ומההסכמות הדיוניות לחלק את חלקם של הנתבעים 9-14 ל- 3 חלקים וכן התעלמה המומחית מזימון הנתבעים 9-14 למפגש שנערך עמה, אליו זומן בא כוחם דאז (עו"ד שחאדה) אך הוא לא הודיע להם ובהמשך נאלץ לעזוב את הפגישה. אמנם, ניתנה הסכמת בעלי הדין לחלוקה בעין, בהתאם לסעיפים 38 ו- 39 לחוק המקרקעין והדבר מעיד על תום ליבם, בתקווה שהמומחית תיעתר למשאלותיהם החוקיות ותפריש את חלקו של התובע במקום אחר בחלקה, דבר שהנו אפשרי, ובכך לא ייגרם לנתבעים נזק בלתי הפיך וזאת, בהתאם להוראות סעיף 43 לחוק המקרקעין. המומחית לא ידעה לתת מענה לשאלות הקשות שהופנו אליה בחקירה הנגדית, התעקשה על הקצאת מגרש לתובע דווקא באותו מקום ודחתה, ללא כל הצדקה "....זה לא מעניין אותי...", כל הצעה אחרת שהועלתה על ידי הנתבעים. הצעת החלוקה של המומחית גורמת נזקים של ממש לנתבעים והן לבעלי היתר הבניה, המחזיקים בפועל בחלק זה- ג'סאן וחוסאם חג'אזי. החלוקה המוצעת מחייבת הריסת עבודות בניה שכבר בוצעו בפועל ובהתאם לחוק. התובע, בחוסר תום לב, דוחה הצעות הנתבעים למכירת חלקו במגרש למי מהנתבעים, או הקצאת מגרש אחר לטובתו באותו גודל. המגרש שהוקצה לתובע על פי הצעת המומחית הנו מגרש אשר הנתבעים 9-14 החזיקו בו עשרות שנים; החלוקה המוצעת תגרום ליחסי שכנות מתוחים והתובע הנו נעדר תום לב על יסוד הדוקטרינה של "שימוש לרעה בזכות". הנתבעים 9-14 אינם מבקשים דברים שלא ניתן לבצעו. כל בקשתם- הזזת מגרש התובע למקום אחר, שהנו בבחינת "מגרש טוב" על פי הסבר המומחית, ומנגד לקבל שני מגרשים שלמים להקמת והמשך הבניה. הצעת המומחית גורמת להם נזק של ממש מבחינה קניינית, שכן השטח שהוצע להם הינו "שטח מת", הן מבחינה כספית והן בשל ההשקעה הכבדה שהוציאו בניו של הנתבע 12 בתכנון וביצוע עבודות כלונסאות וקירות. בהתאם להלכה המחייבת יש לדחות פירוק שיתוף במקרקעין אם חלוקה בעין תגרום נזק ניכר לבעל משותף וזה המקרה שלפנינו. טרם הסתיימה עבודת המומחית, שכן יש להגיש תוכנית מפורטת לוועדת התכנון והבניה ולקבל אישור לכך. לאור כל זאת, יש להורות על החלפת המגרש שהוקצה לתובע בהתאם לחלוקת המומחית, או, לחילופין, תשלום חלקו של התובע באמצעות תשלומי איזון. תמצית טענות נתבעים 16-17 יש לדחות תוכנית החלוקה שערכה המומחית ולהורות על חלוקת החלקה בהתאם לעמדת הנתבעים 9-14. התובע, אשר אינו מחזיק בפועל במקרקעין ישב בחיבוק ידיים שנים רבות ולא עשה כל מעשה על מנת להחזיק בפועל את חלקו בחלקה. בשל כך, ובמהלך השנים, בנו שאר המחזיקים בחלקה בתים, השקיעו כספים בחלקים שתפסו וגידרו את חלקם. הנתבעים 16 ו- 17 קנו את חלקיהם ובנו בתים בהתאם להיתרי בניה. הצעת המומחית לא לקחה בחשבון את זכויות הנתבעים ואת זכויות המחזיקים שלא צורפו לתביעה. הצעת המומחית לא קיבלה את אישור ועדות התכנון והבניה ויש לזכור כי נסללו כבישים חדשים השונים באופן מהותי מהתוכנית המקורית. תוכנית החלוקה של המומחית לא לקחה בחשבון את הטיפוגרפיה של השטח וכן את העובדה כי הנתבעים 16 ו- 17 ייאלצו להרוס קירות תומכים שבנו לפני כעשור וייאלצו לבנות קירות תומכים חלופיים. המומחית התעלמה באופן לא מוסבר מהנזקים הכספיים שייגרמו לנתבעים בגין כך. התובע עושה שימוש לרעה בזכות ונעדר תום לב. התובע לא טרח לעדכן הנתבעים ולצרפם להליך על אף שידע שהם מחזיקים בשטח ובנו את בתיהם שם. ניתן לבצע חלוקה שונה מהצעת המומחית ולפיכך יש לדחות את הצעתה אשר גורמת לנזק מיותר. יש להורות על חלוקת החלקה בהתאם להצעת נתבעים 9-14, שהיא ההצעה הטובה ביותר והמיטיבה עם כל הצדדים. דיון כבר עתה אבהיר כי מקבלת אני את עמדת התובע ונתבעים 1-3 ובדעתי להורות על פירוק השיתוף במקרקעין בחלוקה בעין ותשלומי איזון, בהתאם לחוות דעת המומחית. הצדדים הסכימו לחלוקה בעין ובהתאם להוראת סעיף 39 לחוק המקרקעין, התשכ"ו- 1969 הקובע כדלקמן: "39. פירוק דרך חלוקה. (א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין. (ב) הייתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות העניין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים. (ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת הנאה בין החלקות." המומחית נחקרה חקירה ארוכה בפני כבוד השופט שר ונתנה מענה הולם ומקצועי להשגותיו של ב"כ הנתבעים- עו"ד יאסין. בין השאר התייחסה המומחית לתוכנית ההצעה החלופית שערך המודד סאהר חאג', ולטענה בדבר המחוברים (קומת מסד, רפת, קיר בטון בגובה של 10 מ'). לדוגמה, ראה תשובותיה בחקירה הנגדית בפרוטוקול הדיון מיום 28/4/11):- "ש. המגרש הזה 2/25 אני רואה פה- יסודות בנייה- זה רק בורות? ת. כן. רק כלונסאות... שורות 15-16, בעמ' 19 לפרוטוקול) ש. כמה פעמים ביקרת בשטח מאז שהתמנית? ת. הרבה... שורות 25-26, בעמ' 19 לפרוטוקול) ש. האם נכון שנפגשת לא פעם עם הצדדים עצמם ושמעת את טענותיהם? ת. הרבה פעמים. (שורות 29-30, בעמ' 19 לפרוטוקול) ת. נכון, והוא הציג את תוכנית החלוקה. התוכנית של המודד סאהר חאג' הוצגה בפגישה בפני המומחית על ידי עו"ד שחאדה.... (שורות 1-2 בעמ' 20 לפרוטוקול). ש. אני מציג לך את התוכנית החלופית- המוצעת של המודד סאהר חאג'- בפתח הדברים- יש טבלת איזון וחלוקה. זה כלונסאות או קומת מסד? ת. לא. כלונסאות, אם הם עשו עכשיו חגורות זה בחודשיים האחרונים. היו אז רק כלונסאות וזה מצב קיים (שורות 7-10, בעמ' 20 לפרוטוקול). ת. ... הרפת הזאת לא השפיעה על תוכנית החלוקה שלי. זה לא מה שיקבע, ולא גם ההשוואה בין שתי החלוקות, התוכנית השנייה, הדיון והויכוח הוא לא על הרפת, אלא על החלוקה והצדק בחלוקה.... (שורות 31-32, בעמ' 20 לפרוטוקול) ת. 25/10 ו- 25/3 אין קיר בגובה של 10 מטר. ודיברנו, ואני לא מוכנה לתת להם כל כך הרבה, ובדיון האחרון הסכמנו להזיז קצת. (שורות 25-26, בעמ' 26 לפרוטוקול). ת. הם מחזיקים יותר ממה שמגיע להם. הם החזיקו כל הזמן יותר ממה שמגיע להם. אני חושבת שההחלטה הזאת לגבי ההוצאות זה החלטה של בית המשפט ואני לא צריכה לקבוע אם לפצות אותם על הקיר, זה החלטה של בית המשפט. אני עוסקת בחלוקות ולא בפיצויים." (שורות 29-31, עמ' 26 לפרוטוקול) זאת ועוד, המומחית אף בחנה הצעת חלוקה חלופית שהציגו בפניה ב"כ הנתבעים 9-14 והיא בחנה אותה אחת לאחת ומצאה בה ליקויים ובפגמים, כמפורט בעמ' 18 לפרוטוקול, שורות 10-20:- "התוכנית הזאת לא פעם ראשונה מוצגת בפני. אני לא יכולה להטיב לאנשים מסוימים ולהרע לאנשים אחרים. יש מצב קיים, והמגרש הראשון שהוא 25/1 פגעתי בהם קשות, והורדתי להם את הקיר והם נכנסים 6 מטר פנימה, ואני לא יכולה לתת לתובע היום מגרש בחלק מסויים, והוא לא מתאים לשימוש. אני חייבת להיות הוגנת. כעת התובע מס' 13- הכין תוכנית שמטיבה רק לו. הוא שמר על כל החלקים שלו ועל כל הזכויות שלו, וכל מה שיש לו, וגם על הכלונסאות שהוא יצר. והנתבעים האחרים לוקחים את המגרש של התובע, ואני צילמתי לאחרונה. וזה פחות מ- 400 מטר. אתה צריך קווי בניין, ואני לא יכולה לתת לך מגרש ולפגוע. גם התוכנית הזאת, יש להם גבול קיים, והם מחזיקים בהרבה יותר ממה שמגיע להם. מי ישלם בעד כל הדברים הללו. כל העוול זורקים על מישהו אחד. הזזנו את הגבול. וכל מה שנעשה כאן היה בהסכמת כל הצדדים. כולם מקבלים את מה שיש להם ורק צד אחד לא מקבל..." באשר לטענת ב"כ הנתבעים 9-14, עו"ד יאסין, כי על המומחית היה לערוך תוכנית חלוקה פנימית ל- 3 מגרשים בין יחידות הנתבעים 9-14- אינני מקבלת טענה זו. ראשית, סמכויות המומחית נגזרות מהחלטת בית המשפט והסעד המבוקש בתביעה. נתבעים 9-14 יכולים להגיע לידי הבנות ביניהם באשר לחלוקה הפנימית ובהיעדר הסכמה, עליהם להגיש תביעה נפרדת ועצמאית לפירוק השיתוף ביניהם. במסגרת ההליך הנוכחי, ובמיוחד נוכח הימשכות ההליכים, אין אני סבורה שיש להוסיף ולהטיל על המומחית דברים שלא נדרשה להם בהחלטה מפורשת. יתרה מזו, המומחית נשאלה שאלות ספציפיות לעניין זה, הן בישיבה מיום 28/4/11 (שורות 26-33, בעמ' 21 לפרוטוקול) ובחקירה שהתנהלה בפני ביום 26/11/13 התמקד ב"כ הנתבעים בעניין זה ואף הציע לחלק את חלקם של נתבעים אלו ל- 2 מגרשים ולא ל- 3 (ראה עמודים 38-40 לפרוטוקול מיום 26/11/13). הלכה ידועה היא, כי למומחה מטעם ביהמ"ש מעמד מיוחד וממצאיו יאומצו, דרך כלל, ע"י ביהמ"ש, אלא אם כן הוכח כי קיימת ראיה לסתור או נימוק של ממש או אם נפלה שגיאה גסה בחוות הדעת. ברי, כי חוות הדעת אינה מחליפה את שיקול דעת ביהמ"ש, שהינו הפוסק היחיד בדין . ראה למשל ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי שיבא, פ"ד נו(2) 936:- "... אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן ...". ראה גם ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ (28/10/10). נוכח קריאת הפרוטוקולים ושמיעת המומחית- שוכנעתי כי יש לאמץ את חוות דעתה. לא מצאתי בטיעוני חלק מהנתבעים (9-14 ו- 16-17) כל הצדקה להתערב ו/או לסטות מחוות הדעת, אשר נערכה במקצועיות, בדקדקנות ולאחר שהמומחית הפעילה את שיקול דעתה, ביקרה ביקורים רבים בשטח, נפגשה עם הצדדים ו/או עם באי כוחם ונחקרה בפני שלושת המותבים שדנו בתיק זה. המומחית, בהגינותה, הודתה כי אין מדובר בחוות דעת אופטימלית וכי יש לקזז ו/או להוסיף לכל אחד מהצדדים בהתאם למצב בשטח. חוות הדעת הנה תואמת את המצב בשטח ואת המורכבות שהציבו הצדדים בפני בית המשפט ובפני המומחית, עת נטלו סיכון מדעת שעה שבחר מי מהצדדים ו/או מהבעלים הרשום ו/או המחזיקים בשטח לבנות במקרקעין שאינם מוסדרים ולא פעלו במשך עשרות השנים לרישום המקרקעין כנדרש. כל אחד מהם, מי יותר ומי פחות, גרם להימשכות ההליכים בתיק זה ולעניין זה אין להם אלא להלין על עצמם. מכל מקום חוות הדעת הנה מקצועית, לא נפל בה כל פגם וכל חלופת הצעה אחרת נופלת ממנה. סוף דבר- אני מורה על פירוק השיתוף במקרקעין בחלוקה בעין ופוסקת תשלומי איזון בהתאם לחוות הדעת שערכה המומחית. באשר לפסיקת הוצאות- ערה אני לכך כי בתחילת ההליכים שולם שכר טרחת המומחית לא על ידי כל הצדדים, אך נוכח התוצאה אליה הגעתי- אין בדעתי לעשות צו להוצאות. כל צד יישא בשכר טרחת עורך דינו. פסיקתא, בצירוף חוות דעת המומחית תינתן בנפרד ובהמשך. פירוק שיתוףמקרקעיןחוק המקרקעין