פיצוי מחברת ביטוח בשל פריצה לדירה וגניבת תכשיטים, שטיחים וכסף מזומן

פיצוי בשל פריצה לדירתו בשעות הבוקר, ובמסגרתה נגנבו ממנה, לטענת התובע, תכשיטים, שטיחים, כסף מזומן, ותכולה נוספת

התביעה הוגשה לאחר שדרישת התובע לפיצוי נדחתה על ידי הנתבעת בטענה כי פוליסת הביטוח בוטלה ביום 18.8.05, ובמועד הפריצה לא הייתה דירתו של התובע מבוטחת.

2. התיק נדון תחילה בפני כב' השופט אלכסנדר רון, והוא הועבר להמשך דיון בפני מותב זה ביום 15.9.10.

3. מכתב התביעה ומהסיכומים מטעם התובע עולה, כי בין הצדדים נכרת חוזה ביטוח מסוג "רימון 2000 לדירה" , כאשר מועד תחילתה של הפוליסה נקבע ליום 1.3.05 וסיומה - ביום 28.2.06.
סכום הפרמיה השנתית נקבע לסך של 8,114 ₪.

בהסכמה שבין סוכן הביטוח, דוד עזריאל, (להלן – סוכן הביטוח) לבין הנתבעת, מסר התובע ביום 24.2.05 לסוכן הביטוח 8 שיקים דחויים, חודשיים, שווים, ורצופים על סך 1,000 ₪ כל אחד עבור תשלום הפרמיה, כאשר מועד פירעונו של השיק הראשון – 10.5.05.

4. התובע שהה בארצות הברית בתקופה שבין 20/3/05 ועד 6/5/05 , ובמהלך תקופה זו, ביום 23/4/05 , הוגבל חשבונו בבנק והשיקים שמסר חזרו.
התוצאה הייתה אם כן, שלמעשה הפרמיה לא שולמה בפועל.
לטענת התובע, הודעת ההגבלה כלל לא הגיעה אליו, הואיל והוא שהה כאמור בחו"ל, ומאידך - במועד מסירת השיקים לא היה חשבונו מוגבל וגם לא היה לו יסוד להניח כי החשבון יוגבל.

5. עם שובו של התובע לארץ, ולאחר שהשיקים החלו לחזור - מסר התובע לסוכן הביטוח שני שיקים על סך של 2,000 ₪ כל אחד, שנמשכו מחשבון בנק של צד ג', מאיר בנילוז (להלן – צד ג'), וזאת לצורך כיסוי הפרמיה (להלן – השיקים החלופיים).
השיקים החלופיים היו חלק משישה שיקים שמסר צד ג' לתובע כהחזר הלוואה שנתן לו התובע, והתובע החזיק את כולם בארנקו.

לאחר מסירת שני השיקים האמורים, שזמן פירעונם היה 10.10.05 ו- 10.12.05, נגנב ארנקו של התובע, וכתוצאה מכך בוטלו ארבעת השיקים הנותרים.
כפי שנטען בתצהירו של התובע, השיקים החלופיים הופקדו בחשבון הנתבעת במועד פירעונם, אך הם לא כובדו לאחר שהנתבעת שלחה לתובע הודעה על ביטול הפוליסה , החל ביום 18.8.05, עקב אי תשלום הפרמיה (ראה נספח כ' לתצהירו של התובע).
יצוין, כי בחקירתו טען התובע כי לאחר גניבת ארנקו הוא ביטל גם את השיקים החלופיים (ראה פרוטוקול עמ' 19 שורות 20 – 27).

6. ביום 4.4.06 הגישה הנתבעת כנגד התובע תביעה כספית לתשלום דמי הביטוח (ת.א. 714502/06 בבית משפט השלום בתל-אביב יפו).
התובע שילם את סכום התביעה , בסך של 5,467 ₪, התביעה נמחקה, והשיקים המחוללים הוחזרו לתובע.

7. לאחר שהתובע פנה לנתבעת ביום 14.10.06, כשנה לאחר הפריצה, בדרישה לקבלת פיצוי – נשלח לתובע מכתב מהנתבעת ביום 6.11.06 ( נספח ט"ז לתצהיר התובע) , שבו נדחתה דרישתו בטענה שהפוליסה בוטלה (להלן – מכתב הדחייה).

8. כפי שעולה מכתב ההגנה, הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות מחמת היעדר כיסוי ביטוחי ביום האירוע.
לטענתה, התובע נתן שיקים ללא כיסוי מחשבון בנק מוגבל מתוך מטרה להונות את הנתבעת.
הנתבעת טוענת עוד, כי לפני ביטול הפוליסה נשלחו לתובע שתי התראות (ביום 21.7.05 וביום 6.8.05) , ומשלא הסדיר התובע את חובו – בוטלה הפוליסה החל מיום 18.8.05.
הואיל והתשלום בשל החוב הועבר לאחר מקרה הביטוח , ולטענת הנתבעת, מתוך ניסיון לרכוש כיסוי ביטוחי בדיעבד – לא הוחזרה הפוליסה לתוקף, ולכן לא היה לתובע כיסוי ביטוחי ביום הפריצה, 31/10/05.

9. עוד נטען בכתב ההגנה, כי נטל הראיה והשכנוע מוטל במלוא כובד משקלו על התובע, ומכל מקום – לא קוימו התנאים המוקדמים שבפוליסה לכיסוי מפני נזקי פריצה (לא הותקנה ולא הופעלה מערכת אזעקה, והתכשיטים לא נמצאו בענידה וגם לא בכספת מוסתרת).

10. בסעיף 7 לכתב ההגנה כופרת הנתבעת בטענת התובע לפיה אירע מקרה ביטוח של פריצה וגניבה, וטוענת כי על רקע התנהלותו של התובע - קיים חשד שהמקרה בוים ולא נגנב דבר.

11. בסעיף 8 לכתב ההגנה נטען, כי ההודעה על מקרה הביטוח נמסרה באיחור רב, כמעט שנה לאחר המקרה, וזאת ובניגוד לתנאי הפוליסה המחייבים מסירת הודעה מידית, ובכך נגרם לנתבעת נזק ראייתי בלתי הפיך.
מטעם זה, והואיל והופרו תנאי הפוליסה - טוענת הנתבעת כי אין התובע זכאי לכיסוי הביטוחי.

12. הנתבעת טוענת כי הפוליסה בוטלה כדין, הואיל ולא נגבתה ולא שולמה פרמיה בשל התקופה הרלבנטית, והתובע ידע אודות הביטול.

13. ביום 9.11.07 הגיש התובע בקשה למחיקת טענות מכתב ההגנה מן הטעם שהועלו בו טענות ו/או נימוקים אשר לא הועלו על ידי הנתבעת במכתב הדחייה ששלחה לתובע התביעה ביום 6.11.06.
הואיל ולא ניתנה בזמנו החלטה בבקשה על ידי כב' השופט אלכסנדר רון – מבקש עתה התובע, בסעיפים 42 - 59 לסיכומיו, כי בית המשפט יתייחס לנושא במסגרת פסק הדין.

טענות התובע

14. התובע טוען כי לאור הנחיות המפקח על הביטוח, כל הטענות של הנתבעת שהועלו בכתב ההגנה ולא נטענו על ידה במכתב הדחייה מיום 6.11.06, דהיינו בהזדמנות הראשונה, דינן להידחות, וכל שנותר בפנינו עתה הוא האמור במכתב הדחיה, דהיינו כי במועד קרות הביטוח לא היה כיסוי ביטוחי לדירה עקב אי תשלום הפרמיה.

15. מטעמי זהירות בלבד, ומבלי לפגוע בבקשתו למחיקת הטענות מכתב ההגנה , טוען התובע כי טענת הנתבעת כאילו לא נקשר כל הסכם ביטוח בין הצדדים דינה להידחות , וכך גם הכחשת הנתבעת את עצם קרות מקרה הביטוח וטענותיה בדבר הפרת תנאי הפוליסה.

16. טענתו העיקרית של התובע מפורטת בסעיפים 77 – 85 לסיכומיו, והיא – כי ביטול הפוליסה נעשה שלא כדין הואיל ולא נתקיימו כל התנאים שבסעיף 15 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן – חוק חוזה הביטוח), ומשכך - לא השתכלל ביטול החוזה והוא נותר בתוקפו, ועל הנתבעת לשלם לתובע את הפיצוי הנדרש על ידו.

טענות הנתבעת

17. הנתבעת טוענת כי מדובר במעשה מרמה של התובע על מנת להוציא ממנה כספים, תוך העלאת טיעונים כוזבים בנוגע למסירת שיקים דחויים לתשלום הפרמיה, בדבר אי ידיעת התובע על ביטול הפוליסה, הצגת מצגים כוזבים אודות תכשיטים ושטיחים שכלל לא נגנבו, ואי קיום התנאים הקבועים בפוליסה לשמירת התכשיטים.

18. לטענת הנתבעת, התובע שהוא איש עסקים אשר נקלע לקשיים, נטל סיכון מחושב כאשר לא טרח לשלם בגין הפרמיה במשך שמונה חודשים, ולמעשה כלל לא התכוון לערוך ביטוח ולשלם פרמיה.
הואיל ובמועד משלוח מכתבי האתראה לביטול הפוליסה היה קיים חוב והתובע לא פעל לסילוקו – הייתה הנתבעת רשאית לבטל את הפוליסה , והביטול נעשה כדין מכוח הוראות סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח.

19. לעניין בקשת התובע למחיקת סעיפים בכתב ההגנה - טוענת הנתבעת, בסעיפים 100 – 121 לסיכומיה, כי הסעיפים אותם מבקש התובע למחוק עוסקים בחלקם בשאלות של מהימנות, טענות בדבר אי יושר, אי גילוי, מרמה, וכיוצא באלה מצד התובע, טענות אשר על פי הפסיקה ניתן לטעון בכל שלב, וחלק אחר מן הסעיפים מהווים פירוט למכתב הדחייה.

לטענת הנתבעת, מדובר בטענות המוכרות בפסיקה כחריג להנחיות המפקח על הביטוח שלפיהן על המבטח להעלות את טענותיו ולגלות למבוטח את כל טעמי הדחייה בהזדמנות הראשונה , על מנת שהמבוטח לא יופתע ויוכל לכלכל את צעדיו עוד בטרם יפנה לערכאות.

לפיכך, טוענת הנתבעת כי דין בקשת התובע להידחות, ואין מקום למחיקת הסעיפים המבוקשים על ידו מכתב ההגנה.

דיון והכרעה

20. השאלה העיקרית שעומדת בפנינו בתיק זה הינה – האם הפוליסה נשוא התביעה בוטלה כדין, ובמילים אחרות, האם היה לתובע כיסוי ביטוחי בעת קרות הפריצה ביום 31.10.05.

21. בטרם נתייחס לשאלה האמורה, עלינו להכריע בבקשת התובע למחיקת כל יתר הטענות מכתב ההגנה, שאינן מתייחסות לביטול הפוליסה מחמת אי תשלום הפרמיה.

22. מטרת ההנחיות של המפקח על הביטוח, כפי שמפרט התובע עצמו בסיכומיו, הינה להגן על המבוטח ולמנוע מצב דברים שבו בידי המבטח טעמים לדחיית התביעה שאין הוא מגלה אותם במכתב הדחייה מטעמים טקטיים , וזאת על מנת להפתיע את המבוטח בשעת משפט.

ההנחיות נועדו לשרת מדיניות כללית שעל פיה ראוי שהמבטח יפרוס ויגלה למבוטח ,ישר דרך ותם לב , את כל טעמי הדחייה על מנת שאותו מבוטח יוכל לכלכל את צעדיו.

עם זאת, אין מטרתן של ההנחיות לשלול מאת המבטח את הזכות להעלות טענות שלא הועלו קודם לכן, כאשר מתקיימות נסיבות כגון מרמה והונאה מצד המבוטח.
(ראה בר"ע 1634/04 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. ד.ס.א.ל. מרחבים חברה לעבודות עפר בע"מ).
לא יעלה על הדעת שהנחיות המפקח באות להגן גם על מבוטח חסר תום לב, הנוהג כלפי המבטח במרמה.

23. הואיל ובמקרה דנן טוענה הנתבעת בכתב ההגנה למרמה והונאה מצד התובע – על כן, על אף שמכתב הדחיה מיום 6.11.06 הינו לאקוני ביותר, ונאמר בו רק כי הפוליסה בוטלה ביום 18.8.05 ועל התובע להפנות את בקשתו לחברה שבה בוטח הנכס – לא ראיתי לקבל את בקשת התובע למחוק את הסעיפים מכתב ההגנה , והיה מקום לברר את הטענות לגופן במהלך הדיון, כפי שאכן נעשה.

24. ועתה נפנה לשאלה העיקרית – האם היה לתובע כיסוי ביטוחי בשעת הפריצה או שהפוליסה בוטלה כדין וכתוצאה מכך , לא היה לתובע כיסוי ביטוחי כאמור.

25. סעיף 14(א) לחוק חוזה הביטוח קובע , כי דמי הביטוח ישולמו עם כריתת החוזה או תוך זמן סביר לאחר מכן, ואם נקבעו לתקופות קצובות – בראשית כל תקופה.


סעיף 15(א) לחוק חוזה ביטוח, שעניינו פיגור בתשלום, קובע :

(א) לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם ולא שולמו גם תוך 15 ימים לאחר שהמבטח דרש מן המבוטח בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל כעבור 21 ימים נוספים אם הסכום שבפיגור לא יסולק לפני כן".

כפי שמציין התובע בסעיף 84 לסיכומיו, בע"א 2612/01 אזולאי אלון נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נפסק כי שלושת השלבים המביאים לידי ביטול החוזה הינם: פיגור בתשלום, דרישה בכתב לתשלום החוב שבפיגור, ומשלוח הודעת ביטול.
שכלול הביטול של החוזה מותנה בקיום שלושה שלבים אלה, ויש צורך במשלוח שתי הודעות ארכה בכתב , כמפורט בסעיף 15 האמור.

26. המטרה החקיקתית שביסוד סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח הינה להגן על אינטרס המבוטח.

המנגנון הקבוע בסעיף זה, על הארכות הכלולות בו, נועד למנוע את ביטול הכיסוי הביטוחי במקרים שבהם הפיגור בתשלום דמי הביטוח נובע מגורמים זמניים ובני תיקון.
תכליתו העיקרית של הסעיף היא ליתן בידי המבוטח שהות מספקת לתקן את ההפרה כאמור.
תנאי הכרחי לתיקון ההפרה ולסילוק החוב שבפיגור הוא ידיעת המבוטח על אודות קיומו של החוב.
הדרישות המכבידות שמטיל הסעיף על המבטח בכל הנוגע לדרך ביטול החוזה נועדו להבטיח קיומה של ידיעה שכזו (ראה ספרו של המלומד ירון אליאס "דיני ביטוח", עמוד 714 – 715 , וכן ע.א. (מחוזי נצרת) 124/84 זועבי אחמד נ. הראל חברה לביטוח בע"מ, אשר צוטט בהרחבה בסעיף 62 לסיכומי הנתבעת, להלן – פס"ד זועבי).

27. במקרה דנן, על פי טענת הנתבעת, נשלחו לתובע, לכתובת ביתו, וכן לסוכן הביטוח למשרדו האתראות מיום 21.7.05 (נספח י"ג לתצהיר סוכן הביטוח) ומיום 6.8.05 (נספח י"ד לתצהיר סוכן הביטוח).
עוד קודם לכן נשלחה ביום 19.7.05 על ידי הנתבעת אתראה לבנק המשעבד , שבה נרשם כי "הפרמיה עבור הפוליסה טרם שולמה. הודענו למבוטח כי באם לא תשולם בתוך 15 יום נאלץ לבטלה".
העתק נשלח לסוכן הביטוח.

בסעיף 15 לתצהירו טוען סוכן הביטוח, כי שוחח עם התובע והודיע לו על מכתב האתראה לביטול הפוליסה עקב אי תשלום הפרמיה , והתובע מסר בתגובה "שלא אכפת לו".

סוכן הביטוח חזר על עמדה זו בחקירתו הנגדית (פרוטוקול עמוד 33 שורות 24 – 32 ועמוד 34 שורות 1 – 9), ומאידך התובע טען בחקירתו כי סוכן הביטוח משקר בעניין זה, וכי הוא לא קיבל את האתראות (פרוטוקול עמוד 20 שורות 29 – 32).

28. לאחר שמיעת העדויות, ראיתי להעדיף בהקשר זה את גרסת סוכן הביטוח על פני גרסת התובע , ועל כן אני קובעת כי התובע ידע על אתראות הביטול של הפוליסהבשל קיומו של חוב לנתבעת.

עדותו של סוכן הביטוח הייתה קוהרנטית, ועלה ממנה כי לתובע הייתה "בעיה של חזרת שיקים" (פרוטוקול עמ' 26 שורות 3-10)
סוכן הביטוח גם אמר, כי התובע קיבל עשרות הודעות ממנו וממזכירתו על האפשרות של ביטול הפוליסה עקב אי תשלום (פרוטוקול עמ' 33 שורות 28-29).

מאידך, עדותו של התובע הייתה חמקמקה.
הוא טען שמעולם לא ראה את הודעת הביטול של הפוליסה, אלא רק לאחר הפריצה , כשהלך לסוכן הביטוח "לעשות אתו חשבונות ולגמור" (פרוטוקול עמ' 20 שורות 9-12 וכן עמ' 22 שורות 9-22).

יצוין, כי גם לאחר שלקחתי בחשבון את העובדה שהתובע הינו אדם חולה , הסובל ממגוון של ליקויים בריאותיים, כאמור בסיכומים מטעמו וכן בסעיף 2 לתגובת התובע לסיכומי הנתבעת – עדיין נותרו בי ספקות לגבי מהימנות עדותו של התובע לגבי שאלה קריטית זו, ולכן לא ראיתי לקבל את גרסתו כי הוא מעולם לא קיבל את האתראות של הנתבעת על ביטול הפוליסה וכי סוכן הביטוח לא הודיע לו על כך ,וביום הפריצה לא ידע התובע כלל כי הפוליסה שלו מבוטלת.

29. זאת ועוד , השתכנעתי כי התובע ידע על קיומו של החוב לנתבעת גם לפני משלוח האתראות על ידה , ולכן יכול היה לצפות במידה רבה של סבירות כי יגיעו אליו האתראות בדבר ביטול הפוליסה עקב אי תשלום פרמיה.
התובע העיד כי בטרם נסיעתו לחו"ל ,ביום 20.3.05 , חזרו 6 שיקים מחשבון העסק בהיעדר כיסוי , והוא הודה כי ידע על כך (פרוטוקול עמ' 7 שורות 1-10).
הואיל ואין מחלוקת כי התובע הינו איש עסקים וכי ידע על המצב הקשה של עסקו – קשה להאמין כי התובע לא צפה שמניין השיקים שיחזרו יגיע במהרה ל- 10 , וכי חשבונו יוגבל.
גם אם אקבל, בדוחק, את טענת התובע כי בעת מסירת 8 השיקים הדחויים לנתבעת ביום 24.2.05 הוא לא ידע כי חשבונו יוגבל , וכי הוא הופתע מן ההגבלה לאחר שנודע לו עליה , כפי שטען בחקירה החוזרת (פרוטוקול עמ' 23 שורות 14-15) – עדיין קשה לקבל את הטענה כי התובע לא ידע שקיים חוב לנתבעת בשל אי תשלום הפרמיה במועד שבו החלו השיקים לחזור, לאחר שובו של התובע מחו"ל ביום 6.5.05.

מסירת שני השיקים החלופיים על סך של 2,000 ₪ כל אחד לסוכן הביטוח מעידה על כך שהתובע ידע שקיים חוב לנתבעת.
לשם מה מסר התובע את השיקים אם לא לצורך תשלום הפרמיה?
דא עקא, שהתובע הודה , כאמור לעיל, כי לאחר גניבת ארנקו ומסירת התלונה למשטרה על כך , ביום 7.7.05, הוא ביטל גם את השיקים החלופיים (פרוטוקול עמ' 19 שורות 20 - 27). מכאן , שלפחות ביום 7.7.05, עוד לפני שהוצאו האתראות, לא יכול היה התובע לטעון שהוא לא ידע כי קיים חוב לנתבעת בשל אי תשלום הפרמיה, ובכל זאת בחר שלא לעשות דבר לפירעון החוב, עם כל המשתמע מכך לעניין הכיסוי הביטוחי.

30. משהגעתי למסקנה כי התובע ידע על קיומו של החוב לנתבעת, עוד לפני שנשלחו לתובע האתראות בדבר ביטול הפוליסה – הרי שבנסיבות אלה הייתה הנתבעת רשאית לפעול לביטול הפוליסה ,בהתאם לסעיף 15 לחוק חוזה הביטוח.

גם אם מהאתראה מיום 6.8.05 ועד לביטול הפוליסה בפועל לא חלפו 21 ימים כאמור בסעיף 15 לחוק - עדיין לא היה בכך כדי לגרום לתובע נזק או עיוות דין.
לכל היותר ניתן לטעון כי ביטול הפוליסה היה אמור להיכנס לתוקף ביום 27.8.05 ולא ביום 18.8.05, כפי שנאמר במכתב האתראה, ועדיין חלפו כחודשיים ממועד זה ועד לקרות הפריצה ביום 31.10.05.

31. כפי שנקבע בפס"ד זועבי, תכליתו של סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח היא לא להתיר למבטח לבטל פוליסות מחמת פיגור בתשלום פרמיות בלי להבטיח כי תינתן למבוטח הזדמנות נאותה לסלק את החוב ולהמשיך בפוליסה.
המטרה היא לשמור על איזון בין זכותו של המבוטח תם הלב לדעת על קיום החוב , תוך מתן אורכות סבירות לתשלומו, לבין הכוח והכוחניות של המבטח לבטל פוליסות באופן שרירותי.

בית המשפט בפס"ד זועבי קובע באופן מפורש כי הבחינה צריכה להיות מהותית ועניינית - האם הושגה תכליתו ומטרתו של החוק , ולשם כך יש ליתן פרשנות תכליתית להוראות סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח, ולהעדיפה על פני פרשנות צורנית, דווקנית , או פורמלית.

32. במקרה שלפנינו, משקבעתי כי התובע ידע על אי קיומו של החוב וגם ידע על האתראות ששלחה הנתבעת ובחר להתעלם מהן ולא עשה דבר להסדרת החוב – אין לו להלין אלא על עצמו כי במועד הפריצה לא הייתה דירתו מבוטחת, והוא מנוע מלטעון כעת כי האתראות ניתנו שלא בצורה הנדרשת.
טענה כאמור עשויה להתפרש כשימוש בזכות שלא בתום לב (ראה בהקשר זה את דברי המלומד ירון אליאס בספרו "דיני ביטוח" בעמ' 707).

33. לאור האמור, אני קובעת כי הפוליסה בוטלה כדין, ובמועד הפריצה לא היה לתובע כיסוי ביטוחי.

34. משהגעתי למסקנה האמורה – מתייתר הצורך לדון ביתר טענותיה של הנתבעת כפי שפורטו בכתב ההגנה ובסיכומים מטעמה, לעניין הפרת תנאי הפוליסה על ידי התובע , ומצג כוזב לעניין התכשיטים והשטיחים , וזאת על אף שכאמור בקשת התובע למחיקתן של טענות אלה מכתב ההגנה – נדחתה.

לפיכך, מתייתר גם הצורך להתייחס לפסיקה החדשה , מיום 15.9.13, שהובאה על ידי התובע בתגובתו לסיכומי הנתבעת בעניין משמעות התנאי של הפקדת תכשיטים בכספת.

סוף דבר

35. לאור כל האמור - התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת, תוך 30 ימים, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גניבת אקדח

  2. גניבת ג'יפ

  3. גניבת סולר

  4. גניבת חולות

  5. גניבה מהקופה

  6. גניבה של סוהר

  7. גניבת תיק בסופר

  8. חשד לגניבה ממעביד

  9. גניבת כלי נגינה יקר

  10. תביעה בגין גניבת זרע

  11. גניבת סחורה ע''י עובד

  12. שלילת פיצויים עקב גניבה

  13. גניבת מערכת סטריאו במוסך

  14. ניסיון גניבה של עובד ציבור

  15. גניבת תקליטים ישנים נדירים

  16. פיצויים לעובד שהואשם בגניבה

  17. תלונת שווא נגד שכן על גניבה

  18. כמה מקבלים על גניבת אופנוע ?

  19. האם מותר לפטר בגלל חשד לגניבה

  20. כמה מקבלים על גניבה מהעבודה ?

  21. סיום יחסי עבודה עקב חשד בגניבה

  22. שחרור ממעצר על גניבת בקר (עגלים)

  23. ניסיון לגנוב תיק תלוי על עגלה בסופר

  24. פיצוי על ''גניבת'' לקוחות ממעביד

  25. הרשעה בעבירת התפרצות למקום מגורים וניסיון גניבה

  26. הודאה בעבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים וגניבה

  27. נטען כי רכש את הרכב תוך שהוא יודע כי מדובר במעשה נוכלות וברכב גנוב

  28. פיצוי מחברת ביטוח בשל פריצה לדירה וגניבת תכשיטים, שטיחים וכסף מזומן

  29. ערעור על פריצה וגניבה: נטען כי היה מעשה ספונטאני ולא מתוכנן וללא פגיעת רכוש

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון