שכר טרחת עו"ד בגין היצוג והכנת עתירה וצווי מניעה

לגרסת העו"ד הוסכם כי שכר טרחתו בגין הייצוג והכנת העתירה וצווי המניעה 46,200 ₪

7) לגרסת התובע , זמן קצר לאחר מכן פנה אליו הנתבע וציין בפניו כי המועצה המקומית מבצעת עבודות בנייה בסמוך לנחלתו ולפיכך ביקש מהתובע לפעול בדרכים משפטיות על מנת להפסיק את העבודות בעודן באיבן . התובע ציין בתצהירו , כי בשלב זה הבהיר בפני הנתבע כי יש צורך לפנות בדחיפות אל ביהמ"ש ולעתור לקבלת סעד דחוף ובמקביל לפעול לאכיפת הסכם הפשרה הקודם אליו הגיעו הנתבע והמועצה . אי לכך , סוכם בין התובע לבין הנתבע כי שכר טרחתו של התובע בגין הייצוג המשפטי בעבור הטיפול בצו המניעה וכן גם בעתירה עצמה יעמוד על סך של 5000$ בצירוף מע"מ - הסכמה אשר אף הועלתה על הכתב ביום 11.11.2007 .

8) לטענת התובע , לאחר השיחות עם הנתבע ולימוד המסמכים המשפטיים אשר הוצגו בפניו על ידי הנתבע וכן לאחר פגישות עם מהנדסת המועצה המקומית ועם האדריכל אשר ערך את התוכנית המתקנת (אדריכל עמוס ג'ינו) , הגיע התובע לכלל מסקנה , כי הדרך הטובה ביותר מבחינה משפטית לקידום ענייניו של התובע הינה באמצעות הגשת עתירה מנהלית לביהמ"ש המחוזי בנצרת בצירוף בקשה דחופה למתן צו ביניים להפסקת ביצוע העבודות . אי לכך , טרם הגשת העתירה בוטל ההסכם הקודם ולכן הצדדים כרתו ביניהם הסכם שכ"ט נוסף בגדרו הוסכם כי עלות הטיפול בצו המניעה הזמני תעמוד על כולל של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ , וכן כי בנוסף לכך יישא התובע בתשלום אגרות בית המשפט בסכום של 10,000 ₪ . בתאריך 16.12.2007 שילם הנתבע לתובע שכ"ט בשיעור של 10,000 ₪ לצורך הטיפול בעתירה המנהלית ובצו המניעה ולאחר מכן נמסרה לנתבע חשבונית מס מטעם משרדו של התובע .

9) בתאריך 13.12.2007 התקיים דיון בביהמ"ש המחוזי בנצרת בנוכחות התובע ועו"ד נוסף ממשרדו (עו"ד צבי קינן) וכן גם בנוכחות ב"כ המועצה (עו"ד אביטן) , מבלי שהנתבע התייצב פיזית לדיון . במהלך הדיון הצהיר ב"כ המועצה (עו"ד שלומי אביטן) , כי לא מתבצעות עבודות סלילה בכביש הסמוך לנחלת הנתבע וכי המועצה מתחייבת שלא לבצע עבודות סלילה במקום , אלא רק לאחר אישורה של התוכנית המתקנת במסגרת מוסדות התכנון הרלוונטיים . ב"כ המועצה אף הוסיף וציין בדבריו , כי ככל שהתוכנית המתקנת תאושר במסגרת רשויות התכנון או אז תינתן לנתבע האפשרות להגיש התנגדות ביחס לאישור התוכנית דנן .

10) בסיום הדיון הצהיר התובע בביהמ"ש , כי לאור הצהרתו של ב"כ המועצה הרי שהנתבע חוזר בו הן מהבקשה למתן צו ביניים וכן מהעתירה גופא , אולם בד בבד עתרו , כי ביהמ"ש יקבע את פרק הזמן שבמסגרתו תוגש התוכנית המתקנת . אי לכך , קבע ביהמ"ש המחוזי (כב' השופט האשם חטיב) בהחלטתו , כי הינו מוחק את הבקשה למתן צו ביניים וכי על המועצה ליתן עדיפות להגשתה של התוכנית המתקנת לאישורם של המוסדות התכנוניים ובהתאם לאפשרויותיה הכספיות של המועצה .

11) אי לכך , מדגיש התובע , כי על ביהמ"ש לאכוף את הסכם שכה"ט האחרון ולחייב את הנתבע לשלם לו את הסך של 39,983 ₪ , דהיינו , 46,200 ₪ שכ"ט מוסכם בקיזוז הסך של 10,000 ₪ אשר שולם על ידי התובע , וכן 1217 ₪ אשר הוחזרו למשרדו של התובע באמצעות גזברות ביהמ"ש המחוזי בנצרת .

12) לטענת הנתבע , הפנייה אל משרד התובע נעשתה לאור המלצת חברו , מר חנניה דהן , אשר אף נלווה אליו במהלך השיחה הראשונית . לגרסת הנתבע ,לאחר שתי פגישות במשרד התובע הוסכם כי שכר הטרחה המוסכם בגין הטיפול המשפטי אותו יהיה על הנתבע לשלם למשרד התובע לצורך אכיפת יישום הסכם הפשרה עם המועצה משנת 2004 יהיה 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק . לטענת הנתבע , התובע הבהיר הן בפניו והן בפני חברו , מר דהן , כי פנייה נוספת אל ביהמ"ש כרוכה בעשרה דיונים בביהמ"ש וכן בחמש עד שש שיחות עם אנשי המועצה המקומית ואנשי הוועדות התכנוניות , ולכן במקרה של פנייה לביהמ"ש יעמוד שכה"ט על סכום של 40,000 ₪ (10,000$) בצירוף מע"מ כחוק בצירוף אגרות משפט . עוד טוען הנתבע , כי התובע העריך בפניו ובפני חברו שיוחזר לו בסיום ההליך המשפטי סכום כספי בשיעור כ- 70% מסכום שכה"ט המוסכם .


13) לטענת הנתבע , בסיום הפגישה שילם לתובע סכום של 5000 ₪ ולאחר מכן אף הונפקה על ידי התובע חשבונית מס . לשיטת הנתבע , חרף שכה"ט המוסכם הגבוה עליו הסכימו הצדדים , אזי התובע פעל ללא לאות לשכנעו כי יש צורך בהגשת עתירה לביהמ"ש המחוזי מבלי שפעל אל מול המועצה בפעולה משמעותית לצורך אכיפת ההסכם משנת 2004 , כאשר בפועל , עבודתו התמצתה בכתיבת מכתב קצר לב"כ המועצה וכן גם במפגש בודד עם מהנדסת המועצה . לגרסת הנתבע , בסופו של יום , הוסכם בין הצדדים כי תוגש עתירה לביהמ"ש המחוזי בנצרת בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים , ולאחר מכן אף התקיימה פגישה שנייה במשרדו של התובע בתאריך 11.10.2007 בה הוסכם בעל פה , כי שכר טרחתו של התובע יעמוד על סך של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הוצאות משפט . עם זאת , כפר הנתבע בתוקפו של הסכם שכה"ט אותו צירף התובע בהדגישו , כי מדובר בסיכום בעל פה בכל הנוגע לגובה שכה"ט וכי לפי מיטב זכרונו , חתם על גבי ייפוי כח בלבד . עוד טוען הנתבע , כי ביצע את המצאת כתבי בי-הדין למשיבים לעתירה באופן אישי , וכי צילם את הניירת על חשבונו הפרטי ובנוסף לכך אף הסיע את עוה"ד קינן ממשרדו של התובע לביהמ"ש המחוזי לצורך הגשת העתירה .

14) בנוסף לכך , מדגיש הנתבע כי התובע הפר את חובת האמון כעו"ד והתנהל באופן רשלני בכך שהסתיר מידיעתו את העובדה שב"כ המועצה , עוה"ד שלומי אביטן ואייל פרח , פעלו לכאורה בניגוד עניינים בכך שייצגו את המועצה המקומית במסגרת ההליך המשפטי בו ייצג התובע את הנתבע בביהמ"ש המחוזי בנצרת , וזאת על אף שהשניים ייצגו את הנתבע עצמו במסגרת ההליך הקודם משנת 2004 במסגרת העתירה המנהלית אותה הגיש כנגד המועצה המקומית . עוד גורס הנתבע , כי בפועל שילם לתובע סכום של 20,000 ₪ מתוך שכה"ט המוסכם , וכי בתאריך 10.12.2007 שילם לתובע סכום נוסף של 10,000 ₪ מבלי שהוצאה לו חשבונית מס כדין . עוד טוען הנתבע , כי לא נשלח אליו מכתב דרישה מקדים טרם הגשת התובענה .

דיון והכרעה :
15) סלע המחלוקת בענייננו נוגע לשאלה מהו גובה שכרו המוסכם של התובע , האם ההסכם השני אשר נכרת בין הצדדים הינו הסכם חוזי מחייב ומהם הסכומים אותם שילם בפועל הנתבע לתובע בפועל והאם מן הראוי לזקוף לחובת התובע אשם חוזי תורם בשיעור של 100% ולשלול ממנו את זכותו לקבלת שכר טרחה נוכח התנהלותו .

16) הצדדים חלוקים ביניהם שמא ההסכם אשר צורף לתצהירו של התובע הינו אותנטי ומשקף את ההבנות אליהם הגיעו הצדדים בכל הנוגע לשכר טרחתו המוסכם של התובע . עורך-דין , ככל חוזה אחר, "יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת", כאמור בסעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, שכן פורמאלית אין חובה שבדין לערוך הסכם שכר טרחה בכתב או בצורה מוגדרת אחרת. יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שהסכם שכר טרחת עורך-דין הינו חוזה מסוג מיוחד, ולא אחת העירו בתי המשפט כי ראוי שהסכם כזה ייערך בכתב (ראה : רע"א 4723/05 עו"ד שלמה לוי נ' יהונתן ברוש, תק-על 2005(3), 3253 , 3256).

17) מתצהירו של הנתבע וכן גם מעדותו בביהמ"ש ומסיכומיו (ראה : סעיף 11 לתצהיר הנתבע; עמוד 37 שורות 19 – 20 ; עמוד 37 שורה 24 – עמוד 38 שורה 6 ; עמוד 39 שורה 10+ שורה 23 לפרוטוקול מיום 11.11.12) עולה , כי הצדדים סיכמו את מתווה תשלום שכר טרחתו של התובע באופן נפרד ביחס הן לשלבים הקודמים לשלב העתירה בשלב הייעוץ המשפטי והניסיונות ליישר את ההדורים בין הנתבע לבין המועצה המקומית מחוץ לכותלי ביהמ"ש (10,000 ₪) , וכן גם ביחס לשלב הגשת העתירה לביהמ"ש (40,000 ₪) . בענייננו , אין כל מחלוקת כי שכר הטרחה המוסכם ביחס לשלב הייצוג בביהמ"ש הינו 40,000 ₪ (לא כולל הוצאות משפט) , ולפיכך אין נפקא מינא , האם ההסכמות הללו הועלו על הכתב , או שמא הוסכמו בעל פה משאין מחלוקת ביחס לגובה שכר הטרחה בגין הייצוג בביהמ"ש . יודגש , כי הנתבע לא ציין בתצהירו כי החתימה המופיעה על גבי הסכם שכה"ט השני איננה חתימתו האישית ואף לא הציג בפני ביהמ"ש אסמכתא לכך שהגיש כנגד התובע תלונה בגין זיוף ההסכם . משכך הם פני הדברים הנני מוצא לנכון לקבוע כי שכר הטרחה המוסכם בגין שלב הייצוג בביהמ"ש הינו 40,000 ₪ וכי ההסכמות בכל הנוגע לשכה"ט במסגרת שלב הייצוג בביהמ"ש הינו 40,000 ₪ (בלא הוצאות משפט) כך שברי כי שכה"ט המוסכם הכולל הינו 50,000 ₪ בסה"כ .

18) עם זאת , קיימת מחלוקת ביחס לתוספת המע"מ כאשר לגרסת התובע , סכום הייעוץ הראשוני של 10,000 ₪ איננו כולל מע"מ (ראה : סעיפים 6+7 לתצהיר התובע) , בעוד שלגבי דידו של הנתבע תוספת מס המע"מ איננה נכללת בגדר הסכום המוסכם . לעומת זאת , ביחס לשלב הייצוג בסך 40,000 ₪ הוסכם , לגבי דידו של התובע , כי הסכום יכלול מע"מ (ראה : סעיף 24 לתצהיר התובע) , בעוד שלגבי דידו של הנתבע סוכם בע"פ , כי סכום שכה"ט המוסכם לא יכלול בחובו את רכיב המע"מ (ראה : סעיפים 9 +11 לתצהיר הנתבע ; עמוד 37 שורות 24 – 25 לפרוטוקול) .

19) הלכה היא מקדמת דנא, כי בכל הנוגע להסכמי שכ"ט עו"ד-לקוח נכון לדקדק עם עו"ד שנסח את ההסכם, זאת גם לנוכח יחסי הכוחות שבין שני צדדים אלה (ראה : ע"א 769/86 רובינשטיין נ' זימרן , פ"ד מב (3), 581). ועוד , על עוה"ד בנסחו הסכם שכ"ט להקפיד על הסכם קריא, ברור, פשוט וקוהרנטי, וכי סטייה מכך עלול להטות את הכף לחובתו (ראה : רע"א 3740/08 גרנד האוז בע"מ נ' לילי פויכטונג מיום 15.9.2008). ככלל , סכום כסף המשולם בתמורה להענקת שירותים מועבר בצירוף הפרשי ההצמדה והריבית שמשקפים את ערכו האמיתי ודמי השימוש בסכום המוחזר (ראה : ע"א 672/81 עמיתי מלון ירושלים נ' דוד טייק , פ"ד מ(3), 169, עמ' 214). יחד עם זאת, ביהמ"ש מוסמך מכוחו של סע' 2 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 לפטור נתבע מתשלומה של ריבית כולה או מקצתה , ובכלל זאת במקרים בהם בעל הדין הזוכה תרם תרומה מהותית להתמשכות הליכים משפטיים (ראה : ע"א 391/88 מנהל עיזבון המנוח משה פיטנבוים נ' חיה זלישניק ואח', פ"ד מו(4), 311, עמ' 315).

20) בענייננו , לא זו אף זו שעמדת התובע ביחס לשיעור שכה"ט בגין קבלת הייעוץ המשפטי מיטיבה עם הנתבע , אלא שהתובע אף צירף את העתקן של שתי חשבוניות המס מהתאריכים 16.10.2007 ו – 24.10.2007 המלמדות על כך כי בעבור הייעוץ המשפטי הראשוני קיבל מהנתבע סכום כולל של 10,000 ₪ וכי סכום המע"מ נכלל במסגרת שכר הטרחה הנ"ל . אי לכך , הנני מקבל את עמדת התובע בכל הנוגע לגובה שכה"ט המוסכם ביחס לקבלת הייעוץ הראשוני , דהיינו , 10,000 ₪ בלבד בלא תוספת מע"מ .

21) מכאן כל שנותר הוא לקבוע האם בגין שכה"ט המוסכם בגין קבלת הייעוץ המשפטי סוכם כי הנתבע ישלם לתובע תוספת מע"מ כחוק כפי המופיע על גבי הסכם שכה"ט השני לצורך הגשת העתירה המנהלית . עיון בהסכם שכה"ט השני המצורף לתצהיר התובע מעלה , כי ההסכם איננו כולל בחובו את תאריך כריתתו כאשר בסעיף שכ"ט מצוין כי שכר הטרחה המוסכם בגין הייצוג בביהמ"ש הן במסגרת העתירה וכן גם בצו המניעה הינו 40,000 ₪ בצירוף מע"מ . יש לציין , כי מעבר לכך שעל גבי הסכם זה לא מצוין תאריך כריתתו אלא שגם איננו נושא את חתימת הנתבע על גבי הדף הראשון להסכם , ולכן בנסיבות שנוצרו הנני מעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת התובע לפיה הסכום המוסכם בגין הייצוג המשפטי (40,000 ₪) איננו כולל את רכיב המע"מ , מה גם שבמהלך חקירתו הנגדית הדגיש התובע כי שכה"ט המוסכם בגין הייצוג המשפטי הינו 40,000 ₪ בלבד מבלי שהתייחס כלל לרכיב המע"מ (ראה : עמוד 25 שורות 5 – 7 לפרוטוקול ; עמוד 27 שורה 12 לפרוטוקול) . יובהר , כי אינני מבקש לקבוע מסמרות ביחס לכשרותו של הסכם שכה"ט השני, מאחר והנתבע לא הציג בפני ביהמ"ש ראיות לכך שמדובר בהסכם פיקטיבי ומזויף , ברם קשה להלום כיצד הסכם שכ"ט מוסכם בסכום כה גבוה , איננו נושא בחובו את תאריך כריתתו ומבלי שמופיעה בשולי הדף הראשון להסכם חתימתו של הנתבע – תוספות מהותיות אשר יש בהן כדי למנוע מחלוקת אשר עשויה להתגלע בין לקוח לעורך-דינו במהלך הייצוג או בסיומו . אשר על כן , מסקנתי היא , כי שכר הטרחה המוסכם הכולל הן בעבור הייצוג מחוץ לכותלי ביהמ"ש והן בעבור הייצוג בביהמ"ש הינו 50,000 ₪ בסה"כ בלא תוספת מע"מ .

22) אי לכך , נוכח מסקנתי מעלה , כל שנותר הוא לבחון מהם הסכומים מהם אותם שילם הנתבע לתובע הלכה למעשה מתוך הסכום המוסכם הכולל מתוך שכה"ט הכולל המוסכם בסך של 50,000 ₪ . לשיטת התובע , הנתבע שילם לו בעבור הייעוץ המשפטי סך של 10,000 ₪ בעבור הייעוץ המשפטי בשני תשלומים של 5000 ₪ אותם שילם בתאריכים 11.10.2007 ו – 24.10.2007 (ראה : סעיפים 6+7 לתצהיר התובע) , וכן סכום נוסף של 10,000 ₪ בתאריך 16.12.2007 (ראה : סעיף 27 לתצהיר התובע) . לעומת זאת , לשיטת הנתבע , תמורת שכה"ט שולם על ידו סכום של 30,000 ₪ ולא 20,000 ₪ כפי גרסת התובע וכראייה לכך צירף צילום של שיק אישי מטעם הנתבע שמספרו 5000122 כשהוא ערוך לפקודת התובע מיום 10.12.2007 , תדפיס בנקאי וכן אישור פירעון השיק על ידי התובע בתאריך 17.12.2007 .

23) אשר על כן , יש להכריע האם על הנתבע לשלם לתובע 30,000 ₪ או 20,000 ₪ בלבד בקיזוז אגרת ביהמ"ש אותה קיבל התובע באמצעות גזברות ביהמ"ש בסך של 1217 ₪ (ראה : סעיף 37 לתצהיר התובע ; עמוד 26 שורה 12 לפרוטוקול) , דהיינו , 28,783 ₪ או לחילופין 18,783 ₪ . סלע המחלוקת בעניין זה נסב ביחס לשיק המצורף לתצהיר הנתבע על סך של 10,000 ₪ אשר נפרע ביום 17.12.2007 וכן ביחס למהותה של חשבונית המס מיום 16.12.2007 , אשר לגרסת התובע , משקפים את החלק אותו שילם הנתבע על חשבון שכה"ט בגין הייצוג בביהמ"ש בה בשעה שלשיטת הנתבע משקפים מחצית מהסכום ששולם בפועל בעבור הייצוג המשפטי .

24) הנתבע טוען כי הוא שילם את מלוא שכה"ט - טענה אשר הינה טענה מסוג "הודאה והדחה" ועל כן נטל השכנוע רובץ לפתחו של הנתבע . במצב זה מוטל נטל השכנוע על הנתבע בכל הנוגע לעובדות "המדיחות" הנטענות על ידו , וכאשר הוא אינו מרימו מתקבלת גרסת התובע , שכן הנתבע הודה בה (ראה : רע"א 3592/01 עיזבון המנוח סימן טוב מנשה נ' ע. אהרונוב קבלנות בניין (1988) בע"מ , פ"ד נה(5) 193, 194; י' זוסמן , סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) , 1995, עמודים 321-320). ככל שהנתבע טוען כי החיוב התקיים בעבר, ומציין עובדה נוספת אשר לגרסתו פוטרת אותו מן החיוב בהווה המשחררו מחיובו החוזי , אזי עליו הנטל להוכיח זאת (ראה: ע"א 530/89 בנק דיסקונט נ' נופי , פ"ד מז (4) 116, 124-123 ; ע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן מיום 16.2.2004) .

25) בענייננו , התובע הציג בפני ביהמ"ש חשבונית מס מתאריך 16.12.2007 המלמדת על תשלום שכה"ט בגין הייצוג בביהמ"ש בסכום של 10,000 ₪ באמצעות אותו שיק עליו נסמך התובע תוך פירוט הסכום המחויב במס הכנסה (8658 ₪) ופירוט סכום המע"מ (1342 ₪) . הנתבע אמנם ציין במהלך חקירתו הנגדית , כי השיק הנ"ל נמסר לתובע כשיק מעותד וכי בפועל לא קיבל כלל את אותה חשבונית מס על סך של 10,000 ₪ אשר העתקה צורף לתצהיר התובע (ראה : עמוד שורות 17 – 33 לפרוטוקול ; עמוד 38 שורות 13 – 15 ; עמוד 39 שורות 19 – 23 לפרוטוקול) , אולם במהלך חקירתו הנגדית ציין , כי יש לכלול את שכה"ט המוסכם בגין העתירה בגין הייעוץ המשפטי (10,000 ₪) במסגרת שכה"ט המוסכם בגין הייצוג המשפטי (40,000 ₪) [ראה : עמוד 39 שורות 21 – 22 לפרוטוקול] – טענה שאיננה נזכרת כלל בתצהירו ואף סותרת אותה (ראה בפרט : סעיפים 7 , 8 ו – 11 לתצהיר) . אשר על כן , הנני קובע , הנתבע לא השכיל להוכיח את הטענה לפיה העביר לחזקת התובע סכום של 30,000 ₪ מתוך הסכום הכולל המוסכם של 50,000 ₪ כפי שציין בתצהירו (ראה : סעיף 16 לתצהיר) , אלא 20,000 ₪ בלבד . אשר על כן , על הנתבע לשלם לתובע את יתרת שכ"ט בסכום של 28,783 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל .
טענות הנתבע בגין אשם חוזי תורם :

26) הנתבע אמנם לא הגיש כנגד התובע תביעה שכנגד ואף לא העלה טענת קיזוז מפורטת , אלא ציין , כי ככל שייפסק שיש מקום לחייבו בשכ"ט לטובת התובע הרי שעל ביהמ"ש לחייב את התובע באשם חוזי תורם בשיעור של 100% נוכח התנהלותו בניהול התיק .

27) לעניין קיומו של אשם חוזי תורם נקבע בע"א 6581/98 זאב זאבי ואח' נ' מדינת ישראל - מחלקת עבודות ציבוריות תק-על 2005(1), 2899 ,עמ' 2907, כדלהלן : "בעבר נמנעו בתי-המשפט מלהחיל את הדוקטרינה בתחומי משפט נוספים, אולם בשנים האחרונות מגמה זו השתנתה, לפחות בתחום דיני החוזים. כיום מקובל לומר, כי אם שני צדדים לחוזה תרמו לנזק בהתנהגותם, יש לפתוח פתח להחלת הטענה של אשם תורם ולאפשרות לחלק את האחריות בין הצדדים. כך קבע הנשיא מ' שמגר בע"א 3912/90 EXIMIN S.Aנ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, פ"ד מז (4) 64. הנשיא שמגר, שביטא את דעת הרוב, בחן את התנהגויות הצדדים לחוזה והגיע למסקנה, כי הן המוכרת והן הקונה היו צריכות לדעת מלכתחילה שייגרם נזק. וכך קבע הנשיא שמגר בעמ' 76-77 בפסק-הדין : "מהתנהגות הצדדים עולה, שהם לא טרחו לשתף פעולה בינם לבין עצמם. הצדדים היו חלוקים ביניהם לגבי נטל האחריות לביצוע פעולות שונות ובמקום להסדיר וליישב ההדורים, פעל כל אחד מהם, לכאורה, על דעת עצמו, בעצמו עיניו לגבי הנזק שעלול להיגרם ובהניחו שהאחר יישא בו. כל אחד מהם, למעשה, צפה את הנזק אך לא טרח להבהיר לאחר את סכנת קיומו ולא טרח לגלות לו ולמנוע את הנזק, למרות יכולתו הברורה לעשות כן. אי שיתוף פעולה (או אי גילוי) מהסוג הקיים כאן אומנם איננו משחרר מחובה זו את הצד שעליו לבצע, אולם השאלה היא האם אין בו כדי להעניק לו הגנה חלקית". התוצאה הסופית שם הייתה, שבית-המשפט חילק את האחריות לנזק שווה בשווה וחייב את המוכרת לשאת במחצית נזקי הקונה".

28) לגבי דידו של הנתבע , התובע גבה ממנו שכ"ט גבוה ביותר לאחר שהתחייב לכך שהדיונים בתיק יימשכו לאורך כעשר ישיבות לכל הפחות בה בשעה שהתיק הסתיים לאחר ישיבה אחת בלבד , ואף הסתיר מידיעתו את העובדה כי באי-כוחה של המועצה הינם עוה"ד אביטן ופרח , אשר ייצגו את התובע במסגרת ההליך הקודם . עוד טוען הנתבע , כי התובע ניהל את התיק באופן רשלני בכך שהגיש עתירה חדשה במקום להגיש לביהמ"ש תביעה לאכיפת הסכם הפשרה הקודם אליו הגיע התובע עם המועצה בעת שיוצג על ידי עוה"ד אביטן ופרח .

29) למעלה מן הנדרש , ובהתחשב בכך שלא הוגשה תביעה שכנגד מצד הנתבע כלפי התובע ובהיעדר חוות-דעת מקצועית מטעם עו"ד בר-סמכא המצביעה על התנהלות רשלנית מצד התובע , אזי מצאתי לנכון לבחון האם עצם התנהלותו של התובע , ובפרט , בחירתו שלא להגיש תובענה לאכיפת הסכם הפשרה נגועה ברשלנות מקצועית . לגבי עורכי דין נפסק במפורש בעניין ע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי , פ"ד מח(3) 846 כי טענתו של המשיב שהוא לא התרשל, אלא לכל היותר טעה בשיקול דעת, אינה מקובלת. אמנם, לא כל טעות בשיקול דעת מצד עורך דין מהווה רשלנות מקצועית ע"א 4707/90 מירוקס נ' חברת ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ , פ"ד מז(1) 17, 25 אך במקרה זה נקבע, כי אין המדובר בטעות שבשיקול דעת, אלא במעשים ובמחדלים שיש בהם משום רשלנות מקצועית. עיקר המחדלים המהווים רשלנות נוגע לאי-דאגה להבטחת זכויות בעת עריכת הסכם, ולאחר מכן, כאשר עורך הדין לא שכנע שפעל כדי להבטיח בצורה כלשהי את הכסף או את העברת הדירה לקונה.

30) הספרות המקצועית מונה את הרשימה הבלתי-סגורה של מקרי רשלנות מקצועית של עורך דין. רשימה זו מתפתחת בפסיקה בהתאם למקרים המגוונים המתעוררים מפעם לפעם. הרשימה כוללת את הנושאים הבאים:

א) ידיעת החוק ועדכון הלקוח בשינויים חוקיים – בעוד שאין חובה לדעת את כל חוקי המדינה, יש חובה להכיר את החקיקה הבסיסית, כגון סדרי הדין, דיני ההתיישנות, סמכויות, חוקי יסוד וחקיקה אזרחית מרכזית, כגון חוזים, שטרות וקניין. בנוסף , חייב עורך הדין לבדוק את החקיקה והפסיקה הקשורים לעניין שבטיפולו ולהודיע ללקוח את מצב הדברים לאשורו.

ב) עמידה בלוח זמנים – על עורך הדין לעמוד בלוח הזמנים הן בנושא ההתיישנות או הזמן הנקוב בחוק להגשת ערעור והן בנושא עמידה בלוח הזמנים שביקש הלקוח בהוראותיו. המתנה מיותרת בהגשת תביעה יכולה לגרום נזק, אם בינתיים הנתבע פושט רגל.

ג) מתן ייעוץ משפטי וניסוח מסמכים – החובות שנקבעו בתחום זה הן: ראשית, על עורך הדין לבדוק את המסמכים ולערוך כל בדיקה דרושה נלווית, למשל בפנקסי המקרקעין או במשרדי רשם החברות או בכל מקום נדרש אחר. זאת, בדומה לחובת הבדיקה וקבלת המידע החלה על הרופא. שנית, על עורך הדין להסביר את משמעות המסמך עליו חותם הלקוח, כגון צוואה או הסכם מכר. שלישית, עליו לדאוג לניסוח המבטיח בצורה סבירה את זכויות הלקוח, כגון בקביעת לוח תשלומים מותנה בקבלת תמורה, או בעמידה על בטחונות לכספי הלקוח, כגון שעבוד, הערת אזהרה או ייפוי כוח בלתי חוזר . עם זאת , קשה למצוא פסק-דין ישראלי המטיל אחריות על עורך דין עקב רשלנותו בניהול משפט , ולכן על פי עמדת הפסיקה הישראלית טעות בשיקול דעת של הפרקליט ששקל כמיטב יכולתו אינה בבחינת רשלנות (ראה : ע"א 735/75 רויטמן נ' אדרת , פ"ד ל(3) 75, 80 ; ע"א 57/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 465-464) (ראה : דר' עדי אזר , רשלנות מקצועית של עורך דין , הפרקליט מה(חוברת ב') , עמודים 285 – 286) .


31) בענייננו , מקובלים עליי הסבריו של התובע לפיה ההחלטה להגיש תביעה חדשה ולא תביעה לאכיפת הסכם מהווה החלטה שבשיקול דעתו המקצועי של התובע וצוות משרדו , ולאחר בדיקת את המסמכים אשר הונחו בפניו על ידי הנתבע והיוועצות באדריכל וזאת נוכח ההתנגשות שבין התוכנית המתקנת לבין התרש"צ (ראה : עמוד 27 שורות 8 – 22 לפרוטוקול) ומכאן הנני דוחה את הטענה לפיה התובע התרשל כלפי התובע בכל הנוגע לאופן הגשת התובענה .

32) בכל הנוגע לטענה לפיה התובע הפר את חובת האמון כעו"ד בעצם כך שהסתיר מידיעת הנתבע את ניגוד העניינים הלכאורי בו היו מצויים לכאורה , ב"כ המועצה , הרי שהנתבע לא טרח להציג בפני ביהמ"ש את עמדתה של לשכת עוה"ד בעניין התנהלותם של שני עוה"ד הנכבדים כך שבית-משפט זה איננו מוסמך לקבוע מסמרות בעניין . יתירה מכך , הנתבע אף לא הציג בפני ביהמ"ש כל אסמכתא לכך כי ברבות השנים פנה בתלונה ללשכת עוה"ד כנגד שני עוה"ד הנכבדים . במאמר מוסגר יוער , כי פנייה אל לשכת עוה"ד במהלך ההתדיינות בביהמ"ש המחוזי לפסול את עוה"ד אביטן ופרח מלהמשיך ולייצג את המועצה בדיון , הייתה מעכבת את הטיפול בביהמ"ש עד לתום החלטת לשכת עוה"ד בסוגיית ניגוד העניינים , ולכן משעסקינן במקרה שבו התובע ייצג את הנתבע בעתירה דחופה למתן סעד זמני , אזי ברי כי לא נגרם נזק לנתבע כתוצאה מדרך התנהלות זו . כמו כן , הנני מעדיף את גרסת התובע ועוה"ד ממשרדו (עוה"ד צבי קינן) לפיה , לא הייתה התחייבות בע"פ מצידם כי מדובר בתיק הדורש דיונים עשר ישיבות , וזאת בהתחשב בכך כי מדובר בהסכם שכר טרחה בעבור כלל הייצוג בתיק ומשהעניין לא נזכר כלל בהסכם שכה"ט , הרי שמדובר בטענות בע"פ כנגד מסמכים בכתב . אשר על כן , הנני דוחה את הטענה לפיה מדובר בהתנהלות רשלנית מצד התובע ו/או כי יש מקום לקזז את שכר הטרחה אותו פסק ביהמ"ש לטובת התובע בשל אשמו התורם של התובע .

33) אשר על כן , הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 28,783 ₪ . הסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התובענה ועד לתשלום המלא בפועל . בנוסף לכך , יישא הנתבע בהוצאות התובע (אגרות בית-משפט) וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור של 3000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שכ''ט עו''ד לפי שעה

  2. קביעת שכר טרחת עורך דין

  3. תביעת שכר טרחת עורך דין

  4. תביעה לשכר טרחת עורך דין

  5. שכר טרחת עורכי דין בחו''ל

  6. תשלום שכר טרחה לעורך דין

  7. למי שייך שכר טרחת עורך דין

  8. ערעור על שכר טרחת עורך דין

  9. אי פסיקת שכר טרחת עורך דין

  10. שכר טרחת עו''ד במכירת מניות

  11. בוררות על שכר טרחת עורך דין

  12. מחלוקת על שכר טרחת עורך דין

  13. סירוב לשלם שכר טרחת עורך דין

  14. פסיקת שכר טרחת עורך דין נמוך

  15. הסכם שכר טרחה עורך דין דוגמא

  16. שכר טרחת עורך דין ליקויי בניה

  17. שכר טרחת עורך דין תאונת עבודה

  18. בקשה לתיקון שכר טרחת עורך דין

  19. תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין

  20. סוגיית שכר טרחת (שכ"ט) עורך דין מומלץ

  21. שכר טרחת עורך דין על משא ומתן

  22. שכר טרחת עורך דין של לקוח שנפטר

  23. ניכוי הוצאות שכר טרחת עורך דין

  24. התיישנות תביעה לשכר טרחת עו''ד

  25. הפחתת שכר טרחת עו''ד הוצאה לפועל

  26. ערעור על גובה שכר טרחת עורך דין

  27. שיקולים בפסיקת שכר טרחת עורך דין

  28. האם שכר טרחת עורך דין כולל מע''מ

  29. לקוח שלא משלם שכר טרחה לעורך דין

  30. תיקון שכר טרחת עורך דין בפסק דין

  31. שכר טרחת עו''ד התובע בתביעות קטנות

  32. החזר שכר טרחת עורך דין בגלל רשלנות

  33. הבטחה בעל פה לתשלום שכר טרחת עו''ד

  34. שכר טרחת עורך דין כתנאי לרישום דירה

  35. פסיקת שכר טרחת עורך דין בתביעה מנהלית

  36. שכר טרחת עורך דין בנושא הפשרה של קרקע

  37. זוכה בהוצאה לפועל - שכר טרחת עורך דין

  38. תביעת עו"ד לתשלום שכר טרחה בתיקי מזונות

  39. שכר טרחת עורך דין תביעה ייצוגית שנדחתה

  40. התנגדות לתוכנית בנייה - שכר טרחת עו''ד

  41. שכר טרחת עורך דין 12 אחוז תאונת דרכים

  42. תביעת שכר טרחת עורך דין - תביעות קטנות

  43. שכר טרחת עו''ד לפי חוק תובענות ייצוגיות

  44. שכר טרחת עורך דין בגין טיפול חלקי בתיק

  45. האם חובה לעשות הסכם שכר טרחת עו''ד בכתב

  46. מע''מ שכר טרחת עורך דין - לקוח תושב חוץ

  47. פסיקת שכר טרחת עו''ד לצד הזוכה בפסק דין

  48. פסיקת הוצאות שכר טרחת עורך דין בפשיטת רגל

  49. הסכם שכר טרחה עורך דין - סעיף הפסקת ייצוג

  50. שכר טרחת עורך דין על תביעה ייצוגית שלא אושרה

  51. חישוב גובה שכר טרחת עורך דין עקב הפסקת טיפול

  52. תביעה ותביעה שכנגד על רקע מתן שירותי עריכת דין

  53. גובה שכר טרחת עורך דין תאונת דרכים בהליך ערעור

  54. שכר טרחת עו"ד בגין היצוג והכנת עתירה וצווי מניעה

  55. תשלום שכר טרחת עורך דין ע''י יורש של לקוח שנפטר

  56. התקבל ערעור על שכר טרחת עורך דין בתביעה ייצוגית

  57. תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין בגין עסקאות נדל"ן

  58. שכר טרחת עורך דין בגין פרויקט בניה שלא יצא לפועל

  59. הארכת מועד עקב חוסר יכולת לשלם שכר טרחת עורך דין

  60. סעיף שכר טרחת עורך דין בהסכם פשרה בתביעה ייצוגית

  61. פסיקת שכר טרחת עורך דין מתחת לתעריף המינימלי המומלץ ?

  62. שכר טרחת עורך דין לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי

  63. תשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד נתון לשיקול דעתו של בית המשפט

  64. תביעת עורך דין נגד יורשים של לקוח לתשלום שכר טרחה שהובטח בחייו

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון