עבודות פרטיות מחוץ למסגרת שעות העבודה כעובד שכיר

לטענת התובע, במהלך 12 שנות עבודתו בקניון נדרש לבצע בעבור הנתבע ובני משפחתו עבודות פרטיות מחוץ למסגרת שעות עבודתו כעובד שכיר בקניון עבודות לרבות עבודות בתחום החשמל , עבודות בתחום הבנייה והאחזקה וכן גם עבודות סבלות מבלי ששולמה לו מלוא התמורה בגין ביצוע כלל העבודות אותן ביצע בעבור הנתבע ובני משפחתו – עבודות המוערכות על ידו בסכום כולל של 59,200 ₪ . לגרסת התובע , בין השנים 1996 – 1997 ביצע בעבור הנתבע עבודות התקנת תשתית חשמל בבית חדש בו התעתד לגור הנתבע ברחוב עירית 12 בקרית-שמונה. לטענת התובע , עבודות אלו התבצעו מדי יום ונמשכו כשנתיים ימים .

3) לדבריו , הוא נאלץ לבצע את העבודות הללו על חשבון שעות עבודתו כעובד שכיר בקניון במשך ארבע עד שמונה שעות עבודה ליום – עובדה אשר אילצה אותו לעבוד מספר שעות נוספות מדי יום על מנת להשלים את העבודות אותן לא הספיק לבצע בתוקף עבודתו כעובד שכיר בקניון . לגרסת התובע , מיד עם סיום ביצוע עבודות התקנת תשתית החשמל בביתו של הנתבע ברחוב עירית 12 בקרית-שמונה שילם לו הנתבע סכום של 1000 ₪ בלבד , הגם שלגבי דידו של התובע , שכר טרחתו הראוי בגין ביצוע עבודות אלו הינו 21,600 ₪ (450 ₪ ליום עבודה * 48 ימי עבודה) .
4) התובע מוסיף וטוען , כי במהלך שנת 2002 שכר בנו של הנתבע , מר חיים X , בשטח הקניון חנות בשם "או.אם.סי. מחשבים בע"מ" , אשר שימשה כחנות לממכר מחשבים וציודי מחשב. לגרסת התובע , הנתבע , אשר במקביל לעבודתו כמנכ"ל הקניון היה גם שותפו של בנו בחנות המחשבים , ניצל לרעה את עצם היותו מנכ"ל הקניון ואילץ את התובע בכפייה לבצע עבודות תשתית חשמל בחנות ולחבר את חנות המחשבים למונה החשמל של הקניון מבלי להתקין לחנות מונה חשמל נפרד כפי שהדבר נעשה ביתר החנויות . אליבא דטענת התובע , הנתבע ובנו לא טרחו לשלם לו את שכר טרחתו בגין ביצוע עבודות תשתית החשמל הללו , אשר נאמדות על ידי התובע בסכום כולל של 9900 ₪ (22 ימי עבודה *450 ₪ ליום עבודה) .

5) התובע מוסיף וטוען , כי במהלך שנת 2003 ביצע בעבור הנתבע עבודות חשמל ובנוסף לכך גם עבודות בנייה נוספות (כגון : חיפוי אבן ירושלמית , בניית חנייה ובניית קיר אבן) בעליית גג בדירה הנמצאת בבעלות הנתבע ברחוב דן 2 בקרית-שמונה , וזאת לצורך הכשרת עליית הגג של הדירה כחדר אירוח ("צימר") . לטענת התובע , הנתבע לא שילם לו ולו גם אגורה שחוקה אחת בגין העבודות הללו וזאת למרות שנדרש לבצע את העבודות במשך 6 – 8 שעות עבודה ביום במשך 15 ימי עבודה . אי לכך , גורס התובע כי שכר טרחתו הראוי בגין ביצוע עבודות אלו צריך לעמוד על סך של 6750 ₪ .

6) לטענת התובע , במהלך שנת 2006 ביצע בעבור הנתבע עבודות חשמל (במיוחד החלפת גופי תאורה , מפסקים ושקעים וכבלים) בחנות הנמצאת בבעלותו באזור התעשייה הדרומי בקרית-שמונה , מבלי ששולמה לו ולו אגורה שחוקה בגין ביצוע העבודות הללו למרות שעבודתו נמשכה כעשרה ימי עבודה . אי לכך , סבור התובע כי על הנתבע לשפותו בגין ביצוע העבודות הללו בשכ"ט ראוי בסך כולל של 4500 ₪ .

7) התובע מוסיף ומציין , כי במהלך חודש אוגוסט 2006 נפגע ביתו של הנתבע מרסיסי קטיושות במהלך מלחמת לבנון השנייה ובשל כך קיבל פיצוי כספי מ"רשות המיסים" . לטענת התובע , חרף העובדה שהנתבע קיבל פיצוי מ"רשות המיסים" אזי האחרון לא טרח לשלם לו את שכרו בעבור עבודות חשמל הללו המוערכות על ידו בסכום של 3150 ₪ .

8) התובע מוסיף ומציין , כי במשך כל תקופת עבודתו בקניון אולץ לבצע בעבור התובע ובני משפחתו עבודות אחזקה וכן גם עבודות פיזיות שונות הכוללות בחובן סחיבת משאות כבדים במסגרת ההכנות לטקסים ולמסיבות אשר נערכו בבתיהם . לשיטתו , שכר טרחתו הראוי בגין ביצוע העבודות הללו נאמד על ידו בסכום כולל של 8000 ₪ , וכי בכל אותם פעמים בהם ביצע את העבודות הללו לא טרח הנתבע לשלם לו ולו אגורה שחוקה אחת .


9) בתאריך 16.1.2008 פנה התובע אל הנתבע במכתב דרישה לתשלום פיצוי כספי בגין ביצוע כלל העבודות המפורטות מעלה בסכום כולל של 57,490 ₪ . אולם במכתב תשובה מיום 25.1.2008 הבהיר בפניו הנתבע , כי מדובר בניסיון סחיטה הנובע כתוצאה ישירה מסיום העסקתו של התובע בקניון . הנתבע מוסיף ומציין , כי התובע קיבל את מלוא התמורה הכספית המוסכמת בגין מרביתן המכריע של העבודות אותן ביצע בעבור הנתבע באופן פרטי , למעט במקרה חד-פעמי שבמסגרתו הסכים התובע מרצונו החופשי , לבצע בדירת הנתבע עבודה פשוטה וקצרה שעניינה התקנת שקעי חשמל בדירה , וכן במקרה נוסף שבו התובע וכן מספר אנשים נוספים סייעו באופן וולונטרי בידי אחד מילדיו להעביר את תכולת דירתו אל תוך משאית הובלה אשר הובילה את מטלטליו אל עבר מקום מגוריו החדש בתל-אביב .

10) הנתבע מוסיף ומציין , כי בגין העבודות אשר בוצעו על ידי התובע בין 2/1996 – 5/1997 התאריכים הן בביתו הפרטי שולמה לתובע מלוא התמורה המוסכמת בסך של 4000 ₪ אותם שילם לתובע הן בשיק (1000 ₪) וכן גם בכסף מזומן (3000 ₪) . בנוסף לכך , גורס הנתבע , כי דין התובענה בגין ראש פרק זה להידחות על הסף מחמת התיישנותה בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק ההתיישנות , התשי"ח – 1958 שכן התובענה הוגשה לביהמ"ש במהלך חודש פברואר 2008 בעוד שהעבודות בוצעו בין 11 - 12 שנים טרם הגשת התובענה . אשר לעבודות אותן ביצע התובע בשטח הקניון מדגיש הנתבע , כי מדובר בעבודות אשר בוצעו על ידי התובע כחלק בלתי נפרד מעבודתו השוטפת , וכי הקניון גובה משוכרי החנויות "דמי התאמה" בהתאם לדמי השכירות אותם הינם משלמים לקניון .

11) בכל הנוגע לעבודות אשר בוצעו בשנת 2003 במבנה המשמש כצימר מדגיש הנתבע , כי העבודות הללו לא בוצעו על ידי התובע בשנת 2003 , אלא בוצעו בין השנים 1997 – 1998 על ידי קבלן חשמל מנצרת , אשר אין הוא זוכר את שמו . אליבא דשיטת הנתבע , ככל שהתובע סבור כי יש לשפותו בגין סיועו לקבלן מנצרת בביצוע העבודות הללו , הרי שדין התובענה בגין ראש פרק זה להידחות נוכח הוראות חוק ההתיישנות .

12) באשר לעבודות אשר בוצעו בשנת 2006 בחנות הנמצאת באזור התעשייה הדרומי בקריית-שמונה מדגיש הנתבע , כי מדובר בעבודות אשר הוזמנו על ידי בנו ולא על ידו , וכי בניגוד לנטען על ידי התובע , מדובר בעבודות חשמל פשוטות ביותר (החלפת ניאונים) במשך שלוש עד ארבע שעות בלבד שבגינם קיבל התובע מבנו של הנתבע תמורה כספית (500 ₪ במזומן , 9 ראשי דיו למדפסת מחשב והשאלת רכב מסחרי חינם אין כסף למשך 48 שעות) .

13) בכל הנוגע לעבודות אשר בוצעו על ידי התובע במהלך שנת 2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה ופגיעת רסיסי הקטיושה בביתו של הנתבע , מדגיש הנתבע , כי בניגוד לנטען בכתב התביעה, הרי שמדובר בעבודה שארכה כשעת עבודה בלבד ואשר כללה את החלפת מכסי שקעי החשמל בבית ותו לו – עבודה אשר בוצעה על ידי התובע מרצונו החופשי בלא כל תמורה . כמו כן , התכחש הנתבע לכך שהתובע אולץ על ידו לשמש כאיש אחזקה בעבורו ובעבור בני משפחתו ו/או כי נדרש לבצע בעבורם עבודות סבלות כאלו ואחרות . הנתבע מוסיף ומציין , כי עדי התביעה שימשו לכל היותר כקבלני משנה מטעמו של התובע , וכי הנתבע אף שילם להם את שכר טרחתם המוסכם .

דיון והכרעה :

העבודות בדירת הנתבע ברחוב עירית 12 בקרית-שמונה בין השנים 1996 – 1997 :
14) בענייננו, העבודות אותן ביצע התובע בעבור הנתבע לא התבצעו כחלק שוטף מעבודתו כעובד שכיר בקניון , אלא כעבודה פרטית/קבלנית אותה ביצע בעבור הנתבע תמורת שכר מבלי שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבע כאמור בהוראות סעיף 1 לחוק חוזה קבלנות , תשל"ד – 1974 . לפיכך , סלע המחלוקת בענייננו הינו , האם התובע קיבל את מלוא שכרו מהנתבע כאמור בהוראת סעיף 2 לחוק חוזה קבלנות , והאם חלק מהעבודות אכן התבצעו בלא תמורה כספית לאחר שהתובע הביע את רצונו שלא לקבל תמורה כספית ביצוען נוכח יחסי החברות הקרובים אשר שררו ביניהם באותה עת . כמו כן , יש להידרש לשאלה מהו בסיס השכר שלאורו יש לבחון את זכאותו של התובע לשיפוי כספי , דהיינו , שכר טרחה ראוי בסך של 450 ₪ ליום , כפי עמדת התובע , או שמא שכר הטרחה המוסכם בגין כל אחת מן העבודות כפי עמדת הנתבע .

15) סלע המחלוקת בכל הנוגע לעבודות אשר התבצעו בדירת הנתבע ברחוב עירית 12 בקרית-שמונה בין השנים 1996 – 1977 הינו משפטי מדעיקרו , קל וחומר , נוכח הבהרת התובע בסיכומיו (ראה : סעיף 45 לסיכומים) , כי אין מקום לסלקה , נוכח העובדה שהתובע פוטר ממקום עבודתו בקניון בתאריך 26.9.2007 , ולכן, נוכח חששו מאיבוד מקום עבודתו בקניון ומעמדו הבכיר של הנתבע כמנהל הקניון , הרי שלא היה סיפק בידיו להגיש את התובענה בתוך שבע שנים ממועד ביצוע העבודות .

16) חוק ההתיישנות מונה שורה מצומצמת של מקרים אשר בהתקיימם , רשאי ביהמ"ש לשקול את הארכתן של תקופות ההתיישנות הקבועות בדין בשל הפרת הסכם חוזי (כגון : תרמית והונאה , התיישנות שלא מדעת , קטינות , ליקוי נפשי או שכלי , סגירת בית-משפט , תקופת התיישנות מוסכמת באמצעות כריתת חוזה נפרד בכתב) . בענייננו , התובע הבהיר בריש גלי הן בעדותו בביהמ"ש (ראה : עמוד 11 שורות 6 – 7 לפרוטוקול מיום 2.7.2012) והן בסיכומיו , כי היה מודע לכל אורך הדרך לכך שהיה מקום להגשת התובענה במהלך שבע השנים מתום ביצוען של העבודות , ברם בחר שלא לעשות כן מתוך חששו שמא יבולע לו וכי יפוטר מעבודתו בקניון על ידי הנתבע .

17) עיון בלשון חוק ההתיישנות וכן גם בלשון חוק חוזה קבלנות , תשל"ד – 1974 מלמד על כך, כי הדין המהותי איננו מקנה בידי ביהמ"ש את האפשרות לשקול את הארכתה של תקופת ההתיישנות הרגילה הקבועה בדין (שבע שנים) בהינתן מקרה שבו עובד שכיר / עובד הנשכר לבצע עבודה קבלנית נקלע לקושי אובייקטיבי המונע ממנו מלהגיש תובענה כנגד הממונה עליו/מזמין העבודה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בדין . אי לכך , משהתובע לא הצביע על אחד מהחריגים הקבועים בדין המהותי בכל הנוגע לראש פרק זה , ומשהתובע הודה במהלך חקירתו הנגדית כי שגה בכך שלא טרח לפנות אל בעל החברה המפעילה את הקניון (ראה : עמוד 11 שורות 6 – 7 לפרוטוקול מיום 2.7.2012) , הרי שהנני מוצא לנכון לדחות את התביעה בגין ראש פרק זה בלא כל צורך לבחון את הטענות העובדתיות הנוגעות אליה .

העבודות אשר התבצעו בשנים 2002 ו- 2006 בחנויות המחשבים :
18) מחלוקת נוספת הנוגעת לראש פרק זה הינה גם כן משפטית מדעיקרא , שכן אליבא דעמדת הנתבע , יש לדחות על הסף את התובענה בגין ראש פרק זה מחמת העדר יריבות משפטית (ראה : סעיף 29ב' לסיכומי הנתבע) . התובע שב וציין גם בסיכומיו , כי השטח בו מוקמה חנות המחשבים בקניון נשכר בשעתו על ידי בנו של הנתבע , מר חיים X , מן החברה המפעילה את הקניון (חברת בן .ר.ז בע"מ) ולכן , מדובר בעבודה פרטית אשר בוצעה במהלך שעות עבודתו בקניון כעובד שכיר (ראה : עמוד 11 שורה 32 – עמוד 12 שורה 2 לפרוטוקול מיום 2.7.2012) . התובע אף הוסיף והבהיר כי בחר להגיש את התובענה כנגד הנתבע משום שחנות זו נמצאת בבעלות משותפת של הנתבע ובנו , אשר ניצלו לרעה את עצם היות הנתבע מנהל הקניון בכך שדרשו מהתובע לבצע עבודות פרטיות בעבור בנו (עבודות שיפוץ ועבודות חשמל) בלא כל תמורה כספית (ראה : עמוד 11 שורה 32 – עמוד 12 שורה 1 לפרוטוקול) . התובע ציין כי העבודות אותן ביצע בשנת 2002 התבצעו באמצעות חומרים אשר נרכשו על ידי הנהלת החברה המנהלת את הקניון בניגוד למדיניותה המוצהרת לפיה כל שוכר נדרש לבצע את השיפוצים בשטחי החנויות המושכרות באופן עצמאי .

19) עיון בטענות התובע מעלה , כי מדובר בטענות הנוגעות לעבודות אשר התבצעו במהלך עבודתו כעובד שכיר במסגרת החברה המפעילה את הקניון , ומכאן שדין טענה כגון דא לפיה הנתבע ניצל לרעה את מעמדו הבכיר כמנהל הקניון בכך שדרש מהתובע לבצע עבודות פרטיות שאינן נכללות במסגרת הסכם עבודתו של הנתבע , להתברר במסגרת ביה"ד לעבודה ולא במסגרת בית משפט השלום אשר מוסמך לדון אך ורק בתובענות הנובעות מכח חוק חוזה קבלנות . אף אם נצא מתוך נקודת הנחה , כי חוק חוזה קבלנות חל במקרה דנן , הרי שהתובע כשל בכך שבחר מטעמיו שלו , שלא לצרף כצד לתובענה את בנו של הנתבע (מר חיים X) ו/או את החברה המצויה בבעלותו (חברת המחשבים או.אם.סי מחשבים") ולכן ,דין התובענה בגין ראש פרק זה להידחות בהיעדר יריבות , ואנמק .

20) מחד גיסא , בנו של הנתבע ציין בתצהירו , כי הזמין את העבודה אשר התבצעה בחנות המחשבים במהלך שנת 2006 וכי שילם לתובע את התמורה הכספית בשל ביצועה , כאשר הנתבע עצמו הכחיש כי הזמין את העבודה אשר התבצעה על ידי התובע בשנת 2006 (ראה : עמוד 16 שורות 14 – 16 לפרוטוקול מיום 12.7.2012) . מאידך גיסא , התובע עצמו לא נתן שום הסבר המניח את הדעת מדוע חרף חלוף הזמן מאז ביצוע העבודות לא טרח לפנות אל בנו של הנתבע , אשר גם לשיטתו , שימש כבעלים וכמנהל של שתי חנויות המחשבים , במכתב דרישה לתשלום יתרת חוב הנטען , ואף לא נתן שום הסבר לתמיהה מדוע בחר בסופו של יום שלא לצרפו כבעל דין לתובענה דנן (ראה : עמוד 10 שורה 33 + עמוד 11 שורות 3 – 5 + עמוד 12 שורות 3 – 5 לפרוטוקול מיום 2.7.2012) . התובע , כמי שהעלה את הטענה בכל הנוגע לעצם היותו של הנתבע שותף עסקי של בנו בשתי חנויות המחשבים , לא טרח להציג בפני ביהמ"ש ולו בדל ראייה , התומכת בטענה זו לרבות עדים אשר יכלו לסייע בידיו בהוכחת הטענה דנן (כגון : רשות המיסים , ראש מדור עסקים בעיריית קריית-שמונה , מנהל החשבונות של חברת המחשבים וכו') ואף לא פנה בעניין אל ביהמ"ש בבקשה להורות לנתבע להמציא לידיו מסמכים התומכים בטענה זו . אשר על כן , הנני דוחה את התובענה על הסף בגין שני ראשי הפרקים האמורים מחמת העדר יריבות משפטית .

העבודות אשר התבצעו בדירת הנתבע ברחוב דן 2 בקרית-שמונה בשנים 2003 ו – 2005 :
21) בעניין ראש הפרק האמור , הנני מעדיף את גרסת התובע לפיה אכן ביצע בפועל את העבודות הנטענות במהלך שנת 2003 ו – 2005 ולא קבלן ביצוע אחר מטעם הנתבע , ואבאר .

22) טעם ראשון לכך הינו , כי הנתבע הבהיר בתצהירו שהעבודות האמורות לא התבצעו על ידי הנתבע , כי אם על ידי קבלן ביצוע אחר אשר אין הוא זוכר את שמו . מעדותו של עד התביעה , מר יצחק גואטה עולה , כי הלה לא זכר כלל את המועדים שבהם ביצע עבודות אינסטלציה בצוותא חדא עם התובע אשר ביצע את עבודות החשמל (ראה : עמוד 8 שורות 11 - 13 + 18 – 20 לפרוטוקול) ברם בסופו של יום , הנתבע עצמו הודה במהלך חקירתו הנגדית בביהמ"ש , כי הקבלן אשר ביצע את עבודות החשמל והחיפוי הינו תושב נצרת ששמו הפרטי הינו רנא אבו-סאלח , אשר לא עלה בידיו לאתרו ולזמנו לצורך מתן עדות בביהמ"ש (ראה : עמוד 15 שורה 27 - עמוד 16 שורה 4 ; עמוד 16 שורות 10 – 11 לפרוטוקול מיום 12.7.2012) . יתירה מכך , הנתבע אף סתר את עצמו בכך שציין בכתב ההגנה ובתצהירו , כי העבודות לא בוצעו על ידי הקבלן מנצרת במהלך שנת 2003 כי אם בין השנים 1996 – 1997 (ראה : סעיף 16 לכתב ההגנה וכן סעיפים 12 – 15 לתצהיר הנתבע) , בעוד שבמהלך חקירתו הנגדית בביהמ"ש , הודה כי התבצעו עבודות בדירה זו הן בשנת 2003 והן בשנת 2005 (ראה : עמוד 15 שורה 27 + עמוד 16 שורה 10 לפרוטוקול) . עם זאת , הנתבע , אשר נושא בנטל הוכחת הטענה לפיה העבודות הללו לא בוצעו על ידו בבחינת "המוציא מחברו" , לא השכיל להציג בפני ביהמ"ש ולו בדל ראייה התומכת בטיעון זה , כך שלא ברור לביהמ"ש אילו מאמצים "הושקעו" על ידו בפועל , לצורך איתור קבלן הביצוע וזאת על אף שניתן לנסות ולברר את זהות הקבלן המבצע על נקלה באמצעות מאגרי מידע טלפוניים וכן באמצעות רשימות קבלני החשמל המוסמכים מטעם משרד התמ"ת .


23) שנית , הנתבע עצמו לא השכיל להציג בפני ביהמ"ש חשבוניות מס ו/או הסכם בכתב ו/או תיעוד של ההיתרים והמסמכים אשר הוגשו לחברת החשמל לצורך ביצוע השיפוצים ברשת תשתית החשמל והרחבת תשתית החשמל בארבעת מפלסי הדירה שגודלה כ – 250 מ"ר (ראה : עמוד 16 שורות 3 – 5 לפרוטוקול) . שלישית , הנתבע עצמו הציג בפני ביהמ"ש תמונות המעידות על כך כי בוצעו עבודות שונות לרבות עבודות חיפוי אבן בדירת הנתבע - דבר המלמד על כך , כי אכן לא נסתרה על ידי הנתבע גרסתו הבסיסית של התובע לפיה ביצע במהלך שנת 2005 מכלול עבודות בדירת הנתבע לרבות עבודות חשמל והתקנת חיפוי אבן (ראה : עמוד 19 שורות 6 – 28 לפרוטוקול) .

24) נוכח מסקנתי האמורה , לפיה העבודות בגין ראש פרק בוצעה על ידי התובע בשנים 2003 ו – 2005 ומשלא עלה בידי הנתבע להפריך את הטענה לפיה העבודות נמשכו במצטבר כ – 25 יום בסה"כ , אזי כל שנותר הוא לבחון האם אכן השכר הראוי לו עותר התובע בכתב התביעה (450 ₪) הינו שכר העולה בקנה אחד עם מהות העבודות , או שמא מדובר בדרישה לקבלת שכ"ט מוגזם ומופרך . על אף שנטל ההוכחה בכל הנוגע להוכחת גובה שכר הטרחה הראוי רובץ לפתחו של בעל הדין התובע (ראה : ע"א 9282/02 יכין דקל בע"מ נ' עו"ד יצחק יחיאל מיום 28.4.2004) , אזי התובע לא הציג בפני ביהמ"ש חוות-דעת מטעם חשמלאי מוסמך אחר ביחס לשווי המוערך של יום עבודה של חשמלאי מוסמך המבצע אצל מאן דהוא עבודה פרטית מכח חוק חוזה קבלנות . התובע הבהיר במהלך חקירתו הנגדית , כי הסכום בו נקב בכתב התביעה (450 ₪ ליום עבודה) מתבסס על הערכתו האישית לאור ניסיונו המצטבר במהלך שנות עבודתו כחשמלאי מוסמך (ראה : עמוד 12 שורות 12 – 13 לפרוטוקול) , אולם מאידך גיסא , הנתבע לא טרח להציג בפני ביהמ"ש חוו"ד סותרת בעניין גובה שכה"ט הראוי ואף לא טרח לחקור את התובע ביחס למכלול הפרמטרים שלאורם הגיע התובע למסקנה , כי זהו שכר הטרחה הראוי . אשר על כן , הנני מקבל את עמדת התובע לפיה שכר הטרחה הראוי בגין יום עבודה של חשמלאי המבצע עבודה פרטית מכח חוק חוזה קבלנות הינו 450 ₪ , ולכן יש לשפותו בסכום כולל בגין ביצוע העבודות בביתו של הנתבע ברחוב דן בסכום של 11,250 ₪ .

העבודות אשר בוצעו בדירת הנתבע לאחר מלחמת לבנון השנייה :
25) גם בעניין ראש פרק זה הגעתי לכלל מסקנה , כי גרסת התובע לפיה ביצע עבודות חשמל תמורת שכר, מסתברת יותר מאשר גרסת הנתבע . הנתבע , אשר עליו רובץ נטל ההוכחה להוכחת הטענות המועלות על ידו , לא טרח לצרף לתצהירו שום אסמכתא מ"רשות המיסים" לכך שמערכת החשמל בביתו לא נפגעה במהלך המלחמה וכי לא קיבל פיצוי כספי מאוצר המדינה בעקבות פגיעת רסיסי הקטיושה בביתו .

26) לא זו אף זו , מעדותו של התובע בביהמ"ש עולה , כי הלה נדרש להחליף בין 10 – 15 מפסקים ושקעים וכן מספר גופי תאורה , וכי העבודה לא בוצעה ברציפות בשל היותו תלוי בעבודות נוספות (ראה : עמוד 11 שורות 7 – 12 לפרוטוקול) . אשר על כן , הנני מקבל את גרסת התובע לפיה העבודות בוצעו בפועל , אולם ברי כי מדובר בעבודות לא מורכבות אשר ניתן היה לסיימן לכל היותר במשך יום עבודה מרוכז , ולכן הנני מחייב את הנתבע לשפות את התובע בגין ראש פרק זה בסכום של 450 ₪ .

העבודות הכלליות אשר בוצעו לטענת התובע בעבור הנתבע ובני משפחתו :
27) בעניין ראש פרק זה הנני מוצא לנכון לדחות את תביעת התובע , ואבאר . התובע ציין בתצהירו באופן כללי , כי במשך 12 שנה ביצע בעבור הנתבע ובני משפחתו עבודות רבות לרבות עבודות סבלות וכן עבודות הכנה למסיבות אותן ביצעו בביתם בלא כל תמורה – עבודות אותן הינו מעריך בהיקף כולל של כ – 8000 ₪ . ראשית , דין תובענה זו להידחות הן מחמת התיישנות חלקן הארי של העבודות , נוכח טענת התובע לפיה מדובר בעבודות אשר בוצעו במשך למעלה משבע שנים . יתירה מכך , התובע לא טרח לפרט בתצהירו וכן גם בכתב התביעה את שמותיהם של בני המשפחה שבעבורם בוצעו העבודות , לא פירט את סוגי העבודות אשר בוצעו על ידו בכל אחת ואחת מהעבודות , לא פירט את שמות המוזמנים לאותן מסיבות ואף לא טרח לציין את מועדי הזמנת וביצוע העבודות הללו . מעבר לכך , התובע כלל לא טרח לנמק מדוע בחר שלא לצרף כבעלי דין את אותם בני משפחה ומדוע בחר שלא לפנות בכתב ו/או בע"פ אל אותם בני משפחה בדרישה לשפותו בגין ביצוע העבודות הללו .

28) מעדותו של התובע ובנו , חיים , וכן גם מעדויותיהם של עדי ההגנה , מר צבי אייזק ויעקב קוממי עולה , כי בין הנתבע ובני משפחתו לבין התובע שררה מערכת יחסים חברית במשך שנים רבות , וכי האירוע היחיד הזכור התרחש בשנת 2006 בעת שהתובע סייע בידם ובידי בנו של הנתבע להעמיס את מטלטליו של בנו של הנתבע על גבי משאית הובלה . לגרסת הנתבע , התובע לא דרש מעולם תמורה כספית בגין הסיוע לבנו של הנתבע מאחר והתובע פעל באופן וולונטרי ובלא כפייה לאור מערכת יחסיו הטובה עם הנתבע ובני משפחתו . כמו כן , הכחיש הנתבע כי התנהלו בביתו מסיבות וטקסים בניגוד לגרסת התובע (ראה : עמוד 17 שורה 3 לפרוטוקול) . מכאן , ברי כי התובע , אשר עדותו בעניין זה הינה עדות יחידה של בעל דין מעוניין , לא השכיל להרים את הנטל הראייתי הרובץ לפתחו לצורך הוכחת ראש נזק זה ולפיכך , הנני דוחה את התובענה בגין ראש פרק זה .

29) לאור המקובץ מעלה , הנני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 11,700 ₪ . הסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל . בנוסף לכך , יישא הנתבע בהוצאות התובע בסך של 500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 1000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מעמד עובד

  2. גזל בידי עובד

  3. תלוש קניה לעובד

  4. סילוק עובד לביתו

  5. חופשה כפויה לעובד

  6. התנכלות מנהל לעובד

  7. עובד יומי טופס 101

  8. קריאת מייל של עובד

  9. התחזות לעובד ציבור

  10. דמי יום הולדת לעובד

  11. דמי גמולים על עובדים

  12. הדרכת עובד הרמת משקל

  13. תמריץ דייקנות לעובדים

  14. ארוחת צהריים לעובדים

  15. התמוטטות תקרה על עובד

  16. פגיעה בהתארגנות עובדים

  17. מילוי מקום עובד ציבור

  18. העברת עובד ממוסד למוסד

  19. העברת עובד ממקום למקום

  20. מניעת מעובד לחזור לעבודה

  21. חיוב עובד לעבוד ביום שישי

  22. חדירה לתיבת אי מייל של עובד

  23. דרישה ''בלתי אפשרית'' מעובד

  24. חשיפת עובדים לחומרים רעילים

  25. התחייבות להחזיר עובד לעבודה

  26. סיווג עובד בענף הדפוס והכריכה

  27. הבחנה בין עובד לבין משתתף חופשי

  28. ביטול העברת עובד מקדונלדס לסניף אחר

  29. החזרת עובד שפוטר לעבודה בהליך פסול

  30. החלפת עובדים ותיקים בעובדים צעירים

  31. יחס שונה לעובדים בעלי נתונים דומים

  32. דרישה מעובד לעבוד מעבר לשעות הרגילות

  33. האם סוכן מכירות נחשב עובד או נותן שירות

  34. פידיון תשלומי אש"ל לעובד לאחר סיום העבודה ?

  35. עבודות פרטיות מחוץ למסגרת שעות העבודה כעובד שכיר

  36. פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה

  37. דמי נעליים לעובדים: זכאות עובד לתשלום על נעליים

  38. תביעה כספית בגין תמורה שלא שולמה עבור עובדים שסופקו

  39. האם ועד כמה יש להגביל את עיסוקו של לאחר שפוטר מעבודתו ?

  40. האם מותר לפטר עובד בגלל שלא השלים משימות שהוטלו עליו ?

  41. מעמד עובד הוא "סטטוס" אשר הצדדים אינם יכולים להתנות עליו

  42. בקשה להתליית מכתב בדבר הפסקת עבודה לאלתר עד למתן פסק דין

  43. האם עובד ציבור חייב לענות בכתב על בקשות ותוך כמה זמן ?

  44. חוסר שוויון בין עובדי ביהמ''ש השלום לבין עובדי ביהמ''ש המחוזי

  45. תשלום על חובת התייצבות רבע שעה לפני תחילת משמרת / בסיום משמרת ?

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון